פורסם בראשונה: 21.02.2006
עדכון אחרון: 26.04.2010
  • דודו בן-יתח דודו בן-יתח

מבשלים אהבה: לאט, ביחד, במטבח בידיים, כל הערב

לקריאה נוחה
"מה איתך, אוכל הוא אחד הדברים הכי חושניים, במיוחד אם אוכלים בידיים. וככה אפשר גם להרוויח ערב סקסי, וגם ללמוד על היכולת שלכם להיות ביחד..." אמרתי למ' הסקפטי - ושוב שלחתי אותו למטבח. הפעם - עם בת הזוג... שף הבית מגיש: ערב אינטימי בין הסירים והמחבתות א'
ארוחת ערב מוסיפה פלפל

זוכרים את מ'? הגבר שהותקל?

אז בשבוע שעבר הוזמנו למ'. מפגש רשמי להצגת האהובה החדשה, ע'. אותה אחת (עדיין...) שמ' בישל בשבילה. במצב רגיל היינו אולי מוותרים. בכל זאת, יציאה מהבית בערב פלוס נסיעה ארוכה לעיר הגדולה (בזמן שאפשר לשבת בבית וליהנות מהשקט של חוף הכרמל) אנחנו שומרים לאירועים מיוחדים. אבל הסקרנות לראות מי "המושלמת" שגרמה למ' לבשל גברה על העייפות הטבעית של שנינו.

מ' הכין סלט מעלי בייבי ורוטב קנוי. אולי כדי לשמור על הפאסון של "גבר במטבח". את השאר הוא הזמין מבחוץ.

- "מתי תבשל משהו בשבילי?" עקצתי אותו, קורץ לע'.

- "עזוב אותך, אח שלו, למי יש זמן, וחוץ מזה, פאדיחה לבשל לשף. היית לוקחת את הסיכון ומזמינה שף לארוחה?", שאל את ע'.

- "אין סיכוי. אי אפשר לצאת מזה בשלום", ענתה ע' בפסקנות.

- "יש לי חדשות בשבילכם", אמרתי בהצטנעות. אני בנאדם. אני אוהב שניצל ופירה".

- "איזה כיף לך", פנתה ע' לזוגתי, מתעלמת בהפגנתיות ממה שאמרתי, "בטח כל יום חוגגים אצלכם".

בזווית העין ראיתי איך זוגתי מתחילה לאבד את הסבלנות. מה זה חוגגים, במיוחד בשבת או בערבים, כשכולם בבית ואני במסעדה. התגובה הצפויה הזו כבר יצאה לה מהאף. כאילו יש זמן או חשק לבשל בבית אחרי שבישלת לכל העולם ואשתו.

- "אני ממש מקנאה בך שאת לא צריכה לבשל", הוסיפה ע', שכנראה לא מכירה את הפתגם האנגלי הידוע "כשאתה בבור, תפסיק לחפור". המבט שנשלח אלי מכיוון זוגתי הבהיר לי, גורלה של ע' נחרץ.

תהיות ופקפוקים בין הסירים

כשעזרתי למ' לפנות הוא שאל מה דעתי. סיננתי משהו לא מחייב. בסך הכל, מלבד העובדה שאצל זוגתי היקרה לי מפז היא גמרה, גם אני הייתי מעט מוטרד מהביטחון המופרז שלה. אבל לא יכולתי למצוא בע' פגמים: אינטליגנטית, רופאה מצליחה, יפה, סקסית, אחת כזאת שאמהות אוהבות.

- "תראה", הוא אמר, "בסך הכל זה סבבה, וכיף איתה במיטה, אבל משהו תקוע..." זיהיתי בקול שלו מוזיקה מוכרת: שבוע עד עשרה ימים וממשיכים הלאה.

לפתע, להפתעתי, התחלתי לדבר בפולנית... "אולי יש פה סיכוי למשהו קצת יותר ארוך", שמעתי את עצמי אומר. זה היה הרומנטיקן האופטימי שבי, גובר לרגע על הציניות. "אתה צריך למצוא דרך להוציא ממנה וממך משהו אמיתי - ואז תוכל לדעת", הוספתי.

- "שוב אתה שולח אותי לבשל ארוחה בשבילה?"

- "לא לבשל לבד", אמרתי. "לבשל ביחד. אתה זוכר את קים בייסינגר ומיקי רורק בסרט 'תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים'? עם הדבש והחרדל? מה איתך, אוכל הוא אחד הדברים הכי חושניים שיש, במיוחד אם אוכלים אותו בידיים. וככה תרוויח ערב סקסי, וגם תוכל ללמוד משהו על היכולת שלה ושלך להיות ביחד".

 9WEEKS.jpg

 בייסינגר ורורק ב"תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים". לכו על זה. מה יש להפסיד?

מ' הסתכל עלי בצמצום עיניים. ראיתי שהוא מהרהר. ואכן, חוויית הבישול בשניים היא כמו חבית חומר נפץ. המטבח הוא מקום יצרי ומלא באגו, בכבוד, בתוקפנות ובתחרות. ולכן גם מאוד סקסי. האמנות האמיתית היא למצוא את הדרך לשמור על המתח, אבל לא לגרום לפיצוץ.

דמיינתי לי ארוחה הבנויה ממנות קטנות ומגוונות שאפשר לאכול בידיים, לאט, רצוי על שולחן נמוך ומרבץ של כריות, עם הרבה ספונטניות וחופש.

מ' השתכנע לתת לזה סיכוי, ושניהם קיבלו ממני הוראות ורעיונות לערב מיוחד במינו. מה הם יעשו מזה? זה כבר תלוי בהם.

דודו בן-יתח הוא שף, צלם, עורך וידאו ועוד כמה וכמה דברים. הוא מתגורר סמוך לכתף הכרמל

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל