פורסם בראשונה: 01.02.2012
עדכון אחרון: 15.02.2012
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

עובדת איתך, שוכבת איתך

לקריאה נוחה
סטוץ, רומן ואפילו זוגיות לחיים - לא פעם זה מתחיל בין חדר הישיבות למכונת האספרסו. מה עושים כשהקולגה מהמשרד נכנסת לנו למיטה, ואיך ממשיכים לעבוד יחד כשהיא יוצאת משם
בחור ובחורה בלבוש רישמי מסתכלים על מסמך

זה קורה הרבה מאוד, בכל מקום ובכל המסגרות. זה קורה לא רק בסרטים, למרות ששם זה מה-זה חוגג.

זה קורה אולי ממש עכשיו, ממש לכם. וזה קורה, מאשרת המטפלת הזוגית והמינית מירי קרייזמן, גם בסטטיסטיקות המקצועיות: רומנים מתרחשים במקומות עבודה. אי אפשר לחמוק מהם ובוודאי אי אפשר להתעלם מהם - המציאות (והסקרים) מתעקשים שחלק ניכר מההיכרויות בחיינו הבוגרים קורה בסביבה שבה אנחנו עובדים.

למה דווקא בעבודה?

ההזדמנות והזמינות הן חלק חשוב בעניין, מאשרת קרייזמן. בעיקר כיום, כשמקום העבודה במקרים רבים אינו עוד 16:00-8:00: אנשים מבלים בו את רוב שעות היום ולעיתים גם את הערב. מעבר לזה, מקומות עבודה מנהיגים תרבות פנאי (יציאות משותפות למסעדה או לבר, ימי כיף) שנכנסת לתחום החברתי, גורמת באופן טבעי להצטלבויות אישיות רבות יותר ומלבה את ההיכרויות. הקשרים המקצועיים והאנושיים הכרוכים בהם מתקיימים גם בין עובדים במחלקות שונות, וכך גדל מעגל ההיכרויות ומתרבות האפשרויות לחיבורים אישיים.

אבל לא רק מצע ההזדמנויות יוצר את היחסים הרומנטיים במקום העבודה: המטפלת הזוגית מציינת כי אנשים העובדים בתחום מסוים חולקים בדרך כלל עולמות תוכן משותפים. הם מתעניינים בנושאים דומים והם מבינים זה את זה בכל הקשור לאורחות חייהם, ללחצים שבהם עליהם לעמוד, בתביעות העיסוק ועוד. היכרות בין שני אנשים העובדים, למשל, במחלקה לחוצה בבית-חולים, יכולה להתאפיין במשפטים כמו "רק הוא מבין מה עובר עלי". עולם תוכן משותף כזה מקרב מאוד בין אנשים. וכשהם מתקרבים, הם לפעמים הופכים לזוגות.

מה רע בזה?

יחסים זוגיים שנוצרים ומתקיימים במקום העבודה טומנים בחובם בעייתיות. תמיד מרחפים מעליהם החשש מפני "מה יגידו" וגם חששות מפגיעה בעבודה עצמה - בין אם בגלל "זליגת מידע" בין מחלקות או מדורים שונים בהם עובדים הנאהבים, ובין אם בגלל יחסים לא מקצועיים שעלולים לחבל באינטרס המקצועי. למשל, כשעובדת פישלה בתפקידה, והחבר שלה, שהוא גם העמית לעבודה, הלך אחר ליבו (או אחר איבר מוביל אחר) - וטיאטא את העניין.

עדיין, המומחית נמנעת מלומר שיחסים במקום העבודה הם "לא טובים", שכן לדבריה, הטבע בוחר. וחיבור בין אנשים בעלי עולם תוכן דומה, שמקבלים הזדמנות נרחבת לבלות יחד, הוא כנראה חיבור טבעי. עובדה שהוא קורה לא מעט. בסופו של דבר, קובעת קרייזמן, אנחנו בוחרים את מה שטוב לנו. משתדלים, הייתי מוסיף.

לספר לחבר'ה?

חברים-טובים-נורא לעבודה נוטים לא לדבר על זה עם עמיתיהם, לפחות בתחילת הקשר. הם עושים זאת מחשש שינסו לשים להם רגליים משלל סיבות, מקצועיות ואישיות. קרייזמן רואה היגיון בהתנהלות זהירה כזו, אך מעירה שאי אפשר לשמור סוד מהרבה אנשים לאורך זמן. במקום קטן ואינטנסיבי כמקום עבודה, בשלב מסוים הסיפור יתגלה. כשהקשר מבוסס דיו, כשהסביבה המקצועית קיבלה אותו (או לפחות למדה לחיות איתו בשלום), אין עוד טעם או צורך להסתיר אותו. עם זאת, כפי שנראה מיד, גם לא כדאי לנופף בו יתר על המידה.

מדיניות האיפוק

מתבקש ומפתה לתחזק את הזוגיות האישית בתוך מרחב הזמן והשטח של מקום העבודה. שניכם שם, קרובים זה לזה ונלהבים זה מזה - למה לא לפטפט, לפלרטט, להגניב מגע?

הרי לכם למה: כי אינטראקציה אינטימית כזו עלולה להפריע למהלך העבודה, ובמצב כזה, אחד מהשניים - העבודה או היחסים - ייאלץ להיפסק. והרי לא לשם כך התכנסנו. במסגרת ההימנעות הנדרשת, רצוי למשל לא להשתמש במערכת דואר אלקטרונית פנימית של מקום העבודה לצורך העברת מסרים אישיים בין האוהבים. מוטב שישהו את התקשורת המתוקה עד שיגיעו הביתה (או לגן הציבורי הסמוך).

מירי קרייזמן מעירה שדווקא המסתורין הזה הוא שמצית את הקשר. ככל שהיחסים יותר "בארון", כך הם מסעירים יותר. וכך האיפוק נעשה קשה יותר, אבל גם מדליק יותר. אתגר מיוחד ניצב בפני ציפורי האהבה העמלות כשמתקיים אירוע חברתי מטעם מקום העבודה.

בסיטואציה כזו, הגבולות ממילא גמישים יותר. בסוגיית ההתנהלות הנכונה באירוע כזה, אומרת קרייזמן, הדבר תלוי בשלב שבו נמצא הקשר. לפני שהוא מתגלה ברבים, מומלץ כמובן לא "להתעסק" במהלך האירוע, בדיוק כמו בכל קשר שעדיין לא הגיע לשלב הפומבי.

אבל גם לאחר שהיחסים נחשפו, והם ידועים לכל, חשוב לגלות ערנות ולשמור את היד על הדופק. הרי "הנשמות הטובות" עדיין נמצאות מסביב, והן טובות כתמיד.

רצוי להתנהג בהתאם לאופיו של מקום העבודה ולמידת הקבלה שלו את הקשר: אם מקום העבודה רואה את העניין בעין לא הכי מפרגנת, אין צורך להוסיף שמן למדורה. לא להסתיר, אבל גם לא להחצין יותר מדי, לשמור על פרופיל דיסקרטי שתואם את "רוח החברה".

יש יחסים ויש יחסים

קשרים זוגיים מסוגים שונים נוצרים במקומות עבודה. לא תמיד אלה רומנים רומנטיים רגילים, "לגיטימיים", בין שני אנשים פנויים. נציץ, ברשותכם, בכמה זנים קצת אחרים של יחסים אישיים במסגרות מקצועיות.

הרומן האסור, שאחד או שניים ממשתתפיו אינם פנויים, מסובך לביצוע יותר מהיחסים ה"מותרים". כאן נדרש משנה זהירות, כל הזמן, הגובה המון אנרגיות. ההסתרה קשה יותר מזו הננקטת ממילא במרחב הציבורי.

הבוגד או הבוגדים (השימוש במרכאות לשיקול הקורא) נמצאים בחממה, במקום קטן, שבו כולם מכירים אותם וכולם יודעים מהו מצבם הבינאישי. מצד שני, מזכירה שוב המומחית, האיסור הזה מלבה את האש, ולא במקרה דווקא יחסים כאלה הם לפעמים ארוכים במיוחד.

יש מקרים בהם מדובר ביחסים בעלי אופי מיני בלבד - סטוץ מתמשך, ולא קשר זוגי, רגשי, מלא. יחסים כאלה דורשים השקעת אנרגיה פחותה (נפשית, לפחות), אבל המגבלות שחלות עליהם דומות. מבחינת הסיכון שבחשיפת הקשר והבעיות שהוא עלול לגרום, אין הבדל של ממש בין יחסים זוגיים מלאים לבין יחסים מיניים טהורים.

העלילה מסתבכת שוב כשהקשר נרקם בין עובדים שאחד מהם כפוף מקצועית לאחר. ביחסים כאלה, שעקרונית אסורים גם על פי חוק, יש בעייתיות יתר, מבהירה המטפלת הזוגית. תמיד תילחש מאחורי גבם השאלה "למה היא נענית לו" (או "למה הוא נענה לה"), ותמיד יעמוד באוויר החשד שהצד הכפוף מקצועית מופלה לטובה, מקודם, מצ'ופר. כל מה שהותרה לגבי זוג רגיל במקום העבודה מותרה הרבה יותר במקרה כזה, ולכן הזהירות שנדרשה מזוגות רגילים נדרשת הרבה יותר מזוגות כאלה. סיבוך על סיבוך.

ישנם סיפורים שבהם על רקע זה מחליט אחד מבני הזוג לעזוב את מקום העבודה. זה קורה, מסבירה קרייזמן, כשיחסים המסוימים חשובים לו יותר מהמשרה המסוימת. כן, יש כאלה.

ומה עושים ביום שאחרי?

אם עד עכשיו נדמה היה לכם שאנחנו עוסקים בנושא טעון ובעייתי, חכו לפרק הסיום האפשרי של הדרמה הזוגית במקום העבודה: הפרידה. כשעמיתים לעבודה הופכים לזוג, ואז נפרדים וממשיכים לעבוד יחד, המצב עלול להיות קשה מאוד. 

בכל פרידה, אחד הדברים הדרושים להחלמה הוא התרחקות. פרידה מבן זוג, בעיקר אם נכפתה עליך, דומה לגמילה - והגמילה קשה מאוד, עד בלתי אפשרית, כשבן הזוג לשעבר נותר לנגד עיניך על בסיס יומי. בלתי נמנע כמעט להטות עין ואוזן בכל רגע פנוי: מה הוא עושה? עם מי הוא מדבר? עם מי הוא יוצא לאכול? מחירה של הפרידה בנסיבות אלו כבד במיוחד, והתחושה כבדה בהתאם.

אלא שאין ברירה: החיים נמשכים, ובתוכם נמשכים חיי העבודה. ההתנהלות מול בן הזוג לשעבר במקום העבודה תלויה לדברי קרייזמן בנסיבות הפרידה. אם היא נכפתה על-ידי אחד הצדדים, אם מישהו פגוע, אם קיימים כעסים - עבודה משותפת תקינה לא תתאפשר. במקרה כזה, כדאי לנסות ולהבנות את ההפרדה בתוך מקום העבודה: מעבר של אחד הצדדים למחלקה אחרת, הימנעות מיציאה להפסקות צהריים באותו הזמן ופתרונות נוספים בכיוון זה. לעומת זאת, אם הקשר הזוגי נגמר פשוט כי הוא נגמר, אזל, התאדה - אולי לא תתאפשר אחריו ידידות עמוקה, אבל התנהלות סבירה ועבודה משותפת יוכלו בהחלט להתקיים.

באופן כללי, מסכמת מירי קרייזמן, כשמדובר על מערכת יחסים זוגית במקום העבודה, בכל דבר ועניין קיימת מכפלה של קושי. מצד שני, יש גם מכפלה של כיף: כמה נעים, כמה מקסים, לגנוב דקות מתוקות עם האהובה לפני הישיבה, אחרי המצגת, או סתם, בין לבין, ליד מכונת האספרסו.

זיו לנצ'נר הוא כתב הסקס והזוגיות של "20 פלוס"

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל