פורסם בראשונה: 03.04.2006
עדכון אחרון: 21.09.2016
  • אריק שרון אריק שרון
  • דוקטור מירית שני סלע ד"ר מירית שני-סלע

החג מלחיץ אתכם? למה שלא תתאמנו?

לקריאה נוחה
אם כל החג הזה, והקניות, והניג'וסים מטריפים לכם את השכל או מכניסים אתכם למלנכוליית חג עמוקה, יכול להיות שריצה ארוכה או סשן טוב בחדר כושר זה ב-ד-י-ו-ק מה שאתם צריכים. למה? כי פעילות גופנית טובה לבריאות נפשית, לרוגע ולאיזון

בקיצור

1.

אימון ישחרר את הלחץ שלי? כן. פעילות גופנית עושה טוב לגוף וגם לנפש.

2.

פעילות גופנית משחררת הורמונים שמשפרים את מצב הרוח.

3.

בהיבט הפסיכולוגי אפשר לתעל אגרסיות ומתחים לתוך האימון ולהיפטר מהם.

זה לא סוד גדול שפעילות גופנית משפרת מאד את הכושר שלנו ובאופן כללי עושה לבריאות המון דברים טובים. אבל לא רק! האמת שיש לה גם השפעה עצומה על הבריאות הנפשית שלנו. כן כן.

ואם כל החג הזה, והקניות, והניג'וסים מטריפים לך את השכל יכול להיות שריצה ארוכה או סשן טוב בחדר כושר הם ב-ד-י-ו-ק מה שאת או אתה צריכים.

אז איך בדיוק זה תורם?

קודם כל, לפני שמדברים על איך זה תורם, חשוב להבין מהן הסיבות שבגללן אנחנו בכלל מתאמנים. בתכלס, לא משנה מהי הסיבה - העיקר שנעשה ספורט - כי זה מחזק אותנו בכל רמה אפשרית. אבל שוב, למה אנחנו עושים את זה בכלל? אז ככה:

רוצים להיות יפים
חלק מאיתנו מתעמלים כדי לשפר את מראה הגוף וגם את דימוי הגוף שלנו. כמובן שעם הזמן זה גורם לנו להרגיש יותר טוב ולאהוב את עצמנו יותר (וגם גורם לאנשים אחרים להימשך אלינו ולרצות לבלות איתנו).

עומדים באתגרים
אנשים אחרים מתאמנים מפני שהם שואבים סיפוק אדיר מהעמידה באתגרים פיזיים. ועצם העמידה באתגרים שאנחנו מציבים לעצמנו מגבירה את תחושת המסוגלות שלנו ומחזקת את הביטחון העצמי.

זה הזמן לפרוק עצבים
חלקנו נהנים מהיכולת לפרוק מתחים שהצטברו בלימודים ובעבודה, ואחרים מוצאים בספורט מסגרת בריאה ובעלת כללים ברורים, שבה ניתן לפרוק יצרים תוקפניים ותחרותיים, שקיימים בלא מעט מאיתנו.

זה הזמן לנצח
יש בינינו גם כאלה (ולאו דווקא התחרותיים ביותר) שפשוט שואבים הנאה גדולה מעצם הניצחון. הכוונה היא כמובן גם לניצחון שלנו את עצמנו וגם לניצחון מול אנשים אחרים.

לוקחים סיכונים
לרבים, העיסוק בספורט מהווה מסגרת מתאימה לחוות סיכונים בצורה מבוקרת - ובכך לייצר תחושה של שליטה על מצבים קיצוניים.

סובלים בכיף
ואחרונים חביבים - יש בינינו גם כאלה שבעבורם העיסוק בספורט משרת את הצורך בסגפנות, במודע או שלא במודע.

אוקיי, ומה כל הרשימה הזאת אומרת?

זה אומר שלא במקרה חלק ניכר מהגורמים לעיסוק בספורט הם גורמים נפשיים. ולכן שווה לבדוק את עצמנו מדי פעם ולראות אם אנחנו באמת נותנים "ביטוי הולם" לדחפים שהביאו אותנו לעסוק בספורט

מה זותומרת?

שאם תתאימו את הפעילות הגופנית שלכם לדחף שלכם, כלומר למצב הרגשי שלכם - אתם יכולים להרוויח בגדול. גם ליהנות ו"להתפרק" נפשית וגם להיות בריאים וחטובים. יש דוגמא? יש! אם למשל רוצים לפרוק יצרים תוקפניים, אמנויות לחימה בהחלט יכולות לבוא בחשבון, אם רוצים להירגע מכל המתחים - יוגה יכולה להתאים, ואם רוצים "לברוח" מרגשות שליליים - ריצה עשויה לעזור.

ואם אני לא יודעת, או לא יודע מה "דוחף" אותי?

לגיטימי ביותר. לא לכל שאלה יש לנו תשובה. מה שחשוב הוא שפשוט נעשה פעילות גופנית שתעשה לנו טוב ותביא אותנו לכדי סיפוק ממנה ומהתוצאות שהיא מביאה.

​אין כוח לעשות ספורט?

קבלו 10 דרכים לעשות כושר בלי שום ספורט!
10 דרכים לעשות כושר בלי שום ספורט

אפשר לחזור קצת להשפעה תכל'ס של הפעילות הגופנית על הנפש?

בשמחה.

ממחקרים שונים עולה שיש קשר משמעותי בין פעילות גופנית לבריאות נפשית. הרבה מאד מחקרים מצאו קשר בין פעילות גופנית אירובית לבין שיפור במצב הרוח.

כחלק מהטיפול ההתנהגותי־קוגניטיבי בדיכאון, לדוגמה, שמים דגש רב על הגברת הפעילות היומיומית באופן כללי. לעתים קרובות ממליצים המטפלים על שילוב פעילות ספורטיבית אירובית כחלק מסדר היום וזאת במטרה אחת - לשפר את מצב הרוח ו"להילחם" בנטייה הדיכאונית שמושכת אותנו אל השכיבה במיטה ואל אי־פעילות.

ההסברים לתרומה של פעילות ספורטיבית לשיפור מצב הרוח מגיעים גם מהתחום הפיזיולוגי (הגברה בזרימת הדם, שחרור חומרים שונים במוח התורמים לשיפור מצב הרוח) וגם מהתחום הפסיכולוגי (שיפור האמונה של האדם ביכולתו לבצע משימות שונות, הסחת הדעת, הזדמנות לשינוי האווירה ולעתים גם מפגש עם אנשים).

שנסכם?

1. לפעמים, זו פשוט כימיה בסיסית

פעילות גופנית מביאה לשחרור של מוליכים עצביים, דוגמת סרוטונין, ושל חומרים דמויי הורמונים הקרויים אנדורפינים. הסרוטונין קשור קשר הדוק לתחושות חיוביות, ורמה גבוהה שלו במוח גורמת לנו להיות במצב מרומם וחיובי. האנדורפינים הם "משככי הכאבים" הטבעיים של הגוף והם יוצרים אצלנו תחושת "היי" טבעית, המוכרת כה טוב למתאמנים.

מכך יוצא, שפעילות גופנית, שמעודדת את הפרשתם של שני חומרים אלה לרווחים הבין סינפטיים במוח, עשויה לסייע בהפגת מצבי רוח וחרדות (ואפילו להעלים כאב ראש מעצבן).

2. לפעמים, זו פשוט הסחת דעת

הדרישות הכרוכות בפעילות הגופנית עוזרות בעוד דרך מחוכמת: הן פשוט מסיחות את הדעת מכל הבעיות והטרדות היומיומיות שלנו. וחוץ מזה, פעילות גופנית בחברה יכולה להוות, בעצם, מפגש חברתי חופשי יותר מלחצים. למה? כי כשאנחנו נמצאים בין אנשים אבל מתמקדים בעיקר בפעילות פיזית מסוימת, קל יותר לא לשים לב לפחדים ולחרדות החברתיים שמהם אנחנו אולי סובלים.

3. לפעמים, זו פשוט ההערכה העצמית שלך

ההערכה העצמית היא סך התפיסות, העמדות והרגשות שיש לאדם לגבי עצמו. הערכה עצמית חיובית היא סופר־חשובה לשמירה על הבריאות הנפשית.

כשאנחנו מצליחים באימונים, משתפר גם הדימוי העצמי שלנו וההערכה העצמית. השיפור בכושר הגופני, בתחושה הפיזית, השרירים התופחים, הישבן המתעצב והולך משדרים שאת, או אתה, יכולים לקחת על עצמכם משימה, לבצע אותה - ולהצליח בה! ואיזה כיף זה, הא?

זה נראה פשוט לכאורה, אבל בעצם מדובר במסר חשוב מאוד שהאדם מעביר לעצמו לגבי היכולות שלו. לכן גם חשוב להיכנס לשגרת אימונים בצורה הדרגתית - על מנת להימנע או לחוות כמה שפחות כשלונות.

ומה עושים אם נכשלים?
שאלה טובה.

והתשובה?
התשובה היא שהערכה עצמית חיובית היא מרכיב מרכזי לא רק בבחירת הפעילות הגופנית שלנו, היא גם כלי חשוב להתמודדות במקרה של כישלון. אם כבר התעמלתם בעבר והצלחתם, ועכשיו חזרתם להתאמן, נכנסתם למשטר אימונים בצורה הדרגתית וטובה ונכשלתם כעת כי ניסיתם להתאמץ מעבר לכוחות שלכם - סביר להניח שתמצאו את הדרך לחזור לאחור, לעשות את עבודת ההכנה הדרושה, ולהמשיך הלאה לאתגר הבא.

אז שווה לי לקרוע את עצמי עד לאקסטזה?
ממש לא!

ובנקודה הזו חשוב לומר, שצריך לשים לב למצבים פיזיולוגיים הרווחים באימון, כמו: עייפות, עלייה בלחץ הדם, הזעה, דופק גבוה או כאבים.

הופעתם של אלה יכולה לערער את הביטחון העצמי, אבל מדובר לרוב במצבים טבעיים ונכונים של הגוף כתגובה לפעילות הגופנית וכחלק בלתי נפרד מתחושת האימון. כמובן שצריך גם ללמוד להקשיב לגוף ולדעת מתי התגובה שלנו היא לא נורמלית ומתי עלינו להפסיק - או לפנות לעזרה.

כמה מילים על חיטוב, יופי ודימוי עצמי
מחקרים מראים שעיסוק בספורט משפיע על ההתנהגות והדימוי העצמי שלנו כבר מגיל צעיר מאוד. נמצא כי ילדים ספורטיביים יותר הם גם פופולריים יותר בקרב בני גילם.

מסתבר שככל שאנחנו ספורטיביים יותר, אנחנו גם מקבלים יותר חיזוקים חיוביים מהסביבה. ואלה, בתורם, מעניקים לנו תחושת ביטחון עצמי גבוהה יותר.

​קדימה, זה הזמן לשלוח את הילד לחוג ספורט!

אבל... במה כדאי לבחור?
איזה חוג ספורט לבחור לילד שלי?

אז על מה חשוב לשים את הדגש?

1. על ההנאה
על מנת להתמיד בפעילות גופנית לאורך זמן חשוב ליהנות ממנה. לכן חפשו תמיד את הפעילות שגורמת לכם הכי הרבה הנאה וסיפוק. התרומה הגופנית תבוא כבר לבד. וחוץ מזה - הזמן טס כשנהנים.

2. על ההיגיון
דרישות האימון צריכות להתאים ליכולת הנוכחית שלכם. בטח כשמתקדמים! אבל ההתקדמות הכי טובה היא איטית והדרגתית. צריך לבנות סרגל מאמצים עולה ומדורג.

ההצלחה והעמידה ביעדים הריאליים שהצבתם, בהחלט תתרום לביטחון העצמי ותחזק את הדימוי העצמי שלכם.

3. על ההתאמה
מה דוחף אותי לעסוק דווקא בספורט הזה ולא באחר? איזה טיפוס אני? אולי יש סוג ספורט אחר שמתאים לי יותר ואני סתם מבזבזת זמן, או סובל לשווא כשבעצם אפשר ליהנות כאן? מתי בחנתי את זה בפעם האחרונה?

4. על הפרגון העצמי
מפרגנים לעצמכם! תעריכו את עצמכם ותרגישו סיפוק מביצוע הפעילות הספורטיבית! כן, את יכולה להגיד לעצמך "כל הכבוד לי!". כן, רצוי שתגיד לעצמך "עשיתי את זה, אני גדול!"

כי באמת, כל הכבוד לך, ואתה באמת גדול!

אריק שרון הוא מאמן כושר מוסמך בוגר ווינגייט ומנהל את פורום הכושר ותזונת הכושר באתר.

ד"ר מירית שני-סלע היא פסיכולוגית קלינית במרכז לבריאות הנפש "שלוותה", מקבוצת כללית.

ייעוץ מקצועי: דני טל 

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

בדיקות תקופתיות לספורטאים - לחצו כאן לפרטים נוספים

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל