פורסם בראשונה: 19.10.2010
עדכון אחרון: 12.04.2012
  • ד"ר מיכל גילאון ד"ר מיכל גילאון

שמעת על תנועת Slow Food?

לקריאה נוחה
היא קמה כאנטי תזה לפאסט פוד ואפשר לחשוב עליה כעל הסיעה הגסטרונומית של התנועה האקולוגית (או כעל הכנף הקולינרית של תנועת האנטי גלובליזציה). והבונוס: מעולם לא היה למחאה טעם טוב כל כך! מיכל גילאון מבשלת משהו גלובלי
בחורה מחייכת עם ידיים מול הפנים

קשה להכחיש שהפאסט פוד פופולרי ומצליח מסחרית ברוב החברות המודרניות. גם לא קשה לנחש למה. הוא טעים, נוח וזול יחסית. אבל במשך השנים קמו לפאסט פוד אויבים מושבעים שרואים בו נבל־על. ודי בצדק, בסך הכל.

המתנגדים לפאסט פוד מגיעים ממקומות שונים, כל אחד מאיפה שכואב לו. מההיבט הבריאותי ההתנגדות ברורה: לפאסט פוד יש ערך תזונתי נמוך והוא תורם בענק לעלייה במימדי מגיפת ההשמנה ברחבי העולם. הוא מצליח בכך גם בזכות תכולת השומן הגבוהה שלו וגם בזכות גודל המנות שתפח והתעצם עם השנים.

הורים רבים כועסים על הפרסום והשיווק שחברות המזון המהיר מפנות במיוחד לילדים וכך "מקלקלות" אותם מגיל צעיר. שוחרי איכות הסביבה, מהצד האחר, מודאגים מהנזק הסביבתי שנגרם כתוצאה משימוש מופרז באריזות נייר ופלסטיק ברשתות המזון המהיר.

היבט נוסף הוא הרגלי האכילה שמלווים את תרבות הפאסט פוד: אכילה תוך כדי תנועה או בנסיעה או תוך כדי צפייה בטלוויזיה או במחשב.

יותר ויותר אנשים מבינים כי הם צריכים להגביל את כמות הג'אנק שהם אוכלים. אז אם גם את, או אתה, רוצים בגדול לעשות את זה אבל עדיין לא מצאתם את הסיבה הנכונה, אולי תנועת ה-Slow Food תעזור לכם.

הכנף הלוחמת

התנועה נוסדה על ידי קרלו פטריני באיטליה בשנת 1986 כתנועת מחאה נגד הפאסט פוד. אפשר לחשוב על התנועה כסיעה הגסטרונומית של התנועה האקולוגית, או לכנף הקולינרית של תנועת האנטי גלובליזציה. היא מתנגדת לסטנדרטיזציה של הטעם ומקדמת את תרבות האוכל והיין תוך כדי הגנה על מגוון המזונות והטעמים המקומיים - ושיטות החקלאות המסורתיות.

התנועה מונה כיום 100 אלף חברים ברחבי העולם (מה שאומר שזה עדיין מועדון אקסקלוסיבי למדי, אם את או אתה סנובים), המאורגנים ב־1,300 קבוצות מקומיות ב־153 מדינות בעולם, כולל בישראל. בחסות ארגון העל מארגנות הקבוצות המקומיות קורסים, טעימות ותיירות של מזון ויין. התנועה גם מוציאה לאור ספרים ומדריכים ומארגנת את Salone del Gusto, היריד הגדול ביותר בעולם למזון ויין איכותי, שמתקיים כל שנתיים באיטליה.

תנועת ה־Slow Food מקשרת בין הנאה ואוכל לבין מודעות ואחריות. חבריה מאמינים שהנאה מאוכל מצוין ויינות צריכה להיות משולבת עם מאמץ לשמר את המזונות המסורתיים הרבים מספור: גבינות, דגנים, ירקות ופירות, שנעלמים הודות להתפשטותם של החקלאות והמזון מתועשים.

התנועה מבקשת לשמר את המטבחים והמרכיבים המקומיים ומתנגדת לחוקים ולהרגלים שמעדיפים בחירה בפאסט פוד.

למזון המעובד, אומרים אנשי תנועת ה־Slow Food, יש טעמים חזקים, ובדרך כלל הוא מתוק מאוד (מתוק מדי) או מלוח מאוד (מלוח מדי). כשמתרגלים לטעמים החזקים האלה, נוטשים בהדרגה את המזונות בעלי הטעמים הטבעיים והעדינים. מטרת התנועה לחנך את הטעם שלך לטעמים עשירים, מגוונים ומזינים יותר שבאים ממרכיבים מקומיים טריים, שנקצרו בעונתם.

רוצים ללמוד עוד? בכיף. התנועה הקימה את האוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה שבפולנזו בצפון איטליה. מטרת האוניברסיטה לקדם את המודעות למזון טוב ולתזונה טובה. תוכנית הלימודים שלה מגוונת ואפשר ללמוד בה קורסים של מספר ימים או לימודים לתואר ראשון ושני. תוכנית הפעולה של האוניברסיטה כוללת הקמת בנק זרעים לשימור המגוון המקומי המקורי, בניית תוכניות שימור ועידוד למוצרי מזון מקומי ומסורתי - ותוכניות פוליטיות לשימור חוות משפחתיות.
רוצה לדעת עוד על האוניברסיטה? לחץ/י כאן.

Slow Food מקומי

המתנגדים לתנועת ה־Slow Food טוענים כי מדובר בתנועה אליטיסטית (שלא לומר פלצנית) שפונה רק לקהל אמיד ומצומצם. הם מעלים ספקות (שחלקן מוצדקות) על יכולתם  של הצרכנים הפשוטים לשלם עבור המזונות הגסטרונומיים היקרים שהתנועה מקדמת. טענות אחרות של המתנגדים מתייחסות לאורח החיים המודרני, שאינו מאפשר שימוש במזון מיוחד על בסיס יום יומי. לטענתם אי אפשר לעצור את הקידמה והפיתוח הטכנולוגיים – אפשר רק ללמוד לחיות איתם.

גם אם חלק מהטענות נגד התנועה מוצדקות, לא ניתן להתעלם מהרעיונות הבסיסיים שמנחים אותה. הרעיונות והפעילות שהתנועה מקדמת כבר מחלחלים (שוקי איכרים, יותר ויותר מגדלים אורגניים ויצרנים מקומיים של מוצרי מזון טבעיים) וימשיכו לחלחל בעתיד גם אל הצרכנים הפשוטים, כלומר אליך. כן, כן, אליך ואלייך.

גם חלק מחברות המזון הצטרפו למגמה והתחילו לייצר מוצרים המכילים מרכיבים טבעיים ואיכותיים יותר, וחלקן עושות היום פחות שימוש בחומרי טעם וצבע מלאכותיים.

איך ניתן ליישם את עקרונות הסלואו פוד בחיי היומיום?

אנחנו, כצרכנים, יכולים לממש את רב הרעיונות של התנועה גם בלי להיקלע לקשיים כלכליים. הכרת טעמים וריחות חדשים של מזונות שונים אינה מחייבת מעדנייה יוקרתית.

1. אווירה

כדי ליהנות מהארוחה ומהטעמים, צריך לאכול סביב השולחן בנחת ובאווירה נעימה, עם כלים יפים, ורצוי עם חברים או משפחה.

2. קניות בשווקים

אין צורך במעדניות יוקרתית - עריכת קניות בשווקים היא חוויה גסטרונומית לא פחותה ובמחירים שווים לכל נפש. יש שיגידו שלעשות שוק זה הרבה פחות נוח מלקנות בסופר, אבל אחרים לא יחליפו את השוק בשל החוויה והמגוון הגדול של הירקות והפירות.

3. אוכל טרי ומקומי (שוק איכרים)

לקנייה ממגדלים מקומיים יש יתרונות ירוקים של חיסכון באנרגיה, עידוד תוצרת מקומית וגם חיסכון כספי. בערים כמו תל אביב, רעננה, הרצליה, גבעת שמואל, ראשון לציון ונתניה ובמקומות נוספים ברחבי הארץ,  פועלים שוקי איכרים, שנותנים את האפשרות לקנות תוצרת טרייה ומקומית היישר מהחקלאים ומהיצרנים ללא פערי תיווך.

4. פירות וירקות בעונתם

בעולם המודרני קל לנו לשכוח מעונות השנה. מעבר לכך שרובנו נמצאים רוב הזמן בחללים סגורים ומווסתים את הטמפרטורה על ידי מזגנים ותנורים, קיימים סוגים רבים של ירקות ופירות הזמינים בכל השנה. זאת הודות לפיתוח זנים שמבשילים בחודשים שונים, גידול בחממות, אחסון בבתי קירור ואפשרות להפצה ברחבי העולם. לפעמים לא מרגישים בהבדל בין עגבנייה שנקטפה בקיץ לבין עגבנייה שנקטפה בחורף (הודות לעגבניות הנהדרות שגדלות בערבה), אבל לפעמים הטעם הוא לא תמיד אותו הדבר – כולם מכירים את עוגמת הנפש בקניית אבוקדו במחיר גבוה שנשאר קשה או שחור לעומת אבוקדו עסיסי וטעים בעונה. בנוסף, קיימים הבדלים בתכולת הוויטמינים והמינרלים בפירות ובירקות בעונות שונות בשנה. פירות וירקות שנקטפו בעונתם ונאכלים בסמוך לקטיף מכילים את הכמות הגדולה ביותר של רכיבים תזונתיים. כך שאכילה של פירות וירקות בעונתם מאפשרת הנאה כפולה: גם בטעם וגם בבריאות.

סתיו: אגס, אננס, אפרסמון, ארטישוק ירושלמי, אשכולית, בטטה, גויאבה, גזר, דלורית, דלעת, זנגביל, חבוש, חציל, כרוב, כרוב ניצנים, כרובית, לפת, מלפפון, סלרי, ענבים, פסיפלורה, צנון, צנונית, קולרבי, קומקווט, רימון, שום, תאנים.

חורף: אגס, אנונה, אפרסמון, אשכולית, בטטה, דלעת, כרוב ניצנים, כרישה, לימון, לפת, פומלה, צנוניות, קיווי, קלמנטינה, תפוז.

אביב: אנונה, אננס, אספרגוס, אפונה, ארטישוק, גרגיר הנחלים, ליצ'י, מנגו, משמש, פול ירוק, שומר, שעועית ירוקה, תות, תירס, תפוז, תרד.

קיץ: אבטיח, אוכמניות, אפונה, אפרסק, במיה, דובדבנים, זוקיני, חציל, ליצ'י, מלון, מלפפון, מנגו, נקטרינה, סברס, עגבנייה, ענבים.

כל השנה: בננה, בצל, ברוקולי, גזר, חסה, כרוב, סלרי, פטריות, פלפל, תפוח, תפוח אדמה.

5. גידול עצמי

אם יש לכם גינה, אתם יכולים להקדיש חלק ממנה לגידול צמחי תבלין, ירקות ופירות מסוימים. צמחי תבלין אפשר לגדל בעציץ או באדנית במרפסת או על אדן החלון. אפשרות נוספת היא להצטרף לגינה קהילתית בקרבת ביתכם. לפרטים נוספים לחץ/י כאן.

6. ארוחות פשוטות

בקצב החיים המודרני, לא חייבים לבשל ארוחות מורכבות כל יום בשביל להימנע מפאסט פוד. אחרי שמצטיידים במצרכים טריים אפשר להכין מאכלים קלים ופשוטים להכנה. כאשר חומרי הגלם טריים וטעימים, כל מה שנכין מהם יהיה טעים.

7. בישול ביתי (מאכלים מסורתיים)

כל אחת וכל אחד זוכרים לפחות מאכל מיוחד שאמא, או סבתא, או הדודה היו מכינות לו בילדותו, מאכל שרק הזכרת שמו מעלה בדמיוננו את הריחות והטעמים שלו. רוב התבשילים האלה פשוטים להכנה יותר מאשר נדמה לנו. זה הזמן לבקש מהדורות הקודמים את המתכונים המקוריים וללמוד מהם כיצד לבשל את המאכלים המסורתיים כדי שלא יאבדו. בשלניות רבות לא משתמשות בכמויות מדויקות, אלא מבשלות לפי הרגש והניסיון שלהן. לכן מתכון לבדו לא יעזור וצריך לעקוב אחר אופן ההכנה. לימוד ושימור מסורות הבישול של הדור הקודם הוא חוויה בפני עצמה. וגם היא יכולה לעזור ולהרחיק אותנו מצריכת הפאסט פוד. ואם אין לך בשלנים במשפחה, אפשר ליהנות ממסעדות פועלים המגישות אוכל אותנטי ממגוון של עדות ומסורות.

כדי לדעת עוד על תנועת סלואו פוד העולמית לחץ/י כאן.

כדי לדעת עוד על תנועת סלואו פוד הישראלית לחץ/י כאן.

ד"ר מיכל גילאון היא דיאטנית קלינית במרכז "שניידר" לרפואת ילדים מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מתחילים לחיות נכון

​סדנאות אורח חיים בריא בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל