אדמת: האם את מחוסנת?

בשנות ה־70 אדמת היתה המחלה השכיחה ביותר שגרמה לפגיעה עוברית קשה, אולם  כיום זיהומים שנגרמים כתוצאה מאדמת במהלך ההריון הם נדירים ביתר, וזאת בשל החיסון שכל ילדה מקבלת עוד בבית הספר. האדמת היא מן המחלות המדבקות השכיחות במיוחד אצל ילדים, אך עלולה לתקוף גם  מבוגרים, אם לא חלו בה בילדותם. המחלה כשלעצמה אינה מסוכנת, אך אם חולה בה  אישה הרה, בייחוד בחודשי הריונה הראשונים, היא עלולה לגרום פגיעות חמורות  בעובר.
 
מהם סימני המחלה?
מחלת האדמת נגרמת על ידי נגיף (וירוס). הסימן האופייני למחלה הוא פריחה על העור בצורת נקודות ורודות-אדמדמות ונפיחות בבלוטות המצויות  בעורף. הפריחה מתחילה בפנים, המקבלים גוון אדום, ומתפשטת תוך 24 שעות על פני כל הגוף. עור הגוף מאדים ומכאן שמה של המחלה.

לעתים מלווה המחלה סימני מחלה כלליים כגון: חום, חוסר תיאבון והרגשה כללית לא טובה. אבחון חד־משמעי של המחלה יכול להיעשות רק על־ידי בדיקת דם לגילוי נוגדני  אדמת, כיוון שסימני המחלה דומים לעתים לסימני מחלות נגיפיות אחרות, כמו  אביבית או חצבת.
 
איך נדבקים במחלה?
הנגיף, גורם המחלה, מועבר מאדם לאדם כיוון שהוא מתפזר באוויר בטיפות המופרשות  מן האף או מן הפה של החולה. מי שנדבק באדמת, עלול להדביק את הסובבים אותו  משבוע לפני הופעת הפריחה ועד לפחות ארבעה ימים לאחר הופעת הפריחה.
בדרך כלל מופיעים סימני המחלה אצל מי שנדבק בה בין 14 ל־21 ימים לאחר ההידבקות, אולם תיתכן גם הידבקות ללא הופעת הסימנים. יתכן איפוא, שאדם יחלה במחלה  מבלי שידע זאת. החולים במחלה מחוסנים בדרך כלל לכל חייהם. גם הידבקות ללא  סימני מחלה, מחסנת את האדם בפני המחלה.
 
איך מטפלים במחלה?
האדמת, כמו מחלות נגיפיות אחרות, חולפת מעצמה. אין תרופות יעילות לריפוי,  והטיפול הוא סימפטומטי ומיועד להקל על החולה. אם סובל החולה מחום או  מכאבים, ניתן לתת לו תרופות להורדת חום ולהרגעת כאבים.
 
מה הסיכון של הדבקות באדמת במהלך ההריון? 
אישה הרה שחלתה באדמת בחודשים הראשונים להריונה, עלולה ללדת ילדים עם  מומים קשים כמו חירשות, מומי לב, פיגור פסיכומוטורי, נזקים בעיניים  ופירפורה. מחקרים העלו שמחלת האדמת בשני החודשים הראשונים להריון מעלה את סיכון  הפגיעה בעובר ל־95 אחוזים. סיכוי הפגיעה בחודש השלישי להריון - הוא 80 אחוזים ובחודש הרביעי מגיע סיכון הפגיעה ל־50 אחוזים. סיכויי הפגיעה בעובר הולכים ופוחתים במידה ניכרת בחודשים הבאים להריון.

אני מתכננת הריון, האם עליי לקבל חיסון נגד אדמת?
בשנת 1972, בשל סכנת האדמת, הונהג בארץ חיסון נגד אדמת,  הניתן  לבנות בכל כיתות ו' של בתי הספר. מסיבה זו רוב הנשים עד גיל 23 מחוסנות מפני המחלה. כדי למנוע את סכנת ההידבקות באדמת בזמן הריון, חשוב שכל נערה ואישה מגיל 15 עד גיל 45 יהיו מחוסנות בפניה. לשם כך על האישה בגילאים אלה לברר תחילה בפנקס החיסונים (ולכך חשיבות הייעוץ הטרום הריוני) או בטופס אחר אם קיבלה בעבר את החיסון נגד האדמת, או אם בוצעה לה בדיקת דם לגילוי נוגדני אדמת  ובידה תוצאות הבדיקה. (בדיקה חד־פעמית מספקת לקביעה אם האישה מחוסנת או לא).

 חשוב לההדגיש: על פי נוהל משרד הבריאות, לא בודקים נוגדני אדמת אלא נותנים חיסון נגד אדמת.

הסתמכות על זיכרון אישי של האישה או של קרובי משפחה שלה שהיא חלתה בעבר  באדמת אינה מספקת. גם לא רישום רפואי של אבחנה ללא בדיקה מעבדתית, כי  כאמור רק בדיקת דם יכולה לאשר באופן חד־משמעי, שהיא מחוסנת.  חשוב לפנות  לאחות המרפאה ולהביא את פנקס החיסונים  או את תוצאות בדיקת הדם, כדי  שיבוצע רישום בכרטיס הרפואי של האישה.
אישה שלא חוסנה בעבר ולא בוצעה לה בדיקת דם, צריכה לפנות אל התחנה לאם ולילד הקרובה למקום מגוריה לשם בדיקה חד־פעמית של רמת הנוגדנים בדם וקבלת  חיסון אם יתברר שאינה מחוסנת.

פרופ' משה הוד הוא מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית