לא במקום: הריון מחוץ לרחם

הריון מחוץ לרחם או הריון אקטופי הוא מצב שבו הביצית המופרית השתרשה והתפתחה מחוץ לרחם. זהו מצב מסוכן אם אינו מאובחן בזמן.

שכיחות ההריונות החוץ רחמיים נמצאת בעלייה מתמדת, בעיקר בשל העלייה בגורמי סיכון  ועלייה בשיעור טיפולי הפוריות. היום היא עומדת על אחד ל-100-40 הריונות (סביב 2%, תלוי במחקר ובאוכלוסייה הנבדקת).

במרבית המקרים, כ-98% מהמקרים, ההריון החוץ רחמי מתרחש בחצוצרה, לרוב בחלק האמפולרי שלה (החלק הרחב של החצוצרה). עם זאת, הריונות מחוץ לרחם התפתחו בכל מקום אפשרי כמעט: שחלות, צוואר הרחם, חלל הבטן, צלקת ניתוחית קודמת ועוד.

מי נמצאת בסיכון?
גורם הסיכון המשמעותי ביותר הינו נזק כלשהו לחצוצרה, המביא לכך שהעובר משתרש בה ולא עובר לרחם. הסיבות האפשריות לנזק חצוצרתי: ניתוחים קודמים בחצוצרות וזיהומים באגן על רקע מחלות מין או דלקת באגן. בהתאם לכך, ריבוי בני זוג מהווה אף הוא גורם סיכון.

עוד גורמי סיכון: הריון חוץ רחמי בעבר, ניתוחים באגן, חסימת חצוצרות, טיפולי פריון, עישון, תחילת קיום יחסי מין בגיל צעיר, אמצעי מניעה מסוימים על בסיס פרוגסטרון, גיל מבוגר וכן ניתוחים בטניים שהסתבכו (כמו אפנדיציטיס).

איך אוכל לדעת אם ההריון שלי התפתח מחוץ לרחם?
בשלב מוקדם הריון חוץ רחמי אינו מלווה לרוב בתופעות לוואי והוא יכול להתגלות באופן אקראי על ידי תבחין הריון חיובי שאינו מלווה בממצא הריוני ברור בחלל הרחם. עם התקדמות ההריון שכיחות תלונות על כאב בטני (חד צדדי או מפושט), דימום וגינלי, בחילה, סחרחורת ותחושת עילפון.
 
במקרים מסובכים, כאשר יש דימום לחלל הבטן והאגן, יופיע לחץ על פי הטבעת, כאב בכתפיים (סימן אשר יכול להעיד על הצטברות של דם בחלל הבטן אשר מגרה את עצבוב הסרעפת) והלם תת־נפחי (דמם שגורם לירידת לחץ דם ועליית דופק הלב, עד מצב של אובדן הכרה).

המשך הכתבה לאחר ההפניות... 

שירותים שלנו ששווה להכיר: "הריון בליווי אישי בכללית" הריון ולידה - כללית מושלם שאלות אישיות לרופאי הנשים שלנו בדואר האלקטרוני תרגילי חיטוב בבית לנשים הרות, חלק א' תרגילי חיטוב בבית לנשים הרות, חלק ב' סיפורי לידה: ערוץ חדש שכולו בשבילך פורום הריון ולידה מחשבון הריון

מה יראו הבדיקות במצב של הריון מחוץ לרחם?
בדיקת BHCG (בטא) מכפילה את עצמה בהריון תקין כל 72-48 שעות. בהריון חוץ רחמי תהיה עלייה לא מספקת של הבטא.  בנוסף, בבדיקות דם ייתכנו סימנים של דימום, כגון ערכי המוגלובין והמטוכריט נמוכים. אולם, הבדיקה החשובה ביותר לאבחון היא האולטרסאונד. אם ההריון הוא מחוץ לרחם, לא נוכל לאתר בבדיקה את שק ההריון ברחם. במצב שבו רמות BHCG גבוהות מ-2,500-2,000 ולא ניתן לראות שק הריון באולטראסאונד, יש חשד משמעותי להריון חוץ רחמי.
 
בדיקות אחרות שיכולות לעזור באבחון הן גרידה אבחנתית ורמת הפרוגסטרון. רמות פרוגסטרון הנמוכות מ-5 יכולות להעיד על הריון שאינו בר חיות או הריון חוץ רחמי. לעיתים אף נעזרים בלפרוסקופיה על מנת לאבחן ולטפל בהריון חוץ רחמי.

מה עושים?
באופן עקרוני הריון מחוץ לרחם אינו יכול להתפתח לעובר בריא. אמנם יש מעט מאוד תיאורי מקרה חריגים ונדירים של הריון חוץ רחמי בטני, אך הם מועטים וכרוכים בסכנות מהותיות לאם ולעובר. יש לטפל במצב בהקדם, על מנת למנוע קרע חצוצרה ודמם ניכר שעלול לסכן חיים.
 
אם לא אובחן ההריון החוץ רחמי והאישה מגיעה במצב של הלם תת־נפחי, היא תקבל טיפול חירום שכולל מתן מנות דם וניתוח דחוף לעצירת הדימום והוצאת ההריון. מצבים אלה מסתיימים על פי רוב בכריתת חצוצרה.

כאשר ההריון מתגלה מוקדם והאישה יציבה, ניתן לעתים לטפל במצב במטוטרקסט. התרופה מעכבת ייצור DNA וחלוקת תא ומביאה לסיום ההריון והשימוש בה נחשב בטוח יחסית.

בחלק מהמקרים של הריון מחוץ לרחם הם מתמוססים מעצמם ומתרחשת הפלה ספונטנית. במקרה זה יש לעקוב אחרי הירידה של רמת הורמון ההריון BHCG ואין צורך בטיפול.

פרופ' אייל שיינר הוא יו"ר ועדת ההתמחות במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מקבוצת כללית ועורך הספר "דימומים בהריון" בהוצאת ספרינגר שעוסק בין היתר בהריון חוץ רחמי