פורסם בראשונה: 24.06.2012
עדכון אחרון: 23.12.2012
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

איך ממשיכים כשהלב נשבר?

לקריאה נוחה
מי שמתאהב "עד הסוף" עלול גם להתרסק "עד הסוף". איך בכל זאת קמים לשחר של יום חדש? איך מתמודדים עם הזיכרון, ההחמצה - וגם הפגיעה באגו?
לב שבור

​כשחושבים על "לב שבור", קל להפליג בדמיון למחוזות ספרותיים, קולנועיים, הוליוודיים אפילו. להרהר בתופעה מלודרמטית שכזו, המתרחשת בעיקר במימדים האלה. אבל אנחנו לגמרי לגמרי בגרסת המציאות: הלב שלנו אכן נשבר. ואפילו אין מקום למרכאות.

מאוהבים בפנטזיה

פעמים רבות במהלך השלבים הראשונים של הקשר הזוגי אנחנו מתאהבים בחלום, בצורך - ואז מגלים לאכזבתנו הרבה שהמצב בשטח שונה. לכל אחד מאיתנו יש אידיאל של דמות הנאהב/ת: חיצונית, חברתית, משפחתית, כלכלית וכו'. לכל אחד יש גם אידיאל של אופי מערכת היחסים הצפויה עם אותו אובייקט. על סמך כל אלה נבנית ציפייה.

מי לא מכיר את המקרה שבו חוזרים הביתה מדייט מוצלח נורא וחשים מאוהבים. אנחנו הרי לא באמת מכירים את מי שהיה מולנו בערב הזה, ומכאן שמדובר למעשה באשליה. אנחנו מאוהבים בחלום, בפנטזיה.

האדם שפגשנו זה עתה נוגע לנו במקומות מסוימים, מעורר זיכרונות מסוימים, נותן הבטחה לכמיהה שתתממש. וכשהחלום הזה נשבר, כשהאדם מתגלה כשונה מזה שבנינו בדמיוננו, כשהיחסים איתו מתגלים כשונים משחלמנו - גם הלב שלנו נשבר.

הפגיעה הנרקיסיסטית ברורה. ההשקעה הרגשית היא בצורך: להיות נאהבים, שתהיה לנו תקווה, שיהיה לנו עתיד מסוים, שנהיה במקום אחר. ההשקעה הזו היא שמתרסקת.

ההתאהבות, או מה שחשבנו כהתאהבות, עלולה לסנוור. לעתים אנחנו פשוט לא רואים שהאדם האחר לא רוצה אותנו. וכשזה מתבהר, הפגיעה קשה.

לא תמיד זהו התסריט. במקרים המוצלחים, עוברים היטב משלב ההתאהבות לשלב האהבה. אבל ברוב המקרים אנחנו נפגעים, נשברים - והולכים. מה שמתחולל שם בדיוק תלוי לא מעט במבנה האישיות ולכן שונה מאדם לאדם. באופן כללי, מדובר בתקופה קשה של אובדן. אנחנו מלקקים את הפצעים כדי להמשיך הלאה, אבל עלולים בהחלט להיקלע למשברון.

גם במהלך יחסים, גם בסיומם

הלב יכול להישבר לא רק בשלב הטרום־יחסים. כשהקשר נבנה ומתקדם, הוא שולח זרועות לכל תחומי החיים - חברים, משפחה, רכוש ומה לא. היחסים מעמיקים, מתגבשים אמון משותף ומשיכה משותפת. ואז, כשעל רקע זה מתרחשת בגידה - השבר עמוק עוד יותר.

ברוב המקרים הבגידה רומנטית, או מינית, אבל קיימות גם בגידות כלכליות, כשבן הזוג משקיע כספים במקומות שונים בלי לספר על כך, או שוקע בהימורים. בכל המצבים האלה, מתרחשת בגידה באמון. 

כמובן, הלב נשבר לעתים גם כשהקשר מסתיים, בפרידה. במערכת יחסים מבוססת נוצרים הרגלים זוגיים, טקסים זוגיים ששומרים עלינו בתוך הקשר ויוצרים יציבות נעימה.

בפרידה אנחנו חשים בכל אחת מהנקודות הללו אובדן קטן. נדרשים זמן ומאמץ כדי לבנות לעצמנו שגרה חדשה, ללא בן הזוג שהלך, כדי להתגבר על האובדנים הקטנים. וכל נקודה כזו, כל אובדן כזה, פותחים את הפצע מחדש.

מי שאוהב שובר את הלב

עד כמה נפוצה תופעת הלב השבור? המטפלת המינית שרי לביא אומרת שאין אדם כמעט שלא חווה אותה. זהו מצב טבעי ונורמלי. מי שאוהב "כמו שצריך", באופן בלתי נמנע זה יקרה לו.

אנשים שמצליחים להתאהב "עד הסוף" גם עלולים להתרסק "עד הסוף" כשלבם נשבר. בדרך כלל הם יידעו להתרומם ולהמשיך. בעלי הערכה עצמית גבוהה יבינו שהעובדה שאדם מסוים לא אוהב אותם, לא אומרת שאף אחד אחר לא יאהב אותם - וכך יצליחו להתקדם.

לעומת זאת, לאנשים תלותיים המתקשים לחיות לבד, הסובלים מחרדת נטישה - המשבר עלול להיות קשה יותר. לרוב, לאנשים אלה יש פצע קדום מילדותם, שעובר מעין שחזור באירוע שבירת הלב.

וישנם גם בעלי קשיים בהיקשרות רגשית. אלה פחות יתאהבו - וגם פחות ישברו להם את הלב. ההשקעה הרגשית שלהם באחר ממילא מעטה יותר והחיבור הרגשי דל יותר, לעתים בשל פגיעה שחוו בילדות.

אמצעי מניעה

התופעה טבעית, מתבקשת כמעט, ועדיין קשה ומייסרת. אולי בכל זאת, אני מקשה על המטפלת, אפשר להימנע ממנה. אולי ניתן לנקוט מראש צעדים שיחסכו לנו את כאב הלב הזה.

בתוך הקשר, אומרת שרי לביא, יש לעבוד על היחסים כדי שלא תגיע פרידה. עבודה נכונה תצמצם מאוד את סיכוייה וממילא את סיכויי התנפצותו של הלב בעקבותיה. ואילו בתחילת הקשר כדאי להיות ערים לכמה עניינים חשובים. יש טיפוסים שממהרים לפתוח את לבם ולמסור אותו. החיים מלמדים שהצד השני צריך "להרוויח" את האהבה שלנו.

חשוב למנן, לא לאבד את הראש, לא למהר ולשנות שגרה וסדר יום. חשוב גם לראות שהנתינה הדדית - לא להיות "לבד" בצד שנותן. זה נשמע פנטסטי, אבל המומחית טוענת שאפשר לשדר ללב "חכה, אל תרוץ". נסו את זה בבית.

הטיפול: מה התקבל, מה אבד, מה מפחיד

אלא שלא תמיד אנחנו מצליחים למנוע. בדרך כלל אנחנו לא. ואז, הלב נשבר, ולפעמים הוא נשבר ממש חזק. מה עושים? יפה, מטפלים.

בטיפול, מסבירה לביא, מנסים להבין מה קיבלנו מהקשר ומה איבדנו עם סיומו. בוחנים מה היה שם, מה אנחנו חרדים כל כך לאבד, מה אנחנו פוחדים לפגוש עכשיו, כשאנחנו לבד.

זה יכול להיות פחד מבדידות, משעמום, מהיעדר סקס, מסטיגמה חברתית, מירידה ברמת החיים ועוד כהנה וכהנה פחדים. חשוב להבין שקיימות דרכים למלא כל אחד מהדברים החסרים גם בלי בן הזוג הספציפי, שאבד.

לביא מספקת אבחנה עגומה אך הכרחית: כש"פורסים" את האהבה לפרוסות, היא מאבדת מהקסם שלה. את זה עושים רק כשרוצים להתגבר על לב שבור. כשמדובר באנשים בעלי חיים מלאים, בעלי תחושה טובה לגבי עצמם, השבר לא נורא כל כך.

המטפלת מעידה שמסגרת של טיפול רגשי טוב היא כזו שבה אתה גדל כאדם: חש טוב יותר בינך לבין עצמך, מבסס את תחושת הערך העצמי שלך - ואז יש לך קלפים טובים יותר לשחק בהם את המשחק. אתה תלוי פחות בגורמים חיצוניים לשלמותך ולאושרך.

בכוחות עצמי

ויש גם עשה במו ידיך. טפל בעצמך. המטפלת מספקת כמה עצות שימושיות לבעלי לב שבור הרוצים להקל על עצמם, לאחות את השבר ולהתרומם - ממש בתקופה הראשונה לאחר השבירה:

המון תמיכה סביבתית: לא להיות לבד, אלא בחברת בני משפחה, חברים ואנשים קרובים. שימוש בחבר טלפוני הוא רעיון מעולה לימים כאלה.

תכנון מדוקדק של הימים הקרובים: ממש לו"ז מפורט של עשייה. להוריד את הכלב, לקדם פרויקט בעבודה, לפגוש חבר/ה וכו'. העשייה מנחמת וגם לא משאירה זמן רב מדי למחשבות נוגות, שגורמות לנו לשקוע.

ספורט, ספורט, ספורט: פעילות גופנית מועילה ומשמחת. היא מרוממת את התחושה ומפרישה בגוף חומרים טובים. ואני מוסיף בונוס: אולי אפילו תפגשו שם אובייקט חדש.

ייעוץ מקצועי:  שרי לביא

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל