פורסם בראשונה: 14.06.2006
עדכון אחרון: 26.04.2010
  • דוקטור ירון בוקר ד"ר ירון בוקר

מדע החרמנות, או: "זה לא אני, נשבע, זה הגנים שלי!"

לקריאה נוחה
והנה תוצאותיו של מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן־גוריון בנגב: הבדלים פשוטים ברצף ה־DNA שלנו משפיעים על התשוקה המינית שלנו (וכנראה גם על התפקוד)

האם את או אתה סובלים מחוסר חשק מיני? האם אתם מרבים להשתמש בתרוצים כמו "כואב לי הראש", או "היה לי יום קשה בעבודה"? ייתכן שהפתרון לבעיה שלכם לא מצוי אצל אצל הפסיכולוג ולא אצל הסקסולוג, אלא דווקא אצל הגנטיקאי. כך לפחות מראה מחקר ישראלי חדש, שבדק את הקשר בין המיניות לחומר הגנטי.

השוני באישיות של כל אחת ואחד מאיתנו הוא משתנה שמקשה על החוקרים להבין את המיניות שלנו ולא תמיד ניתן להבין מהיכן נובע השוני בתשוקה המינית הקיים גם בין אנשים דומים, החיים באותה תרבות.

והנה תוצאות מחקר חדש, שנערך בראשות הפסיכולוג פרופ' ריצ'רד אבשטיין, ראש מרכז שיינפלד לגנטיקה אנושית באוניברסיטה העברית, ד"ר צחי בן-ציון מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה" ופרופ' רוברט בלמקר מהיחידה לפסיכיאטריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב - מציגים נתונים המראים כי הבדלים פשוטים ברצף ה-DNA (החומר הגנטי של כל אחת ואחד מאיתנו) משפיעים על התשוקה המינית, על העוררות ועל התפקוד המיני ומובילים להבדלים ולגיוון בתכונות הגנטיות הנראות לעין.

כלומר, מעבר לממצא המשמח שהגנטיקה שלנו קשורה גם לחרמנות ("זה לא אני, תאמיני לי, נולדתי ככה!") אם ממצאי המחקר נכונים, ניתן יהיה לסייע לבני אדם להבין את מיניותם ולטפל בהפרעות המיניות טוב יותר.

החוקרים בחנו החוקרים את ה-DNA של 148 סטודנטים ישראלים בריאים, נשים וגברים כאחד, והשוו את התוצאות עם שאלוני הערכה עצמית שמילאו הנבדקים על תשוקה מינית, על עוררות מינית ועל תפקוד מיני. התוצאות הראו מִתְאָם בין המשתנים בגן D4, האחראי לייצור קולטן דופמין DRD4, לבין דיווחיהם של הנבדקים על מיניותם.

מעניין לציין ששינויים אחדים בגֵן זה מדכאים תשוקה, עוררות ותפקוד מיניים, בעוד שלשינויים אחרים בגן זה השפעה הפוכה – כלומר: הם מגבירים תשוקה מינית.

החוקרים מאמינים שהמשתנים המגבירים את התשוקה המינית הם מוטציה חדשה יחסית. לפי הנחת העבודה שלהם, כ-30 אחוזים מאיתנו נושאים את המוטציה העשויה להגביר את התשוקה המינית, בעוד ש-60 אחוזים נושאים את המוטציה העשויה לדכא את התשוקה מינית.

החוקרים מציינים כי במקרים רבים, הבדלים בדחף המיני ומה שמכונה "תשוקה מינית נמוכה", עשויים להיות נורמליים ולא להצביע בהכרח על הפרעה בתפקוד.

מעט מאוד ידוע על הבסיס הביולוגי להבדלים בין בני אדם בהתנהגות מינית נורמלית. השינויים המשמעותיים ביותר בביטוי המיניות האנושית מיוחסים, היסטורית, להתנהגות נלמדת או לבעיות פסיכולוגיות. אולם ההתקדמות שחלה באחרונה במחקרי הגנטיקה המולקולרית של ההתנהגות והאישיות, במחקרי ההדמיה של העוררות מינית והתפקוד המיני - ובמחקרים נוירו-אנדו-קרינולוגיים; התקדמו זו מצביעה על כך שלהבדלים אישיים בהיבטים רבים של המיניות האנושית, בדומה לתכונות אנושיות אחרות, יש בסיס מוצק בתחום מדעי המוח.

ייתכן שבעתיד, כשנרצה לטפל בבעיות מיניות – נפנה גם לגנטיקאי, ולא רק לפסיכולוג או לסקסולוגית.

יש לך עוד שאלה? שווה לנסות את הפורום שלנו.

ד"ר ירון בוקר הוא רופא נשים וסקסולוג בקבוצת שירותי בריאות כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל