פורסם בראשונה: 15.04.2012
עדכון אחרון: 15.04.2012
  • ד"ר מאשה קרופניקוב ד"ר מאשה קרופניקוב

ביופסיה של השד

לקריאה נוחה
מהי בדיקת ביופסיה של השד ומתי יש צורך לעשות אותה? איך היא נעשית? ירדימו אותי? זה כואב? איך ארגיש אחרי הבדיקה? יש לה תופעות לוואי או סיכונים? מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה? איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי? מדריך
ביופסיה של השד
  1. שמות נוספים של הבדיקה:  Breast Biopsy

מהי ביופסיה של השד?

ביופסיה של השד היא נטילת דגימה מגוש חשוד שהתגלה בשד כדי לקבוע אם הוא שפיר או סרטני.

כיום עושים את רוב הביופסיות באמצעות דיקור מחט ולא באמצעות ניתוח. לביופסיית מחט יש כמה יתרונות על פני ניתוח: היא מכאיבה פחות, היא יותר בטוחה, והצלקות שהיא מותירה קטנות יותר שכן כדי לעשות אותה ניתן להסתפק בחתכים קטנים יותר. את הביופסיה ניתן לעשות באמצעות מחט דקה או עבה.

ביופסיית מחט דקה (FNA - Fine Needle Biopsy) מתאימה למצבים ייחודיים כמו ציסטה בשד. הדיוק שלה נמוך מזה של ביופסיית מחט עבה. היות שמשתמשים במחט דקה מאוד, ניתן לעשות את הבדיקה ללא הרדמה כלל. הפצע שנותר על העור הוא קטן מאוד ולרוב לא גורם לצלקת.

ביופסיית מחט עבה (Core Needle Biopsy) מאפשרת לקבל גליל של רקמת שד לצורך בדיקתה. המחט מוחדרת דרך חתך קטן בעור אחרי שהנבדקת מקבלת זריקה להרדמה מקומית. לרוב החתך אינו מחייב תפרים ומחלים במהירות.

כדי לאתר במדויק את האזור החשוד בשד שממנו יש ליטול את הביופסיה יכול הרופא להיעזר בחוש המישוש - אם אכן ניתן למשש את הממצא החשוד. אם לא ניתן למשש אותו, עשוי הרופא להיעזר בבדיקות הדמיה שונות. בדיקת ההדמיה הנוחה והזמינה ביותר היא אולטרסאונד שדיים.

אם לא מצליחים לזהות את הממצא בבדיקת אולטרסאונד, ניתן להיעזר בבדיקת ממוגרפיה. איתור ממצאים לביופסיה באמצעות ממוגרפיה מצריך עיבוד תמונות דו־ממדיות באמצעות תוכנת מחשב והכוונה ממוחשבת של המחט. השיטה הזאת נקראת ביופסיה סטריאוטקטית.

כל מה שאת צריכה לדעת על ממוגרפיה: צפי עכשיו

בדיקת ממוגרפיה

קיימים כמה מכשירים אוטומטיים שמשמשים לביופסיית מחט עבה. כמה מהם "יורים" את המחט בעזרת קפיץ, ואילו אחרים מייצרים ואקום ששואב את הנגע לתוך המחט. נהוג לקחת יותר מדגימה אחת כדי לשפר את דיוק הבדיקה. כמו כן נוהגים לעיתים לסמן באמצעות סיכת ניתוח (קליפס מתכתי זעיר) את האזור שממנו נלקחה הדגימה.

ביופסיית מחט עבה היא כיום השיטה הנפוצה והמומלצת ביותר. עם זאת ייתכנו מצבים רפואיים שבהם ימליץ הרופא על ביופסיה פתוחה (ביופסיה באמצעות ניתוח). במקרים כאלה נעשית הביופסיה בחדר ניתוח בהרדמה כללית או מקומית. הניתוח גורם בדרך כלל לחתך גדול יותר בעור שאותו יש לסגור באמצעות תפרים או באמצעות סיכות ניתוח.

מתי עושים את הבדיקה?

ביופסיית שד נעשית במקרה שעולה חשש שיש גידול בשד (סרטן השד). החשש הזה עולה במקרים הבאים:

· בבדיקה ידנית חשים כי קיים גוש בשד.

· גוש או ממצא חשוד אחר נמצאו בשד בבדיקת הדמיה כלשהי: ממוגרפיה, אולטרסאונד או MRI.

· ישנו שינוי בצורת השד.

· הפטמה הפכה להיות שקועה.

· הופיעו שינויים בעור השד.

· מהפטמה מופרש נוזל שאינו חלב.

צריך הכנה מוקדמת?

אם הכוונה היא לעשות ביופסיית מחט בהרדמה מקומית, אין צורך בהכנה מוקדמת לבדיקה ואין צורך להיות בצום. אם הנבדקת מקבלת תרופות מדללות דם, יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע להפסקה זמנית של הטיפול הזה. גם אם אין אפשרות להפסיק את נטילת התרופות האלה, הרי בדרך כלל ניתן בכל זאת לעשות את הבדיקה, אם כי יש להביא בחשבון שייתכן דימום משמעותי יותר.

לתשומת ליבך
ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה. בעת זימון התור במוקד 2700* או ישירות במרפאה יתנו לך את ההנחיות הנהוגות במרפאה שבה יבדקו אותך.

 

איך עושים את הבדיקה?

הבדיקה יכולה להיעשות בשכיבה או בישיבה. אם אין נעזרים באמצעי הדמיה, כוללת הבדיקה את השלבים הבאים: הרופא מאתר את הממצא החשוד בבדיקה ידנית, מחטא את העור, עושה בו חתך זעיר כדי לאפשר החדרה של המחט, מחדיר את המחט לתוך החתך (באמצעות מכשיר מיוחד שנושא את המחט), לוקח דגימה (לרוב שומעים "קליק" בעת לקיחת הדגימה) ולבסוף חובש את החתך בעור באמצעות תחבושת קטנה.

אם הביופסיה נעשית בעזרת אולטרסאונד, מאתר הרופא את האזור החשוד בעזרת מכשיר האולטרסאונד וגם מוודא באמצעותו שהמחט נמצאת כל הזמן במקום הנכון.

בביופסיה סטריאוטקטית יושבת הנבדקת או שוכבת על מיטת בדיקה מיוחדת, והשד שנבדק מושחל דרך חריץ ומוחזק באמצעות מכשיר כדי למנוע תזוזה. לאחר מכן עושים כמה צילומי ממוגרפיה ובעזרתם מכוונים את המחט לאזור שממנו רוצים ליטול את הדגימה.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

בדיקה ללא אמצעי הדמיה נמשכת לרוב כ־20 דקות.

בדיקות שנעשות בעזרת הדמיית אולטרסאונד או ממוגרפיה הן ממושכות יותר ועשויות להימשך שעה ואף יותר.

ירדימו אותי?

רק אם הביופסיה תהיה בשיטה הפתוחה (בניתוח), שהשימוש בה הוא מועט.

בביופסיית מחט, שהיא השיטה המועדפת, מסתפקים בדרך כלל בהרדמה מקומית בלבד.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

ייתכן שתרגישי כאב קל או צריבה בזמן שתקבלי את זריקת ההרדמה המקומית. במהלך הבדיקה ייתכן שתחושי לחץ קל. נשים שעוברות בדיקות סטריאוטקטיות מדווחות לעיתים על אי־נוחות בצוואר ובכתפיים כתוצאה משכיבה ממושכת יחסית על מיטת הבדיקה.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

ייתכן שתרגישי כאב קל באזור הביופסיה. במקרה כזה ניתן להיעזר במשככי כאבים הנמכרים ללא מרשם רופא. מומלץ להימנע מפעילות גופנית נמרצת ומהפעלה מאומצת של פלג הגוף העליון ביומיים שלאחר הבדיקה.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

מדובר בבדיקה ששיעור הסיבוכים בה הוא מזערי. הסיבוכים האפשריים כוללים דימום, זיהום ותגובה אלרגית לחומרי ההרדמה המקומית. שיעור הסיבוכים מעט יותר גבוה כשמדובר בביופסיה שנעשתה בשיטה הפתוחה.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

אם הבדיקה נעשתה בהרדמה מקומית - כן.
אם הבדיקה נעשתה בטשטוש או בהרדמה כללית - לא.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

לאחר שבוע עד עשרה ימים יימסרו תוצאות הביופסיה לרופא ששלח אותך לעשות את הבדיקה, והוא יזמן אותך לביקור כדי לדון איתך על המשמעות שלהן.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

יש לפנות לרופא אם מופיעים אחד או יותר מהסימנים הבאים:

· חום מעל 38 מעלות.

· דימום או הפרשת מוגלה מפצע הביופסיה.

· אודם, חום מקומי או נפיחות באזור הביופסיה.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

תשובה של בדיקה פתולוגית כתובה לרוב באנגלית וכוללת את המרכיבים הבאים:

· תיאור כללי של הדגימה ואף של הכלי שבו היא הגיעה.

· תיאור הדגימה בבדיקה המיקרוסקופית.

· האבחנה.

הממצאים האפשריים כוללים שינויים פיברוציסטיים (מצב שפיר שבו קיימת אי־סדירות של רקמת השד), גידולים שפירים (כמו פיברואדנומות או פפילומות) וגידולים ממאירים (קרצינומות מסוגים שונים). אם מדובר בגידול ממאיר, תכלול התשובה גם מידע על נוכחות של רצפטורים (קולטנים) מסוג HER2 וכן של רצפטורים לאסטרוגן ולפרוגסטרון. הנתונים האלה משמשים כדי לקבוע את דרגת המסוכנות של הגידול וכדי לתכנן את הטיפול בו.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

אם מדובר בגוש שפיר, ניתן להסתפק במעקב שד שגרתי בהתאם לגילך ולגורמי הסיכון שלך. אם מתגלה גידול ממאיר, יש צורך בטיפולי המשך. אלה עשויים לכלול ניתוח, הקרנות, טיפול בתרופות הורמונליות וטיפול בתרופות כימותרפיות. לכל אשה מותאם טיפול ייחודי בהתאם לגילה, להתקדמות המחלה ולמאפיינים הספציפיים של הסרטן כפי שהתגלו בבדיקה המיקרוסקופית.

ד"ר מאשה קרופניקוב היא מומחית לרפואת משפחה במרפאת אהרונוב של כללית בתל־אביב. היא בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעשות בדיקת דם?

​כבר לא צריך לצאת מהבית - כללית מושלם מגיעה עד אליכם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל