פורסם בראשונה: 27.03.2014
עדכון אחרון: 27.03.2014
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

המין החסר

לקריאה נוחה
מי הם הא־מיניים? אנשים שחיים ללא מין, שאינם נמשכים לאיש, לא חשים צורך בסקס ולכן רובם לא עושים זאת. האם זה מצב זמני חולף, האם טיפול עוזר למצב והאם יש בו בכלל צורך?
בבב

בקיצור

1.

יש א־מיניים שלא מעוניינים בקיום יחסי מין, שלעיתים גם נמצאים בזוגיות ללא סקס. הם שלמים עם א־מיניותם וכלל לא שואפים לפתור ולשנות את המצב.

2.

לעומתם יש מי שנמנעים מקיום יחסי מין, אבל לא עושים זאת בגלל חוסר משיכה, אלא בגלל חינוך שמרני, חרדות, טראומה מינית, דיכאון ועוד.

3.

מי שרוצה עזרה יכול לפנות לטיפול המשלב טיפול נפשי וטיפול סרוגייט (בן זוג חלופי) המלמד איך יוצרים קשר אינטימי ואיך מקיימים יחסי מין בהדרכה מעשית.

בתוך כל חדוות המין הזאת, השאיפה למקסם את ההנאה ולגוון את הרפרטואר, נשכחים לא מעט אנשים, בהם צעירים, שנשארים מחוץ למשחק. גברים ונשים שמסיבות שונות נמנעים מסקס. כשאנחנו חושבים (כהרגלנו) על עצמנו ועל מיניותנו, כדאי לקחת בחשבון גם את האחרים. ולפני כן, כדאי להכיר אותם ולהבין במה מדובר.


מה הסיפור של הא־מיניים?

ד"ר שלומית שדמון־סייג, מומחית ברפואת המשפחה ומטפלת מינית, מסבירה תחילה שאנחנו מתייחסים כאן לשתי קבוצות נפרדות: הא־מיניים ואנשים שנמנעים מסקס בגלל חרדות וחסמים נפשיים שונים.

הא־מיניים, שמונים כאחוז אחד באוכלוסייה, הם אנשים שאינם נמשכים מינית לאיש (בני המין האחר, או בני מינם), לא חשים צורך לקיים יחסי מין - ולכן רובם לא עושים זאת. יש לציין שקבוצת הא־מיניים אינה עשויה מקשה אחת, ורמות המשיכה (הנמוכה) למין משתנות מאדם לאדם.

חלק מהא־מיניים חיו חיים "רגילים", ואף התחתנו והביאו ילדים - עד שגילו כי הם א־מיניים, קיבלו את עצמם וחדלו לקיים יחסים, שלמעשה לא עניינו אותם מעולם. לעיתים עוברות שנים עד שהאדם מגיע להכרה הלא פשוטה הזו.

לעומתם, ישנם א־מיניים שמעולם לא קיימו יחסי מין, וקיימים גם אלה שמצאו לעצמם קשר זוגי, רומנטי אפילו - אבל כזה שלא כולל סקס. ברוב המקרים, שני בני הזוג בקשר כזה הם א־מיניים.

המומחית מבהירה שהנטייה הא־מינית לרוב אינה חולפת. לא ניתן לשנות אותה בטיפול, ולמעשה, אין כל צורך בכך. הא־מיניים חיים בדרך כלל עם א־מיניותם בשלום ואינם שואפים "לפתור" אותה.

מה עושות החרדות בלילות?

אנשים אחרים שנמנעים מקיום יחסי מין לא עושים זאת בשל אי־משיכה. הסיבות המרחיקות אותם מסקס שונות. בראש ובראשונה, אלה הן חרדות.

ד"ר שדמון־סייג מתארת, לדוגמה, חרדה מקשר אינטימי. יש אנשים - נשים וגברים - שגדלו במשפחות שמרניות מאוד, ובהתאם לחינוך שקיבלו, המין נתפס בעיניהם כדבר מלוכלך, אפילו טאבו.

אחרים עברו בילדותם טראומה בעקבות תקיפה מינית, לא טופלו כראוי ופיתחו דחייה כלפי מין, כמנגנון הגנה נפשי. לעיתים הטראומה "קלה" הרבה יותר - ניסיון רומנטי או מיני שכשל, לדוגמה - אבל הצריבה מספיקה לאדם כדי להתכנס בתוך הימנעות מאינטימיות וממין.

וקיימים אנשים הסובלים מחרדה כללית, מפני העולם ומה שהוא מזמן להם, וכחלק מהבריחה הכללית ממפגשים עם העולם הזה, ברחו גם מסקס.

גברים ונשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי נמנעים גם הם, לפעמים, מחיי מין. כמתקשים בקריאת קודים חברתיים, חלקם לא יודע איך יוצרים קשר עם בני המין האחר. ואם לא ילמדו אותם, סביר שלא יצליחו לעשות זאת.

הלוקים בדיכאון ומתקשים להתנהל עקב כך עשויים להתרחק מכל אינטראקציה מינית, וכמוהם אנשים הסובלים מבעיות פסיכיאטריות מסוימות.

במי צריך לטפל ואיך?

חלק מהנמנעים מקיום יחסים שלם עם המצב ולא מנסה לשנות אותו. אחרים "מתעוררים" יום אחד, כשהם בתולים ולא בני עשרים, ומבקשים לעשות מעשה. המומחית מבשרת שבמקרים אלה, ובתנאי שהמוטיבציה של האדם גבוהה, לטיפול יש אחוזי הצלחה נאים.

בדרך כלל, זהו שילוב של טיפול נפשי וטיפול סרוגייט (בן זוג חלופי). המטפל הסרוגייט, גבר או אישה, מלמד את המטופל או המטופלת (הגברים מטפלים בנשים והנשים בגברים, או בהתאם לנטיית המטופל או המטופלת) את מלאכת יצירת האינטימיות מראשיתה.

הנמנעים ממין לומדים איך יוצרים קשר, איך מתקרבים, איך מתנהגים באינטראקציה זוגית - וגם איך מקיימים יחסי מין, בהדרכה מעשית. וכאן אנחנו מחשיכים את המסך, מפאת צנעת הפרט.

ייעוץ מקצועי: ד"ר שלומית שדמון-סייג

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל