פורסם בראשונה: 14.05.2012
עדכון אחרון: 08.01.2013
  • עינת צוברי עינת צוברי

חוק הדוגמניות: להבדיל בין פוטושופ לרזון קיצוני

לקריאה נוחה
כניסת חוק הדוגמניות לתוקף עשויה להביא לשינוי ממשי באופן שבו אנחנו תופסים את גופנו, ואולי אפילו להילחם בהפרעות אכילה. איך ממנפים את זה לשינוי חברתי אמיתי?
אישה מציירת לב על הראי שלמולה

בשורות טובות לדוגמנים ולדוגמניות: בחודשים האחרונים נפל דבר בתעשיית האופנה בארץ ובעולם. המגזין "ווג", אפליקציית הצילום "אינסטגרם" ועוד לפניהם כנסת ישראל הכריזו מלחמה על הרזון המופרז והמסוכן.

בינואר 2013 נכנס לתוקפו חוק הגברת המשקל בתעשיית הדוגמנות, שעבר בקריאה שלישית במרס 2012 וקובע, כי אלה שיצולמו לפרסומת מסחרית יחוייבו באישור רפואי שמעיד כי אינם נמצאים בתת משקל.

על פי החוק, פרסומאי לא יפיק פרסומת שמופיע בה דוגמן ומפרסם לא יציג פרסומת כאמור, אלא לאחר שהדוגמן הציג אישור רופא שלפיו הוא בעל מדד מסת גוף (BMI) מעל 18.5 בשלושה החודשים שקדמו למועד הצילום.

החברה המעסיקה נדרשת להפנות את הדוגמניות והדוגמנים לבדיקה רפואית, שבה נקבע אם הם עומדים בקריטריון החדש - או סובלים מתת תזונה.

וזה עוד לא הכל: אם ייעשה שימוש בעריכה גרפית (פוטושופ וכדומה) לצורך הצרת היקפי גוף בפרסומת, תופיע כתובית בולטת שתציין זאת. תנאים אלה יחולו גם על פרסומות שנערכו בחו"ל עם דוגמנים זרים ויובאו לארץ.

מאינסטגרם עד ווג

החוק הישראלי הוא כאמור פורץ דרך: הוא זכה לסיקור תקשורתי עולמי ושבחים מצד עמיתים. בכנסת נרשמו פניות מצד חברי קונגרס בוושינגטון, שהביעו עניין בחוק וסיפרו כי הם שוקלים להעתיק אותו גם לספר החוקים של ארצות־הברית.

אבל הכנסת לא לבד: על פי הפרסומים בנושא, עורכי המהדורות העולמיות של מגזין האופנה הפופולרי "ווג" חתמו על אמנה, ולפיה יפרסמו רק דוגמניות בריאות המקדמות אורח חיים בריא. הם יורו לסוכני הדוגמניות שלא לשלוח אליהם נערות מתחת לגיל 16, וידרשו לספק עבורן תנאי עבודה בריאים ומזינים.

יו"ר חבר המנהלים של קונד נסט, קבוצת המגזינים שמפרסמת את "ווג", הסביר כי השימוש בדוגמניות צעירות מדי גורר ניצול כלכלי, עיכוב בהשכלה, תחושת חולשה במקום העבודה - והפרעות אכילה.

בנוסף הודיעה "אינסטגרם", אפליקציית הצילום הפופולרית שנרכשה באחרונה על ידי "פייסבוק", כי תחסום פרופילים שמעודדים הפרעות אכילה ופגיעה עצמית מסוגים אחרים. הטריגר לכך היה כאשר התברר שרשתות חברתיות מסוימות שימשו מוקד לקבוצות של נערות שסובלות מאנורקסיה נרבוזה.

"כדי לשמור על קהילה חיובית ובריאה, הנחיות הקהילה הנוכחיות שלנו אוסרות על תוכן והתנהגות שמהווים השפעה לרעה על הקהילה", הסבירו בבלוג של "אינסטגרם". "ההחלטה נתמכת במחקרים שונים, שגילו כי הרשתות החברתיות, המלאות בתמונות של רזון חולני, תורמות להיווצרות של בעיות בדימוי גוף, הפרעות באכילה ועד מצבים של אנורקסיה ובולימיה".

חוק מוסרי

תופעת הרזון המסוכן, הנובע מלחץ תרבותי־חברתי, אינה חדשה. אבל נדמה שבשנתיים האחרונות "התחלף הדיסק".

יותר ויותר מחקרים מצביעים על הקשר הישיר שבין חשיפה למדיה - המעודדת גוף רזה באופן קיצוני - לבין התפתחות הפרעות בדימוי גוף, עד כדי מצבי חולי דוגמת הפרעות אכילה ודיכאון. חמורה במיוחד ההשפעה במקצועות ובענפים, המעמידים את הגוף במרכז: דוגמנות, מחול ותיאטרון.

בשנים האחרונות עלו לכותרות דוגמניות רזות במיוחד שעוררו דיון ציבורי. הדוגמניות, חלקן בנות עשרה, מככבות על שלטי חוצות ובפרסומות ברשת, בזמן שהמראה החיצוני שלהן מציג אידאל יופי ותפיסת גוף שלא כולם יכולים, או צריכים לעמוד בהם.

בין אם מדובר בדוגמן או דוגמנית שעברו ריטוש בתוכנת עריכה כדי להוריד כמה קימורים, בני ובנות נוער שעוד לא סיימו לצמוח או במי שגופן וגופם נמצאים במצב של הרעבה - הייצוג של הגוף האנושי במראה רזה עד שדוף משפיע עלינו.

דוגמה קיצונית, אך לא יחידה לדמות מעולם הדוגמנות שנושא דימוי הגוף הפך אצלה למחלה קטלנית היא  הדוגמנית איזבלה קארו שמתה ב-2010 בגיל 32. קארו, ילידת צרפת, סיפרה לכלי התקשורת בשנת מותה כי היא שוקלת 42 קילוגרם.

מדובר היה בשיפור עבור מי ששקלה בעבר 32 קילוגרמים בלבד, ואף ירדה ל25 קילוגרם, מצב שהכניס אותה לתרדמת. שלוש שנים לפני מותה השתתפה קארו בקמפיין נגד אנורקסיה, בו הופיעה עירומה על שלטי חוצות כדי להציג לעולם את הנזקים שנגרמו לגופה בשל המחלה.

במקביל, החלו להופיע נשים בעלות משקל גבוה מזה שהורגלנו לראות על שערי מגזינים. בלוגי אופנה לנשים שמכנות את עצמן "מלאות" צוברים תאוצה ואייקונות פופ דוגמת הזמרות אדל, כריסטינה אגילרה ובת' דידו מפזרות אבק כוכבים בלי לנסות לרדת במשקל.

עם זאת, לצד התמיכה בחוק, יש לא מעט סקפטיות - וגם התנגדות: לכאורה יש כאן פגיעה בחופש העיסוק. בנוסף, עולה השאלה מדוע "להעניש" את מי שרזה באמת - מבלי שהרעיבה את עצמה, ואיך אפשר בכלל לאכוף חוק שכזה?

התשובה היא, בקצרה, שקיום החוק הזה חשוב דיו. הפגיעה והמחיר הם מינימליים, באופן יחסי לתכלית הראויה שלשמה הם פועלים. אין כאן כוונה "לרדוף" אנשים רזים ובריאים, אלא לנסות לשנות, ולו במעט את התפיסה שלנו לגבי מה נחשב יפה ולהרחיב אותה. ובנוגע לאכיפה, גם אם בפועל יהיה קשה מאוד לאכוף, מבחינה מחשבתית מי שלא יפעל לפי החוק ייקח בחשבון שהוא הופך לעבריין בפוטנציה.

החוק מציג את העמדה המוסרית, והוא עשוי לתרום לשינוי תודעתי־תפיסתי. בזכותו, בזכות הפעילות הענפה בנושא ברשתות החברתיות ובקרב החברות הרלוונטיות, ובעיקר בזכות ההפנמה של כל אחת ואחד - אפשר להגיע לחברה בריאה יותר ויפה לא פחות.

ד"ר עינת צוברי Ph.D היא עובדת סוציאלית קלינית, מקימת ואחראית היחידה לטיפול ומחקר בהפרעות אכילה במרפאת "הנוטרים" ברעננה של המרכז לבריאות הנפש שלוותה, מקבוצת כללית. היא מרכזת אקדמית להכשרת מטפלים בהפרעות אכילה באוניברסיטת בר אילן.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מתחילים לחיות נכון

​סדנאות אורח חיים בריא בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל