פורסם בראשונה: 02.03.2014
עדכון אחרון: 02.03.2014
  • דוקטור ירון בוקר ד"ר ירון בוקר

מתעסק הרבה בסקס? אתה לא בהכרח מכור

לקריאה נוחה
האם כל מי שעסוק הרבה במיניותו נחשב בהכרח למכור למין? ממחקר ראשון מסוגו שנערך בנושא אומנם קשה להסיק מסקנה ברורה, אבל הוא מעלה שאלות מעניינות בנוגע לתשוקה, למיניות־יתר ולהתנהגות שהיא אולי נורמטיבית, אבל אינה מקובלת מבחינה חברתית
כמה שעות ביום אתה חושב על סקס?

בקיצור

1.

ההנחה הן בקרב מטפלים והן בקרב נשים וגברים המגדירים את עצמם "היפר־מיניים" היא שהם בעצם מכורים למין

2.

מי שמנהל חיים אובססיבים של עיסוק במיניות ושל צריכת פורנו בצורה שמפריעה לתפקוד היומיומי הוא כנראה מכור

3.

עם זאת, לא ברור אם במושג "מכורים למין" מדובר במצב פתולוגי או בהתנהגות נורמטיבית שאינה מקובלת חברתית

האם מיניות־יתר נחשבת להתמכרות מינית או שזוהי מיניות הנמצאת בתוך טווח הנורמה? בשנים האחרונות מקובל לחשוב, הן בקרב מטפלים מיניים ופסיכולוגים והן בקרב גברים ונשים המגדירים עצמם כהיפר־מיניים שבעיה זו אכן נחשבת כהתמכרות.

אנשים אלה עסוקים הרבה במיניות שלהם, גולשים באינטרנט באתרי פורנו וכדומה ומרגישים שהם מכורים למין. כמובן שחלקם, בעיקר מי שעושים זאת בצורה אובססיבית הגורמת להפסיק לתפקד בחיי היומיום, הם אכן מכורים למין. אך האם כל אחד המתעסק הרבה במיניות שלו הוא אכן כזה?

המחקר שאציג ניסה לבדוק זאת מכיוון לא שגרתי.

האם כל פעילות־יתר מינית היא התמכרות?

המחקר, שפורסם בעיתון הרפואי Socioaffective Neuroscience and Psychology, התבסס על שימוש ברישום הפעילות החשמלית במוח של הנבדקים באמצעות מכשיר EEG.

כשמחברים אנשים למכשיר EEG נרשמים גלי מוח היכולים להשתנות בעקבות גירויים שונים או מחלות שונות. המדידות נעשות על ידי ERP (Event Related Potential). באנשים שמכורים לתרופות, סיגריות או סמים, יש שינויים ספציפיים וניכרת אצלם עלייה בגלי 300P (גלים הנרשמים 300 מילי־שניות לאחר גירוי) לעומת אנשים אימפולסיביים שאינם מכורים, אצלם יש ירידה בגלי ה־300P.

השערת העבודה של המחקר היתה שבאנשים עם מיניות־יתר יימצאו גלי 300P גבוהים יותר בתגובה לגירוי מיני לעומת תגובה לגירוי ניטרלי.
המחקר כלל 52 משתתפים, מתוכם 39 גברים ו־13 נשים בטווח גילאים 18-39 שנים. 45 מהם היו הטרוסקסואלים - חלקם הקטן רווקים ורובם ביחסים מונוגמיים. 47 מהם קיימו יחסי מין לפחות אחת לחודש בשנה האחרונה שלפני המחקר עם 3.3 פרטנרים בממוצע.


הנבדקים: חוששים שהם מכורים למין

מבחינה אתית אסור היה לגייס אנשים המבקשים טיפול לבעיית התמכרות מינית, כי המחקר לא היה טיפולי ובהשתתפות בו, נמנע כביכול טיפול, ולכן הגיוס למחקר היה על ידי פרסום שמחפשים אנשים עם קושי לווסת את נקודת המבט המינית שלהם.

בסופו של דבר התברר שמדובר באוכלוסיה זהה לזו המבקשת טיפול לבעיה של התמכרות למין, כך שבעצם נבדקו אנשים החשים שהם בעלי מיניות־יתר או חוששים שהם מכורים למין.

המשתתפים צפו ב־225 תמונות שחולקו ל־75 תמונות נעימות (חלקן מיניות וחלקן לא מיניות), 75 תמונות ניטרליות ו־75 תמונות לא נעימות. הגברים והנשים צפו באותן תמונות. הם ישבו בחדרים מוגנים מול מסך מחשב פרטי בחדר בו לא היו חלונות או דלתות חיצוניים ושם גם נלקחו מהם מדדי ה־EEG.

לפני הגירוי הם מילאו שאלונים על פי ארבעה מדדים:

היסטוריה מינית - פרטים דמוגרפיים, התנהלות מינית בעבר, מספר הפרטנרים, אוננות, אורגזמות וכדומה.
מדד תשוקה מינית - על פי קריטריונים מקובלים המודדים את התשוקה. ליתר ביטחון בוצע מדד זה בשתי שיטות מדידה שונות.
דרגת הקומפולסיביות המינית - על ידי משפטים המראים את רמת השליטה והקומפולסיביות בהתנהלות המינית ובעת תחושות מיניות.
שאלון קוגניטיבי והתנהגותי – שאלון הבודק עד כמה האדם מודאג מהתוצאות של ההתנהלות המינית שלו - מבחינה כלכלית, חוקית, גופנית, פסיכולוגית, מוסרית וחברתית.

מה היו תוצאות המחקר?

תוצאות המחקר היו מעניינות ובלתי צפויות. בוצעה השוואה בין המדדים על פי השאלונים לבין התגובה ב־EEG, כשברוב המדדים לא היה הבדל בין הקבוצות במדדי ה־EEG. השוני המובהק היחיד מבחינה סטטיסטית היה רק בין התגובה לתמונות הניטרליות לבין התמונות הנעימות-מיניות.

במשתתפים עם מדדי מיניות־יתר (על פי השאלונים) לא היה שוני משמעותי בגלי 300P כתגובה לצפייה בתמונות המיניות. ההבדלים בתגובה לתמונות ניטרליות למיניות התאימו להבדלים על פי הרקע של התשוקה המינית הרגילה ולא על פי רקע של מיניות־יתר או התמכרות.

חשוב לציין שגודל המדגם נחשב כמדגם גדול בכל הנוגע למחקרים בנושא EEG.

מהן מסקנות המחקר?

זהו מחקר ראשון בנושא זה ולכן לא ניתן להסיק מסקנות ברורות. לא ברור לגמרי האם במושג "מכורים למין" באמת מדובר במצב פתולוגי או שמדובר בעצם על התנהגות נורמטיבית שפשוט אינה מקובלת מבחינה חברתית.

ייתכן שהמדדים הבודקים מכורים למין הם רגישים באבחון נושאים הקשורים לצרכים חברתיים, אלימות, בושה וחרטה ואולי לא ניתן לראות מדדים אלו בגלי 300P.

ייתכן גם שיש "אבחון יתר עצמי" של אנשים החושבים שהם מכורים למין ולכן אולי לא נבדקו במחקר האנשים הנכונים.

כאמור, ההבדלים בתגובה לתמונות ניטרליות למיניות התאימו להבדלים על פי הרקע של התשוקה המינית ולא על פי מיניות־יתר או התמכרות ואם זה נכון, הטיפול באנשים אלו צריך להיות בכיוון של טיפול בתשוקה ולא טיפול במרכיבים של טיפול בהתמכרות.

המטרה צריכה לפי זה להיות, הורדת הסטרס הקשור לתחושות התשוקה של האנשים המרגישים שהם מכורים למין.

ד"ר ירון בוקר הוא רופא נשים וסקסולוג בקבוצת כללית