פורסם בראשונה: 04.10.2010
עדכון אחרון: 23.10.2013

כל מה שרצית לדעת על הוואגינה שלך

לקריאה נוחה
רוב הנשים לא ששות להתעסק בוואגינה שלהן. אותו איבר מביך אותנו, ולרוב גם עם החברה הטובה ביותר לא נדון על ההפרשות, על השיער ועל הגודל. אבל בחייה של כל אשה מגיע הרגע שבו היא יכולה לקחת אחריות וללמוד על עצמה למען עצמה. הספר "סודות מהוואגינה" הוא הזדמנות מצוינת

"סודות מהוואגינה"

מאת ד"ר קארול ליווטי ואליזבת' טופ
הוצאת "פוקוס" 282 עמודים
לחץ/י כאן לרכישת הספר באמצעות אתר פוקוס

בדרך כלל אנחנו אוהבים שעל מדף הספרים שלנו יהיו רבי מכר, ספרים חכמים, שנונים או אופנתיים. את הספרים הפשוטים והפרקטיים אנחנו משאירים בחנות. למה? כי כבר נלמד ממקור אחד את מה שכתוב בהם, וחוץ מזה אנחנו כל כך חכמים, או מנוסים, או מוארים - שאין לנו צורך באחד כזה.

כשפגשתי לראשונה את הספר "סודות מהוואגינה", דילגתי עליו. "מה יש לו כבר לחדש לי?", חשבתי. צעדתי הלאה במורד מדף הספרים בחיפוש אחר ספרים עסיסיים יותר ובכל זאת הוא קרא לי לחזור. אולי זה בגלל הוואגינה, אולי הסודות - אין לי מושג. 

"סודות מהוואגינה" הוא ספר שמאוד קל לדלג עליו, אבל אחר כך, כשמתעוררת שאלה בנושאים בהם הוא עוסק, אנחנו מוצאות את עצמנו מתלבטות בפורומי סקס, מתחננות למומחים שיענו לנו ומהר - כי אין לנו מושג ואנחנו זקוקות לתשובה עכשיו.

בשונה מהגברים שמיודדים אישית עם איבר המין שלהם, שעסוקים בלמתוח, לטלטל ולהשוות אותו לאחרים מגיל יום, אנו הנשים מופנמות יותר ולכן לא יודעות מספיק על מערכת הרבייה שלנו ועל האיבר המענג ביותר שהרווחנו בגלגול הזה.

"רוב הנשים לעולם לא יראו את הנרתיק שלהן. ככלות הכול, אין לנו נקודת מבט פאנורמית על האיבר הזה... רוב הנשים יבחנו לעומק כל נקבובית על עור הפנים שלהן, כל סדק בציפורניים... אולם הנרתיק נשאר לו שם לבד, מקופח, ולרוב זוכה רק לבחינתם של אחרים - מלבד בעלת הבית עצמה", כותבת ד"ר ליוויטי.

ואכן, גם אצל הנשים הליברליות ביותר הידידות עם אותו איבר, הוואגינה או הנרתיק, אם תרצו, מוגבלת. אנחנו לא בטוחות בנוגע לדרך שבה אפשר להפיק ממנו עונג, לא יודעות דבר על נקודת הג'י, אין לנו מושג על מערך ההורמונים ותפקידם, הצורה שלו מביכה אותנו ורבות נאלצות לסמוך על הניסיון של בן הזוג שלהן בשאלה "האם השפתיים הפנימיות שלי משורבבות מדי/ אסימטריות מדי/ או סתם נטולות חן".

רוב הנשים לא ששות להתעסק עם הנרתיק שלהן, שלא לומר לדבר עליו. הוא מביך אותנו ולרוב, גם עם החברה הטובה ביותר לא נדון בסוגיית ההפרשות, הצבע, השיער והגודל. אנחנו פשוט חיות איתו, בתקווה שהגינקולוג שלנו יידע איזה אמצעי מניעה מתאים לנו, שבן הזוג ידע איך לענג אותנו, ושהגוף שלנו ילמד איך להתמודד בצורה הטובה ביותר עם הריון, קנדידה ושאר טפילים. אבל בחייה של כל אשה מגיע הרגע בו היא יכולה לקחת אחריות, להתבגר וללמוד קצת יותר על עצמה למען עצמה.

"סודות מהוואגינה" נכתב כשיתוף פעולה בין אם, גינקולוגית במקצועה, לבתה ובו עולים כל הנושאים שעלייך לדעת על המהות הנשית שלך. החל מהתור הראשון אצל הגינקולוג, דרך סוגיית הריח, טמפונים, מחלות מין וכלה בהריון, הפלות וגיל המעבר. "מדריך שילמד אותך כיצד לתפעל את בציוד שלך, להבין אותו, לשמור עליו וגם להפיק ממנו הנאה", מסכמת ד"ר ליווטי.

כל הנושאים הללו כתובים בנימה קולחת מפיה של האם, גינקולוגית שמרבה לעדכן בפרטים רפואיים ולעניין באנקדוטות מחדר הטיפולים. בתה מנסחת את הדברים בצורה קולחת ונעימה, וביחד הן מסיימות כל פרק בדיאלוג אישי בסגנון:

אמא: כשהייתי בתיכון כל הבנות המגניבות השיגו לעצמן דיאפרגמה.

בת: אז כשהיית בתיכון השתמשת בדיאפרגמה?

אמא: אני הייתי מאלה שהתפתחו מאוחר.

בת: השתמשת פעם בדיאפרגמה?

אמא: לשלושה ימים בערך.

בת: למה רק לשלושה ימים?

אמא: תראי, את מכירה את אבא שלך. משאירים אותו לבד לחמש דקות והוא נרדם. אז הייתי אומרת לו שאני הולכת לרגע, ועד שהייתי חוזרת הייתי מוצאת אותו נוחר.

בת: דברים שאני לא רוצה לשמוע עליהם...

הזוגיות החביבה הזו מצליחה לשמור על נימה אינטימית ולא מביכה גם כשמדובר בנושאים הרגישים ביותר, ועם זאת לא משעמם גם כשמגיעים לפרקטיקה הבנאלית ביותר.

נכון, אין בספר שום שוס או פאנץ' מפתיע, אבל זה גם היתרון שלו. הוא פשוט, ענייני, קולח וחשוב מאוד. הוא כל מה שכולנו מעדיפות לשים בצד – כי יש לנו דברים חשובים יותר לעסוק בהם - כי בינינו, מי מחפשת עכשיו הרצאה על תפקידה של הגלולה?

מצד שני, אין אחת שלא תהתה איפה תמצא תשובה מיידית לשאלות כמו "מה אם פספסתי יום?", או "איזו גלולה טובה לעור שלי ולמה?".

בקיצור, מלבד שמו, שכתוב באותיות קידוש לבנות על הכריכה ועלול ליצור מבוכה במדף הספרים שלך, "סודות מהוואגינה" הוא ספר שכל אשה צריכה להחזיק בבית (גם אם הוא מתחבא מאחורי הכרכים של "מלחמה ושלום").

דבר הסקסולוגית (לסיום):

"נשים שמעוניינות להכיר את הוואגינה שלהן מקרוב, אמורות להתכוונן לכך באופן מעשי", אומרת שרי לביא. "שלא כמו הגברים, שמחזיקים את איבר המין בידיהם ומסתכלים עליו מספר פעמים ביום (כשהם משתינים או מתרחצים), הנשים, על מנת להכיר את איבר המין שלהן צריכות ממש לנקוט בפעולה, כי זה לא משהו שיכול לקרות במקרה.

כדי להכיר את הוואגינה, לראות איך היא בנויה ומהם החלקים השונים שנמצאים בה, יש להתיישב על המיטה ברגליים פסוקות, להעמיד מראה מול איבר המין ולפסק בידיים את השפתיים החיצוניות.

רק אז יהיה אפשר להבחין בזוג נוסף של שפתיים (הפנימיות), בפתח הנרתיק, בדגדגן ובעטרת הדגדגן, בפתח השופכה ובפי הטבעת.

נשים רבות שלא מכירות את איבר המין שלהן מקרוב, לא יודעות היכן נמצא בדיוק הדגדגן והיכן נמצא פתח הנרתיק. גם אם הן נהנות ממגע באיבר המין, לא תמיד הן ידעו ממה בדיוק הן נהנות משום שאינן מכירות את איבר המין לפרטי פרטים – וחבל.

במרפאות רבות לטיפול מיני ישנם רופאים ורופאות גינקולוגיים שהם גם סקסולוגים וכן פיזיותרפיסטיות של רצפת האגן שמוסמכים לעשות "סיור גיאוגרפי" ולתת הסבר מלומד על איבר המין הפרטי מבחוץ וגם מבפנים (בעזרת ספקולום שמכניסים לנרתיק).

אבל גם ללא עזרה של אנשים מקצוע, בהחלט אפשר להכיר את הוואגינה שלך מקרוב – אם רק תקדישי לה זמן ופשוט תסתכלי עליה.

חשוב להדגיש עוד כי היכולת שלנו ליהנות ממין ולהיות מסופקים קשורה בהיכרות אינטימית שלנו את גופנו. נשים שמכירות את איבר המין שלהן מקרוב יודעות טוב יותר מה עושה להן טוב וכך יכולות גם לענג את עצמן וגם להדריך את הפרטנר/ית שלהן כיצד לענג אותן באופן יעיל יותר".​

קטי קמחי היא כתבת הסקס והזוגיות של  "20 פלוס" 

ייעוץ מקצועי:   שרי לביא

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל