פורסם בראשונה: 03.01.2016
עדכון אחרון: 05.01.2016
  • דוקטור אשרף חמדאן ד"ר אשרף חמדאן

CT לב - צנתור לב וירטואלי

לקריאה נוחה
מהו CT של הלב? מי ומתי צריך לעשות בדיקת CT של הלב? מה ניתן לגלות בה? מהם סיכוני הבדיקה? אילו הכנות יש לעשות לקראתה? מהי המשמעות של תוצאותיה?
CT לב

מהו CT של הלב?

בדיקת CT של הלב (Cardiac CT), הנקרא גם צנתור וירטואלי, היא בדיקה הנעשית באמצעות מכשיר CT מתקדם שמאפשר לגלות מחלה של עורקי הלב (מחלה כלילית) בשלבים ההתחלתיים שלה עוד לפני שהיא באה לידי ביטוי בבדיקות שגרתיות כמו אק"ג, בדיקת דם ואקו לב. הבדיקה דומה לבדיקת CT רגילה: היא אינה פולשנית (אינה כרוכה בהחדרת צנתר לעורק), היא מהירה מאוד ומדויקת מאוד. בסיום הבדיקה ניתן לחזור במהירות לשגרת היום - בהנחה שלא נמצאו ממצאים חמורים המחייבים אשפוז מיידי.

מהספרות הרפואית עולה כי כאשר תוצאות CT של הלב תקינות או כמעט תקינות, הסבירות לפתח אוטם של שריר הלב (התקף לב) היא נמוכה ביותר ב־6 השנים שלאחר הבדיקה, ואין צורך בצנתור פולשני. מאחר שהצנתור הווירטואלי מאפשר לגלות מחלה של העורקים הכליליים בשלב מוקדם יותר מאשר כל בדיקה אחרת, הוא מאפשר הן לצוות הרפואי והן למטופל לנקוט אמצעים שונים כדי למנוע את התפתחות המחלה.

מהי מחלת לב כלילית?

הלב מקבל אספקת דם וחמצן משלושה עורקים ראשיים שנקראים העורקים הכליליים (ובלועזית: העורקים הקורונריים). כאשר מופיעה היצרות באחד העורקים - בעקבות מחלה שנקראת טרשת העורקים - מופיעים כאבים בחזה. התסמונת הזאת נקראת תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), ובמקרים רבים היא מופיעה עוד לפני שההיצרות באה לידי ביטוי בבדיקות שגרתיות כמו אק"ג, בדיקת דם ואקו לב. חסימה מוחלטת של אחד מעורקי הלב גורמת לאוטם בשריר הלב (התקף לב). זהו מצב חירום מסכן חיים.

הרפואה המודרנית היא בראש ובראשונה רפואה מונעת. כאשר מתחילה להופיע היצרות בעורק, ניתן לתת טיפול מונע ולעצור את התקדמות המחלה וכך למנוע התקף לב מסוכן. יש לציין שמחלות כלי דם של הלב הן הגורם מספר 2 לתמותה בעולם המערבי.

בדיקת CT של הלב מאפשרת להדגים את הדפנות של העורקים המספקים את הדם ללב ולאבחן אפילו היצרויות קלות, עוד לפני שניתן לזהותן אפילו בצנתור.

היצרות קשה באחד העורקים הכליליים של הלב כפי שנצפית ב־CT של הלב ובצנתור

ct_of_the_heart.jpg 

הצילומים המוצגים למעלה הם של מטופל בן 54 שהתלונן על כאבים בחזה, אך כל הבדיקות שעשה היו תקינות - בדיקות הדם, האק"ג והאקו לב במאמץ. מאחר שהוא המשיך לסבול מכאבים בחזה, הוא אושפז ונשלח לבדיקת CT של הלב. מהבדיקה עלה שהוא סובל מהיצרויות באחד העורקים הראשיים בלב, ובעקבות האבחון הוא נשלח מיד לעשות צנתור פולשני טיפולי.

מי ומתי צריך לעשות בדיקת CT של הלב?

במקרים רבים יכול CT של הלב להחליף את הצנתור האבחוני שהוא בדיקה פולשנית. הבדיקה מיועדת במיוחד למטופלים הבאים:

● מי שסובלים מכאבים בחזה, מקוצר נשימה או מחולשה בעת מאמצים שגרתיים - גם אם הם עדיין לא עברו שום בירור מקדים. כפי שכבר צוין - CT של הלב הוא הבדיקה הרגישה ביותר לגילוי מחלת לב כלילית, ובאמצעותו ניתן לגלות אותה כבר בשלבים ההתחלתיים שלה, כאשר הבדיקות המקובלות האחרות (מיפוי לב, אקו לב במאמץ, בדיקת מאמץ רגילה) עדיין לא מגלות דבר. ככל שהגילוי מוקדם יותר, כך ניתן להתחיל מוקדם יותר בטיפול המונע: שינוי באורך החיים, נטילת תרופות ובמקרה הצורך גם צנתור פולשני.

● מי שסובלים מכאבים בחזה וקיבלו תוצאות שאינן חד־משמעיות בבדיקת מיפוי לב או בבדיקת אקו־לב במאמץ.

● מי שחוששים לבריאות ליבם בגלל גורמי סיכון כמו מחלות לב במשפחה, לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של שומנים בדם. CT לב הוא גם הבדיקה המועדפת כשהרופא המטפל רוצה לשלול את קיומה של היצרות משמעותית בעורקים.

● מי שזקוקים להמשך בירור לאחר צנתור פולשני (לדוגמה: להדגמת מום בעורקים הכליליים).

● מי שסובלים מכאבים לאחר ניתוח לב, כמו ניתוח מעקפים. מטרת הבדיקה במקרה כזה היא לוודא שהמעקפים תקינים ומתפקדים כראוי.

● מי שעומדים לפני ניתוח חוזר של הלב או של אבי העורקים (אאורטה). מטרת הבדיקה במקרים כאלה היא להדגים את מבנה הלב.

● מי שהותקן בליבם סטנט (תומכן). מטרת הבדיקה לוודא שהסטנט פתוח ומתפקד כהלכה.

● מי שסובלים ממומים בלב.

● מי שעומדים לפני ניתוחי לב להחלפת מסתמים. CT של הלב מונע במקרה כזה את הצורך בצנתור לב פולשני לפני הניתוח.

● מושתלי מסתם מלאכותי - כשיש חשש שפעולתו אינה תקינה.

למי הבדיקה פחות מתאימה?

● לגברים בני 70 ויותר שסובלים מגורמי סיכון רבים כמו סוכרת שנמשכת זה שנים רבות. הסיבה: אצל גברים כאלה עלולה הבדיקה שלא לאבחן כראוי את בעיותיהם.

למי הבדיקה אינה מתאימה?

● למטופלים שברור כי הם סובלים מחסימה חריפה של העורקים הכליליים (למשל בעקבות בדיקת דם או בעקבות בדיקות אק"ג ואקו לב). מטופלים כאלה זקוקים לצנתור טיפולי מיידי, ואסור להם לבזבז זמן על בדיקות הדמיה נוספות כמו CT של הלב.

איזה מידע נוסף ניתן לקבל מבדיקת CT של הלב?

● הבדיקה מאפשרת להעריך בצורה מדויקת מאוד (בתמונות תלת־ממדיות) את ההתכווצות, את התפקוד ואת העובי של שריר הלב. כמו כן היא נותנת תמונה טובה של מסתמי הלב.

● CT של הלב אומנם מיועד בעיקר כדי לגלות היצרות או חסימה של העורקים הכליליים, שהם הסיבה השכיחה ביותר לכאבים בחזה או לקוצר נשימה, אבל הבדיקה הזאת עשויה לגלות מחלות נוספות שהן מסכנות חיים כמו קרע או מפרצת באבי העורקים (אנאוריזמה) ותסחיף ריאתי. כמו כן היא יכולה לגלות מחלות לא מסוכנות שגורמות לאי־נוחות בחזה כמו בקע סרעפתי. במהלך בדיקת CT של החזה סורקים גם את בית החזה ואת הריאות - כך שניתן לשלול גם את המחלות האלה.

עד כמה הבדיקה בטוחה?

מדובר בבדיקה שרמת הסיכון שלה נמוכה ביותר. מעבר לרגישות הנדירה ביותר (בשיעור של 1 ל־1,000) לחומר הניגוד (רגישות שמתבטאת לרוב בפריחה בלבד) עלול חומר הניגוד גם להחמיר את מצבם של מי שסובלים מאי־ספיקת כליות. לכן לא עושים את הבדיקה הזאת לחולים כאלה.

ומה בנוגע לסכנת הקרינה?

עד לפני כמה שנים הייתה הקרינה בבדיקה הזאת גבוהה יותר בהשוואה לבדיקות CT אחרות, מה שהגביל את השימוש בה. לפיכך השקיעו היצרנים מאמץ רב בפיתוח טכנולוגיות חדשות שמאפשרות להפחית את כמות הקרינה במידה ניכרת. במכשירים החדישים ביותר מיושמת כיום טכנולוגיה חדשנית שהפחיתה את רמות הקרינה אל מתחת ל־4 מיליסיוורט. לשם ההשוואה: בצנתור לב אבחוני יש קרינה בשיעור של כ־5 מיליסיוורט, במיפוי לב - בין 5 ל־12 מיליסיוורט, ב־CT בטן ואגן - בין 8 ל־12 מיליסיוורט, ב־CT חזה - בין 6 ל־8 מיליסיוורט ובממוגרפיה בין 0.7 ל־1 מיליסיוורט.

אילו הכנות יש לעשות לקראת הבדיקה?

• יש להיות בצום של 4 שעות לפני ההגעה לבדיקה (כולל הימנעות משתייה).

• ביום הבדיקה רצוי להימנע משתיית משקאות המכילים קפאין (קפה, תה, קולה, משקאות אנרגיה וכדומה).

• יש להמשיך לקחת את התרופות כרגיל.

• נבדקים שרגישים ליוד או שחולים באסתמה או בקדחת השחת זקוקים להכנה מיוחדת. ההנחיות בנוגע לאותה ההכנה יינתנו עם קביעת התור.

• כדי לקבל תמונות באיכות מיטבית יש לעשות את הבדיקה בדופק של כ־60 פעימות בדקה. לכן רוב המטופלים צריכים לקבל באופן חד־פעמי כדור שמאט את הדופק. את הכדור הזה ייתן להם לפני הבדיקה רופא המשפחה או הקרדיולוג המטפל.

איך עושים את הבדיקה?

הבדיקה במכשיר ה־CT נמשכת כ־5 דקות. במהלך הבדיקה נדרשים הנבדקים לעצור את נשימתם למשך כ־8 שניות. רוב הנבדקים יכולים לעמוד בכך. למידע מפורט ראו את המדריך של כללית לבדיקת CT.

בתוך כמה זמן מתאוששים מהבדיקה?

להבדיל מצנתור לב פולשני, ב־CT של הלב אין צורך באשפוז, והנבדק חוזר לשגרת חייו מיד לאחר הבדיקה.

מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה?

מהספרות הרפואית עולה כי אם לא רואים בבדיקת ה־CT של הלב היצרויות משמעותיות בעורקי הלב, קיים סיכוי נמוך ביותר שתימצא היצרות משמעותית בצנתור פולשני. יתר על כן, הסיכון ללקות בהתקף לב בשנים שלאחר בדיקת CT של הלב שתוצאתה הייתה תקינה הוא קרוב ל־0% במהלך 6 השנים שלאחר הבדיקה.

בדיקת CT של הלב יכולה לתת גם תמונה של הדפנות של כלי הדם, ואילו צנתור פולשני יכול לתת רק את תמונת ההיצרויות. במילים אחרות: בדיקת CT של הלב עשויה לגלות מחלת כלי דם של הלב בשלביה המוקדמים. הבדיקה מאפשרת גילוי מוקדם של טרשת העלולה להתפתח להתקף לב, ולכן היא מאפשרת לתת טיפול תרופתי מונע. ממחקרים עולה  שהתקפי לב יכולים להתפתח גם באזורים שבהם הטרשת אינה גורמת בהכרח להיצרויות משמעותיות. כאמור, באמצעות הצנתור הפולשני ניתן לראות רק היצרויות משמעותיות.

ד"ר אשרף חמדאן הוא קרדיולוג בכיר ואחראי לתחום של דימות הלב בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית