פורסם בראשונה: 18.11.2009
עדכון אחרון: 31.05.2011
  • קטי קמחי קטי קמחי

מה זאת אהבה?

לקריאה נוחה
מהו הרגש הזה: אובססיה, תשוקה או ביטחון? כנראה כל התשובות נכונות. אז מה בדיוק קורה בזמן ההתאהבות, למה אנחנו נשארים בזוגיות, ואיך הדיכאון הורג לנו אותה? האנתרופולוגית הלן פישר לקחה על עצמה לענות על השאלות האלה ועל שאלות נוספות. מה, לא תקראו?
מה המתכון לזוגיות טובה?

לפני שנתחיל, כמה מילים על אשה אמיצה, שהקטע שלה בחיים הוא לשאול את השאלות הרטוריות שכולנו אוהבים לשאול, אבל גם לחפש להן תשובה. קוראים לה הלן פישר (Helen Fisher) והיא אנתרופולוגית, ביוכימאית ובעלת תואר שלישי בפסיכולוגיה אבולוציונית. פישר התמחתה בחקר האהבה, הסקס והיחסים בין המינים. כלומר, זוגיות.

"מה זאת אהבה?" שאל אהוד מנור את השאלה האלמותית בשם כולנו, ופישר לקחה על עצמה את המשימה למצוא לה תשובה רצינית. מסקנותיה של פישר לא תמיד מתקבלות באהדה אצל עמיתיה החוקרים, אבל אין ספק שמדובר באחת החוקרות המרתקות בעת המודרנית. זו הסיבה שנהנינו כל־כך להקשיב להרצאתה המצוינת שפורסמה באתר TED. (וגם אתם יכולים!).

לחץ/י כדי לצפות בווידאו של הלן פישר (באנגלית, מה לעשות)...

אז מה זאת אהבה?

1. תשוקה, אהבה, התקשרות

"בני האדם תהו ביחס לאהבה מאז שישבו מול המדורות לפני מיליון שנה", פותחת פישר ומסבירה: "ישנם כמה דברים מרתקים שקורים כשאדם מתאהב. הדבר הראשון הוא שמרכז העולם הופך להיות מושא האהבה. המאוהב מוחק כל מה שהוא לא אוהב באחר ומתמקד לחלוטין במה שהוא אוהב: המכונית של מושא האהבה שונה לחלוטין מכל המכוניות האחרות בחניון, כוס היין שלו שונה לחלוטין למכל כוסות היין שבמסיבה. בנוסף, ההתאהבות הופכת את המאוהב לדרמטי כשמצבי־רוח נעים בחדות מהתעלות מוחלטת כשהכל מסתדר לדיכאון מייאש כשדברים לא קורים בהתאם לציפיות".

הקהל באולם מחייך למשמע התיאורים הללו אבל, כמו במופע סטנד־אפ מוצלח, כך גם פישר מעמידה מולנו מראה מסקרנת: "בזמן ההתאהבות אתה הופך רכושני מינית. אכפת לך מי עוד נוגע במושא האהבה שלך אבל האובססיה היא לא רק מינית אלא גם נפשית. כמובן שנחמד מאוד לעשות אהבה אבל אתה גם רוצה לדבר עם אותו אדם עשרות פעמים ביום בטלפון ולשמוע עד כמה גם הוא אוהב אותך".

פישר מתארת מחקר אותו ערכה על 32 מתנדבים שהגדירו את עצמם מאוהבים: "לפני שאני מחברת את המאוהבים למכונת ה-MRI", היא מספרת, "אני שואלת את המתנדבים סדרה של שאלות כשהחשובה מכולן היא, באחוזים, כמה מהמחשבות שלך במהלך היום היו מוקדשות למושא האהבה. וכולם, כל 32 המאוהבים, אמרו 'כל הזמן'. 'כל היום וכל הלילה'. 'אני לא מפסיק או מפסיקה לחשוב עליה או עליו".

בהמשך, שואלת פישר שאלה, שעל־פי תנועות הגוף שלה נראה שקשה לה לשאול את השאלה ועוד יותר קשה לה עם התשובה: "האם היית מוכן למות למען מושא האהבה שלך?" ובאופן מפתיע ולא מפתיע כאחד היא מספרת: "אותם אנשים ענו 'כן'. בקלילות. כאילו ביקשתי מהם להעביר לי את המלח".

המחקר, שהוביל בהמשך לכתיבת ספרה של פישר Why We Love: The Nature and Chemistry of Romantic Love, בוחן את הפעילות המוחית של האדם המאוהב. מוחם של אותם מאוהבים נסרק בזמן התבוננות על מושא האהבה שלהם ובזמן שהם מתבוננים בתמונה של אדם נייטרלי כדי לזהות את הפעילות הפיזיולוגית של מוחם בזמן מנוחה. כך נמצא במחקר כי בזמן ההתאהבות קיימת פעילות מוחית שונה, ייחודית לאותו מצב. טוב, בעצם לא לגמרי ייחודית, שכן, אחד האזורים הבולטים במוח בו נראתה פעילות יתר הוא אזור הקשור ברגשות ובהנאה. זהו אותו אתר שפעיל במיוחד אחרי שימוש בקוקאין... אולי ניתן ללמוד מזה למה אנו מתמכרים לאהבה - כמה היא גורמת לתחושות מיוחדות באדם.

2. אובססיה נפשית ומינית

 "הבנתי שאהבה רומנטית אינה רגש – אלא דחף", ממשיכה פישר בהרצאתה. "היא מגיעה מהחלקים במוח המיוחסים לאמביציה, לצורך להשיג, המקום המשתוקק, אותו חלק שמתקשר לצורך המניע, זה שרוצה לזכות בקידום לעבודה, זה שמשתוקק לקחת את קוביית השוקולד שמונחת על השולחן. זהו דחף מניע והוא חזק יותר אפילו מהדחף המיני".

"לכן", היא אומרת, "אם תציע לאדם זר סטוץ ללילה והוא יסרב, זה אולי יפגע בך אבל בפירוש לא תיכנס למצב של דיכאון קליני. אבל ברחבי העולם אנשים שמושא האהבה שלהם דוחה אותם מגיבים בקיצוניות: אנשים חיים למען האהבה, הורגים למענה ומתים למענה". "יצירות אמנות בכל רחבי העולם מוקדשות לאהבה", אומרת פישר. "זו אחת המערכות העוצמתיות ביותר בתולדות המין האנושי שמביאה וגורמת הן לשמחה עצומה והן לצער נוראי".

בהמשך, מפרטת פישר את התזה המרכזית שלה ביחס לאהבה. לדבריה, האהבה והשינויים המתחוללים בה עם השנים אינה זרימה טבעית בין מצבים, אלא שלושה מרכזים שונים במוח הנותנים את הטון כל אחד בתורו. פישר: "הצורך להתרבות מתקשר לשלוש מערכות עיקריות במוח:

"הדחף המיני"– שהוא בעיקרו צורך פיזי.

"האהבה הרומנטית"– השלב עליו דיברנו של תחילת ההתאהבות.

"ההתקשרות או ההתייצבות הבטוחה" – אותה תחושה של ביטחון וקרבה שמרגישים בזוגיות לטווח ארוך.

HELLEN_FISHER.jpg

הלן פישר. "אנשים מאוהבים מוכנים למות למען האהבה. בקלילות. כאילו ביקשו מהם להעביר את המלח". צילום: helenfisher.com

 

היא ממשיכה ואומרת, כי מדובר בשלושה חלקים נפרדים במוח שמטרתם אחת: לחסוך לנו אנרגיה ולסייע לנו להתמקד, כדי שנוכל לגדל צאצאים ולשמר את המין האנושי:

המשיכה המינית נועדה לעזור לנו לבחור באחד או באחת המיוחדים, האהבה הרומנטית נועדה לשימור האנרגיה המתבזבזת בחיזור והתעלסות על־ידי מיקודה, וההתקשרות התפתחה על־מנת לאפשר לנו לסבול את אותו אדם, לפחות מספיק זמן כדי לגדל צאצא יחד כצוות.

"הבעיה היא", מסבירה פישר, "ששלוש המערכות המוחיות שהזכרנו: התשוקה, האהבה וההתקשרות, לא תמיד הולכות יחד. לפעמים כן – האורגזמה גורמת לעלייה ברמת הדופמין, ההורמון המקושר להתאהבות, כך שאפשר בקלות להתאהב במי שגרם לך לאורגזמה. האוקסיטוצין שעולה מקושר להתקשרות, ולכן לפעמים אתה מרגיש מחובר מאוד למי שגמרת איתו, אבל יש מקרים של הפרדה. אפשר, למשל, להרגיש קרבה עצומה לבן זוג ובמקביל, לחוש משיכה מינית עצומה לאדם אחר או להתאהב באדם שלישי. וזה קורה". תמיד אפשר לשקול טיפול זוגי...

3. נישואים ככביש דו־סיטרי

האבולוציה יצרה מבנים שונים של משפחות והיררכיה בין המינים אבל כיום, לפי פישר, המיניות האנושית ומבנה המשפחה משתנים בצורה דרמטית. הנישואים במאה ה-21 הם נישואים סימטריים, כלומר נישואים בין שווים. ניתן להבחין בעלייה באהבה הרומנטית: מעטים כיום מוכנים להינשא לאדם שאינם מאוהבים בו, למרות שהוא עונה לדרישות הבסיס שלהם מבני זוג. צעירים רוצים להיות מאוהבים באדם איתו הם מתחתנים ונישואי שידוך מתחילים להיעלם מהחברה האנושית, לפחות במדינות המערב ובאלה המושפעות מתרבות המערב. בנוסף, אנחנו חיים יותר שנים וככל שאנחנו מזדקנים, כך אנו מתגרשים פחות ואחוז הגירושים יורד בהדרגה.

אין ספק כי מבנה המשפחה השתנה, בין היתר, בכלל השינוי במעמד האשה. "ישנן שתי התפתחויות משמעותיות בתחום הזה כשהראשונה, קשורה לכך שנשים חוזרות אל מעגל העבודה, ובכך מצמצמות את הפערים בינן לבין הזכרים מבחינת כוח כלכלי וחינוכי. אני מדגישה 'חוזרות', כי מדובר בתהליך שאינו חדש: במשך מליוני שנים נשים היו מחויבות לכלכלת המשפחה והיו מביאות אל המשפחה 60%-80% ממצרכי המזון. משפחות כאלה, בהן הנשים היו משמעותיות כלכלית, חברתית ומינית כמו הגברים היו הסטנדרט, ולכן אנחנו מתקדמות אל העבר.

"המיכון והמצאת החקלאות, צמצמו את תפקידן של הנשים כמלקטות אבל המהפכה התעשייתית החזירה אותן אל מעגל העבודה והן מחזירות לעצמן את הסטטוס המשפחתי שאיבדו לפני אלפי שנים. הכישורים הייחודים שמחזירות הנשים אל מעגל העבודה הם, בין היתר, כישורי שפה, חשיבה מרחבית וחשיבה הוליסטית. אבל לחזרה אל מעגל העבודה יש משמעות עצומה על תחומים כמו סקס, זוגיות וחיי משפחה. נשים מתחילות לבטא את המיניות שלהן, נהנות מיותר פרטנרים, מתחתנות מאוחר יותר, יולדות פחות, עוזבות מערכות יחסים גרועות במטרה למצוא טובות יותר, והן פורחות באופן כללי כך שאנחנו נעות קדימה, אל המקום בו היינו לפני אלפי שנים בערבות אפריקה, בתקופת המשפחה השוויונית".

4. הדיכאון הורג את הזוגיות

לפני סיום מדברת פישר על עניין נוסף וחשוב במיוחד: הקשר בין אהבה ותרופות פסיכיאטריות. "יותר ממאה מיליון מרשמים לתרופות נגד דיכאון נרשמים בשנה בארצות הברית. התרופות הללו מוענקות לנשים וגברים בכל גיל, בכל רחבי העולם. אין לי שום בעיה בשימוש בחומרים האלה לתקופות קצרות, לטיפול מקומי בדיכאון, אבל יותר ויותר אנשים לוקחים אותם לאורך זמן ארוך מהנדרש, והכרתי פעם נערה שלקחה אותם ברצף מגיל 13. היא היום בת 23".

פישר מסבירה למה התרופות נגד דיכאון הורגות את הזוגיות: "מבחינה כימית, התרופות הללו מעלות את רמת הסרוטונין ובכך הן עלולות לדכא את רמת הדופמין. הדופמין מקושר לאהבה רומנטית. כך שלא רק שמדכאים את רמת הדופמין, הורגים את הדחף המיני, וכשהורגים את הדחף המיני הורגים את האורגזמה, וכשהורגים את האורגזמה מאבדים את שטף ההורמונים המקושרים עם זוגיות לטווח ארוך. כל אלה מקושרים במוח וכשמתעסקים במערכת אחת, משפיעים גם על אחרת".

אז מה קורה לנו בלי אהבה?

"מבחינתי", מסכמת פישר בדרמטיות, "עולם ללא אהבה הוא עולם מת".

לתשומת ליבכם.

קטי קמחי היא כתבת הסקס והזוגיות של "20 פלוס"

ייעוץ מקצועי:   ד"ר צחי בן־ציון

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל