פורסם בראשונה: 13.09.2006
עדכון אחרון: 09.02.2011

האם זה נגמר?

לקריאה נוחה
איך יודעים אם הזוגיות יצאה לפנסיה מוקדמת, מה אפשר לעשות כדי להציל אותה, האם זה בכלל כדאי - והאם אהבה לבד מספיקה?

בעד ונגד

כשאנחנו מרגישים שהעסק נגמר, הרבה פעמים אנחנו  עושים חשבונות של בעד ונגד לפני ההחלטה מה לעשות. למשל, כל התכונות הטובות של בן או בת הזוג וכל הרגעים המופלאים של הזוגיות שהיתה לנו מצד אחד, לעומת הרשימה (הארוכה?) של הדברים שאנחנו לא יכולים לסבול אצלם, המשולבת בכל החרבונות שהוא או היא חרבנו לנו ובכל הזכרונות הכאובים והסיבות שבגללן החיים ביחד הם פשוט מתכון לאסון.

הבעיה עם רשימות מהסוג הזה, היא שאין שיטה ממש טובה להשוואה של המרכיבים השונים בה. למשל, איך משווים שלושה שקרים מול העובדה שהוא או היא פשוט נשמה (גם אם הרבה פעמים זה על חשבונך)? וכמה זכרונות מקסימים שווה בגידה אחת?...

אז מה עושים?

לא פשוט. אתם באמת ניצבים פה מול בעיה רצינית, ולרוע המזל אין נוסחה מנצחת או מבחן כלשהו שיכול לעזור לכם. ומעבר לזה, מערכת יחסים, כידוע, היא בכלל לא עסק חשבונאי (וגם אם היא היתה, כנראה שלא תמיד היא היתה עסק מרוויח...). אז איך אפשר לדעת?

כשאנו ניצבים בנקודה כזו במערכת היחסים שאנו מנהלים, ואשר הגיעה לנקודת שבר, אנחנו באמת צריכים לשאול את עצמנו כמה שאלות נוקבות, ולפעמים, מה לעשות, גם לבצע איזה חשבון נפש קטן ולראות איזה תשובות עולות אצלנו עמוק מבפנים. מה, עמוק עמוק בלב, אנחנו אומרים לעצמנו, ולפי התשובות האלה להתנהל הלאה.

השאלה הראשונה והחשובה ביותר היא: האם אנחנו אוהבים את בן או בת הזוג שלנו. וזאת מכיוון שלעתים השיקולים האם להישאר יחד או להיפרד הם שיקולים שלא קשורים לאהבה אלא לפחדים להיות לבד, להרגלים ישנים, ל"סטטוס זוגי" שקשה להיפרד ממנו - ועוד ועוד ועוד.

אם התשובה על השאלה הזו היא שלילית, ואתם לא אוהבים את בן או בת הזוג – החיים פשוטים יותר. הבעיה מתחילה כאשר התשובה היא חיובית. כאשר מרגישים עמוק בלב שלמרות שאולי העסק צולע – אנחנו אוהבים...

מה, האהבה לא מספיקה? היא לא מתגברת על כל הקשיים?

במילה אחת - לא.

ובכלל, האהבה היא דברים שונים לאנשים שונים במהלך שלבים שונים במהלך החיים. אז האם אנחנו באמת יכולים להסתמך עליה במהלך ההחלטה החשובה הזו "האם זה נגמר?" קצת קשה. והנה שתי דוגמאות מדוע: מה עדיף, מישהי שמבלה שנים בתוך קשר הרסני בגלל "שהיא מאוהבת", או מישהו שעוזבת קשר שנראה על-פניו אידילי, רק בגלל שהיא "לא מרגישה יותר שהיא מאוהבת". תחשבו על זה רגע...

וכאן גם עולה סוגיה שונה לגמרי: "לאהוב" ו"להיות מאוהבים" - זה אותו דבר? והאם כאשר מפסיקים להיות מאוהבים סימן שזה נגמר, או שזו תחילתה של האהבה...

וחוץ מזה, האהבה גורמת לנו לפעמים להיות עיוורים לחלוטין למציאות ולא להביט בה בעיניים פקוחות ומפוכחות. ועל אף שזה לא קל, בהחלט לא קל, מיטב המומחים בתחום הזוגיות ומדעי הנפש אומרים שאנו יכולים לבחור לאהוב, ובה במידה אנחנו יכולים לבחור להפסיק לאהוב. כי האהבה, בנוסף להיותה רגש שאנחנו חווים, היא גם משהו שאנחנו "עושים".

האם את בכלל מסמפטת אותו (או אתה אותה...)

לפני שאנחנו אוהבים מישהו, אנחנו צריכים לסמפט אותו (או אותה) עמוקות, כלומר לחבב אותם.

אם אתם אוהבים לשהות בחברת בני הזוג שלכם, אם מתאים לכם איך הם מתנהגים ומה שהם עושים באופן כללי ואם אתם חולקים פחות או יותר את אותם החלומות, אתם במקום לא רע לצמיחתה של אהבה.

אם בני הזוג שלכם הם גם אנשים שניתן לסמוך עליהם, יש לכם בהם אמון מלא, אתם מכבדים אותם וממש ממש מחבבים אותם – יש לכם פה בסיס איתן לצמיחתה של אהבה אמיתית.

אז מה עוד חסר?

תקשורת.

תקשורת טובה.

זה כל השוני.

כל מערכת יחסים נקלעת בזמן זה או אחר לבעיות. גם זו שבין סינדרלה לנסיך על הסוס הלבן. ואלמלא הסיפור היה נקטע בשורה הבלתי מציאותית בעליל, "והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה...", היינו שומעים לא מעט על זה שהנסיך משאיר את המגפיים שלו בכל פינה, לא מוריד את הזבל (אם לא מזכירים לו שמונה מאות פעמים לפחות) רובץ מול ערוץ ספורט 5+ ומגרבץ במקום לעזור בניקיון והכי גרוע – לא מוריד את הקרש. כמה זה כבר יכול להיות קשה?!?!

אז האם אתם יכולים לתקשר?

המפתח להתגברות על בעיות בקשר הוא היכולת לא רק לדבר עליהן עם בני הזוג, אלא גם לשמוע – ועוד יותר מכך, להקשיב. עכשיו תקראו את המשפט הזה שוב פעם, לאט, תחשבו עליו ותפנימו אותו.

ולא פחות חשוב מזה – בכל זוגיות טובה ובריאה צריך להיות חלל שבו אפשר לדבר בחופשיות, להביע תחושות ורגשות בצורה שמתאימה לשניכם. בלי ירידות, מתוך כבוד הדדי, בלי התחכמויות ובלי התעלמות.

זהו?

לא.

בכל זוגיות חשוב שתהיה דרך לפתור ויכוחים ואי-הסכמות, אחרי שדיברנו עליהם אבל לא פתרנו את הבעיה (והכוונה לפתור אבל בלי לפתוח בעימות תרמו-גרעיני גלובלי...)

האם אפשר בכלל לשנות?

אם יש נושא מסוים שגורם לכם לרצות ולעזוב הכל, כדאי לחשוב קודם לכן האם אפשר לבצע שינויים כדי לפתור את הבעיה.

האם, למשל, לב הבעיה הוא דבר שאת או אתה יכולים לוותר עליו, או האם מדובר במשהו שחיוני לאושרכם? במקרה הראשון – אתם צריכים לשאול את עצמכם האם אתם יכולים להשתנות בשביל בני הזוג; במקרה השני – השאלה היא האם בני הזוג יכולים להשתנות בשבילכם.

אם אתם או אם בני הזוג לא מסכימים שקיימת בעיה, לא אתם תשתנו - ולא בני הזוג. אם אתם ובני הזוג מסכימים שקיימת בעיה ומוכנים להשתנות, גם אתם וגם בני הזוג צריכים לשאול את עצמכם האם אתם מאמינים ביכולת שלהם להשתנות (והם בשלכם).

אז מאוחר מדי?

אין ספק שהזמן, על אף שהוא לא משהו לקמטים, הוא אחת התרופות הכי טובות למכאובי לב. כן, גם בגידות כואבות נראות אחרת בהמשך החיים המשותפים. בייחוד אם יש זוגיות טובה ומספקת שכוללת גם את האפשרות לסלוח ולהמשיך הלאה.

אבל אם אתם ובני הזוג שלכם מגדלים טינה קטנה או גדולה ושומרים אותה על אש קטנה במשך שנים, ואין שום סימן שהכאב שהוא המקור לכל הטינה הזו פוחת, ייתכן שכן, הגיע הסוף.

זה כואב, זה לא קל, אבל אולי ככה ייטב.

סימן נוסף שעשוי לעזור בהחלטה הזו הוא אם שניכם, או אחד מכם, כבר החל לפתח "חיים עצמאיים מחוץ לזוגיות", חיים שבני הזוג אינם כלולים בהם. זה יכול להיות שינויים שחלו בתחום העבודה, בחיי הפנאי, או, באופן מצער אך ברור מאליו - אפילו מערכת יחסים אחרת שאותה לא מוכנים לסיים גם בעבור זו הקורסת.

אם זה המקרה, כבר ממש לא צריך לדבר על זה. המעשים שלכם מדברים במקומכם. ואפילו אם לא החלטתם לסיים את הזוגיות בשיחה כלשהי, בפועל כבר עזבתם אותה מזמן.

מילת סיום

ההחלטה לסיים מערכת יחסים כלשהי היא החלטה קשה וצריכים לגשת אליה בכובד ראש ובכבוד הראוי לה. הרבה אנשים מגלים שקל יותר לעשות זאת בייעוץ נבון, וייעוץ כזה קיים גם אצלנו בשירותי בריאות כללית.

דנה דין כותבת על סקס ב"20 פלוס"

ייעוץ מקצועי:   ד"ר צחי בן-ציון, היועץ המדעי של ערוץ הסקס, ושרי לביא, סקסולוגית ומטפלת זוגית