פורסם בראשונה: 20.01.2014
עדכון אחרון: 20.01.2014
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

האם בן הזוג שלך שווה יותר ממך?

לקריאה נוחה
כשהתחלתם לצאת הייתם סטודנטים תפרנים ומאושרים. אבל עכשיו אתה מרוויח יותר ממנה והיא עדיין ממלצרת, והפערים בין ההתקדמות שלך לתקיעות שלה עלולים לתקוע לכם גם את היחסים. מה עושים?
למה אכפת לך מי משניכם שווה יותר?

בקיצור

1.

לפעמים עם הזמן נוצר פער בין בני הזוג. אחד מצליח יותר מהשני בתחום מסוים, והשוני עלול לגרום לקנאה וקושי ביחסים.

2.

מצב סבוך כזה נפוץ יותר אצל זוגות שמלכתחילה מודדים את עצמם ביחס לאחרים, ומרגישים טוב עם עצמם כשמי שלצדם נחות מהם.

3.

חושד שזה המצב אצלך? אפשר להיעזר בטיפול ובעבודה עצמית – היזכר למה נכנסת לקשר הזה מלכתחילה, ושניכם תצטרכו לבדוק איך אתם מתמודדים עם השינויים.

בהתחלה הכול נראה מתאים. הייתם זוג צעיר של בני עשרה, או בתחילת שנות העשרים, ברוב המקרים מרקע דומה, שמנהלים מערכת יחסים בגובה העיניים. אבל עם הזמן, נוצרים לפעמים פערים: אחד מבני הזוג, הוא או היא, מתקדם - בלימודים, בקריירה, או ברמת ההכנסה – ובן הזוג האחר נשאר מאחור.

המישור כבר לא נראה אותו מישור. בחלק מהזוגות פער כזה יצור קשיים ואף מצוקה. חלק אחר מהזוגות יידע להתמודד עם הפער בהצלחה, עד שלא יפריע כלל ליחסים. מה יקרה אצלכם, אתם שואלים? חכו.

לא מפרגן לפרטנרית? אתה בבעיה!

המטפלת הזוגית והמינית מירי קרייזמן אומרת שתופעת הפערים הנוצרים בין בני זוג נפוצה כיום פחות מאשר בעבר. כיום לימודים, התקדמות בעבודה ובכושר ההשתכרות נורמטיביים מאוד לשני המינים, סוף סוף. ובדרך כלל, כשמדובר בזוגות צעירים, בני 30-20, גם אם מתהווים פערים, הם עדיין לא עמוקים.

ובכל זאת, גם אם זה קורה פחות, במיוחד יחסית לתדירות של מצב כזה אצל זוגות מבוגרים, העניין קיים – ויכול להיות בעייתי. סטארט-אפיסט צעיר שעשה מיליונים, סטודנטית מבריקה שמסיימת דוקטורט – יש בינינו כאלה שמתקדמים בצורה מהירה ומרשימה, בעוד בני הזוג שלהם לא תמיד עומדים בקצב.

רוצים להגיב על הכתבה? בואו לדבר על זה בפייסבוק

עלול להיווצר מצב שבו כשבן הזוג "המתקדם" חוזר הביתה, המקום כבר לא מעניין ולא מאתגר אותו. חוסר העניין שלו יקבל ביטוי ביחסים, והפגיעה בהם תהיה בלתי נמנעת. ואם בני הזוג עוסקים באותו תחום, לתסבוכת יתווספו גם קנאה ותחרות.

כשאחד מהשניים מותיר את האחר בצל קשה להניח שהדבר לא יטביע את חותמו המר בזוגיות שלהם. בתסריטים כאלה התוצאה תהיה כנראה התרחקות, חילופי האשמות ומריבות. אצל בן הזוג שהתקדם פחות ייווצר לרוב תסכול, בעיקר במקרים בהם מבקרים או עוקצים אותו על כך שנשאר מאחור.

 

סולמות ויחסים

לפני שהקשר יגיע לכדי פיצוץ, אפשר להביט לרגע לעבר תחילת היחסים ולחשוב למה אנחנו בוחרים לעצמנו דווקא בן זוג מסוים, ולא אחר. קרייזמן מסבירה שבתוכנו פועלים מעין שני שדכנים, גלוי וסמוי.

השדכן הגלוי, המודע, הוא זה שמזהה שבן או בת הזוג הפוטנציאליים מתאימים לנו: במראה, באינטליגנציה, בתחומי העניין וכו'. השדכן הסמוי, הלא מודע, מזהה במועמד או במועמדת משהו שמתאים לסגנון החיים שלנו ולאפשרות להגשים אותו.

למשל, אם אני שתלטן, יכוון אותי השדכן הסמוי לעבר בת זוג פסיבית וכנועה. אם אני בטלן ומפונק, הנווט הזה יצביע לעבר אישה חרוצה, מעשית, מטפלת. וכך, אדם קרייריסטי עשוי לבחור לעצמו מראש בת זוג חסרת שאיפות בתחום, שתאפשר לו לממש את סגנון החיים שלו. בסיפור זה, הפער מובנה בבסיסה של מערכת היחסים.

מושג נוסף שמשחק כאן תפקיד הוא הסולמות לפיהם אנחנו חיים. סולם אנכי הוא כזה שבו אדם מודד ומעריך את עצמו ביחס לאחרים, על בסיס הישגים בתחומי חיים שונים. סולם אופקי הוא כזה שבו קיים שוויון ערכים, והאדם שחי לפיו לא קובע את הערך שלו מתוך השוואה להישגיהם של אחרים.

גם בזוגיות, אדם שחי על פי סולם אנכי ירגיש שהוא "שווה" יותר במצב שבו בן הזוג שלו יהיה נחות ממנו בהישגיו. בדרך כלל, אנשים בוחרים לעצמם בני זוג שחיים על פי הסולם המשמש גם אותם.

אז האם פערים של התקדמות אישית יגרמו בעיות בכל מערכת יחסים זוגית? זה תלוי
בסוגי האנשים שנמצאים בקשר ובסולמות חייהם. אנשים שלא בודקים ערכיות על פי סולם אנכי, כלומר לא מודדים את עצמם ביחס לאחרים, לא יתקשו לתפקד ביחסים שבהם נוצרו פערי התקדמות אישית.

כשערכו של אדם לא נמדד על פי הישגיו, לא צריכה להיות בעיה. בזוגיות טובה, שבה בני הזוג רואים את חייהם בשיתוף, פער כזה או אחר בהשכלה, בהכנסה או במעמד המקצועי לא יפריע. כל אחד מבני הזוג יראה את הדברים הטובים שהאחר מביא לקשר ויסתפק בהם. למשל, אישה שמצליחה מאוד בקריירה תשמח שבן הזוג מתחזק היטב את היחסים החברתיים של הזוג, תחום שהיא אולי מתקשה בו.

הערכה יותר חשובה מאהבה?

קשיים שצצים בזוגיות על רקע פערים בהתקדמות האישית מלמדים לדעתה של המומחית על בעיות עמוקות ומקיפות יותר בקשר. זו לא רק שאלה של מי מרוויח יותר או מי משכיל יותר, היא טוענת.

חשוב לבחון את סגנון החיים של בני הזוג, את הסולם האנכי שעל פיו שניהם כנראה חיים. כל אחד מהם צריך לבדוק האם בבן או בבת הזוג יש דברים טובים נוספים, שהוא לא רואה.

כדאי לו גם להיזכר מדוע בחר מלכתחילה בבן הזוג הזה. אולי מראש רצה שאותו אדם יאפשר לו להגיע למקום שאליו הגיע? זו כבר בחינה של תפיסת עולם ועבודה עליה. עניין לא פשוט, שקשה לבצע אותו ללא עזרה של טיפול מקצועי.

ובכל זאת, יש דברים שהזוג יכול לעשות בכוחות עצמו כדי להתמודד עם הפערים והקשיים שהם יוצרים. היחסים, מסבירה המטפלת, מבוססים על חוזה זוגי בלתי כתוב, שנוצר בין בני הזוג עם כינונו של הקשר. כל אחד יודע בגדול מהן הציפיות ואיך עליו להתנהל בתוך היחסים.

אלא שעם השנים המציאות משתנה – ואיתה משתנים תנאי החוזה. היווצרות פער בין בני הזוג היא דוגמה לשינוי שכזה. יכולת ההישרדות הזוגית תלויה ביכולת ההסתגלות לשינויים בסעיפי החוזה, לשינויים בשטח היחסים. התמודדות כזו דורשת גמישות ופתיחות מחשבתית, וגם מאמץ.

לסיום, קרייזמן מעירה שהדבר החשוב ביותר בזוגיות ארוכת טווח הוא כנראה לא האהבה, אלא ההערכה. אהבה לובשת צורות שונות עם השנים ולעיתים מתעצבת כתמיכה הדדית חמה.

אפשר להסתדר בזוגיות בוגרת וממושכת בלי אהבה מטורפת – אבל לא בלי הערכה לבן או לבת הזוג. אם אחד מבני הזוג מתחיל לזלזל באחר, ליחסים ביניהם אין תקווה. במסגרת ההערכה, חשוב גם להיות קשוב לבן הזוג, לאפשר לו לממש את עצמו ולקיים את צרכיו, ולפרגן לו.

ייעוץ מקצועי: מירי קרייזמן
רוצים להגיב על הכתבה? בואו לדבר על זה בפייסבוק

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל