פורסם בראשונה: 29.05.2012
עדכון אחרון: 29.05.2012
  • ד"ר ליאת הולר־הררי ד"ר ליאת הולר הררי

איך להציל קרובה עם הפרעות אכילה

לקריאה נוחה
פתאום באמצע החיים היא נעלמת. המשקל יורד, העיסוק באוכל גובר, שמחת החיים גוועת ומתחלפת בשתיקה גדולה. איך עוזרים לה לעזור לעצמה? שאלות נפוצות על הפרעות אכילה אצל האנשים הכי קרובים וחשובים לנו
בחורה עם פוני מוסט סובלת מהפרעת אכילה

בקיצור

1.

בנות המפתחות הפרעת אכילה נוהגות להסתיר מהסביבה. אך אפשר לזהות סימנים.לעתים כדי להציל חיים אין מנוס מלפעול גם בניגוד לרצונה - עד כדי אשפוז בכפייה.

2.

הטיפול נכשל שוב ושוב? אל תתייאשי! לפעמים הבשלות מגיעה עם הזמן, ואפשר גם לנסות גישות אחרות.

3.

קטינים יכולים לפנות למרפאות נוער ללא ידיעת ההורים, אך לשם קבלת טיפול בהפרעות אכילה חייבים את אישורם.

כמו כל הפרעה נפשית, הפרעת אכילה לא תמיד קלה לזיהוי. זה יכול לקרות אצלנו בבית, או לחברה הכי טובה - ואנחנו אפילו לא נדע. לאט לאט נתחיל לחשוד, לחבר את הקצוות, לעשות אחד־ועוד־אחד ולהבין שמשהו לא כשורה. אז מה עושים?

אספנו עבורכם כמה שאלות לדוגמה מתוך פורום הפרעות אכילה שלנו, שוודאי נוגעות לרבים.    

חברה שלי מפתחת סימפטומים של הפרעות אכילה, אני בטוחה בזה. אבל היא לא מוכנה לדבר עם אף אחד, לשתף את ההורים או ללכת לטיפול. מה לעשות?

מצב שבו נערה סובלת מהפרעת אכילה ועסוקה בהסתרה שלה הוא נפוץ מאוד. פעמים רבות הפרעת האכילה מאופיינת בשמירת סוד. אבל למרות כל ניסיונות ההסתרה, קרובים יכולים לגלות פתאום את קיומה של הפרעת האכילה.

ניתן לשער כי הגילוי הזה מגיע בעיתוי מסוים ולא מקרי. מאוד יכול להיות שהחברה סיפרה לך על הפרעת האכילה שלה או אפשרה לך לראות אותה, כסוג של קריאה לעזרה. יחד עם זאת, היא הכניסה אותך לתוך מלכודת, מאחר שהיא לא רוצה ולא מוכנה שתספרי לאף אחד.

אפשר לחשוב על המנגנון הנפשי שבבסיס קריאה לעזרה מסוימת זו, ככזה שמכניס אותך ל"נעליים" שלה. כעת את מרגישה את תחושות חוסר האונים שהיא מרגישה.

הפרעת אכילה מאופיינת באמביוולנטיות רבה אל מול הגוף ואל מול האכילה - אוכל נכנס ויוצא למשל, ללא יכולת להחזיק דבר מה בפנים (כמו החזקה של סוד נוראי). כעת, את יכולה להרגיש כיצד החברה מרגישה: מחזיקה בתוכך סוד נוראי ומסוכן, שאסור לספר אותו אבל גם אי אפשר להחזיק אותו בפנים; כבולה בתוך מגבלות לא רצויות. במצב כזה עולות תחושות של חוסר אונים וצורך לפעול כל הזמן על מנת להתמודד עם המתח. דרך הבנה זו, יכולה להתחיל בנייה של גשר אל החברה שלך וצעד ראשון של התקרבות על מנת לסייע.

חשוב לזכור שאת חברה שלה - לא המטפלת שלה, הדיאטנית שלה או הצוות המקצועי האמון על הטיפול בה. חשוב שתהיי לצידה, חשוב שתהיי לה מישהי שניתן לסמוך עליה ולבטוח בה. לכן, תמיד עדיף שצעדים ייעשו בהסכמה ותוך דיאלוג, גם אם משמעות הדבר היא יותר זמן שעובר. לא צריך לרוץ לפעולה - חשוב יותר לדבר על הדברים, לתת זמן ומרחב לחשיבה ובעיקר, לפרוץ את המעגל המצומצם של הסוד.

כצעד ראשון, ניתן לשכנע את החברה לשתף בכך עוד אנשי אמון, למשל הורים, חברים טובים, מורה וכדומה. מעשה כזה מגדיל את מעגל הנושאים בנטל הכבד של הפרעת האכילה ומשפר את הסיכוי שחברתך תהיה מוכנה לפנות לטיפול. בשלב זה ניתן לפעול יחד, האנשים המעורבים בתמונה, ולשכנע אותה לפנות לטיפול במרפאה להפרעות אכילה.

עם זאת, לעתים לא ניתן לשכנע למרות כל הניסיונות - ויש צורך לפעול. כאשר את מחליטה לפעול ללא הסכמת החברה, חשוב ליידע אותה בכך, ולאחר מכן להתחיל ולהרחיב לבד את המעגל, על מנת שלא תישאי את המשא הזה לבדך. שתפי את ההורים שלה ונסו לפנות יחד לעזרה מקצועית.

חשוב לזכור כי לא אחת מדובר במצב מסכן חיים - כעשרה אחוזים לערך (ואפילו 17% לפי דו"ח המרכז למחקר ומידע של הכנסת) מהסובלות מאנורקסיה מוצאות את מותן כתוצאה מהמחלה ומסיבוכיה. ולכן לעתים, כדי לשמור על חייה של חברתך, אין מנוס מלפעול גם בניגוד לרצונה. כאשר מדובר במצב מסכן חיים, לעתים אין מנוס גם מאשפוז בכפייה.

הבן שלי מאוד בררן באוכל. יש מאכלים רבים שהוא לא מוכן לגעת בהם, אוכל כל הזמן את אותו התפריט בדיוק. האם זו הפרעת אכילה?

קשה לקבוע אם אכן מדובר בהפרעת אכילה - או באכילה סלקטיבית על רקע אחר. בררנות באוכל יכולה לאפיין מגוון רחב של מצבים אצל ילדים, החל בדיכאון וכלה ברגישות חושית (שיכולה להיות למשל חלק מהפרעת קשב וריכוז).

כדי להבין אם מדובר בהפרעת אכילה, חשוב לבדוק אם יש בכלל ירידה באכילה, או שמא מדובר בבררנות בלבד, שאותה אתם מכירים כבר שנים. אם זו בררנות מוכרת, סביר להניח שלא מדובר בהפרעת אכילה אלא בגורמים אחרים, וניתן לשקול אם יש מקום לטיפול לפי מידת המצוקה הנגרמת מכך.

מאחר שהמצוקה במקרים הללו היא יותר אצל ההורים ופחות אצל הילד, ניתן לשקול ביקור אצל איש מקצוע לשם התייעצות והדרכת הורים, שיכולה להרגיע את העיסוק בזה, וכך באופן עקיף גם לשפר את המצב.

מנגד, אם נראה כי הבררנות היא חדשה, ומלווה בעיסוק במשקל, עם או בלי הפרעה בדימוי הגוף ובכמויות המזון - בהחלט יש מקום לחשוב על התפתחות מוקדמת של הפרעת אכילה. לשם כך מומלץ לפנות למרפאה להפרעות אכילה לצורך אבחון והכוונה טיפולית.

אני חושדת שהבת שלי סובלת מהפרעת אכילה. לאחרונה היא התחילה להסתיר מאיתנו דברים, מסתגרת בשירותים לאחר הארוחות, מרבה לדבר על דיאטה ומשקל ואף נראה שאיבדה ממשקלה. האם יש לה הפרעת אכילה? אילו סימנים יכולים לרמוז על הפרעת אכילה?

ממה שאת מתארת, אכן נשמע שיש מקום לדאגה. חשוב לזכור כי פעמים רבות, בנות המפתחות הפרעת אכילה עושות מאמץ רב להסתיר את הדבר מעיני הסביבה.

סימנים שיכולים להצביע ולהחשיד כי אכן מתפתחת הפרעת אכילה יכולים להיות למשל: אכילה מאוד איטית, אכילה בביסים קטנים מאוד או תוך פירור המזון, הימנעות מאכילה ליד אחרים, אכילה בסדר נוקשה או בשעות קבועות מאוד, ירידה חדה ופתאומית במשקל, סימנים כי קיימים התקפי אכילה, עיסוק כפייתי במזון (למשל איסוף מתכונים, בישול מרובה ועוד), התעמלות מרובה ועיסוק אינטנסיבי בספורט, הסתגרות, ירידה בלימודים, תלונות מרובות על קור, בעיות מעיים, שינויים הורמונליים, עצירת מחזור אצל בנות ועוד.

כפי שאת רואה, קיימים סימנים רבים, גם בנוסף לאלה שצוינו מעלה. לצד הסימנים הללו, חשובה גם התחושה הכללית: פעמים רבות החשדות לא עולים סתם ומבשרים על קיומה של בעיה. האם ניסית לדבר עם בתך על העניין ועל חשדותייך? פעמים רבות, לצד ההסתרה, קיים רצון בגילוי וקבלת עזרה, ולכן חשוב מאוד לדבר בפתיחות על החשדות ולעודד את בתך לפנות בליווי למרפאה להפרעות אכילה.

אני בת 17, סובלת מהפרעת אכילה כבר זמן מה ורוצה טיפול. אבל אני בשום אופן לא מוכנה שההורים שלי יידעו על כך. האם אני יכולה לפנות למרפאה להפרעות אכילה?

לאור העובדה כי על פי חוק את עדיין קטינה, לא ניתן להציע לך טיפול ללא ידיעת ההורים ובהסתרה מהם. מעבר לכך, זה גם לא נכון לעשות זאת. ההורים, כסביבה המיידית והקרובה ביותר, הם שותפים חשובים בטיפול וזקוקים פעמים רבות להדרכה על מנת לדעת איך לסייע לך בהחלמה ולא לעמוד בדרכך.

אם עדיין, למרות כל זה, את רוצה לקבל טיפול ללא ידיעת ההורים, את יכולה לפנות לאחת ממרפאות הנוער באזור מגורייך, שם תוכלי לקבל מענה מקצועי מבלי לשתף את ההורים. חשוב לדעת כי לצוותים במרפאות הנוער אין מומחיות ספציפית בהפרעות אכילה, אולם באם את בשום אופן לא מוכנה לשתף את הוריך, זו הכתובת המתאימה.

ניסיתי כבר המון טיפולים, הייתי במרפאות ובאשפוז, שום דבר לא עוזר לי. אני לא מאמינה יותר בטיפול, רוצה רק שיעזבו אותי ויניחו לי לנפשי. הייתי רוצה פשוט להיעלם. למה לא עוזבים אותי בשקט?

מצבך בהחלט מתסכל וקשה. ניתן להבין את הייאוש לאחר שנים של ניסיונות ומלחמה, במחלה שככל הנראה הופכת כרונית ועיקשת. למרות הייאוש, בכל זאת מצאת לנכון לפרסם שאלה זו בפורום זה, ולפני כן סביר להניח שקראת כאן קצת והתעניינת. לכן, אנחנו משערים כי עדיין קיימת אצלך תקווה מסוימת לשינוי ורצון בטיפול.

חשוב לגדל תקווה זו, לתת לה מקום ולהיעזר בה כמנוף לטיפול מחודש בהפרעת האכילה. אנחנו מציעים לך לפנות שוב למרפאה להפרעות אכילה ולנסות ולהסתייע בטיפול. לעתים עם הזמן מופיעה בשלות לטיפול, ודברים שלא סייעו בעבר יכולים לסייע כיום. כמו כן, ניתן לנסות גישות טיפול אחרות מאלו שהוצעו לך בעבר, אולי יסייעו יותר.

לאחרונה אשתי אומרת לי שבלילות אני קם והולך לאכול, ולאחר מכן חוזר לישון. זה מאוד מפחיד אותי כי אני לא זוכר מכך דבר. האם זה ייתכן? זו הפרעת אכילה?

נראה כי מה שאתה חווה זו תופעה הנמצאת על הגבול שבין הפרעת שינה להפרעת אכילה. היא מכונה תסמונת אכילה לילית (Nocturnal Eating Syndrome) ומאופיינת לעתים באכילה מועטה במשך היום לצד התגברות תיאבון ואכילה מוגברת בשעות הערב והלילה, ואפילו באכילה לא מודעת בלילה כפי שאתה מתאר. זו תופעה שמושפעת מגורמים רבים, גופניים ורגשיים, וניתן להיעזר בטיפול תרופתי ורגשי עבורה. (עוד על התופעה במדריך: מתעוררים ואוכלים בלי הכרה)

ליאור בירן, פסיכולוג קליני, עובד במרפאות החוץ למבוגרים במרכז לבריאות הנפש שלוותה מקבוצת כללית. הוא ממנהלי הפורומים הפרעות אכילה ו הפרעות שינה של אתר כללית  ו מגזין 20 פלוס  

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מתחילים לחיות נכון

​סדנאות אורח חיים בריא בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל