פורסם בראשונה: 19.06.2008
עדכון אחרון: 01.07.2008
  • דני טל דני טל

פעילות גופנית: זמן השחיקה

לקריאה נוחה
לרבים מהרצים, בני 45 פלוס, יש קושי פסיכולוגי להודות שעליהם להפחית מעומס האימונים בעקבות העלייה בגיל ורבים ממשיכים להתאמן כרגיל. התוצאה: ביקור אצל אורתופד

האורתופדים עובדים בשנים האחרונות שעות נוספות, בין השאר עקב העלייה המתמדת במספרם של הספורטאים החובבים מקרב בני דור ה־Baby Boomers, שנולדו בין סוף שנות ה־40 לתחילת שנות ה־60 של המאה הקודמת, וכת מגיעים לגיל העמידה ומעבר לו.

"אנחנו רואים עוד ועוד מקרים של פגיעות בכפות הרגליים, בקרסוליים, בברכיים, בכתפיים ובמרפקים, הנובעות מפעילות יתר", אומר ד"ר ג'פרי רוס מבית הספר לרפואה ביילור קולג' ביוסטון. לדבריו, בני דור זה סבלו מפציעות שונות במהלך שנות פעילותם הספורטיבית הארוכה. פציעות אלה נגרמו, בין השאר, מסיבות ביומכניות, גמישות לקויה ומגע חוזר ונשנה של כפות הרגליים עם משטחים נוקשים, האופיינית כל כך לפעילויות כגון ריצה, טניס וכדורסל.  

עם העליה בגיל, ממליץ ד"ר רוס לשקול מעבר לפעילויות המטילות פחות עומס על המפרקים. "חשוב מאד שאנשים ימשיכו לעסוק בפעילות גופנית, אבל טוב יעשו אם יתאימו את אופי הפעילות לגילם וליכולתם הפיזית", אמר בהרצאה שנשא בכנס השנתי של בהרצאה שנשא בכנס השנתי של  American College of Sports Medicine - הארגון המוביל בהתווית המדיניות בתחום רפואת הספורט בארצות הברית.     

למי שהתמיד בריצות מרתון, ד"ר רוס ממליץ לקצץ במרחקים ולעבור לריצות שדה וריצות דומות למרחקים קצרים יותר. "נראה שבגילאים 40 ו־50, חצי מרתון פעם בשנה יכול להתאים יותר לנתוני הגוף. כך גם מעבר לריצות לחמישה או עשרה קילומטר". ​​

ד"ר רוס אינו מסתמך על ידע כללי בלבד, אלא מדבר מניסיון אישי כרץ מרתון חובב במשך שנים. "כמי שהשתתף ב־25 ריצות מרתון, לא היה לי קל לקצץ במרחקי הריצה אליהם התרגלתי. לרבים מהרצים יש קושי פסיכולוגי להודות שעליהם להפחית מעומס האימונים שלהם עם העלייה בגיל ורבים ממשיכים להתאמן כרגיל, גם בניגוד להמלצת הרופאים שלהם".  ​

מה קורה אצל הילדים ובני הנוער?

כשילדים פעילים כמעט כל השנה ללא הפסקה, אנו עדים לעלייה מדאיגה בפציעות בענפי ספורט כמו כדורגל, כדורסל, אתלטיקה ואפילו בענפי מחול כמו בלט וג'ז. מה יקרה להם בעוד 20 או 30 שנה אחרי שנפצעו כנערים? זו שאלה שחשוב להתמודד איתה כבר בגיל הצעיר.  

איך אפשר למנוע או להפחית את הסיכון לפציעות ספורט?

לעוסקים בספורט ברמות מאמץ גבוהות לא קל למנוע פציעות בצורה מוחלטת, אבל בהחלט אפשר לצמצם את הסיכון על ידי מספר צעדי זהירות:​

 ביצוע הכנה גופנית ( חימום ) נכונה ויסודית לפני כל פעילות.

 תכנון דרגות מאמץ ועומס בצורה הדרגתית לאורך זמן.

 הקפדה על תלבושת, הנעלה, ציוד ומתקנים נאותים ותקינים לביצוע הפעילות.

 ביצוע כל פעילות במצב של עוררות ומנוחה גופנית נאותים ולא במצב של עייפות.

 ברגע שיש סימן לפגיעה, מומלץ להפסיק פעילות ולבדוק היטב טיבה של הפגיעה. בכל מקרה לא להמשיך לפעול תחת כאב וסבל אישי.

 יש לטפל בכל פגיעה או פציעה באופן מידי ולא לדחותה למועד מאוחר יותר.

 בגמר כל אימון או משחק יש לבצע תרגילי מתיחה והרפיה.

השתתפות פעילה בכל ענף ספורט מחייבת רמה סבירה של כושר גופני כללי, וזו אחת מהדרישות הבסיסיות ביותר למניעת פגיעות ופציעות. אנשים רבים עדיין יוצאים מנקודת הנחה שעצם ההשתתפות במשחק או בפעילויות גופניות אחרות תכניס אותם לכושר. הנחה זו יכולה להתממש רק אם בנקודת ההתחלה של הפעילות הגופנית הסדירה מבטיחים יכולת גופנית מספיקה בכל מרכיבי הכושר. אי אפשר לשמור כושר גופני במקרר. חייבים לשומרו תוך פעילות עקבית רצופה. 

​ו​מה עם טיפולי רפואה משלימה?

ניתן לטפל בפציעות ספורט שונות ובכאבים שנוצרים בשל פעילות ספורטיבית, בעזרת עיסוי, שיאצו, דיקור סיני ועוד שיטות טיפול רבות ומגוונות.

דני טל הוא מומחה לכושר גופני במחלקה לחינוך וקידום בריאות בכללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

אורח חיים בריא ישפר לכם את הציונים!

פרטים נוספים בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל