סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל: מדי שנה חולת במחלה כ־4,000 נשים ואחת מתוך כשמונה נשים עלולה ללקות בסרטן השד במהלך חייה. כ־90 מהחולות יוכלו להחלים, ואם הסרטן מתגלה בשלב מוקדם, הסיכוי לריפוי מגיע ל־98 אחוזים.
שיעורי ההישרדות מסרטן השד בישראל גבוהים בהשוואה לרבות ממדינות המערב. חלק חשוב בכך שמור לממוגרפיה, שהיא בדיקה בסיסית לאיתור ראשוני של נגעים בשד.
מתי ממליצים על בדיקת ממוגרפיה?
בדיקת סקר בממוגרפיה מומלצת לנשים מגיל 50 ומעלה מדי שנתיים, או בהתאם להמלצת הרופא המטפל. לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון־יתר (כמו היסטוריה משפחתית – אם או אחות שחלו בסרטן השד), מומלץ לעבור בדיקה פעם בשנה החל מגיל 40. לנשים אלו הבדיקה ניתנת במסגרת סל הבריאות על ידי כל קופות החולים. בישראל, אספקת שירות ממוגרפיה (מתן רישיונות, אספקת שירותי הדמיה, בקרת איכות) מווסתת ומבוקרת על ידי משרד הבריאות. התוצאות נמסרות לרופא המטפל ולנבדקת, החייבת לקבל את מתן הצילום על גבי סרט צילום וזאת על־פי הוראות של משרד הבריאות.
שיעור ההיענות של הנשים בישראל לבדיקת הממוגרפיה, במסגרת תוכנית הממוגרפיה הלאומית של האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות, עומד על כ־55 אחוזים בממוצע. לאור מאמצי הסברה רבים של האגודה למלחמה בסרטן, משרד הבריאות וקופות החולים, ההיענות לבדיקות הממוגרפיה עלתה משמעותית בשנים האחרונות.
בערים הגדולות שיעור ההיענות מגיע ל־70 אחוזים בעוד שבפריפריה מגיע שיעור ההיענות לעתים ל־25 אחוזים בלבד! שיעורי ההיענות בקיבוצים עומד על 70 אחוזים,לעומת היענות של 30 אחוזים בעיירות הפיתוח ו־20 אחוזים במגזר הערבי. לצורך צמצום פערים אלה יזמה האגודה למלחמה בסרטן רכישה של ניידת ממוגרפיה, הפועלת ברחבי הארץ לפי תוכנית עבודה שנתית ומאפשרת לנשים המתגוררות ביישובים מרוחקים לעבור את הבדיקה קרוב לביתן. לאחר ביצוע הבדיקה, התשובה נשלחת לאישה לביתה ולרופא המשפחה שלה.
איך מתבצעת הבדיקה?
ממוגרפיה היא בדיקת רנטגן (x-ray) של השד, שנכנסה לשימוש בשנת 1969. בדיקה זו מאפשרת דימות של רקמת השד באנרגיה נמוכה יחסית, בהשוואה לצילום רנטגן רגיל. טכנולוגיה זו היא האמצעי העיקרי המומלץ כיום לאיתור מוקדם של סרטן השד בקרב נשים בריאות ללא תלונות. בנשים עם גושים בשד או עם סימפטומים אחרים הבדיקה הינה אבחנתית, וכוללת לעתים יותר צילומים מאשר ארבעת הצילומים הבסיסיים של ממוגרפיית הסקר. צילום הממוגרפיה מתבצע על ידי הנחת השד על משטח ולחיצתו עם משטח פלסטי. הלחץ נועד לקבע את רקמת השד ולפזר אותה באופן הומוגני, כך ששיטה זו עלולה לגרום לאי נוחות מסוימת לנבדקת. בבדיקת סקר נדרשות שתי תנוחות לכל שד, ומשך הבדיקה הכולל כ-15 דקות. בממוגרפיה אבחנתית ייתכן צורך בצילומים נוספים.
מה מידת היעילות של הבדיקה?
בדיקת הממוגרפיה יעילה ב־80 עד 90 אחוזים מהמקרים. מחקרים הוכיחו כי על ידי בדיקות ממוגרפיה כסקר, הופחתה התמותה מסרטן השד ב־30 אחוזים. רגישות בדיקת הממוגרפיה נעה בין 69 ל־90 אחוזים. בנשים עם מבנה שד צפוף (השכיח יותר בנשים צעירות) רגישות בדיקת הממוגרפיה נמוכה יותר, משום שהצפיפות הגבוהה של רקמת השד עלולה למסך ממצאים קיימים. במקרים אלו יש להוסיף בדיקות דימות נוספות, כמו בדיקה על־קולית של השד (אולטרה אסאונד).
מה ההבדל בין בדיקה דיגיטלית לבדיקה אנלוגית?
ממוגרפיה אנלוגית היא טכנולוגיה ישנה יחסית, שבה התמונה מתועדת ומפוענחת על סרט צילום. בטכנולוגיה זו לא ניתן לשלוח את התמונה ברשת אלקטרונית. שמירת הצילום דורשת ארכיון ומערכת שינוע (הזמנת התיק, איתורו בארכיון, הבאת הצילום לאתר הבדיקה, החזרת הצילום למקומו). במקרה שהנבדקת לקחה את הצילומים, עליה להקפיד על שמירתם והבאתם לבדיקה הבאה.
ממוגרפיה דיגיטלית משלבת טכנולוגיות מחשוב מתקדמות עם הטכנולוגיות הנפוצות של צילומי רנטגן וממוגרפיה. המערכת מצוידת בקסטת צילום עם קולטנים דיגיטליים ו/או מערכת ממוחשבת ללא קלטת. התמונות נשמרות במאגר ממוחשב ומאפשרות השוואה מיידית עם צילומים קודמים. לעתים ניתן לחסוך את ביצועם של צילומים נוספים על ידי הגדלה ממוחשבת של ממצאים, ללא צורך לבצע צילום נוסף לנבדקת.
איך הטכנולוגיה משפיעה על האיכות הרפואית של הבדיקה?
צפוי שטכנולוגיה זו תביא לשיפור ניכר באבחון מוקדם של סרטן השד. בניגוד לעבר, הממוגרפיה הדיגיטלית מאפשרת כיום לכוון את המכשיר למבנה הספציפי של השד הנבדק. גם התאמת המינון של אנרגיית קרני רנטגן לכל אישה משפרת משמעותית את איכות הדימות המתקבלת, תוך שמירה על רמת קרינה מינימלית. בהשוואה לממוגרפיה אנלוגית, האיכות בפענוח מאפשרת שיפור משמעותי כיוון שניתוח הנתונים מבוצע על ידי מחשב בצורה מפורטת ושיטתית. באופן זה יכולים הרופאים המומחים להתמקד רק בממצאים החשודים ולייעל את עבודתם. מעבר לכך, אחסון ואחזור המידע בצורה דיגיטלית מאפשר מידע זמין בכל עת, שניתן לאתרו בקלות, להעבירו ולהעתיקו באמצעים אלקטרוניים לפי הנדרש.
האם הקרינה מסוכנת?
החשיפה לקרינה בבדיקת ממוגרפיה דיגיטלית אינה משמעותית. לביצוע תמונת ממוגרפיה אחת באיכות גבוהה נדרש מינון נמוך שאינו מגביר סיכון לסרטן השד - 01 עד 0.2 ראד. להשוואה, טיפול בהקרנות לסרטן השד דורש קרינה בסך כולל של כ־5,000 ראד. אישה המתחילה מעקב ממוגרפיה בגיל 40 ומבצעת אותו עד לגיל 90, תקבל בסך הכול (במשך 50 שנה) 20 עד 40 ראד. הקרינה המצטברת לתקופה זו שווה לכמות הקרינה הממוצעת המתקבלת מהסביבה באופן טבעי בתקופה של שלושה חודשים.
מה הכללית מציעה ללקוחותיה?
בכללית יותר מ־400 אלף נשים בגילאי 50 עד 74, האמורות לבצע לפחות פעם בשנתיים בדיקת סקר. בנוסף מונה אוכלוסיית היעד נשים צעירות יותר בקבוצות סיכון, הנדרשות לבצע את הבדיקה פעם בשנה. נכון לשנת 2007, שיעור הביצוע הוא כ־58%אחוזים (כ־212 אלף בדיקות סקר) בעלות כוללת של 23.8 מיליון שקלים.
מרכז רפואי מאיר ומרכז רפואי העמק, שניהם בתי חולים של כללית, הצטיידו במכשיר ממוגרפיה דיגיטלית מתקדמת, וזאת כחלק ממימושה של תוכנית המבטאת את השאיפה למצוינות, לשיפור איכות הטיפול ולשמירה על בטיחות הלקוחות.
החלטה לרכוש את המכשירים משקפת הכרה ביתרון הטכנולוגי והבטיחותי הבולט בשימוש במכשירי ממוגרפיה דיגיטליים (DR-CR). מכשירים אלו מאפשרים בטיחות, חיסכון בעלויות, שיפור בסביבת העבודה, עמידה ביעדי איכות לאומיים וקישור למערכת זימון תורים. עם הכנסת מערכת הארכוב החדישה (PACS), יוכלו גם רופאי הקהילה ורופאי בתי החולים לצפות בצילומי הממוגרפיה המקוריים על גבי מצגי המחשבים במקום עבודתם.
פרופ' חיים ראובני הוא רופא במרכז הרפואי סורוקה ויועץ באגף לטכנולוגיות רפואיות בהנהלה הראשית של הכללית