פורסם בראשונה: 16.06.2008
עדכון אחרון: 15.05.2016
  • ד"ר דליה נבות ד"ר דליה נבות מינצר

מכת חום: אש מהגיהינום

לקריאה נוחה
גל חום כבד פוקד אותנו בשבוע האחרון, והוא עלול להיות מסוכן, מסוכן מאוד. מהי מכת חום, ומהו הקשר בינה לבין התייבשות? מתי ואיך היא קורית, וכיצד ניתן למנוע את האסון הבא?
מכת חום: אש מהגיהנום

בקיצור

1.

מכת חום היא עלייה בחום הגוף מעל ל־40 מעלות כתוצאה מחשיפה לחום סביבתי גבוה או בעקבות מאמץ גופני. מכת חום עלולה לפגוע במוח ובמערכות חיוניות נוספות ואף לגרום למוות.

2.

בסיכון מצוי במיוחד מי שעושה פעילות גופנית קשה בתנאי חום ולחות גבוהים, אינו שותה מספיק מים, אינו מאוקלם לתנאים, שהיה חולה או ששתה אלכוהול לפני המאמץ הגופני.

3.

במקרה של חשד לנפגע חום יש לקרר אותו באמבטיית קרח או במים רבים, לעשות החייאה ולהפנות להמשך טיפול. משך הזמן שבו הנפגע מצוי בחום של יותר מ־40 מעלות יחרוץ את גורלו.

על התייבשות ואפילו על מכת שמש כולנו שמענו מגיל הגן. אנחנו גם יודעים שצריך לשתות הרבה, בעיקר בקיץ, ואפילו שכדאי לחבוש כובע ולמרוח קרם הגנה.

אבל לסכנה נוספת, חמורה לא פחות, ואולי יותר - מכת חום (Heat stroke) - נעשינו מודעים בעיקר בשנים האחרונות, בנסיבות עצובות: מוות של תינוקות שנשכחו במכונית ומוות של רצים במרוצים רבי משתתפים. מוות או פגיעה גופנית קשה כתוצאה ממכת חום הם תאונות מיותרות שניתן למנוע אותן.

מהי מכת חום (Heat Stroke)?

עליית חום הגוף ליותר מ־40 מעלות כתוצאה מחשיפה לחום סביבה גבוה או למאמץ. חום מעל ל־40 מעלות עלול לפגוע במוח ובמערכות חיוניות נוספות.

מה מרגישים?
בחלק ניכר מהמקרים האדם שסובל ממכת חום מתמוטט בשלב מוקדם - לעיתים ללא סימנים מקדימים. לפני כן ייתכנו כאבי ראש עזים, חולשה קיצונית, אי־יציבות, פרכוסים, ירידה בתגובות, בלבול ואובדן הכרה, עלייה בקצב הלב ובקצב הנשימה, יובש בעור, אך לפעמים גם הזעה ואף הזעה מרובה.

מה קורה לי?
ניכרת פגיעה במערכות הגוף. הפגיעה הזאת כוללת שינוי במצב ההכרה, פגיעה במוח, בלב ובכבד. נוסף על כך מתקיים פירוק מואץ של השרירים (רבדומיאליזיס, Rhabdomyolysis) - תהליך שעלול לפגוע בכליות.

תיתכן גם פגיעה במערכת קרישת הדם, למשל קרישה מפושטת בתוך כלי הדם (Disseminated Intravascular Coagulation). זהו מצב חירום רפואי שבו הדם מתחיל להיקרש בכל חלקי הגוף. ייתכנו גם פגיעות נוספות.

הסכנה:
מוות או פגיעה במוח, בכבד ובכליות.

סוגים של מכת חום

• מכת חום קלאסית (Classic Heatstroke) נגרמת כתוצאה מחשיפה לחום סביבה גבוה. למכת חום מהסוג הזה חשופים מי שהם חסרי אונים, למשל תינוק שהושאר ברכב סגור, מי שמנגנוני ויסות החום וקירור הגוף שלהם פחות טובים, כלומר: מבוגרים וקשישים, תינוקות, חולים כרוניים, אנשים שאינם ניידים, מטופלים בתרופות שונות, למשל נגד אלרגיה ונגד לחץ דם גבוה, וגם מי שאין ברשותם בימים של חום כבד מחסה הולם ואמצעי קירור כמו מזגן.

• מכת חום במאמץ (Exertional Heatstroke) הנגרמת כתוצאה ממאמץ קשה, לרוב בסביבה חמה ולחה. המועדים להיפגע ממנה הם דווקא צעירים בריאים - מי שעוסקים בספורט וחיילים. גם במקרה הזה מועדים להיפגע יותר מי שנוטלים תרופות או סמים ממריצים וגם מי שמשתמשים בסמי הזיה מסוימים כמו קוקאין. רבים מהנפגעים לא סבלו קודם לפגיעה מבעיה רפואית כלשהי. הנזק שנגרם להם בעקבות מכת החום במאמץ הוא בעיקר תוצאה של חוסר מודעות.

במכת חום במאמץ מתפתח כישלון של המערכות לוויסות הטמפרטורה של הגוף, וכתוצאה ממנו הגוף אינו מצליח להיפטר מהחום שנוצר בעת המאמץ. עליית חום הגוף לערכים גבוהים מובילה לקריסה של המערכות החיוניות בגוף, ואם אינה מטופלת בזמן, היא גורמת למוות.

יש לזכור: מכת חום פוגעת במצב ההכרה והיא מצב חירום רפואי שעלול להסתיים במוות בתוך זמן קצר!

כמו כן יש לזכור: דווקא אנשים צעירים ובריאים, שחיים לרוב בבתים ממוזגים ומתאמנים בחדרי כושר קרירים, חשופים למכת חום במאמץ.

אנשים רבים מתבלבלים בין מכת חום לבין התייבשות ותשישות חום, והגיע הזמן לעשות סדר במושגים האלה:

מהי התייבשות (Dehydartion)?

זהו מצב של חוסר נוזלים בגוף בגלל שתייה לא מספקת, שלשולים או הקאות חוזרות. 

מה מרגישים?
צמא, תחושה של יובש בפה ובריריות, חוסר הזעה ויובש בעור, כאבי ראש ותשישות. ישנה הפרשה מועטה של שתן, והשתן המופרש הוא כהה. כמו כן ניכרות דפיקות לב מהירות.

מה קורה לי?
בגלל החוסר בנוזלים נמנע הגוף מלהפריש נוזלים בשתן ומפחית מאוד גם את הפרשת הזיעה.

הסכנות:
פגיעה בכליות, עלייה בצמיגות הדם, התעלפות. אם ההתייבשות אינה מטופלת כיאות, היא עלולה לגרום למכת חום ואף למוות.

מהי תשישות חום (Heat Exhaustion)?

עלייה בחום הגוף כתוצאה מחשיפה לחום סביבה גבוה או למאמץ.

מה מרגישים?
בחילות, כאבי ראש, חולשה, לעיתים קרובות העור קר ולח, הדופק מהיר, הנשימות שטוחות ומהירות, חום הגוף עולה עד 40 מעלות צלזיוס.

מה קורה לי?
במצב של תשישות חום לרוב אין עדיין פגיעה במערכות הגוף, אבל מי שסובל מכך כבר קרוב מאוד לפגיעה כזאת, והגוף מאותת על כך.

הסכנה:
אם תשישות חום אינה מטופלת כיאות, היא עלולה להתפתח למכת חום ולמוות.

מהן הסיבות להתייבשות, לתשישות חום ולמכת חום?

כדי להבין כיצד נגרמות התייבשות, תשישות חום ומכת חום יש להבין את מנגנון הוויסות של חום הגוף. טווח הטמפרטורות שבו הגוף שלנו מתפקד באופן תקין הוא מוגבל מאוד (לרוב בין 36.5 ל־37 מעלות צלזיוס. עם זאת, חום הגוף הנורמלי עשוי להיות שונה במעט מאדם לאדם והוא תלוי גם בפעילות ובשעת היממה).

חום הגוף נקבע ומווּסת באזור מסוים במוח המכונה היפותלמוס. כדי לשמור על חום גוף קבוע מפעיל ההיפותלמוס מנגנונים שונים. כדי לחמם את הגוף גורם ההיפותלמוס לכיווץ של כלי הדם הקרובים לעור וכן לכיווץ או להרעדה של השרירים (מוכר לכל מי שאי פעם רעד מקור...). כדי להיפטר מחום גורם ההיפותלמוס להרחבה של כלי הדם שבקרבת העור, לעלייה בהפרשת הזיעה ולעלייה בקצב הנשימה.

התהליכים האלה אינם מודעים, והגוף שלנו עושה אותם באופן אוטומטי ולרוב בהצלחה רבה: טמפרטורת הגוף שלנו היא בדרך כלל יציבה מאוד.

אז מה קורה כשחולים?

במצבי מחלה או דלקת, למשל, ניכרת עלייה בחום הגוף כתוצאה משינוי ב"נקודת הסף" שנמצאת בהיפותלמוס. זו משתנה במסגרת התגובה של הגוף או במסגרת המאבק בגורם הזיהום או בדלקת.

מרבית התרופות שאנחנו נוטלים להורדת חום - כמו אקמול, אדוויל, אספירין וכדומה - משפיעות על נקודת הסף שבמוח ועל ידי כך מביאות לירידה בחום הגוף. התרופות האלה אינן מועילות במקרה של מכת חום ואף עלולות להזיק אם יינתנו בנסיבות כאלה.

ומה קורה בזמן מאמץ גופני?

בזמן מאמץ אין שינוי ב"נקודת הסף" שבמוח, אך בשל העלייה בפעילות השרירים נוצר חום רב, טמפרטורת הגוף עולה, ונכנסים לפעולה המנגנונים שתפקידם הוא לעזור לגוף להיפטר מעודפי חום.

במצב תקין העלייה בחום הגוף ניכרת אצל כל אדם בעת מאמץ, אך המנגנונים לסילוק החום מצליחים לשמור על טמפרטורת גוף בערכים שלא מסכנים את האדם המתאמץ ושומרים על איזון.

בסביבה חמה ולחה קשה יותר לגוף להיפטר מהחום העודף, והסיבות לכך ברורות: הזיעה מתאדה פחות, ולכן אובד איתה פחות חום. נוסף על כך הפרש הטמפרטורה שבין הגוף לסביבה קטן יותר, ולכן פחות חום עובר מהגוף לסביבה. 

האם יש תנאים שמעלים את רמת הסיכון?

כן!

הסיכון להיפגע ממכת חום עולה ככל שחום הסביבה והלחות גבוהים יותר. אך יש לדעת שגם בתנאי סביבה שאינם חמים במיוחד קיים סיכון למכת חום.

מי מועד יותר לסבול ממכת חום במאמץ כמו ריצה?

גורמים התלויים באדם
עוצמת המאמץ. ככל שהמאמץ קשה יותר (מהירות הריצה גבוהה יותר, המסלול בשיפוע תלול יותר) וככל שהמאמץ ממושך יותר, הסכנה גדולה יותר.

רמת הכושר הגופני. אנשים שעושים מאמץ שחורג מרמת הכושר שבה הם נמצאים מועדים יותר לפגיעות. במילים אחרות: עודף מוטיווציה עלול להיות מסוכן.

מחלות חריפות - כמו מחלה ויראלית, דלקת עיניים או מחלת חום, גם קלה - מעלות את הסיכון להיפגע.

מחלות כרוניות - כמו מחלות אנדוקריניות, מחלות נוירולוגיות או מחלות עור - עלולות לפגוע במערכת הקירור או במערכת לוויסות חום הגוף.

אקלום לחום - בן אדם שחי בסביבה חמה ורגיל להיות פעיל בה מסתגל טוב יותר לתנאי החום מאשר מי שמגיע לסביבת עבודה חמה מתנאי קור. פגיעות חום, ובכללן מכת חום, שכיחות יותר בימים חמים לאחר תקופה קרה יחסית או אצל מי שחיים או מתאמנים בתנאים קרים יותר מהתנאים שבהם יתחרו. מי שמתעתד להתחרות או לרוץ במקום חם ובשעות חמות מומלץ לו מאוד לאקלם את עצמו בהדרגה במשך 10 ימים עד שבועיים לפחות לפני האירוע.

גורמים גופניים - אנשים שסובלים מהשמנה או מעודף משקל מצויים בסיכון גבוה יותר ללקות במכת חום.

כמות המים בגוף - התייבשות מעלה את הסיכון למכת חום. אדם מיובש, שחסרים נוזלים בגופו, יזיע פחות ויתקשה להיפטר מהחום שנצבר בגופו.

• לבוש חם / לא מאוורר - מפריע לנידוף הזיעה ולהעברת חום מהגוף לסביבה ומונע קירור ישיר של הגוף.

חוסר שינה, גיל מעל 40 ומצב תזונתי לקוי - מעלים גם הם את הסיכון לפתח מכת חום.

גורמי סיכון התלויים בסביבה
• טמפרטורת סביבה גבוהה.
• לחות גבוהה.

איך מטפלים במכת חום?

1. קודם כול קירור!
בכל מקרה של אדם שהתמוטט בעת פעילות מאומצת - למשל ריצה - במיוחד ביום חם, יש לחשוד שמדובר במכת חום ולהתחיל מיד לקרר אותו. איך עושים זאת? שופכים עליו כמות גדולה של מים קרים, מעבירים אותו לרכב ממוזג או למקום מוצל, מסירים ממנו בגדים חמים, אם מצוי מאוורר בהישג יד מכוונים אותו לעברו, ובמידת האפשר שמים שקיות קרח בבתי השחי ובמפשעות שלו. בהמשך ניתן גם לטפל בו בעזרת נוזלים מקוררים שמוכנסים לתוך מערכת הדם, לצינור העיכול או לחלל הבטן.

במרוצים רבים שמתקיימים כיום מוצבות אמבטיות קרח במוקדי הטיפול הרפואי. יש להעביר מיד כל נפגע לעמדת טיפול כזאת ולהכניסו מהר ככל הניתן לאמבטיית הקרח.

יש לקרר את הנפגע עד שמתחילות להופיע רעידות או עד לטמפרטורה של 38.9-38.3 מעלות צלזיוס.

מדידת החום האמינה היחידה היא מדידה רקטלית. מדידה בכל צורה אחרת היא חסרת משמעות.

2. להזעיק עזרה רפואית
חשוב מאוד לקרוא לעזרה רפואית (מספר החירום של מגן־דוד־אדום בכל הארץ הוא 101) ולפנות את הנפגע לחדר המיון הקרוב מהר ככל האפשר - רצוי ברכב ממוזג. אם אין רכב ממוזג, יש להקפיד שהחלונות יהיו פתוחים, ויש להמשיך להרטיבו. נוסף על כך, עד להגעתה של עזרה רפואית מוסמכת יש לנקוט כמה צעדים שעשויים להציל חיים:

3. החייאה
אם הכרתו של הנפגע מידרדרת או אובדת, יש להתחיל בפעולות החייאה.

4. מתן מים 
אם חושדים שהנפגע סובל לא רק ממכת חום אלא גם מהתייבשות, והוא בהכרה, ניתן להשקותו במים. בשום מקרה אסור לתת לו אלכוהול (גם לא בירה קרה!) או קפה. הם עלולים להחמיר את הפגיעה.

5. מתן תרופות
אסור לתת אקמול או כל כדור מוריד חום אחר (כמו אדוויל, אופטלגין, נורופן ודומיהם). במקרה של מכת חום הם לא יורידו את החום, ואף עלולים להחמיר את הפגיעה בחלק מאיברי הגוף!

6. הטיפול במי שסובלים מתשישות חום
אדם שסובל מתשישות חום שבאה לידי ביטוי בתסמינים כמו הקאות, בלבול, אי־שקט, ישנוניות, קוצר נשימה, כאבים בחזה או בבטן וחום גוף שמעל 40 מעלות זקוק לקירור ולפינוי מיידי לחדר מיון.

אם הסימנים האלה מופיעים, ואתם רחוקים מבית החולים הקרוב, יש לחזור ולהדגיש אותם בפני מוקדני מגן־דוד־אדום. אם אתם מרוחקים מאוד, ייתכן שנחוץ חילוץ מוטס.

7. ההתנהגות אחרי החלמה ממכת חום
אדם שנפגע ממכת חום ומחלים ממנה, צריך להישאר במקום קריר ומוצל ולהימנע מחשיפה לחום בשבוע שלאחר הפגיעה. אשר להמשך הפעילות, עליו להתייעץ עם הרופא המטפל. יש לדעת שלאחר מכת חום יש נטייה לסבול מאי־יציבות של חום הגוף למשך כמה ימים.

איך נמנעים ממכת חום?

פעילות גופנית היא דבר בריא מאוד באופן כללי, אך לא ב־13:00 בצהריים, באוגוסט, בחוף תל־אביב או אשקלון.

מי שחייבים לעסוק בפעילות גופנית מאומצת דווקא בשעות החמות או במקומות חמים ולחים, כדאי שיתאקלמו היטב (כלומר ישהו ויפעלו במקומות חמים ולחים) לפני שהם מתכוונים לצאת לתחרות או לביצוע המתוכנן. כלומר, אם יש לכם מרוץ בשעה 14:00 בחודש ספטמבר בעמק בית־שאן, אז במסגרת ההכנות אתם צריכים לערוך אימונים גם בשעות הצהריים במקום שבו שורר אקלים דומה. מומלץ להסתגל לתנאים בהדרגה, להתאמן לא יותר מ־60 דקות ובעצימות תת־מרבית, לשתות במידה מספקת ולעקוב אחר חום הגוף.

נוסף על כך, אם הגעתם למקום חם יותר מאזור המגורים שלכם, הימנעו בשבוע הראשון ממאמצים קשים.

יש לשים לב: שתייה מספקת לא תמנע בהכרח את מכת החום, אך תקטין את הסבירות להתרחשותה. מומלץ לשתות גם בזמן עשיית המאמץ. שתייה מספקת חשובה מאוד לא רק בעת תחרות אלא גם באימונים - בעיקר במאמצים שנמשכים יותר מ־40 דקות או בריצה של 10 ק"מ או יותר. (נהוג להמליץ על חצי כוס מים בכל 20 דקות. לוויסות נוזלים טוב ומותאם אישית אפשר להגיע בעזרת שקילה לפני המאמץ ואחריו ובעזרת תרגול של הרגלי השתייה באימונים).

רצוי מאוד להימנע ממאמצים שהם מעבר ליכולת הגופנית הנתונה שלכם. עודף מוטיבציה הוא מסוכן! אם מדובר בסביבה חמה ולחה - פעילות גופנית מאומצת מסוכנת עוד יותר למי שלא נמצא בכושר גופני מתאים.

טיפים למניעת מכת חום בילדים:

• לא להשאיר ילדים במכונית סגורה, גם לא לדקה אחת.

• להימנע מאמבטיות חמות מאוד ו/או מסאונה בימים חמים. מים הם מוליך חום מצוין, וילדים רגישים יותר ממבוגרים.

• להקפיד על שתייה מרובה.

• ללבוש שכבת בגדים אחת בלבד ולהחליף בהקדם בגדים ספוגי זיעה.

טיפול במכת חום בילדים

• פתיחת נתיב אוויר וביצוע החייאה במידת הצורך.

• קירור מהיר ככל האפשר - במי קרח, במי ברז רבים, בשקיות קרח על הצוואר ובמפשעות. במקביל יש להזעיק עזרה רפואית ולפנות את הנפגע לטיפול רפואי.

ד"ר דליה נבות־מינצר היא מומחית ברפואת משפחה במחלקה לרפואת המשפחה במחוז הצפון של כללית ורופאת ספורט באקדמיה למצוינות בספורט במכון וינגייט