פורסם בראשונה: 10.06.2014
עדכון אחרון: 10.06.2014
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

איך תדע אם היא בוגדת בך?

לקריאה נוחה
הרבה אנשים טוענים שבגידות מתרחשות גם בזוגיות מאושרת. המטפלת הזוגית שלנו חושבת אחרת. מה יש לה להגיד בנושא, והאם אחרי הבגידה הקשר אבוד או שיש מה להציל?
מה הסימנים שזו בגידה?

בקיצור

1.

בגידה פוגעת בבן או בת הזוג. כך שאם זה קורה או קרה, כנראה שהזוגיות שלכם בבעיה.

2.

חושדים בבגידה? תעלו את הנושא אל פני השטח באופן ענייני, במקום לחשוד ולרגל.

3.

אחרי שהבגידה התגלתה לא הכול אבוד. טיפול זוגי ששני הצדדים רוצים בו יכול להציל את הזוגיות.

טבעית, אנושית ומכוערת ככל שתהיה - הבגידה נמצאת איתנו מאז ומעולם והיא כנראה כאן כדי להישאר. זה לא אומר שצריך להפסיק את הניסיון להבין למה היא מתרחשת, למנוע, ובמקרה שהיא כבר התרחשה, לא עלינו, לשקם.

בואו נטפל, בעזרתה של המטפלת הזוגית והמינית שרי אופיר־לביא, בכמה עניינים הקשורים באי־נאמנות במערכת היחסים.

זוגיות נבגדת ומאושרת?

יש עדויות לפיהן בגידות רבות מתרחשות דווקא במערכות יחסים מאושרות. אופיר־לביא סבורה אחרת. לדעתה, מי שבוגד וטוען כי הוא נמצא בזוגיות מאושרת, ובעיקר מספקת, מספר לעצמו סיפור.

כשקיימים יחסים טובים ובוגרים, רווחתו ואושרו של בן הזוג חשובים מאוד לאחר. עצם הבגידה, שברור מראש שתפגע בו, מצביעה על כשל בתקשורת ובאמון הזוגיים, וגם על כשל בסיפוק ובריגוש. אם הכול טוב כל כך - למה שנבגוד?

אם אדם לא יכול להחזיר את מה שחסר אל מערכת היחסים, אם הדברים לא מצליחים לעלות בשיחה, כבקשה לגיטימית בין בני הזוג, קל להתפתות לריגוש חיצוני וחדש. הקדשת מחשבה מראש לצעד המסוכן הזה, והבנה שהבגידה תפגע בבן זוג אהוב, עשויים למנוע אותה. וזה רצוי מאוד.

מכאן אפשר רק לעלות

בגידה ומה שבא אחריה הם משבר אמון נורא, והוא נורא אפילו יותר כשמדובר ברומן ולא בסטוץ חד פעמי.

אבל רגע. לפני ששוברים את הכלים ומתבוססים ברחמים עצמיים, גם אם מוצדקים - חשוב לזכור שבגידה לא מתרחשת בחלל ריק, ובפני עצמה היא לא משמשת גורם לפרידה .

בגידה "יושבת" על חסכים במערכת היחסים, מסבירה המטפלת, והיא המשך לא מוצלח של בעיות שכבר קיימות בזוגיות. 

זוגות רבים מצליחים להתגבר על הבגידה והיחסים אפילו עשויים להשתפר אחריה. זה לא אומר שמדובר בעבודה קלה. בגידה היא שיקוף של משבר עמוק והעבודה שהוא מחייב קשה ומורכבת. היא יכולה להתבצע באופן טוב יותר, לדעת אופיר־לביא, במסגרת טיפול זוגי מאשר באופן עצמאי.

בתהליך לא קצר נבנה מחדש האמון בין בני הזוג, ובמקביל מתוקנים הליקויים ביחסים, שהוליכו לבגידה. אם בבסיס היחסים עומדת חברות טובה, ושניהם רוצים מאוד לעבוד על היחסים, הבגידה הכואבת לא אמורה להיות סיבה לפרידה.


המועדים לבגידה

בגידות מתרחשות ללא הבדלי דת גזע ומין, ואין באמת קשר בין רקע חברתי, כלכלי, או אינטלקטואלי של בני הזוג לבין הסיכויים שתתרחש בגידה. לעומת זאת, יש אנשים בעלי קווי אישיות מסוימים שמצביעים על סבירות גבוהה יותר לביצוע בגידה.

אנחנו מדברים, בין השאר, על המקרים הבאים:
• בני זוג שמתקשים לשאת תסכול או להרגיע את עצמם, וממהרים למצוא מענה למצוקתם מחוץ למסגרת הזוגית.

• אנשים שאינם מסוגלים לגלות אמפתיה כלפי בני זוגם ולהכיל אותם. כאלה שפוגעים בכבודם של בני הזוג (בהתייחסות מילולית מזלזלת, בפלירטוט בוטה עם אנשים אחרים) - בפניהם או שלא בפניהם.

• מי שסובלים מקושי להימצא במצב של אינטימיות, או להיפך, מתקשים למצוא את האוטונומיה שלהם בתוך הזוגיות.

• קיימת גם תופעה של העברה בין דורית: ילדים שגדלו בבית שבו היה ידוע בוודאות שאחד ההורים, או שניהם, מקיימים קשרים מחוץ לנישואים, "ינקו" את המצב הזה, ולפעמים, הוא נעשה לגיטימי בעיניהם.

אם היחסים מחוץ לזוגיות היו נוכחים מאוד בחייהם לא אחת בבגרותם הם יאמצו בעצמם דפוסים כאלה (כבוגדים ו/או כנבגדים). חשוב לציין, שלא כל ילד שהוריו בגדו יאמץ את אותו הדפוס כמבוגר.

מתי לחשוד בבגידה?

סקס מחוץ לזוגיות, בעיקר כשהם באים יחד עם מעורבות רגשית, הולכים יד ביד עם שינויים בהתנהגות:

הבוגד או הבוגדת עשויים להימנע מסקס עם בן או בת הזוג - כי אין להם חשק, וגם כי אין להם אנרגיה, להיעדר מהבית במשך שעות רבות יותר, לא לענות לשיחות טלפון ולפעמים גם לפתוח בהשקעה עצמית פתאומית ונמרצת באימוני כושר, בהחלפת מלתחה וכדומה.

אם שמת לב לכמה וכמה סימנים כאלה או דומים להם, כדאי לקחת נשימה עמוקה ולחשוב על טיב הזוגיות שלך, ולשאול את עצמך מתי לאחרונה הם היו באמת טובים ומספקים עבור שניכם.

כשמתעורר חשד לבגידה, רצוי מאוד - עם כל הקושי - לפתוח את הפה ולברר את העניין עם בן או בת הזוג. זכותו של כל אחד לדרוש הסברים בצורה גלויה ומפורשת, להאיר את פני השטח ולדעת אם יש ממש בחשדות.

מומלץ לעשות את זה בצורה עניינית ככל האפשר, לא נסערת ולא מתלהמת. בכל מקרה, הדברים מוכרחים להיות מדוברים. אנחנו לא סתם חוזרים ואומרים שאמון ותקשורת הם הבסיס לכל מערכת יחסים. אין סיבה להחליף אותם במשחקי בילוש וניחוש.

ומה קורה אם יש חשד, אבל כשמציגים את החשדות בפני בן הזוג זוכים להכחשה גורפת? אופיר־לביא אומרת שכשאדם מכיר היטב את בן זוגו הוא יידע האם בן הזוג משקר או אומר את האמת.

אם הוא רוצה באמת לדעת את התשובה לשאלה המטרידה אותו - הוא יידע אותה (לפעמים מעדיפים לטמון את הראש בחול ולהתכחש, או להאמין להכחשות).

כדאי לזכור גם שתשובתו של בן הזוג להאשמות אינה עומדת בפני עצמה, אלא נבחנת בצד הסימנים המחשידים, אם יש כאלה, כמו אלו שתיארנו. 

כשהספק ממשיך לכרסם, החושד עלול לנסות ולמצוא הוכחות: לחטט בנייד או במייל הפרטי ושאר משחקי בילוש.  למרות שזו פלישה בוטה לפרטיות של בן הזוג, במצבי מצוקה וכשיש תחושה שהתשובות שקיבלו לא מספקות, לא מעט אנשים מתפתים לכך.

חיפוש הוכחות עצמי, בעייתי ככל שיהיה, נראה למטפלת לגיטימי יותר מפנייה לשירותיו של בלש פרטי. זו כבר חצייה של קו אדום ביחסים, הגעה למקום משפיל לעוקב ולנעקב. מצעד כזה מומלץ מאוד להימנע, אלא אם רוצים להכין את "תיק" הפרידה - ולא הפרידה הנעימה ביותר. 

לפעמים, החושד הוא אדם שנוטה מטבעו לחשדנות יתר ולאי מתן אמון באחר. אדם כזה אמור להיות מודע לבעייתו, ואם לא - תגובותיו התקיפות של בן הזוג הנחשד, שעומת עם החשדות, אמורות להאיר אותה בפניו.

כשאדם מבין שהוא סובל מבעיה של חשדנות, שחוזרת בדרך כלל במצבים שונים וכלפי אנשים שונים בחייו, מומלץ לו לבדוק מהם שורשי הבעיה (ייתכן שהם נעוצים בילדותו, או במערכות יחסים קודמות) - ולטפל בה.

לחיות עם הספק

האפשרות של פנייה לטיפול על רקע החשד לבגידה בלבד נראית למטפלת מנותקת מההקשר. החשד הוא רק חלק מהמצב הכללי של הזוגיות, שסובלת במקרים כאלה מבעיות נוספות. חשד לבגידה לא צץ על רקע זוגיות מושלמת. אם הולכים לטיפול, עושים את זה בגלל הזוגיות כולה, על קשייה, ולא רק בגלל אותו חשד.

ישנם גם מקרים שבהם אנשים מעדיפים להדחיק, או לעצום עיניים - ולהמשיך בקשר כאילו כלום, למרות החשד לבגידה.

יש לכך סיבות אפשריות רבות: הפחד מבדידות, החשש מירידה ברמת החיים, הרצון לא לאבד חברים משותפים ועוד - אבל בכל המקרים מדובר במצב אומלל, שבו אדם מוכן להסתפק בפירורים, ביחסים לא מלאים, כאלה שאין בהם חברות, אמון או אינטימיות וכו'. בקיצור: אל תעשו את זה.

מה הסיכוי להישאר יחד אחרי זה

כדאי לקחת בחשבון שגם עם טיפול תהליך ההבראה של היחסים לא יהיה פשוט, אבל אפשרי. ההתאוששות מבגידה עשויה להימשך שנה שלמה, שדומה בעיני רבים לשנת אבל. לא מעט מבני הזוג הנבגדים חשים צורך לעסוק בנושא וללבן אותו שוב ושוב.

לכאורה, הנבירה הממושכת נתפסת כאקט מייסר ומיותר. למעשה,  מדובר בצורך חיוני. הנבגד רוצה להחזיר לעצמו את תחושת השליטה בחייו ולכן הוא לא מסוגל להישאר עם תהיות וסימני שאלה.

לפעמים מדובר בבירור כפייתי, דרישה לדעת כל פרט במהלך הבגידה. הבוגד, מסבירה המומחית, אמור להבין את הצד השני, לספק את המידע המבוקש למרות שזה לא נעים (ככל שהוא מסוגל לרדת לפרטים, כמובן) וגם לקבל את הטחת הביקורת, הזעם והעלבון מצד הנבגד. כחלק חיוני בתהליך השיקום, צריך לעזור לנבגד לנקז את כאבו.

לידיעתך – במקרים רבים טיפולים​ בכללית רפואה משלימה עשויים לסייע ולעזור. לפרטים לחץ/י​ כאן

ייעוץ מקצועי: שרי אופיר־לביא

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל