פורסם בראשונה: 03.01.2007
עדכון אחרון: 02.08.2007
  • קטי קמחי קטי קמחי

את, הוא והנרתיק

לקריאה נוחה
איך הופכים את הוואגינה למקור של גאווה וחדווה ואיך מקבלים בשיא הטבעיות הצעה למין אוראלי מבן הזוג? מדריך לנשיות טבעית ומשוחררת

​ההצגה "מונולוגים מהוואגינה" נפתחת בדיבור עלינו הנשים: כמה אנחנו לא אוהבות להתעסק בעניינים שלנו שם, וכמה זה מביך לדבר על האיבר המוצנע ההוא. אבל כשרק מאפשרים לנו להיכנס קצת לעובי הקורה, כולנו נהנות לדבר. לספר על הווסת הראשונה, לספר על הסקס הראשון. להפליג בגילויי אוננות מפתיעים, וכמובן, לתאר בפרוטרוט את נפתולי הלידות שחווינו.

מאיפה הדואליות הזו?

קודם כל השאלה היא האם יש גבר בחדר. כי כשיש גבר בסביבה, איבר המין שלנו הוא סחלב פראי, ריחני ורטוב 24 שעות ביממה. אבל אם החדר מכיל נשים בלבד, נרשה לעצמנו לחשוף את האמת, שלרובנו תחושות סותרות ביחס לאותו סחלב שהוא פנימי וחיצוני, סקסי ופגיע, יפה ומכוער, מקור החיים אבל גם מקור להרבה מאוד אי-נעימות.

מאז עלייתה של החברה הפטריארכלית, המציאות לא פסקה מלעלוב בנו. הדתות טוענות שאנחנו מקור כל רע, הגברים, שהכי אוהבים את הוואגינה שלנו, הפיצו שיש לנו ריח לא נעים משם, האמהות שלנו מסרסות אותנו – וכל אלה גרמו לנו להפנים שאיבר המין שלנו הוא לא מציאה כל-כך גדולה.

כדאי להסתכל בראי?

תמיד, ולא רק במקרה הזה. חלקנו למד עם השנים שמה שיש לנו בין הרגליים הוא לא מראה משובב נפש. והאמת היא שכמו בכל מיצג של אמנות מודרנית, גם כאן מדובר בעניין של טעם. יש שיחשבו שאיבר המין שלהן הוא אכן פרח לוטוס, ויש שיעדיפו להתבונן במיצגים אחרים בזמנן החופשי. בכל מקרה, התבונני היטב. לרוב תגלי שהשד לא נורא כל-כך. למען האמת, קרוב לוודאי שגם את תופתעי לטובה.

הסקסולוג ד"ר צחי בן-ציון מציע: "אם את מגלה שזה לא ממש הולך לך עם מראה בבית, רעיון טוב הוא לקחת מראה לבדיקה הבאה אצל רופא או רופאת הנשים – ולעשות את הטיול בלווי מורה או מורת דרך מלומדים".
זה גם הזמן לחשוב מה עושים עם התסרוקת שם למטה. אולי זה הזמן לתספורת קלילה, מריטה או גילוח? זוהי דרך בטוחה להתיידד עם הגלדיולה שלך ולהפוך אותה לאטרקטיבית יותר.

ד"ר צחי בן-ציון מעיר:  "לא תמיד גזימת השיער היא אקט בריא. נרתיק קירח לגמרי נוטה להזדהם יותר בקלות, מה עוד שגם בתהליך התספורת עלול האיבר העדין הזה להיפגע. אז, אנא, בזהירות".

עצה נוספת במישור הזה היא להצטרף לחברה שמחליפה חיתול לתינוקת שלה. איבר המין של ילדות הוא מופלא ביופיו. התבוננות בו מזכירה את העובדה שמדובר בעוד איבר בגוף שלנו. וכשהוא נטול הקשר מיני אפשר לראות כמה הוא אסטתי, סימטרי וחביב.

ד"ר צחי בן-ציון מוסיף: "כאשר אנו גדלות, ואחרי הלידות, האיבר משנה את צורתו. זה בסדר גמור ולא צריך להיגעל או להירתע ממנו. הרבה נשים רוצות – וחלקן אף מנסות - לחזור ל"איבר מין של תינוקת". יש כאלה שאף עוברות ניתוחים כואבים לשם כך. הגם שתוצאותיו נאות, הניתוח הזה עלול לעתים לפגוע ביכולת ההנאה שלך - דבר שלשמו (בין היתר) משמש האיבר שבו אנו דנים.

מין אוראלי, זה בסדר?

דרך נפלאה להתאהב בפות שלך היא למצוא מאהב שאוהב להעניק מין אוראלי. אחד כזה יכול לבטל שנים של דיכוי חברתי ודעות קדומות. גבר, שבאמת נמשך אל איבר המין שלך ויודע בדיוק איך מתפעלים אותו, יגרום לך להתאהב בעצמך מחדש.

בלי ששמנו לב הוטמעה בנו העובדה שמה שיוצא לנו מהנרתיק הוא מגעיל. את ההפרשות יש לספוג במיני רפידות דקיקות וריחניות, ואת הדימום הכבד יותר יש להעלים עם טמפונים.

הגברים מתארים את הניחוחות הנפלטים משם כניחוח דגים, שלא לדבר על דלקות ופטריות למיניהן. אז נכון, לפעמים ההתעסקות עם הוואגינה שלנו יכולה להיות בלתי נעימה, אבל כל זמן שהכל בריא ובסדר שם למטה, הגיע הזמן להחליף גישה.

ההפרשות והדימום שהגוף פולט דרך הנרתיק הן נקיות ונטולות ריח (עד שלב המפגש עם התחתוניות והאוויר, אז הן מתחמצנות ומבאישות, אגב – בדיוק כמו הזיעה שלנו, ושל הגברים). ההפרשות האלה, הדימום הזה הם הסיבה לכך שהגוף שלנו יכול לשאת תינוקות ולהביאם לעולם, והם הסימן לכך שהמערכת מתפקדת ובריאה.

ההפרשות אינן מגעילות להיפך, הן יכולות ללמד אותנו הרבה מאוד על מצבנו הגופני ומחזור הפוריות שלנו.

הריון מזכיר לכולנו מהי המהות האמיתית של כל מכלול הדגדגן/ שפתיים/ נרתיק/ רחם/ חצוצרות/ שחלות/ הורמונים, כמה הוא מדויק ואיך הוא מאפשר לכל אשה ליצור חיים חדשים.

מערכת שעד עכשיו היתה (לפעמים) "מטרד" של מחזור חודשי, אמצעי מניעה, דימומים ובעיות רפואיות מגלה את מהות המין הנשי. לא תוכלי לבוז לנרתיק המופלא שלך אחרי שהראה לך מה עוד הוא יודע לעשות מלבד להעניק לך אורגזמות.