פורסם בראשונה: 22.07.2012
עדכון אחרון: 04.08.2015
  • ד"ר מאשה קרופניקוב ד"ר מאשה קרופניקוב
  • ד"ר מוטי חיימי ד"ר מוטי חיימי

אולטרסאונד מפרקי ירכיים

לקריאה נוחה
מהי בדיקת אולטרסאונד של מפרקי הירכיים? איך ומתי עושים אותה? כמה זמן היא נמשכת? האם יש לה תופעות לוואי וסיבוכים? מהי המשמעות של תוצאותיה? מדריך
אולטרסאונד מפרקי ירכיים

שם נוסף של הבדיקה: Hip Ultrasound

מהי בדיקת אולטרסאונד מפרקי הירכיים?

זוהי בדיקה של המבנה ושל המנח של מפרקי הירכיים.

מכשיר האולטרסאונד כולל צג טלוויזיה וזרוע שנקראת מתמר. המתמר פולט גלי אולטרסאונד (גלי קול שהאוזן האנושית אינה מסוגלת לשמוע) וקולט אותם בחזרה לאחר שהם הוחזרו מרקמות הגוף השונות. עיבוד ממוחשב של גלי הקול המוחזרים מאפשר לקבל על צג תמונות של פנים האיבר הנבדק. בדיקת אולטרסאונד אינה מתאימה לאיברים שמכילים בתוכם אוויר כמו המעיים והריאות ואינה אידיאלית להדמיה של עצמות. בילדים חלק ניכר מהמפרק מכיל סחוס, ולכן ניתן לראותו היטב בבדיקת אולטרסאונד.

הכנה לבדיקת אולטרסאונד

מתי צריך לעשות את הבדיקה?

הבדיקה נעשית כשעולה החשד שיש הפרעה בהתפתחות של מפרק הירך מסוג DDH. הסבר קצר: מפרק הירך בנוי כמו מכתש ועלי. אצל יילודים שסובלים מ־DDH המכתש (עצם האגן) הוא רדוד, וכתוצאה מכך העלי (עצם הירך) אינו יציב בתוך המפרק. הקצה של עצם הירך יכול להיות מחוץ למכתש באופן חלקי (תת־נקיעה) או באופן מלא (פריקה). למצב כזה עלולות להיות השלכות קשות:

· הרגל עלולה להיות לכאורה קצרה יותר (סימן לפריקה).

· תיתכן אסימטריה בקפלים בירך ובעכוז.

· תיתכן הגבלה ביכולת לפסק את הירכיים.

· ילדים שכבר הולכים עלולים לצלוע.

ברוב בתי החולים והמרפאות בישראל לא נהוג כיום לעשות את הבדיקה באופן שגרתי לכל הילדים, אלא רק במצבים שבהם יש חשד  לקיום ההפרעה. חשד כזה יכול לעלות במקרים הבאים:

· כאשר בבדיקה הגופנית מתגלים הגבלה בפישוק, אסימטריה של הקפלים ברגליים, פישוק רחב, עיוות בכפות הרגליים או שומעים "קליק" בעת הנעת הירכיים (הממצאים האלה נקראים בשפה המקצועית "מבחני יציבות חיוביים").

· כאשר ישנו סיפור משפחתי: אח או אחות קודמים סבלו מ־DDH. ישנה טענה - שעדיין מצריכה מחקר - שלבנות בכורות סיכון מוגבר ללקות ב־DDH.

· במקרה שהתגלו סימנים מחשידים במהלך הלידה: מצג עכוז, כמות קטנה מדי של מי שפיר, לידה רב־עוברית.

· במקרה של פגוּת - התינוק או התינוקת נולדו לפני המועד שבו אמור היה ההריון להסתיים.

· ישנם בתי חולים מעטים שבהם נהוג לעשות את הבדיקה באופן שגרתי לכל התינוקות הנולדים.

הבדיקה נעשית לרוב כ־6 שבועות לאחר הלידה. לא רצוי לעשות את הבדיקה מוקדם מדי - כי עלול להתקבל ממצא חיובי באופן שגוי (False Positive) - אך גם לא רצוי לדחות את הבדיקה לגיל מבוגר מדי, שכן האיחור באבחון עלול לגרום לאיחור במתן הטיפול המתאים. לאחר גיל שנה נבדק החשד ל־DDH באמצעות צילום רנטגן (שכרוך בקרינה), ולכן רצוי לעשות לפני כן את בדיקת האולטרסאונד.

בילדים גדולים יותר נעשית הבדיקה לעיתים רחוקות יותר - בדרך כלל כדי לאבחן בעיות שקשורות לרקמות הרכות הסמוכות למפרקים כמו שרירים, גידים או בורסות (כיסים של נוזל שנמצאים בין השרירים לגידים). כמו כן נהוג לעשות את הבדיקה בילדים גדולים יותר במקרה של צליעה ושל חשד לדלקת במפרק הירך (סינוביטיס) - לרוב לאחר מחלות נגיפיות שונות.

