מה רואים באולטרסאונד

האולטרסאונד הוא המכשיר שבעזרתו תקבלו דרישת שלום ראשונה ממי שבעוד כמה חודשים יהפוך או תהפוך לחלק מהמשפחה שלכם.

בדיקת האולטרסאונד (הבדיקה העל-שמעית) מבוססת על גלי קול בעלי תדר גבוה שאינו נקלט על ידי האוזן האנושית. גלי הקול משודרים לעבר איברי הגוף, נבלעים בחלקם ומוחזרים בחלקם לעבר המשדר. הגלים המוחזרים מתורגמים לתמונה נעה בזמן אמיתי הנצפית על מסך המכשיר. מידת הקליטה והחזרה משתנה מאיבר לאיבר ומרקמה לרקמה, ותמונת המסך מאופיינת על  ידי שלושה סוגי גוונים:

אזורים לבנים בוהקים - מייצגים איברים גרמיים,  עצמות השלד והגולגולת של העובר שאינן חדירות לגלי הקול, ולכן הן מחזירות הדים לבנים.

אזורים כהים או שחורים - מייצגים איברים המכילים נוזל כמו מי  שפיר, שלפוחית שתן או קיבה עוברית. כאן גלי הקול נבלעים ואינם מוחזרים כלל  על ידי הנוזל.

אזורים בגוונים שונים של צבע אפור - מייצגים איברים שונים  ורקמות רכות, ומידת הצבע האפור נקבעת על ידי צפיפות הרקמה.

מה ההבדל בין אולטרסאונד וגינלי לאולטרסאונד בטני?
מכשיר האולטרסאונד מורכב ממחשב מרכזי המעבד את הנתונים ומציגם על צג המכשיר (מוניטור),  וממתמרים, יחידות השידור והקליטה של גלי הקול. המתמרים הם משני סוגים:

מתמר נרתיקי -  ניתן לקבל תמונות מאיברים הנמצאים בטווח קרוב אליו ובריזולוציה גבוהה.

מתמר בטני - תדירותו מאפשרת חדירה לעומקים גדולים יותר, אבל איכות התמונה יורדת עם העלייה בעומק.

האם הבדיקה מסוכנת?
השימוש באולטרסאונד בנשים בהריון קיים יותר מ-25 שנים. הידע המצטבר על הבדיקות והמכשור בנשים הרות, ובניסיונות בחיות מעבדה, מראה כי הבדיקה נטולת סיכון או תופעות לוואי. אולם אין בכך כדי לשלול לחלוטין גילויו והתבררותו  של סיכון כזה בעתיד. נכון להיום, הרווח והתועלת עולים לאין ערוך על החשש  והסיכון. במהלך ההריון עוברות הנשים  מספר בדיקות אולטרסאונד. הבדיקות מבוצעות  לצרכים רפואיים בלבד, ומטרתן להעריך את גיל ההריון ולזהות מספר עוברים, למדוד את העובר ולנטר את גדילתו, להעריך את מצב השליה וכמות מי השפיר,  לאתר מומים מולדים בעובר, להעריך את תפקוד העובר ברחם, ולסייע בפעולות  פולשניות לחלל הרחם.

כמה בדיקת אולטרסאונד מומלץ לעבור בהריון תקין?

 
הבדיקה הראשונה - מתבצעת בשליש הראשון של ההריון. מטרת הבדיקה היא לאתר דופק,  למדוד אותו, ולקבוע את גיל ההריון המדויק. בבדיקה זו ניתן לאתר הריון מרובה  עוברים. הבדיקה נערכת בדרך כלל בין השבוע השביעי לשבוע העשירי.


בדיקת שקיפות עורפית -  נועדה לזהות עוברים בסיכון יתר לתסמונת דאון. הבדיקה נערכת בין השבועות 11 ל-14 בלבד.


בדיקת סקירת מערכות מוקדמת - נערכת בשבועות 14 עד 16. להריון ומטרתה לאתר מומים מולדים בעובר, הניתנים לצפייה בשלב זה. המומים המזוהים הם במערכות שונות של העובר, וזיהויים מאפשר קבלת החלטות לגבי  ניהול ההריון בהמשך. הבדיקה מתבצעת על פי רוב דרך הנרתיק, והדמיית העובר בטכניקה נרתיקית  ברורה להפליא.


סקירת מערכות מאוחרת (מורחבת, מכוונת) - מבוצעת בין השבועות 20 ל-24 להריון,  ומטרתה זהה לבדיקה המוקדמת. הבדיקה יכולה לאתר מומים שלעתים אי אפשר לראות  בסקירה המוקדמת. שתי סקירות המערכות משלימות האחת את השנייה ואינן מחליפות  אחת את רעותה.


בדיקת הערכת גדילה ומשקל - מתבצעת בין השבועות 30 ל-32. בבדיקה זו מעריכים את גדילת העובר ומשקלו, וכן מתייחסים לפעילות העובר ברחם כמו  לתנועותיו ולתנועות הנשימה שלו. מתבצעת גם הערכה של נפח מי השפיר.
סקירת המערכות מאפשרת צפייה באיבריו השונים של העובר. מטרתה לזהות את  תקינותם של האברים ולשלול מומים מולדים או הפרעות התפתחותיות. הבדיקה נערכת בצורה סיסטמטית בה נצפים האברים לפי מערכות: מערכת העצבים, מערכת השלד,  מערכת השתן, מערכת העיכול, לב וכלי דם וכדומה.

את האיברים הנצפים מסמנים בטופס בדיקה יעודי.  בבדיקה, הנערכת על ידי רופא שהוסמך לכך, עוברים לפי מערכות על כל האיברים,  אחד לאחד, כמו ברשימת מכולת. הבדיקה אורכת בממצוע בין 20  ל-40 דקות.

רוצה לדעת איך לפענח את בדיקות ההריון? לחצי כאן  

מה עושים כשיש חשד למום בעובר?
אם התגלה חשד למום בעובר, יש לדון בצוות רב-תחומי הכולל רופאי תינוקות, רופאי  נשים, מומחים בתחום המום שהתגלה, וגנטיקאים.  יש צורך לערב גם עובדת סוציאלית לטיפול בהיבט הנפשי של הבעיה בבני הזוג. חלק מן המומים ניתן לתיקון לאחר הלידה, אולם בחלק מהמקרים נלקחת בחשבון אפשרות להפסקת הריון. לעיתים, במהלך הבדיקה, מתגלים סמנים לבעיות כרומוזומליות. ממצאים כאלו, יכולים לדרבן את בני הזוג לביצוע דיקור מי שפיר לשלילת בעיות  כמו למשל, תסמונת דאון.

פרופ' ישראל מייזנר הוא מנהל יחידת האולטרסאונד במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית