פורסם בראשונה: 20.10.2015
עדכון אחרון: 20.10.2015
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

בכי בזוגיות גורם לכם לברוח? תתמודדו

לקריאה נוחה
בכי טוב יכול להיות משחרר. אבל מה קורה כשהבכי הזה מתרחש אחרי כל דבר, גם ויכוח קצר על מי השאיר יותר כלים בכיור? האם הדמעות עוזרות לזוגיות לזרום על מי מנוחות או מוציאות לכם את החשק לחיות ביחד ומתי הבכי הוא בכלל כיסוי למשהו אחר שכואב?
שירותי בריאות כללית מנגבים לכם את הדמעות

בקיצור

1.

בכי הוא דרך טבעית ובריאה לשחרר מועקות. כשמבינים למה הדמעות זולגות, מדברים על הבעיה ואם אפשר פותרים אותה, הוא יכול להיות טוב גם לזוגיות.

2.

מצד שני, אם אתם או הקרובים לכם בוכים מאוד בקלות, גם מדברים פעוטים יחסית, יכול להיות שיש כאן כיסוי לבעיה גדולה יותר ולמצוקה שאתם לא מטפלים בה.

3.

בכי תכוף שלא מוביל לדיבור על הכאב, או למודעות לסיבה העמוקה יותר שבגללה אתם בוכים - הוא בכי של תסכול. אם לא תטפלו בגורם, הוא רק יפגע בכם ובקשר.

​הן חלק מכל זוגיות, לחלקנו הן באות בקלות, אולי בקלות רבה מדי, לאחרים הן פשוט מסרבות להגיע. המשמעות שלהן שונה בכל פעם - היא יכולה להוביל לקרבה ולהתפתחות חיובית, וגם להרוס את התקשורת. דמעות.

מה קרה, למה אתם בוכים?

בכי הוא דרך טבעית ובריאה להביע רגשות, תחושות עצב, כאב ותסכול, מגדירה המטפלת הזוגית והמינית, שרי אופיר־לביא. אצל אדם שמחובר לעצמו וחש בנוח להביע את עצמו קיים מנגנון הקלה שמנתב רגשות כלואים החוצה.

זה יכול לקרות גם כשאתם לבד צופים בסרט מרגש - וטריגר קטן פותח עבורכם את הסכר. התחושה בעקבות פעולה כזאת היא שחרור, אפילו קתרזיס.

נשמע טוב, אבל זה לא עובד אצל כולם. יש אנשים שמרגישים ש"אסור" להם לבכות. חברתית, תרבותית, חינוכית - הם מתקשים להכיר בתחושות מסוימות ועוד יותר מכך להביע רגשות בצורה מוחצנת. על פי המסר שהם קיבלו בעבר הדבר עלול להיתפס כחולשה, כחוסר התמודדות ואפילו כהתנהגות בזויה ונלעגת.

בחברה שלנו באופן אוטומטי משייכים את הדחקת הבכי לגברים, אבל יש גם לא מעט נשים שמתקשות לבכות. זו לא חייבת להיות עצירה מודעת, וזה לא אומר שהאנשים האלו לא חווים קשת שלמה ועשירה של רגשות. הם פשוט מתקשים להשתחרר בבכי, בגלל שמשהו אצלם בפנים עוצר אותם מהפעולה הזו. 

המסרים שגורמים להם לעצור מתחילים בדרך כלל עוד כילדים במשפחה. ההתנהלות קובעת את תקרת הזכוכית של הבעת הרגשות. הורה משדר לילד מה מותר ומה ראוי להרגיש ולהביע.

יש משפחות שבהן קיים חופש לחוש מגוון רחב של רגשות, כי הם לא מאיימים על ההורים ועל הסדר המשפחתי. לעומתן יש משפחות שבהן הרגשות מצומצמים יותר. הילד קולט עם מה הוריו יתקשו להתמודד ובהתאם מסגל לעצמו דרכים אחרות.

יכול להיות גם מצב הפוך, שבו הילד ראה הרבה התפרקות בבכי במשך השנים, אבל זה לא היה בכי משחרר שהוביל להתקדמות ודיבור על מה שגרם לו, אלא בכי תקוע, כזה שמביע תסכול בלבד. תכף נגיע אליו. מי שספג התפרצויות רגשיות רבות כאלו בילדות, עשוי להיסגר בבגרות.

​ומה עם זוגות שנהנים לריב, זה בריא ליחסים?

ככה הם, עושים סצנות

 

סכנת שיטפונות

אז יש את מי שמתקשים לשחרר, ויש את מי שמתקשים לעצור את הדמעות. מתחילים לדבר איתם על נושא רגיש - והם דולפים מייד. במקרים אלה, מבהירה המטפלת, הבכי הוא מיסוך, הבעה של רגש משני.

כשאנשים אלה בוכים האדם שמולם מתייחס בדרך כלל לעצם הבכי באותו רגע - אבל כך אין דיבור או נגיעה בסיבה האמיתית שמכאיבה וגורמת לדמעות.

בונוס לא נחמד הוא שכשאנשים בוכים המון ובעוצמה, בשלב מסוים כבר מפסיקים להגיב אליהם באמפתיה ובטח שלא לנסות לבדוק לעומק מה גורם לבכי. גם כשהקושי שלהם אמיתי והמצוקה גדולה, עצם העובדה שדברים שנתפסים קטנים או זניחים בעיני אחרים גורמים להם לפרוץ בבכי, הקרובים אליהם, ולא פעם גם הם עצמם, לא מגיעים למקור הבעיה.

אלו אנשים מוצפים, שברוב המקרים מתקשים בעצמם לגעת בסיבה האמיתית לכאב שלהם. זו יכולה להיות כמעט כל סיבה, למשל פגיעה קשה שחוו בעבר או חרדת נטישה וגם מצב נפשי קשה כמו דיכאון שמצריך תמיכה וטיפול. הדבר הזה, הקושי יושב עליהם כל כך חזק שכל דבר מפעיל אותם, ולא לטובה.

אצלם, בניגוד למי שבוכים מדי פעם בכי משחרר כמו שציינתי קודם, תוצאת הבכי לא תהיה תחושת שחרור או הקלה. הם לא משתחררים מהדבר עצמו שמעיק עליהם, יכול להיות שהם לא תופסים את כובד המשקל שרובץ עליהם. 

בכי תכוף מהסוג הזה לא עושה טוב לקשרים בינאישיים שונים, אלא להפך - הוא עלול להתיש ולהרחיק. אם אתם או מישהו שחשוב לכם בוכים הרבה, כמעט מכל דבר, אפשר ואפילו כדאי לברר במסגרת טיפולית עם מה באמת קשה להתמודד, כדי שיהיה אפשר לפתוח את הנושא בסביבה בטוחה, מקצועית ותומכת.

זוגיים ובוכים - הבכי טוב ליחסים?

בזוגיות יש חלוקת עבודה גם בתחום הדמעות. בן זוג אחד נוטה יותר לבכות, והאחר נוטה פחות, ואין קשר בין מינון הדמעות למגדר. וגם בתוך יחסים, כשמגיע הבכי השאלה המרכזית היא מאיפה הוא בא. אם הוא יושב על כאב ספציפי, והכאב מדובר - הבכי יכול להיות אפקטיבי. הוא מפעיל.

בכי כזה עשוי לעורר בצד השני אמפתיה, רצון לתמוך ולבצע שינוי אם צריך. ההתנהגות תלויה גם באישיות של מי שעומד מול הבכי. אם הוא מכיל ומחובר לרגשותיו, זו אכן עשויה להיות התוצאה. אם מדובר באדם שלא מביע רגש, ושרגשות מאיימים עליו - הוא עלול להינעל.

כשהבכי נובע מחוסר רצון, לפעמים לא מודע, להתמודד עם הכאב האמיתי, זה למעשה בכי של תסכול. בן או בת הזוג עשויים לחוש כאלה מותקפים או מאוימים ממנו גם אם הם אנשים אמפתיים מיסודם. הדמעות לא יעוררו אמפתיה, וזה עצוב, אומרת אופיר־לביא. מי שכואב יפנים שהבכי שלו חסר ערך ואפילו מחבל בניסיון להגיע לכאב שרובץ עליו ועל הזוגיות.

אלו המקרים שבהם כדאי להעלות למודעות את העובדה שהבכי הוא לא כי יש המון כלים בכיור, למשל, אלא כי משהו אחר מעיק, וחשוב להצליח לדבר עליו. אם לא לבד בזוג, אז בטיפול.

לפעמים בכי משמש ככלי יעיל בידיו של מי שיודע שבאמצעות השימוש בו יניחו לו ולא יאלצו אותו להתמודד עם הכאב או הבעיה האמיתיים. בכך, הוא "ירוויח" שקט זמני, אבל גם יפסיד כי בן או בת הזוג לא יוכלו להיות שם עבורו כשקשה ועצוב לו. הוא לא נותן שייגעו בו באמת, מתוך הקושי שלו עצמו להתמודד. מתוך תקיעות. וזו חרב פיפיות של ממש.

​קשה לכם בזוגיות?

אולי כדאי לשתף חברים מבחוץ

 

בא לי לבכות בעצמי כשהוא בוכה

גם כשהבכי מבטא את הכאב שגורם לו, ואפילו אם אתם מדברים אחר כך ומלבנים עניינים, צריך בן או בת זוג שמסוגלים להתמודד איתו. זה מצב לא קל בזוגיות, קודם כל כי לא פשוט לראות מישהו שחשוב לכם סובל.

האדם שאמור לעמוד באתגר הוא בן הזוג שקשה לו להתמודד עם העצב והחרדות הגדולות בתוך הזוגיות. הוא צריך לנסות ללכת לקראת האחר, ושני בני הזוג יחד צריכים להתמודד עם הקשיים והמכאובים.

זה קשה, אבל יש לכך גם צד חיובי. כך מעודדים צמיחה בזוגיות. זה מצריך למתוח שרירי אמפתיה ועצב מנוונים לפעמים, להצליח להתבונן פנימה, לגעת בנקודות כואבות שקל להתעלם מהן ביום יום וללמוד איך להכיל את הקושי של האחר. זהו גם דבר שניתן לעבוד עליו בטיפול, אם צריך. 

המאמץ כדאי. כשאפשר לסמוך על בן הזוג, להיתמך בו, כשאפשר להחלים גם הודות לעזרה שלו - התחושה נפלאה וההישג הזוגי משמעותי. כשאתה מסוגל לבכות בצורה משוחררת ליד בן זוגך, אומרת המומחית, אינך חש רק הקלה. תחושת הבדידות שלך מתפוגגת. יש איתך מישהו, אתה לא לבד.

אז גם אם זה קשה לראות את בן או בת הזוג כואבים, תהיו שם איתם. חשוב להצליח לכבד את הבכי ולא להיבהל ממנו, לברוח, להקטין או לזלזל בו. תנו לדמעות מקום, כך תעזרו להן לעשות את הפעולה שלשמה הן נועדו, ולחלוף.

ואחרון אך חשוב: לא התייחסנו למקרים שבהם הבכי הוא כתוצאה מפגיעה שפגעו בכם בני הזוג. כשזה קורה, חשוב לבדוק אם הבכי הוא בגלל להט הוויכוח, או בגלל שנפגעתם מאוד ממשהו שבן או בת הזוג אמרו או מהאופן שבו הם התנהגו.

גם על זה כדאי וקריטי לדבר. ואם מדובר בפגיעה חוזרת חלילה? אז הגיע הזמן לשאול את עצמכם למה אתם במערכת היחסים הזאת, והאם זה הזמן להיפרד, או לבקש עזרה.

ייעוץ מקצועי: שרי אופיר־לביא

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל