סיכון למומים מולדים בטיפולי פוריות?

האם יש קשר בין טיפולי פוריות, לאו דווקא טיפולי הפריה חוץ־גופית, לבין  שיעור גבוה יותר של מומים מולדים בהשוואה להריונות רגילים?

בשנים האחרונות יש עלייה עקבית במספר טיפולי ההפריה החוץ גופית המבוצעים  מדי שנה בארץ וחו"ל. על פי הערכות שפורסמו במאגרי מידע, אחוז עד שלושה  אחוזים מהתינוקות הנולדים הינם תוצר של טיפולי פוריות. בפינלנד, לדוגמה,  מדובר ב־2.5  אחוזים, בעוד שבארצות הברית מדובר באחוז אחד.

מאמרים ראשונים שפורסמו עם תחילת טיפולי ההפריה החוץ־גופית לא מצאו קשר בין טיפולי פוריות לבין שיעור מומים מולדים, אולם בכמה מאמרים שפורסמו החל משנת  2000 דוּוח על עלייה מסוימת בשכיחות המומים המולדים. עלייה כזאת לא נמצאה בעבודות מחקר אחרות מאותן השנים. רוב העבודות שפורסמו סבלו מבעיות מתודולוגיות, כמו מספר קטן של נבדקים, היעדר קבוצת בקרה וקושי בהגדרה אחידה למומים מולדים.
 
מחקר אוסטרלי מ־2002 מצא יותר מומים במערכת השלד והלב ובמערכת האורוגניטלית וכן הפרעות כרומוזומליות בקרב ילדים שנולדו כתוצאה מ־IVF (הפריה חוץ־גופית), ואילו מחקר שנערך בפינלנד ב־2002 מצא פי ארבעה יותר מומי לב בילדים  שנולדו כתוצאה מ־IVF.

מחקר שנערך בפינלנד השווה שכיחות מומים מולדים בקרב ילדים שאמותיהם קיבלו טיפולי פוריות לבין שכיחותם באוכלוסייה הכללית במדינה. נבדקו 4,559 ילדים שנולדו לאחר  IVF ו־4,467 ילדים שנולדו לאחר טיפולי פוריות אחרים בין אוקטובר 96 לספטמבר 99, וזאת בהשוואה ל־27,078 ילדים שנולדו לאחר הריון  ספונטני. בעבודה הזאת נמצאו יותר מומים במערכת השלד ובמערכת האורוגניטלית (שתן ומין)  בקרב בנים בהריונות יחיד לאחר טיפולי IVF. כמו כן בבנות בהריונות יחיד לאחר טיפולי פוריות (לא IVF) נמצאו יותר מומי לב גדולים. ככלל, בהריונות מרובי עוברים לא נמצא סיכון־יתר למומים בטיפולי פוריות בהשוואה להריונות מרובי עוברים באוכלוסייה הכללית, ובאופן מפתיע בבנות, בהריונות מרובי עוברים לאחר טיפולי IVF, נמצאה ירידה בסיכון למומים מולדים.

בהמשך של אותו הגיליון מובאת עבודה נוספת מאייווה, ארצות הברית, על מספרים קטנים  יותר של ילדים. החוקרים מצאו שבנים שנולדו בעקבות טיפולי IVF נמצאים בסיכון גבוה יותר  למומים מולדים (8.03 אחוזים בהשוואה ל- 4.26 אחוזים של הבנות). באותה העבודה לא נמצא הבדל בשיעור המומים המולדים בין IVF ו־ICSI  (מיקרומניפולציה), אך עבודות אחרות מצאו שיעור גבוה יותר של מומים בעקבות טיפולי ICSI. הכותבים של שתי העבודות מסייגים את תוצאות העבודות ומציינים שהן נכונות רק בעבור האוכלוסייה שנבדקה, שאינה אוכלוסייה מייצגת.
 
מהו שיעור הסיכון למום מולד?
הסיכון למום מולד בכל הריון עומד על שלושה עד חמישה אחוזים,  והבדיקות הנעשות במהלך ההריון נועדו לאתר את המומים. מקובל להניח שקבוצת המומים המולדים השכיחה ביותר היא מומי לב, ושיעורם עומד על כאחוז אחד. מתוך סקירת העבודות שנעשו על מומים מולדים בטיפולי פוריות עולה ששיעור המומים המולדים בטיפולי פוריות גבוה במקצת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ובעיקר מדובר במומי לב ובמומים במערכת השלד והשרירים (שניים עד שניים וחצי אחוזים בכל קבוצה).
 
כיוון שנמצא הבדל בשיעור המומים המולדים גם בהריונות עם עובר יחיד, לא ברור מהו הגורם לעלייה בשיעור המומים המולדים בהריונות לאחר טיפולי פוריות. עם זאת, עבודות אחרות שבדקו את שיעור המומים המולדים לא מצאו כל הבדל בין ילדים שנולדו בעקבות הריונות ספונטניים לבין ילדים שנולדו בעקבות טיפולי פוריות. 

ד"ר יריב גדעוני הוא רופא נשים בכיר ומומחה לבעיות פריון בקבוצת כללית