פורסם בראשונה: 04.02.2014
עדכון אחרון: 04.02.2014
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

יחסים, יחסים - לאן אתם רצים?

לקריאה נוחה
אתם שלושה חודשים ביחד ואתה כבר מתכנן חתונה? עצור את הסוסונים שלך וחכה רגע. סבלנות! ההתלהבות הגדולה בתחילת הזוגיות יכולה לגרום לך למהר מאוד בהתקדמות, אבל שים לב שהיא לא תפגע לך בקשר
זוגיות חדשה, תנו לה את הזמן שלה

בקיצור

1.

כשהזוגיות חדשה, ההתלהבות וההתאהבות עלולות לגרום לך לרוץ מהר עם הקשר אל המגורים המשותפים וההיכרות עם ההורים.

2.

יש קשרים שעובדים טוב גם בהתקדמות מהירה, אבל לפעמים הדהירה קדימה לא משאירה לך מקום לבחון את הקשר גם כששלב ההתאהבות נרגע, ולגלות איך אתם כשיש קצת מתחים וקשיים.

3.

לכן מומלץ לנסות להישאר רגועים ולתת לכל שלב במערכת היחסים את הזמן שלו. מי שממהר אך גם מי שמתעכב – חשוב שתדברו על זה עם בני הזוג שלכם, כדי להתאים את הקצב לשניכם.

אין דבר מלהיב יותר בזוגיות מאשר תחילתה של מערכת היחסים. זה חדש, זה מרגש, זה מסעיר, זה מסתורי – וכשזה הולך טוב, רוצים לרוץ עם זה קדימה. אלא שכאן עולה השאלה, האם טוב ונכון למערכת היחסים להתקדם במהירות. אולי מועיל יותר ללכת צעד צעד, פרה פרה, לאט לאט?

אז מתי להכיר את בת הזוג להורים?

המטפלת הזוגית והמינית שרי אופיר־לביא אומרת שכל עניין ההתקדמות אינדיבידואלי מאוד, ותלוי בבני הזוג. אישיותו של כל אדם, הרקע החברתי, המשפחתי, התרבותי והדתי שלו, מכתיבים את קצב ההתנהלות הנכון לו בתוך היחסים.

היכרות בין אחד מבני הזוג לבין ההורים של בן הזוג האחר, לדוגמה, תלויה לא מעט בתפיסה המשפחתית. אצל חלק מהמשפחות משמעותה של הבאת בן זוג הביתה היא הכרזה על כוונת נישואים, ולכן כדאי שזוגות שלא חושבים עדיין בכיוון לא ימהרו לבצע צעד כזה.

במשפחות אחרות הגישה לנושא מחייבת פחות, אבל גם בהן לא ימהרו בחור או בחורה להזמין דייט לא רציני בעיניהם לארוחת שבת עם ההורים. לעומת זאת, אם היחסים מתנהלים כבר תקופת מה, ונראים משמעותיים, ובני הזוג לא רוצים להיפרד בשבת בצהריים, סביר שיבצעו "איחוד כוחות" ויגיעו יחד אל בית ההורים, גם אם אין להם מחשבות על מיסוד היחסים.


לפני המפגש עם ההורים מגיע בדרך כלל שלב היחסים האינטימיים. הסקס, נו. גם כאן אין כללים ואין נכון ולא נכון. בכל זאת, גם היום חלק מהאנשים חושבים שמי שמעוניין בקשר רציני לא יזדרז לזנק למיטה עם המועמדים, כדי לא להיתפס כקל להשגה.

למרות המוסכמה החברתית קיימות סיטואציות שמזמינות התנהלות אחרת. כולנו נסחפים לפעמים, ואצל חלקנו זה עובד היטב ולא פוגע בהמשך הקשר הרציני. בגדול, אומרת אופיר־לביא, לא רצוי לשכב עם אדם זר בפגישה ראשונה או שנייה, במקרה ששוקלים זוגיות אמיתית איתו. כשמדובר בפגישה רביעית, או חמישית – הדבר כבר תלוי בגורמים שונים (ובראשם, בנו).

לגור איתו - מתי כבר כדאי?

המטפלת הזוגית מסבירה שהצעד של מגורים משותפים אמור להגיע אחרי חשיבה ודיאלוג שקיימו בני הזוג בסוגיית "יחסינו לאן". גם אם לא דובר על חתונה או הצהרת כוונות אחרת, שניהם צריכים לראות עתיד רציני ליחסיהם לפני שישכרו דירה יחד.

מדובר בסוג של הסכם לגבי העתיד הקרוב המשותף - וזה צריך להיעשות רק עם אדם שסומכים עליו, שקיים לגביו בסיס של אמון ושל ביטחון (אפילו כלכלי). מצב כזה לא מבשיל בדרך כלל בתחילת קשר, ונדרשים כמה חודשים משותפים כדי שיוכל להתקיים.

בני זוג צריכים לעבור משבר קטן אחד לפחות כדי לדעת שאפשר להתגבר עליו ולהמשיך יחד. שלב ההתאהבות, שבו הכול (כמעט) טוב ויפה, לא משקף את החיים האמיתיים.

בתחילת הקשר כל בן זוג מציג את הצדדים האטרקטיביים שלו ואין התמודדות עם מצבים לא קלים, כמו מתחים סביב ניהול בית, או אינטימיות צפופה ורציפה (ביקור בשירותים, מצבי רוח וכדומה). אלה דברים שקיימים בשלב המגורים המשותפים ורצוי לבחון אותם מראש.

איך מוצאים את האיזון בקצב הזוגי?

ברוב מערכות היחסים קיים צד אחד שמעוניין להתקדם מהר יותר וצד שני שמעוניין להאט. על הפער הזה אפשר לגשר באמצעות תקשורת. הדברים צריכים להיות מדוברים ושני בני הזוג מוכרחים להבין מה גורם לכל אחד מהם להתנהל כפי שהוא מתנהל.

הרצון בהאצה נובע במקרים רבים מחרדת נטישה או מחוסר ביטחון בקשר. הצד הממהר חש שבן הזוג לא מחויב כלפיו במידה מספקת והוא רוצה להדק את הקשר, להבטיח את המשכו. תפקידו של בן הזוג האחר, במקרה כזה, להרגיע את הפרטנר ואת חששותיו. להעניק לו תחושה שהקשר ודאי  ויציב.

במקרים הפוכים, בהם אחד מבני הזוג בולם את התקדמות הקשר, הדבר עשוי לנבוע מפחד מפני אינטימיות או אובדן החופש בתוך היחסים. המתעכב יחשוש מכך שלא יהיו לו עוד פרטנרים בחייו ומכך שהוא מקבל כעת החלטות שיחייבו אותו לשנים ארוכות. גם במקרה כזה יש להרגיע את החששות, להבהיר לאדם שהמצב הפיך, שחירותו בתוך הקשר תישמר וכדומה.  

באופן כללי, השאיפה היא לחבר כל אחד מאיתנו למקום שלא נגיש לו. יש בתוכנו חלקים המאיימים עלינו. דברים שאנחנו רוצים בהם - וגם פוחדים מפניהם. ברגע שמתקיים דיאלוג פנימי בין שני החלקים האלה, שאחד מהם דומיננטי ואחד מהם מוכחש, יורד הצורך בחופש האולטימטיבי או במחויבות האולטימטיבית. הכול הופך אולטימטיבי פחות - ואפשרי יותר.

מתבגרים בתוך הקשר

אופיר־לביא אומרת שעלינו להגיע לשלבים השונים ביחסים הזוגיים כשאנחנו מוכנים להם. הגעה לשלב מסוים במצב של אי מוכנות עלולה להפריע ליחסים, ולהעצים בעיות קיימות.

לקשר קשה להתבגר ולעבור שלב אם אנחנו, כבני אדם, לא גדלים ומתבגרים בתוכו. לעיתים, עלינו לדעת איך להניח בצד את צרכינו לטובת צרכיו של בן הזוג, איך לדחות סיפוקים וכו'. ולא, זה לא תמיד קל.
לפעמים, כשעוברים לשלב חדש ביחסים, צריך לבקש מבן הזוג להתמהמה מעט בשלב הזה, לתת לו זמן להתרגל אליו ולעכל אותו, לפני שממשיכים לשלב הבא.

גם כאן חשוב לדבר באופן פתוח, כדי לקבוע איך ייבנה במשותף השלב הנוכחי במערכת היחסים. חשוב שהציפיות יהיו מוגדרות, אבל חשוב להבין במקביל, שעם הזמן והשלבים, הציפיות גם משתנות. זה לגיטימי, והזוגיות רק תצא נשכרת מכך.

ייעוץ מקצועי: שרי אופיר־לביא

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל