פורסם בראשונה: 03.07.2008
עדכון אחרון: 10.12.2012
  • ד"ר בת־שבע גוטסמן ד"ר בת־שבע גוטסמן

נוסעים עם תינוקות וילדים: המדריך המלא, המקיף והשימושי!

לקריאה נוחה
אילו חיסונים צריך? מה בנוגע למלריה? כיצד שונה הטיפול ב"שלשול מטיילים" בתינוקות ובילדים מהטיפול במבוגרים? האם מותר להשתמש בדוחי יתושים? ד"ר בת־שבע גוטסמן מגישה את המדריך המלא והמפורט ביותר לנסיעה עם ילדים
נוסעים עם הילדים והתינוקות? אין לכם מה לדאוג

בקיצור

1.

טיול עם הילדים יכול להיות מגבש ומהנה אם דואגים לחיסונים ולהכנות מתאימים

2.

חלק מהחיסונים שנדרשים ניתנים לילדים באופן שגרתי בטיפת חלב

3.

חשוב לוודא שילדיכם סיימו את תוכנית החיסונים שלהם, ואילו חיסונים נוספים הם צריכים לקבל כדי לטייל בבטחה

אז אתם רוצים לנסוע עם הילדים.

יפה.

החדשות הטובות הן שחלק מהחיסונים הנדרשים לשם נסיעה לארצות אלה, שרובן משתייכות לקטגוריית "מדינות העולם השלישי", ניתנים במסגרת תוכנית החיסונים השגרתית לתינוקות ולפעוטות של משרד הבריאות. לאלה יש להוסיף חיסונים וטיפול מונע על־פי יעד הנסיעה.

בשנים האחרונות, התעוררה בקרב חלק מההורים התנגדות למתן חיסוני השגרה לתינוקות, משיקולים שונים. המחלות שנגדן מכוונים חיסוני השגרה (כמו: חצבת, פוליו, צהבת מסוג A וצהבת מסוג B) – נפוצות ביותר במדינות העולם השלישי ושם רבים מהילדים אינם מחוסנים.

חשוב לזכור: הסיכון שהילדים שלכם יחלו בהן שם אם הם לא מחוסנים - גדול! לכן: הדבר החשוב ביותר לפני שנוסעים לטייל עם ילדים לאזורים אלה הוא לוודא שהילדים סיימו את תוכנית החיסונים שלהם.

החיסונים הייעודיים למדינות המזרח, אפריקה ודרום־אמריקה אינם מחליפים את הצורך בחיסוני השגרה, הם רק תוספת להם.

בקיצור: אם לא חיסנתם את הילד או הילדה - אל תקחו אותם להודו!

חד וחלק.

ואם באמת לא חיסנתי את הילדים בחיסוני השגרה?

במקרים מיוחדים ניתן להשלים את תוכנית החיסונים השגרתית בנוהל מזורז, מוקדם מהמתוכנן כדי להבטיח הגנה מקסימלית לילדים.

השלמה כזו אפשרית גם בילדים שמקבלים את חיסוני השגרה, אך מפאת גילם טרם השלימו אותה. 

1. חיסונים נחוצים לפני הנסיעה

למזרח, לאפריקה ולדרום־אמריקה

(א) חיסון נגד טטנוס (Tetanus)
ניתן בגיל: חודשיים ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה – בשלוש מנות. קבלת שלוש הזריקות הראשונות מקנה הגנה מספקת לחודשים הקרובים.

נמצא בתוכנית החיסונים השגרתית?
כן.

החיסון לטטנוס ניתן כחלק מהחיסון ה"מחומש" הכולל גם חיסון נגד שעלת, דיפטריה, ודלקת קרום־המוח (שלוש מחלות שאינן אופייניות למטיילים) - וכן פוליו.

הסיכון לחלות בטטנוס בילדים מטיילים:
אינו גדול. הדבקה עלולה להתרחש בעקבות פציעה או נשיכה.

האם המחלה מסוכנת לילדים?
כן.

(ב) חיסון נגד פוליו (Polio)

ניתן בגיל: המנה הראשונה - במהלך שנת החיים הראשונה; מנה נוספת ניתנת בבית הספר היסודי. החיסון מכיל נגיף מומת וניתן כזריקה בלבד (בעבר היה גם תכשיר חיסון שהכיל נגיף חי וניתן בטיפות, אך הוא הוצא משימוש).

נמצא בתוכנית החיסונים השגרתית?
כן.

הסיכון לחלות בפוליו בילדים מטיילים:
קיים – אם הילדים לא מחוסנים.

פוליו היא מחלה נגיפית קשה המדבקת באמצעות ההפרשות של בני־אדם נגועים ובאמצעות שימוש במקורות מים נגועים. המחלה כמעט והוכחדה ברוב חלקי העולם, אך מדי פעם יש דיווחים על התפרצויות בחלק ממדינות אפריקה והמזרח־הרחוק.

האם המחלה מסוכנת לילדים?
כן.

(ג) חיסון נגד צהבת מסוג B Hepatitis type B

ניתן: לאחר הלידה, בגיל חודש ובגיל חצי שנה. סדרה מלאה של שלוש זריקות מקנה הגנה לשנים רבות.

נמצא בתוכנית החיסונים השגרתית?
כן.

הסיכון לחלות בצהבת מסוג B בילדים מטיילים:
קיים – אם הילדים לא מחוסנים.

עם זאת, הסיכון לחלות בצהבת מסוג B אינו גדול, כיוון שדרכי הדבקה עיקריות הן באמצעות מוצרי דם ויחסי מין לא־מוגנים, פעילויות שאני מקווה שהתינוקות והילדים המטיילים ימנעו מהן. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שבמקרה של פציעה המצריכה עירוי־דם, עדיף להיות מחוסנים (תינוקות, ילדים ומבוגרים כאחד) מכיוון שבטיחותן של מנות־הדם בעולם השלישי אינה ודאית.

האם המחלה מסוכנת לילדים?
כן.

(ד) חיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת  ("החיסון המשולש") (Mumps, Measles, Rubella)

ניתן בגיל: שנה - ובתחילת בית הספר היסודי, בשתי מנות.

נמצא בתוכנית החיסונים השגרתית?

כן.

הסיכון לחלות בפוליו בילדים מטיילים:
קיים – אם הילדים לא מחוסנים.

האם המחלות האלה מסוכנות לילדים?
כן. שלושתן עלולות להסתבך ואף לגרום למוות.

חשוב לדעת: באחרונה מדווח על התפרצויות של חצבת ברחבי העולם (גם במדינות המפותחות), כשרוב המקרים הם בילדים שלא חוסנו, או במבוגרים שקיבלו רק מנת חיסון אחת. לחץ/י כאן למידע נוסף על אודות תופעה זו.

יש לזכור ששיעור התחסנות האוכלוסיה בארצות העולם השלישי נמוך משמעותית מאשר בעולם המפותח והסיכוי ללקות בחצבת עולה בארצות אלה. מדובר במחלה קשה, שעלולה לגרום למוות, והיא ניתנת למניעה באמצעות חיסון פשוט.

תינוקות מטיילים:
אם נוסעים עם תינוק שטרם מלאה לו שנה, ניתן להקדים במידת מה את החיסון כדי להבטיח הגנה במהלך הטיול, אך יש לחזור על החיסון בגיל שנה, או עם החזרה הביתה.

חיסון שניתן מתחת לגיל שנה, בניגוד לשגרת החיסונים המתוכננת, אינו "נספר", ויש לחזור עליו במועד המתוכנן או אחר־כך.

מידע נוסף וייעוץ טוב בנושא ניתן לקבל במרפאות המטיילים של הכללית.

(ה) חיסון נגד צהבת מסוג A (Hepatitis type A)

ניתן בגיל: שנה וחצי (מנה ראשונה) ושנתיים (מנה שנייה) ומקנה הגנה לשנים רבות.

נמצא בתוכנית החיסונים השגרתית?
כן.

הסיכון לחלות בצהבת מסוג A בילדים מטיילים:
קיים – אם הילדים לא מחוסנים.

חשוב לזכור: צהבת מסוג A היא אחת מהמחלות שבהן הכי קל להידבק בטיול בארצות העולם השלישי. היא מדבקת מאוד ומועברת באכילת מזון המזוהם בנגיף ובשתיית מים המזוהמים בו. החיסון מומלץ לכל הנוסעים לעולם השלישי.

האם המחלה מסוכנת לילדים?
דווקא בילדים המחלה קלה יותר מאשר במבוגרים, אלא שבילדים היא נמשכת מספר שבועות וזה לא תמיד מתאים לתוכנית הטיול שלכם...

תינוקות מטיילים:
ניתן להקדים את מתן החיסון לקראת נסיעה בכחצי שנה ולתת אותו בגיל שנה, או - לחילופין - לחסן את התינוק באימונוגלובולינים, המקנים הגנה קצרת טווח ואינם פוטרים כמובן מהצורך בחיסון הרגיל עם החזרה ארצה.

החיסון באימונוגלובולינים אינו תמיד זמין, ולא קיים בכל מרפאות המטיילים.

מה זה אימונוגלובולינים?
נוגדנים למחלה הניתנים באופן פסיבי, "מבחוץ", במקום שהגוף ייצר אותם בעצמו בתגובה לחיסון. האימונוגלובולינים מספקים הגנה מוגבלת, למספר חודשים, בניגוד לחיסון, המקנה הגנה ארוכת־טווח.

(ו) חיסון נגד דלקת קרום־המוח המנינגוקוקלית  (Bacterial Meningitis)

אפשר לתת מגיל: שנתיים.

נמצא בתוכנית החיסונים השגרתית?
לא.

הסיכון לחלות בדלקת קרום־המוח בילדים מטיילים:
קיים – אם הילדים לא מחוסנים.

חשוב לדעת: דלקת קרום־המוח המנינגוקוקלית היא מחלה קשה שההדבקה בה נעשית מאדם לאדם. החיסון נגדה ניתן למתגייסים לצה"ל ובארה"ב הוא ניתן לתלמידי מכללות. כלומר: הוא ניתן במצבים שבהם צפויה צפיפות אנושית עם הדבקה אפשרית בין אדם לאדם.

בנוסף, החיסון מומלץ לנוסעים לאזורים שבהם המחלה נפוצה, למשל: מדינות מסוימות באפריקה וחלק ממדינות המזרח־הרחוק. מתן החיסון תלוי גם במשך הנסיעה ובמידת המגע הצפוי עם האוכלוסיה המקומית.

האם המחלה מסוכנת לילדים?
כן. מאוד. היא עלולה לגרום למוות ולסיבוכים קשים.

תינוקות מטיילים:
החיסון הקיים בישראל (נגד ארבעה זנים של חיידק המנינגוקוק, הגורמים לדלקת קרום־המוח החיידקית) אינו מאושר לשימוש תחת גיל שנתיים. אם עולה צורך לתת אותו מוקדם יותר, יש לדון בכך עם הצוות הרפואי במרפאת מטיילים.

לא להתבלבל עם: דלקת קרום־המוח החיידקית הנגרמת על־ידי החיידק המופילוס אינפלואנזה  Haemophilus Influenzae type B, HiB.

דלקת קרום־המוח הנגרמת על־ידי החיידק המופילוס אינפלואנזה B אינה רלוונטית, בדרך כלל, לילדים מטיילים כיוון שאינה מאפיינת איזור גיאוגרפי מסוים ופוגעת בעיקר בילדים עד גיל שנתיים, שאינם מחוסנים. החיסון נגד המחלה הוא חלק מהחיסון ה"מחומש" הכלול בתוכנית החיסונים השגרתית של משרד הבריאות (טטנוס-שעלת- דיפטריה-פוליו-דלקת קרום־המוח) וניתן בשנת החיים הראשונה.

(ז) חיסון נגד טיפוס הבטן (Typhoid Fever)

אפשר לתת מגיל: שנתיים.

נמצא בתוכנית החיסונים השגרתית?
לא.

חשוב לדעת: טיפוס הבטן הוא מחלה חיידקית הנגרמת מזיהום המעיים בחיידק סלמונלה (Salmonella Typhi). ביטויה העיקרי הוא שלשול ו/או חום גבוה. המחלה מועברת במזון ובמים מזוהמים ועל־ידי מגע ידיים עם בני אדם הנגועים בחיידק.

החיסון נגדה מומלץ לכל הנוסעים למדינות העולם השלישי שם תנאי הסניטציה ירודים, אם כי הוא מקנה הגנה פחותה לעומת חיסונים אחרים. רמת היעילות של החיסון עומדת על כ-70%.

האם המחלה מסוכנת לילדים?
לא מדובר במחלה קלה ויש לה קשת רחבה של ביטויים, החל משלשולים ועד לחום גבוה, התייבשות וסיבוכים במערכות גוף אחרות.

תינוקות מטיילים:
החיסון אינו מאושר לשימוש מתחת לגיל שנתיים. אם עולה צורך לתת אותו מוקדם יותר, יש לדון בכך עם הצוות הרפואי במרפאת מטיילים.

(ח) חיסון נגד קדחת המוח היפנית  (Japanes Encephalitis)

אפשר לתת מגיל: שנה.

נמצא בתוכנית החיסונים השגרתית?
לא.

חשוב לדעת: קדחת המוח היפנית היא מחלה נגיפית קשה המועברת בעקיצות יתושים וקיימת במזרח־הרחוק בלבד. ההדבקה היא בעיקר בעונות "הרטובות" (באופן גס - בין מאי לאוקטובר, אך תקופה זו משתנה לפי איזור). הסיכון בהדבקה תלוי גם בתפוצת היתושים לאחר המונסונים.

כיוון שהסכנה להדבקה אינה גדולה למטיילים תקופות קצרות, החיסון נגדה מומלץ רק למטיילים יותר מחודש-חודש וחצי בעונות הסיכון - ובעיקר באזורים הכפריים, שבהם שדות אורז מוצפי מים.

החיסון ניתן בסדרה של שלוש זריקות הניתנות לאורך חודש.

האם המחלה מסוכנת לילדים?
כן. המחלה מסוכנת מאוד, לתינוקות, לילדים ולמבוגרים כאחד.

תינוקות מטיילים:
המחלה מסוכנת מאוד, לתינוקות, לילדים ולמבוגרים כאחד.

(ט)  חיסון נגד קדחת צהובה (Yellow Fever)

אפשר לתת מגיל: שישה חודשים.

נמצא בתוכנית החיסונים השגרתית?
לא.

חשוב לדעת: קדחת צהובה היא מחלה נגיפית העוברת בעקיצות יתושים ונפוצה בדרום־אמריקה ובאפריקה בלבד. באחרונה ניכרת התפשטות של המחלה במספר אזורים בדרום־אמריקה שנחשבו בטוחים בעבר.

החיסון מכיל נגיף חי מוחלש, ואסור לחלוטין לשימוש מתחת לגיל חצי שנה עקב תופעת לוואי קשה של דלקת־המוח בתינוקות.

האם המחלה מסוכנת לילדים?
כן. מאוד, וגם למבוגרים.

תינוקות מטיילים:
בגילאים שבין שישה לתשעה חודשים ניתן לשקול בזהירות את מתן החיסון במצבים שבהם ברור שתהיה חשיפה בלתי־נמנעת לנגיף - ואשר בהם התועלת ממתן החיסון עולה על הנזק העלול להיגרם לתינוק.

במצבים כאלה מומלץ בחום לשקול את חיוניות הנסיעה (אולי לדחות?) אל מול הסיכון העלול להיגרם לתינוק כתוצאה מהחיסון.

2. טיפול מונע נגד מלריה (Malaria)

אפשר לתת מגיל: תלוי בתרופה (ראו בהמשך).

חשוב לדעת: מלריה היא מחלת חום קשה, המועברת בעקיצת יתושים. שיעורי התמותה בקרב ילדים שחולים בה גבוהים משיעורי התמותה בקרב מבוגרים. נתונים מצמררים מצביעים על כך שבכל 25 שניות מת באפריקה ילד ממלריה.

קיימות שלוש אפשרויות לטיפול מונע במלריה: בתרופות דוקסילין, לריאם ומאלארון. יעילות שלוש התרופות במניעת מלריה דומה וההבדלים ביניהן הם באופן הלקיחה, בפרופיל תופעות־הלוואי ובעלות.

דוקסילין (Doxylin, Doxycyline Hydrochloride):
התרופה אינה מאושרת בישראל לטיפול בילדים מתחת לגיל שמונה. התרופה קיימת בצורת כדורים ויש לקחת אותה יומיום. מתחילים בנטילתה יום לפני הכניסה לאיזור הנגוע. ממשיכים בנטילת התרופה במשך כל השהות באיזור – וממשיכים בנטילתה גם ארבעה שבועות לאחר היציאה מהאיזור הנגוע.

לריאם (Mefloquine, Lariam):
התרופה ניתנת בכל גיל, אך במינון המותאם למשקל הילדים. לעתים יש צורך בחציית הכדורים לחצי או לרבע כדור. בחלק מבתי־המרקחת אפשר לקבל סירופ לריאם. את תרופה יש לקחת פעם בשבוע, החל משבוע לפני הכניסה לאיזור הנגוע. ממשיכים בנטילת התרופה במשך כל השהות באיזור – וממשיכים בנטילתה גם ארבעה שבועות לאחר היציאה מהאיזור הנגוע.

מאלארון (Malarone, Atovaquone/Proguanil):
התרופה ניתנת לתינוקות ממשקל של חמישה קילוגרם ומעלה, במינון המותאם למשקל הילדים, וקיימת בצורת כדורים בלבד. גם את כדורי מאלארון יש לחצות על־פי משקל התינוק או הילד. מתחילים בנטילת התרופה יום לפני הכניסה לאיזור הנגוע. ממשיכים בנטילת התרופה במשך כל השהות באיזור – וממשיכים בנטילתה גם שבוע לאחר היציאה מהאיזור הנגוע.

יעילות שלוש התרופות במניעת מלריה זהה, אך יש לשקול מה נסבל יותר: "מאבק" יומיומי במתן כדור או סירופ לתינוק או לילד - או "מאבק" חד־שבועי.

באזורים מוכי מלריה יש גם להתמגן נגד יתושים (ראו בהמשך).

3. הגנה מפני יתושים, קרציות וחרקים

 מי שמתכננים טיולים ובמיוחד טיולי שטח באזורים מוכי מלריה או דלקת מוח מקרציות צריכים להגן על התינוקות והילדים היטב נגד יתושים, חרקים וקרציות ולעשות הכל כדי למנוע מהם להיעקץ.

כדאי להקפיד על לבוש ארוך (חולצות ארוכות, מכנסיים ארוכים, נעליים גבוהות), על שימוש בדוחי יתושים וחרקים (ברמה המותרת, ראו בהמשך), על שינה בכילה ללא חורים ועל הקפדה לסגור את הכילה "הרמטית". בנוסף לכך, מומלץ לרסס את הבגדים בחומרים דוחי חרקים המכילים Permethrin  או DEET (ברמה המותרת, ראו בהמשך). רצוי לשים בחדר טבליות או מיכלים המפיצים חומר דוחה חרקים (ברמה המותרת, ראו בהמשך).

שני חומרים דוחי־יתושים נחשבים יעילים בארצות העולם השלישי: דיט (DEET) ופיקארידין (Picaridin), שניהם בריכוזים של 25% לפחות. ריכוזים נמוכים יותר יעילים לפרקי־זמן קצרים יחסית ולכן אינם מומלצים לשימוש. חשוב לדעת: החומר הפעיל בתכשירים אלה אינו מיועד לתינוקות בני פחות מחודשיים. בילדים הוא אסור בשימוש על כפות הידיים ועל הפנים.

זה לא לשפוך רעל על הילדים?

לא.

הרשות הפדרלית האמריקנית להגנת הסביבה (EPA), האקדמיה האמריקנית לרפואת־ילדים (AAP) והמרכזים הפדרליים האמריקניים לבקרה על מחלות ומניעתן (CDC) קבעו שלושתם כי אין עדות לכך שתכשירי דיט בריכוז של עד 30% רעילים לילדים מעל גיל חודשיים ומעלה – ולפיכך ניתן להשתמש בתכשירים אלה, בריכוזים אלה, בתינוקות ובילדים מעל גיל חודשיים.

בתנאי מעבדה, תכשירי דיט בריכוז של 24% מספקים הגנה ממוצעת של חמש שעות (טווח של שלוש עד שש שעות). תכשירי דיט בריכוז של 7% מספקים הגנה ממוצעת של שעתיים (טווח של שעה וחצי עד 2.8 שעות). יש לקחת בחשבון שמשך ההגנה בתנאי־שטח תלוי גם במעלות החום, בהזעה ובתנאי הרוח.

שמעתי שאפשר במקום כל הכימיקלים האלה להשתמש בשמן אקליפטוס טבעי...

לא לגמרי מדויק.

בשנים האחרונות נעשו בארצות־הברית מספר מחקרים שבדקו את תכונותיו של שמן האקליפטוס (המופק מזן האקליפטוס הקרוי "אקליפטוס הלימון", Lemon Eucalyptus, Eucalyptus Woodwardii) כדוחה יתושים. נמצא שהוא מספק הגנה הדומה לזו של תכשירי דיט בעלי ריכוז נמוך. עם זאת, לא נעשו מספיק מחקרים בנושא ואין מידע מספיק על מידת הבטיחות של השימוש בו בתינוקות ובילדים.

שימושון: איך בדיוק מורחים דוחי־חרקים על ילדים?

• מורחים רק על חלקי גוף גלויים.

• לעולם לא מורחים על חתכים, פצעים פתוחים או עור מגורה.

• לעולם לא נותנים לילדים קטנים להתמרח בעצמם.

• מורחים את החומר על הידיים שלכם – ואז אתם מורחים את החומר על הילדים ונמנעים ממריחה באזורי העיניים ועל הפה. מורחים רק מעט סביב האוזניים.

• לעולם לא מורחים דוחי חרקים על כפות־הידיים של הילדים (הם מכניסים אותן לפה!).

• מורחים רק את הכמות הנחוצה לכיסוי העור החשוף. אין צורך "להטביע" את הילד בדוחה חרקים.

• אם החרקים "לא מתרשמים" מהחומר, מורחים עוד קצת חומר על הילד.

• אחרי ששבים לחלל סגור (הביתה, או למלון) – רוחצים את החומר מעור הילד במים ובסבון, או מקלחים את הילד במים ובסבון. שטיפה זו חשובה במיוחד במקרים של שימוש בדוחי חרקים מספר פעמים ביום – או מספר ימים ברציפות​

.

4. אוכל, שתייה, זיהומי מעיים ו"שלשול מטיילים" Travelers Diarrhea

• אוכל, שתייה וצחצוח שיניים
פעוטות וילדים קטנים נוטים לחלות יותר בזיהומי מעיים וב"שלשול מטיילים" בעיקר בשל חוסר ההקפדה על ניקיון הידיים והרמת חפצים מהרצפה. נגד חלק מהמחלות המועברות במים ובמזון מזוהמים קיימים חיסונים (צהבת מסוג A, טיפוס הבטן, כמתואר למעלה) - אך חיסונים אלה אינם ניתנים לתינוקות קטנים והם מקנים הגנה רק נגד מחלות אלה.

כל נהלי הבטיחות לגבי מזון ושתייה, המומלצים למבוגרים, חלים גם על ילדים ויש להקפיד עליהם עוד יותר: לשתות מים רתוחים בלבד, או מים מטוהרים, או מים מבוקבקים ולא לקנות מזון בדוכני רחוב. לחץ/י כאן לטיפים לשתיית מים בטיול.

גם הכנת קוביות קרח וצחצוח שיניים צריכים להיעשות רק במים רתוחים, או מטוהרים, או מבוקבקים. מוצצים וצעצועים שנפלו לרצפה יש לשטוף בסבון ובמים רתוחים, או מטוהרים, או מבוקבקים.

• תזונה מיטבית לתינוקות יונקים
לתינוקות יונקים, התזונה הטובה ביותר והבריאה ביותר היא חלב־אם, ישר מהשד. תזונה כזו מפחיתה באופן ניכר את הסכנה ללקות במחלות המועברות במזון ובמים. לתינוקות ולפעוטות הניזונים מתמיסות פורמולה יש להכין את התמיסות רק עם מים רתוחים, או מטוהרים, או מבוקבקים.

לפני הטיפול באוכל ולאחר היציאה מהשירותים יש להקפיד על רחיצת הידיים בסבון ובמים רתוחים, או מטוהרים, או מבוקבקים. אם אין מים וסבון, ניתן לחטא את הידיים בתכשירי חיטוי על בסיס אלכוהול (לפחות 60% אלכוהול) בצורת נוזל או ג'ל.

פירות וירקות טריים יש לבשל או לשטוף היטב בסבון ובמים רתוחים, או מטוהרים, או מבוקבקים - וגם בעת קילופם ולאחר קילופם יש להקפיד שלא יזדהמו. מוצרי חלב שאותם אוכלים חייבים להיות מפוסטרים. בשר, ביצים ודגים יש לבשל היטב לפני אכילתם. וכן... לסחוב "במבה" מהבית עשוי להוות תחליף טוב לקניית מאכלים לא־מזוהים ברחוב כשרעבים. בייחוד לילדים.

• טיפול בהתייבשות
במקרים של שלשולים והקאות בילדים סכנת ההתייבשות רבה יותר ויש להיות ערוכים לטיפול בשתיית תמיסות המיועדות להחזרת נוזלים. תמיסות אלה ניתנות לקנייה בכל בתי־המרקחת ללא מרשם רפואי ונקראות ORS (ראשי־תיבות של Oral Rehydration Solutions).

• טיפול אנטיביוטי בשלשולים
בתינוקות ובילדים הטיפול האנטיביוטי ב"שלשול מטיילים" המלווה בחום גבוה הוא משני בחשיבותו לעומת חשיבות החזרת נוזלים, אך עשוי לקצר משך המחלה.

כשמתעורר צורך בטיפול אנטיביוטי כזה, הטיפול המומלץ הוא באנטיביוטיקה מסוג אזיתרומיצין (Azithromycin) במינון של 10 מיליגרם לכל קילוגרם גוף של התינוק או הילד, למשך שלושה ימים. מכל מקום: יש לשקול כל מקרה לגופו, ובמקרה של תינוקות וילדים המשלשלים עם חום גבוה במהלך הטיול מומלץ לפנות לבדיקה רפואית אם מתעורר ספק לגבי חומרת המחלה. כלומר: במקרה כזה, עדיף לטעות ולהביא את התינוק או הילד לבדיקה רפואית מאשר לטעות ולא לפנות לבדיקה רפואית.

תרופות נגד שלשולים
השימוש בתכשירים למניעת שלשול דוגמת אימודיום, לופריד, סטופיט (כולם שמות מסחריים של התרופה המכילה Loperamide Hydrochloride) אינו מומלץ בילדים מתחת לגיל שלוש. באשר לטיפול לאחר גיל זה – יש להתייעץ עם רופא או רופאה.

בדומה לכך,  השימוש בתכשירים למניעת שלשול מבוססי ביסמוט, דוגמת קלבטן (Kalbeten, Bismuth Subsalicylate) אינו מומלץ בילדים מתחת לגיל שלוש. באשר לטיפול לאחר גיל זה – יש להתייעץ עם רופא או רופאה. 

6. טפילים החיים באדמה

 תיאורטית, שווה להיזהר גם מטפילים החיים באדמה, על אף שמדובר בסכנה פחות ממשית. הסיבה לכך ששווה להיזהר: תינוקות וילדים קטנים נוטים לבוא במגע עם הרצפה, האדמה או החול הרבה יותר מאשר מבוגרים ורמת החשיפה שלהם לטפילים שונים המצויים בקרקע, גדולה יותר כמו, למשל, מיאזיס. כדי להגן על הילדים, מומלץ להנעילם בנעליים בכל העת ולהקפיד שישחקו על מגבת או על סדין גדול ולא ישירות על הקרקע.

6. מחלת גבהים (מחלת גובה) (Altitude Sickness)

ילדים רגישים למחלת גבהים (מחלת גובה) לא פחות מאשר מבוגרים. כיוון שקשה יותר להעריך את קיומה ואת חומרתה של התופעה בילדים, יש להיות ערים לאפשרות הזו ומומלץ להכיר את המחלה לעומק באמצעות קריאת המדריך שלנו, כאן. אחת הסכנות של התפתחות מחלת גבהים אצל ילדים היא שהם לא תמיד יודעים (או יכולים) להתלונן כראוי.

הכדורים המיועדים למניעת מחלת גבהים במבוגרים, דיאמוקס (Diamox, Acetazolamide), ניתנים, בעת הצורך, לשימוש גם בילדים במינון של 5 מיליגרם לכל קילוגרם גוף של התינוק או הילד, פעמיים ביום. עם זאת, מומלץ לשקול בכובד ראש אם לצאת עם ילדים שאינם מורגלים בגבהים לטיול הכרוך בטיפוס לגובה רב - ומומלץ להתייעץ על כך עם רופא או רופאת ילדים לפני היציאה לטיול.

בת-שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות ובמרכז האיידס של המרכז הרפואי "מאיר" בכפר-סבא ונמנית עם צוות מרפאת המטיילים של המרכז

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

טסים לחו"ל?

​לקוחות פלטינום זכאים לעד 75% הנחה על חיסונים לפני הנסיעה

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל