פורסם בראשונה: 05.07.2006
עדכון אחרון: 10.01.2011
  • ד"ר תמר שביט-פסח ד"ר תמר שביט פסח

האם אתם בוגדים בראש? (דבר הפסיכולוגית)

לקריאה נוחה
האם זה לגיטימי, האם יש הבדל בין "בגידה בראש" בכלל לעומת "בגידה בראש" באינטרנט, האם יש דבר כזה מישהו שהוא "מועד לבגידה וירטואלית" - והכי חשוב, האם יש לנו (או אין לנו) שליטה על זה? כמה מחשבות של ד"ר תמר שביט-פסח, על הרשת, האי מייל וקשרים זוגיים
בגידה ומה שנובע מהעניין דבר הפסיכולוגית

1. מדובר על טווח של תופעות

התופעה של בגידה בראש היא נפוצה ולגיטימית: כולנו בוגדים בפנטזיה מדי פעם, השאלה היא התכיפות והעוצמה. הרבה מאיתנו יכולים לראות בחורה או בחור יפים ברחוב ולפנטז לרגע על קשר אינטימי איתם.

האם בכך אנו כבר בוגדים בבן או בבת הזוג? לא בהכרח.

בדרך כלל אנו ממשיכים הלאה במחשבות שלנו וחוזרים בשמחה לבן או לבת הזוג. יותר מזה: לעתים, פנטזיות שונות, אף מעשירות ומגונות את החיים האינטימיים של בני הזוג ומחזקות את הקשר ביניהם (קרא/י כאן מה אומר הסקסולוג שלנו, ד"ר צחי בן-ציון, על פנטזיות מיניות).

וכמובן שיש גם אבל...

אם הפנטזיות על הידיד או הידידה האפלטוניים מציפות אותנו ללא הפסקה ובעוצמה, ואנו הולכים ומתקרבים אליו או אליה ומשקיעים יותר ויותר בקשר וביצירת האינטימיות הרגשית – זה כבר סוג של בגידה. אולי לא מינית, אבל רגשית. כי בנפשנו אנו עם מישהו או מישהי אחרים, שהופכים להיות "מספר אחת" שלנו מבחינת האנרגיה הרגשית שאנו משקיעים, הרבה פעמים על חשבון בן או בת הזוג שאיתם אנו נמצאים.

2. האם יש הבדל בין "בגידה בראש" בכלל לעומת "בגידה בראש" באינטרנט?

"בגידה בראש" אינה קשורה דווקא לצ'אטים ולאי מייל, וכתופעה היתה קיימת בצורות שונות הרבה לפני עידן המחשב.

 "לבגוד בראש" אנו יכולים כל הזמן: עם ידידים, עם עמיתים לעבודה, עם בני זוג של חברים כשאנו מבלים בחבורה -  וכדומה. אנחנו לא זקוקים דווקא לתקשורת האלקטרונית כדי להכיר ולפנטז. ההבדל הוא, אולי, בזמינות ובמרחב הפנטזיה האפשרי.

כשמישהו או מישהי נוטים לפתח רומנים אפלטוניים (ולא אפלטוניים) מחוץ לזוגיות – האינטרנט והאי מייל מהווים אמצעי נוח להיכרויות וליצירת דו-שיח, וזה קל ונוח. אפשר לכתוב ממקומות שונים, בשעות נוחות, כשאתם לבד וכשאיש לא צופה ולא חושד בקשר ההולך ונרקם.

כלומר, הנטייה הרבה פעמים קודמת למעשה ולא האינטרנט או המייל אשמים. הרבה מאוד אנשים שיש להם גם מייל וגם גישה לאינטרנט לא נכנסים לסיטואציות של רומנים וירטואליים בסייברספייס.

נקודה נוספת: כאשר הקשר הוא וירטואלי בלבד, קל יותר לעשות אידאליזציה של הידיד או הידידה החדשים ו"להלביש" עליהם תכונות אלוהיות. הוא או היא תמיד נחמדים, רגישים ומבינים במיילים (לא בציניות, אלא באמת). והידידים האפלטוניים האלה עושים זאת באופן שעונה על החסכים שלנו עם בן או בת הזוג הקבועים.

באופן כזה קל לנו לפנטז ש"הווירטואליים" תמיד כאלה. נוח לנו להכחיש ולשכוח כי אילו היינו פוגשים אותם בסיטואציות נוספות של המציאות, היינו נחשפים לצדדים נוספים ולא מושלמים שלהם. כמו בחיים האמיתיים.

לעתים, כאשר ידידים וירטואליים נפגשים לאחר תקופה ארוכה של התכתבות בלבד, הבועה מתפוצצת - והחוויה, בעימות בין הפנטזיה למציאות, היא של אכזבה ושל תסכול.

לעתים קרובות קורה גם ההיפך: האידאליזציה דווקא גוברת במפגש פנים אל פנים (אנחנו לא אוהבים לחשוב שטעינו....), ולוקח לנו זמן רב, כמו בהרבה התאהבויות, להתפכח ולראות את התמונה באור מציאותי.

3. האם יש דבר כזה "מועד לבגידה וירטואלית"?

בעולם הווירטואלי, כמו בכל מקום אחר, סביר להניח שאנשים עם נטייה לאידאליזציה ייטו ל"בגידה בראש" ולהתאהבות מחוץ לזוגיות יותר מאשר אלה שמחזיקים בתמונת עולם מציאותית ומאוזנת יותר.

"בגידה בראש" עשויה להיות נפוצה יותר אצל אנשים עם נטייה לפיצול בקשרים הרומנטיים ול"חיים כפולים": אלה המתקשים במחויבות לקשר אחד (ובדרך כלל חוששים להיות תלויים עד הסוף באדם אחד, מסיבות של פחד מחודרנות, נטישה וכדומה); אנשים כאלה עלולים לפצל את ההתקשרות האינטימית שלהם לשתי דמויות וליותר, כדי להרגיש "בטוחים יותר".

למשל, גבר הקשור לבת זוגו "האמהית", המטפלת בו בבית, מצד אחד, ולמאהבת "המינית" והנחשקת שמחוץ למעגל הזוגיות הפומבי, מהצד האחר. או להיפך...

במקרים כאלה, עולם האינטרנט והמיילים עשוי לשרת את הצורך בפיצול ולהוביל, תכופות, ל"בגידות וירטואליות" סדרתיות וממושכות.

וכמובן – אין לשכוח את אלה שהקשר הזוגי שלהם עלה על שרטון.

אין הכוונה כאן לסובלים משגרה, אלה לאלה החשים בעומק לבם שהם אינם חיים עם האדם המתאים להם. אנשים כאלה חווים ריקנות ובדידות בקשר הזוגי – מה שמותיר חלל רב להיווצרותם של קשרים חדשים, וירטואליים או אחרים.

4. האם יש לנו (או אין לנו) שליטה על קשרינו הווירטואליים-הרומנטיים?

האמנם "מאי מייל לאי מייל.. ממש בלי להתכוון, מתחיל להיווצר לו רומן וירטואלי עם האדם שבצד השני" (ציטוט מהכתבה) ואנו פשוט נסחפים בלי יכולת לעצור?

בואו נעצור שנייה ונבדוק האמנם אנחנו כל-כך "חסרי אונים" מול המיילים המפתים ונגררים בעל-כורחנו ממש ("שמישהו יעצור אותי!!!") לבגידה הווירטואלית, או שמא יש לנו גם טיפה (ממש טיפה!) של אחריות על העניין הזה ועל מהלך ההתרחשויות - בדיוק כמו בכל בגידה אחרת.

רובנו יודעים היטב את הגבולות שבין שיחה אינטימית ולא-אינטימית ובחיי היומיום אנחנו בוחרים אם להיכנס לשיחה כזו או לא.

אנשים שהזוגיות שלהם חשובה להם, ובהקשרים אחרים עוצרים את עצמם במודע מלשדר זמינות או מלהיכנס לסיטואציות אינטימיות מדי עם ידידים חדשים – יכולים לעשות זאת גם במסגרת האינטרנט והמייל. גם במייל, ממש כמו בתקשורת פנים אל פנים, לא חייבים לשתף כל אחד בצרות עם בן או בת הזוג או להיענות לחשיפה אינטימית מצד "הווירטואליים".

בדרך כלל ניתן, בעדינות ובלי לפגוע, לשדר מסר של "עד כאן", וזאת באמצעות בחירה של נושאי ההתכתבות והדיבור והגבלת מידת החשיפה האישית.

כמובן, מותר גם אחרת – אך זוהי לא "היסחפות" שקורה לנו בלי להתכוון, אלא בחירה.

בסך הכל, כל אחד וכל אחת מאיתנו בוחרים איזו רמת חשיפה ואיזו רמת אינטימיות אנחנו מרשים לעצמנו בקשרים הווירטואליים. בחירות שונות הן לגיטימיות – אבל אנחנו תמיד אחראים להן.

יש לך איזה שאלה? שווה לנסות את פורום הסקס שלנו שלנו וגם את פורום החרדות. אולי אתם פוחדים מקשר, לכו תדעו...

ד"ר תמר שביט-פסח היא פסיכולוגית קלינית במרכז לבריאות הנפש "שלוותה", מקבוצת שירותי בריאות כללית. ​

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל