נשים: מתח נפשי בריא לחזה

מתח קבוע עלול להזיק ללב, אבל ייתכן שהוא מגן על נשים מסרטן השד - כך עולה ממחקר שנערך בדנמרק ושאת תוצאותיו פירסמו ד"ר נג'ה רוד נילסן ועמיתיה מהמכון הלאומי הדני לבריאות הציבור וממכונים אחרים.

6,689 נשים דניות היו במעקב רפואי במשך כ־20 שנה. מניתוח הממצאים התברר כי הנשים שדיווחו על מתח יומיומי גבוה היו בסיכון נמוך יותר לחלות בסרטן השד בשיעור של 40% בהשוואה לחברותיהן הרגועות יותר. ההשפעות מעכבות האסטרוגן הידועות של מתח נפשי רב עשויות להסביר את הסיכון הנמוך יותר לסרטן, אבל לא משתמע מכך שנשים צריכות לשקול הוספת מתח ולחץ גבוה לשגרת יומן, הזהירו החוקרים במאמר בעיתון הרפואי British Medical Journal. 

"רמות פנימיות מוגברות של אסטרוגן נמנות עם גורמי הסיכון  לסרטן השד, וייתכן שהפרעה בייצור האסטרוגן שנגרמת כתוצאה ממתח קבוע מסבירה את המיעוט היחסי של סרטן השד בקרב נשים שנמצאות במתח רב", כתבו החוקרים. "עם זאת, אין לראות בהפרעה לתפקוד התקין של הגוף תגובה בריאה, וההשפעה המצטברת של המתח על הבריאות עלולה להיות הרסנית".

הממצאים של החוקרים הדנים נוגדים לפחות שני מחקרים אחרים שקבעו כי מתח רב מעלה דווקא את הסיכון לסרטן השד: 


הנשים השוודיות
 בכנס של החברה האירופית לסרטן ב־2003 דיווח ד"ר אוסטן הלגסון, רופא מהמחלקה לבריאות ראשונית באוניברסיטת גטבורג בשוודיה, על תוצאות של מחקר שהתבסס על סקר שנעשה בקרב יותר מ־1,400 נשים שוודיות שהשתתפו במחקר ארוך טווח בתחום הבריאות בסוף שנות ה־60 של המאה שעברה.

לד"ר הלגסון ולעמיתיו התברר כי נשים שדיווחו על היותן במתח היו בסיכון כפול לפתח סרטן השד בהשוואה לנשים ששמרו על רוגע נפשי. הכפלת הסיכון נשארה אפילו אם החוקרים הוציאו מכלל חשבון את ההשפעה של גורמי סיכון ידועים לסרטן השד, כמו קרובי משפחה שחלו בסרטן, צריכת אלכוהול, משקל יתר, עישון וגורמים הקשורים למערכת אברי המין, כמו גיל האישה בווסת הראשונה, גילה בהיריון הראשון וגיל הפסקת המחזור.

 
הנשים הפיניות
במחקר שפורסם ב־International Journal of Cancer ב־2001 בדקו חוקרים מאוניברסיטת טורקו בפינלנד את הקשר בין מתח נפשי מפעולות יומיומיות לבין הסיכון לסרטן השד. המחקר נעשה בקרב 10,519 נשים פיניות בנות 18 ויותר שנכנסו למעקב במשך כמה שנים. "לא מצאנו עדות כלשהי לקשר בין התחושה האישית של מתח יומיומי לסיכון יתר לסרטן השד", דיווח הצוות הפיני. 

הנשים הדניות
הצוות הדני העלה השערה שהשוני בין הממצאים שלהם לבין הממצאים של שני המחקרים הנ"ל נובע מהעובדה שהמחקרים הקודמים כללו את כל המקרים של סרטן השד "ואילו אנחנו הגבלנו את הניתוח שלנו רק למקרים הראשונים של סרטן השד בנשים. סיכון גבוה יותר לסרטן השד שקשור באירועי חיים מלחיצים אינו נוגד בהכרח את הירידה בסיכון לפתח סרטן כזה עקב מתח יומיומי קבוע".

ד"ר נילסן ועמיתיה בדקו קבוצה של 6,689 נשים שהשתתפו במחקר על מחלות הלב בקופנהגן שהתחיל ב־1976. החל משנת1981 ועד 1983 נשאלו הנשים האלה על המתח היומיומי שלהן, והתשובות תועדו. הנשים נשאלו על העוצמה ועל התכיפות של הלחץ שהן חוו. ההגדרה ללחץ הייתה "תחושות מתח, עצבנות, חוסר סבלנות, חרדה או קשיי שינה". לאור תשובותיהן הן נכללו בקבוצות של מתח גבוה, מתח בינוני או מתח נמוך. 




251 מהנשים פיתחו סרטן השד במהלך המעקב שנמשך 18 שנים. החוקרים הוציאו מכלל חשבון את ההשפעה של של גורמים שונים שעלולים לעוות את התוצאות - כמו שימוש בגלולות  למניעת הריון, טיפול הורמונלי חלופי, גיל הפסקת המחזור, יחס משקל/גובה, מספר  הילדים, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול ורמת ההשכלה. 

אחרי ניתוח ותקנון הנתונים נמצא שנשים בקבוצת המתח הגבוה היו בסיכון נמוך לפתח סרטן השד בהשוואה לנשים שסווגו בקבוצת המתח הנמוך. החוקרים גם הגיעו למסקנה שכל עלייה ברמת המתח בסולם של שש דרגות לוּותה בירידה של 8% בסיכון לפתח סרטן שד. בקרב נשים שקיבלו טיפול הורמונלי חלופי הייתה הירידה בסיכון לכל דרגה בסולם הזה בשיעור של 17%. הקשר בין הסיכון לפתח את הסרטן לבין  המתח נשאר קבוע לאורך זמן. 

החוקרים ציינו שכמה גורמים חשובים לסרטן השד לא נכללו במחקר המקורי של הלב, כולל היסטוריה של סרטן השד במשפחה, הגיל בעת הווסת הראשונה וגיל ההריון הראשון שהסתיים בלידה. הם הודו עם זאת שמתח הוא מונח לא מדויק כיוון שאינו ניתן למדידה. 

"עד כה התרכזה הספרות הרפואית בגורמי מתח חיצוניים שניתן היה לוודא את קיומם והדגישה פחות איך הפרט חווה את המתח", כתבו ד"ר נילסן ועמיתיה. "אותו גורם חיצוני שמלחיץ עשוי לגרום לדרגות שונות של מתח בקרב אנשים שונים. המדד של המתח כפי שהוא מדווח על ידי הנשאלים נותן תמונה מדויקת יותר של רמת הלחץ האמיתי שהנשאל חווה", קבעו החוקרים. 



 
הממצאים האלה מעניינים, אך אין בהם כדי להכריע בסוגיה אם רצוי להגביר את המתח היומיומי רק כדי להימנע מסרטן השד. צריך לזכור שיש קשר ברור ומובהק בין מתח למחלות לב, ובסופו של דבר מחלות הלב הן הגורם הקטלני מספר 1 הן בגברים והן בנשים בעולם המערבי השבע. 

ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בכללית