פורסם בראשונה: 25.10.2006
עדכון אחרון: 26.04.2010
  • דורון קוראל דורון קוראל

אוכלים את עצמנו לדעת: למה אנחנו לא יודעים מתי די!

לקריאה נוחה
מדי יום אנחנו מקבלים כ־200 החלטות בענייני האוכל שאנחנו אוכלים, על אף שנדמה לנו שאנחנו מקדישים לנושא הזה פי עשרה פחות זמן ומחשבה! מסתבר שאנחנו מושפעים מהסביבה הרבה יותר ממה שנדמה לנו. ספר חדש חושף כיצד המוח שלנו עובד עלינו.

הבעיה העיקרית שלכם, אומר ד"ר בריאן וואנסינק, מנהל מעבדת המזון של אוניברסיטת קורנל, היא שאתם חושבים שאתם חכמים מדי.

כן, נו, ברור, כולנו הרי יודעים הכל על אוכל, בגדול אנחנו יודעים מה טוב לאכול, ומה לא טוב לאכול, וגם כמה ג'אנק פוד לא בריא לנו, ומה לא טוב לנו. הבעיה היא שאנחנו פשוט לא מבינים איך המוח שלנו עובד עלינו. "אם שואלים אנשים, כולם, ללא יוצר מהכלל יגידו לך שהם לא מושפעים מגודל האריזה, מכמה מבחר יש במזנון ארוחת הבוקר במלון או במסעדה, או משמות המותגים שעל המזון", אמר באחרונה וואנסינק לכתבת של "ניו-יורק טיימס"; "יש עם זה רק בעיה אחת: כולם טועים! כל פעם".

ווואנסינק לא מדבר באוויר. בתור מומחה לתזונה ולשיווק גם יחד יש לו נתונים שמשלבים יפה מידע משני התחומים, והוא ככל הנראה אחד מבני האדם המוסמכים ביותר על-פני כדור הארץ לללמד אותנו למה אנחנו פותחים את הפה, ולמה אנחנו דוחפים פנימה כל-כך הרבה זבל!

הממצאים החדשים על מגפת ההשמנה האמריקנית (ומקבילותיה בעולם המערבי) פורסמו באחרונה בספרו החדש "אוכלים בלי הכרה: מדוע אנחנו אוכלים יותר ממה שאנחנו חושבים". זהו ספרו הרביעי של וואנסינק ואותו ייעד לקהל הרחב, לא לאנשי מחקר.

MINDLESS.jpg 

מרמים את עצמנו כל יום, כל היום. עטיפת ספרו החדש

של ד"ר בריאן וואנסינק

אז האם המחקרים של המדען האמריקני הם פתרון פלא למגפת ההשמנה בעולם המערבי המתועש? לא ממש. אבל אפשר ללמוד מהם, כל אחד באופן אישי, איך הסביבה שלנו משפיעה עלינו ואיך רובנו נמצאים בעלייה תמידית, וקטנה, במשקל.

עד שאנחנו שמנים.

וכשמבינים את זה, אפשר אולי להתחיל לשנות.

רוצים דוגמאות? בבקשה!...

• מדי יום אנחנו מקבלים כ-200 החלטות אודות אוכל (רובן אסון!), בעוד בפועל נדמה לנו שאנחנו לא עוסקים בנושא הזה יותר מ-מ-ק-ס-י-מ-ו-ם 15 פעמים - יותר מפי עשרה פחות ממה שאנחנו עוסקים בו בפועל.

• חלק מהחלטות האלה ברורות, אחרות פחות.

• ככל שהצלחת גדולה יותר, אנחנו עורמים עליה יותר מזון.

• ככל שהשקית עמוקה יותר, אנחנו דולים ממנה יותר חטיפים עמוסי שומן טראנס מזיק.

• לעתים קרובות אנו מחליטים כמה לאכול בצורה לא מודעת ובהתאם לכמה אוכל מי שאוכל לידנו.

• בצורה כזו אנחנו אוכלים עד 20% יותר - או פחות - ממה שהיינו אוכלים לבדנו.

• 65% מהאנשים השמנים והשמנים מאוד
(Obese) הגיעו למצב שלהם כיוון שלא היה להם מושג קלוש כמה הם אוכלים באמת.

 throwing_popcorn.jpg

מישהו רוצה פופקורן? ד"ר בריאן וואנסינק

• ניסוי שערך המדען האמריקני עם פופקורן עבש ומגעיל בן חמישה ימים מדגים יפה את הנקודה: אנשים שביקרו בבית קולנוע בפרוור של שיקגו קיבלו, בחינם, דליים גדושים מהפופקורן העבש הנ"ל, שהיה מגעיל ולא טעים מכל הבחינות. חלקם קיבלו דליים בגודל בינוני והאחרים קיבלו דליים בגודל "ענק". התוצאות: הצופים שקיבלו דליי "ענק" זללו 53% יותר פופקורן מאלה שקיבלו דליים בינוניים. המשתתפים לא אכלו יותר פופקורן בגלל שהפופ-קורן היה להם טעים (הנקודה הזו נבחנה) אלא בשל הסחת הדעת: הצפייה בסרט, הדלי הענק והעובדה שאחרים לועסים מסביבם.

• בניסוי אחר שערך וואנסיק הוא השתמש בקערה חסרת תחתית שפיתחו הסטודנטים שלו. הקערית הסתירה סוד קטן: דפנותיה השמנמנות הכילו כמות גדולה נוספת של מרק עגבניות. לא משנה כמה אכלו הנבדקים - הקערה נשארה כמעט מלאה כל הזמן. החוקר האמריקני וצוותו ביקשו לבדוק מה יגרום לנבדקים להפסיק לאכול - סימן ויזואלי (הקערה המתרוקנת) או תחושת מלאות.

• התוצאות: אנשים שאכלו מקערות מרק רגילות לגמו בממוצע 266 מיליליטרים של מרק, ואילו אנשים שאכלו מ"הקערות המתמלאות מאליהן" לגמו בממוצע 466 מיליליטר של מרק. חלק מהנבדקים לגמו כמעט ליטר שלם של מרק (!) ולא הפסיקו לאכול עד שהניסוי הסתיים, בתום 20 דקות מהגשת המרק.

• והכי מפתיע: המשתתפים משתי הקבוצות דיווחו כי לתחושתם לגמו בדיוק את אותה כמות מרק.

• כל המשתתפים טעו בהערכת מספר הקלוריות שזללו, ובממוצע כל אחד מהם העריך כי אכל 113 קלוריות פחות ממה שאכל בפועל.

• המדען האמריקני טוען כי אנשים רבים שמתאמנים (שימו לב!) מרמים את עצמם באופן קבוע בכך שהם מרשים לעצמם לאכול הרבה יותר קלוריות ממה שהם שורפים בפועל במהלך האימונים, בין השאר כדי לפצות את עצמם על המאמץ ו"העינוי".

אז מה אפשר לעשות?

וואנסינק אומר שאין תרופות פלא. מודעות - זה שם המשחק. לדבריו, תשומת לב לפחים שאנחנו נופלים אליהם (בעיקר עקב אי-שימת לב ושיטת ה"ביס פה, בורקיטו שם") יכולה להפחית כ-300 קלוריות מהצריכה היומית שלנו. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל זה מיתרגם לחמישה עד 15 קילוגרמים בחישוב שנתי. וזה טוב!

אבל מה עושים תכל'ס, את ואתה רוצים לדעת.

• הולכים למסעדה? וואנסינק מציע לשבת ליד מי שלדעתכם יאכל הכי פחות. יש סיכוי טוב שתושפעו ממנו או ממנה בלי שתשימו לב.

• בבית הגישו מזונות עתירי קלוריות רק על הצלחת, והגישו בתפזורת רק ירקות, כי מרובם באמת אפשר לאכול כמה שרוצים (והכוונה לא לתפוחי אדמה מטוגנים).

• אף פעם אל תאכלו שום דבר ישר מהאריזה. אתם מאבדים קנה מידה!

• אוכלים במזנון? שימו רק שני מזונות על הצלחת בו-זמנית, אחרת תאבדו שליטה וגם את קנה המידה.

• היזהרו מכוסות נמוכות ורחבות! הן גורמות לכם לשתות הרבה יותר ממה שנדמה לכם. שני מחקרים, שנערכו בהשתתפות 167 בני-אדם, העלו שגם מבוגרים וגם ילדים מוזגים לעצמם כמויות הרבה יותר גדולות כאשר נותנים להם כוסות נמוכות ורחבות, לעומת גבוהות וצרות, בעוד התפיסה שלנו היא הפוכה לגמרי. נראה לנו שאנחנו שותים 67% פחות בכוסות נמוכות ורחבות מאשר בגבוהות וצרות.

• למה זה קורה? ההטיה נגרמת בגלל אשליה אופטית הידועה בשם "האשליה האנכית-אופקית". זו גורמת לנו להתרכז בגובהו של אוביקט יותר מאשר ברוחבו. וזו, אגב, הסיבה שהקשת המפורסמת של סנט-לואיס נראית לנו יותר גבוהה מאשר רחבה, למרות שמידות גובהה ורוחבה זהות – 192 מטרים.

 st.louis_bow.jpg

הקשת של סנט-לואיס. טעות אופטית שעולה לנו בעשרות קלוריות לכל כוס

• הטעות האופטית הזו של המוח היא האשמה בכך שכאשר אנו מוזגים אנו נוטים להתרכז בגובה המשקה ולא ברוחבו.

• חושבים שלכם הטעות הזו לא יכולה לקרות? אתם טועים שוב!

• 15 ברמנים בוסטונאים מקצועיים, עם ותק ממוצע של יותר מחמש שנים, התבקשו למזוג ג'ין-טוניק, רום-קולה, וודקה-טוניק ווויסקי-קרח לשני סטים של כוסות, נמוכות ורחבות וגבוהות וצרות.

• התוצאה: הם מזגו 35% יותר משקה לכוסות הנמוכות והרחבות.

"את הבעיה של השמנת היתר לא יפתרו דיאטיקנים פנאטיים שסופרים כל קלוריה וכל פירור של מרכיב תזונתי. הרעיון הכללי הוא שצריך לשנות באורח גורף את כל שיטת התזונה שלנו ואת שיטות השיווק של המזון בעולם המערבי", אומר וואנסינק ל"ניו-יורק טיימס"; "לי אין לי פתרון לשאלה כיצד מרזים 50 קילו בשנה, אבל אני בטוח שאם שומרים על מספר כללים פשוטים בהחלט אפשר לרדת חמישה קילו בשנה. והכי טוב בכל העניין הזה - אפילו לא תרגישו".

דורון קוראל כותב ב"20 פלוס".

חשוב לדעת

מתחילים לחיות נכון

​סדנאות אורח חיים בריא בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל