פקיעת קרומים ספונטנית היא חלק מתהליך הלידה והיא מתרחשת בדרך כלל במהלך השלב הפעיל של הלידה. ירידת מים היא גם אחד הסימנים המובהקים שהגיע זמנך ללדת. היא מתרחשת בדרך כלל בין חצות לארבע בבוקר, וכשהיא מתרחשת חשוב לפנות מיד למיון היולדות.
במקרים מסוימים, שלשמחתנו הם נדירים, ירידת מים עלולה להעיד על זיהום ברחם, במיוחד כאשר היא מתרחשת בשלב מוקדם של ההריון - ועל כך בהמשך.
מה חשיבותם של מי השפיר?
מי השפיר מאפשרים לעובר לזוז בחופשיות. הם מרפדים אותו, מגנים עליו מפני פגיעות ועוזרים לשמור על טמפרטורה קבועה. הקרומים שמקיפים את שק מי השפיר מהווים מחסום מפני חדירת גורמים מזהמים מהנרתיק וצוואר הרחם.
איך מי השפיר נוצרים?
קיימות השערות שונות לגבי מקור הנוזל בתחילת ההריון. יש הטוענים שמקורם בפלסמה האמהית ויש סברה שמקורם בעיקר בקרום מי השפיר. בחצי השני של ההריון התורם המרכזי למי השפיר הוא השתן העוברי. ויסות הנוזל בשלב זה תלוי בשלוש פעולות של העובר - השתנה, בליעה וייצור על ידי קנה הנשימה. בחצי הראשון של ההריון הנוזל הוא איזוטוני ודומה לפלסמה האמהית. בחצי השני של ההריון יש עלייה ניכרת באוראה, בקראטינין ובחומצה האורית. בנוסף יש עליה בתאי עובר בנוזל, בשיער ובוורניקס.
כמות מי השפיר היא כ- 50 מ"ל בשבוע ה-12, כ- 400 מ"ל באמצע ההריון ובין השבוע ה-36 לשבוע ה-38 היא מגיעה לשיא של כ - 1,000 מ"ל. אחרי שהגיעה לשיאה, כמות הנוזל מתחילה לרדת. שיעור הירידה הוא כ-33 אחוזים בשבוע, כשבהריונות ממושכים כמות הנוזל יכולה להיות מזערית.
איך מעריכים את כמות הנוזל?
בעבר הזריקו חומר צבוע ובדקו המיהול שלו. זו שיטה פולשנית שחייבה דיקור וחסרונותיה ברורים. בהמשך התפתח האולטרה סאונד, שמציע שיטות שונות להערכת הכמות של מי השפיר. השיטה המקובלת היא חלוקה של הבטן לארבעה רבעים, ומדידה של כיס הנוזל הגדול בכל רבע - AFI. באופן כללי, תוצאה של יותר מ-24 ס``מ מעידה על ריבוי מי שפיר. מיעוט מי שפיר מוגדר ביחס לשבוע ההריון. בהכללה, ניתן לומר שתוצאה מתחת לתשעה ס``מ מעידה על מיעוט יחסי במי שפיר. תוצאה מתחת לחמישה ס``מ מעידה על מחסור גדול במי שפיר.
מהן הסיבות לירידת מים מוקדמת?
מניחים שזיהום הוא אחד הגורמים העיקריים לפקיעת מים. הזיהום יכול להיות במי השפיר עצמם או זיהום עולה מהנרתיק ומצוואר הרחם. שכיחות הזיהום היא ביחס הפוך לגיל ההריון.
סיבות נוספות: פגמים מקומיים בקרומים או קולגן לא תקין, פגמים אנטומיים כמו מומים מולדים, אי ספיקת צוואר הרחם, ניתוחים קודמים או הפסקות הריון, מתיחת יתר של הקרומים עקב ריבוי מי שפיר או הריון מרובה עוברים, גורמים תזונתיים, עישון, מומים עובריים וגיל גבוה של האם.
מהם הסימנים לזיהום ברחם?
הסימן הברור ביותר שמצביע על זיהום תוך רחמי הוא חום מעל 38 מעלות, המלווה בפקיעה של הקרומים. בתינוקות שנולדו לנשים שפיתחו זיהום תוך רחמי, שיעור התמותה היה גדול יותר והייתה עלייה פי שלושה בשכיחות מצוקה נשימתית, אלח דם ודימום תוך מוחי. דווח גם על עלייה (כמעט פי ארבעה) של שיתוק מוחין בילדים, שנחשפו לזיהום תוך רחמי. ירידת המים עלולה לגרום ללחץ על חבל הטבור ו/או להביא לצניחה שלו ולהיפרדות שיליה.
איך ניתן לאבחן ירידת מים?
האבחנה לא תמיד פשוטה. יש תחושה של רטיבות וטפטוף, אבל הבדיקה הגופנית נעשית בעזרת מכשיר הספקולום לזיהוי ירידת מים מצוואר הרחם או נוזל מי שפיר בנרתיק. יש בדיקות נוספות, אך אף אחת מהן לא אמינה לחלוטין.
מה עושים כשיש ירידת מים ואין סימנים ללידה מתקרבת?
לרוב, כשאישה מגיעה עם ירידת מים היא כבר בלידה או שלידה מתפתחת תוך מספר שעות. הדבר נכון גם לגבי ירידת מים במועד וגם לגבי ירידת מים מוקדמת. 60 אחוזים מהנשים עם ירידת מים מוקדמת יכנסו ללידה ספונטנית תוך 24 שעות. אם האישה עם ירידת מים במועד אינה בלידה, ניתן לחכות באשפוז 6 עד 24שעות, כאשר אין התוויה אחרת לילוד מיידי, בתקווה שתתפתח לידה ספונטנית. אם עד אז האישה לא נכנסת ללידה ספונטנית, הרופאים ממליצים לזרז את הלידה במטרה למנוע סיבוכים של ירידת מים ממושכת.
מתי מיילדים מיד וללא המתנה?
במקרים הבאים:
זיהום או חשד לזיהום של מי השפיר (כוריואמניוניטיס),.
חשד למצוקה עוברית - ניטור עוברי חשוד.
ירידת מים מקוניאלים.
מתי יש צורך בטיפול אנטיביוטי?
טיפול אנטיביוטי ניתן כאשר ירידת המים היא מעל 18 שעות, או כאשר ילאם יש חום. הטיפול המומלץ, הוא פניצילין דרך הווריד.
פרופ' אליעזר שלו הוא מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית. ד"ר ראיד סלים הוא מנהל חדר הלידה במרכז