צריך הכנה מוקדמת?

כדאי להגיע לבדיקה בבגדים נוחים שניתן לפשוט בקלות.

אם מדובר בבדיקה של תינוק, יש להשתדל שהוא יגיע אליה שבע ורגוע. ניתן להאכיל את התינוק מבקבוק תוך כדי הבדיקה.

כאשר הנבדק הוא ילד גדול יותר, כדאי להסביר לו - בהתאם לגילו - על הבדיקה ועל האופן שבו היא נעשית. ניתן להביא ספר או צעצוע אהוב כדי ליצור אווירה נינוחה יותר.

לתשומת ליבך
ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה. בעת זימון התור במוקד 2700* (שלוחה 1 - זימון תורים) או ישירות במרפאה, ייתנו לך את ההנחיות הנהוגות במרפאה שבה יבדקו אותך.​

איך עושים את הבדיקה?

ילדים נבדקים כמעט תמיד בשכיבה על הגב, ואילו מבוגרים נבדקים לעיתים בשכיבה על הצד. רופא או טכנאי מצמיד לאיבר הנבדק את המתמר של מכשיר האולטרסאונד לאחר שמרח על העור ג'ל מיוחד על בסיס מים. תפקיד הג'ל הוא למנוע היווצרות של כיסי אוויר ולשפר את איכות התמונה שמתקבלת. הבודק מזיז את המתמר במהלך הבדיקה כדי לקבל תמונות של אזורים שונים.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

לרוב - עד 20 דקות.

ירדימו אותי?

לא.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

בדרך־כלל הבדיקה אינה מכאיבה. אולם אם האזור הנבדק רגיש מאוד למגע, תיתכן תחושת אי־נוחות בזמן הבדיקה.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

כמו לפני הבדיקה. לבדיקה אין שום השפעה על ההרגשה.

יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

לא. מדובר בבדיקה לא פולשנית שאינה מבוססת על חשיפה לקרינה מייננת כמו צילום רנטגן. לא ידוע על תופעות לוואי או על סיכונים כלשהם שקשורים לבדיקה.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן.

מתי "אחזור לעצמי"?

לבדיקה אין שום השפעה על הנבדק, ולכן גם אין שום צורך בהתאוששות.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

רופא רדיולוג (מומחה לבדיקות הדמיה) יפענח את התוצאות וישלח בתוך כמה ימים דו"ח לרופא המטפל שהפנה אותך לעשות את הבדיקה. לכן עליך לחזור אל הרופא המטפל כדי לשוחח איתו על התוצאות ועל משמעותן. לעיתים עשוי הרופא הרדיולוג לשוחח איתך מיד לאחר הבדיקה על תוצאותיה. 

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

לא ייתכנו סימנים כאלה בעקבות הבדיקה.

מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה?

אם עולה מהבדיקה שהתינוק סובל מ־DDH, תוגדר חומרת התופעה לפי אחת השיטות המוכרות (באמצעות אותיות או מספרים).

אצל ילדים גדולים יותר כולל בדרך כלל הפענוח התייחסות לכמות הנוזל שבתוך מפרק הירך.

במבוגרים מתייחס הפענוח בעיקר לרקמות הרכות ולממצאים בהם כמו שטפי דם, גידולים, קרעים ודלקות.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

בתינוקות שסובלים מהפרעות בהתפתחות של מפרק הירך יש חשיבות רבה לגילוי המוקדם. ככל שהאבחנה נעשית מוקדם יותר, כך הטיפול בבעיה קל יותר.

בתינוקות קטנים, שאצלם התגלתה בעיה של DDH, ניתן לעיתים להסתפק בהחתלה כפולה, בכרית מיוחדת (כרית פרייקה) או ברצועות מיוחדות (רצועות פבליק) שמחזיקות את המפרק במנח מיטבי. האמצעים האלה מגדילים למעשה באופן מכני את הפישוק של התינוק וגורמים למפרק "להתיישב" במקומו כראוי.

בשבועות הראשונים יש להשתמש באמצעים האלה במשך 23 שעות ביממה, אך בהמשך ניתן להשתמש בהם רק בעת שהתינוק ישן. יש להתמיד בכך עד שמתקבל מפרק ירך תקין (או עד שמגיעים למסקנה שהטיפול אינו יעיל ושיש לנקוט דרך טיפולית אחרת). אם הבעיה מאובחנת ומטופלת בשלב מוקדם, משיג הטיפול את מטרתו ב־95% מהמקרים.

אם הטיפול באמצעים האלה לא השיג את מטרתו, או שהבעיה במפרק התגלתה בשלב מאוחר (בסביבות גיל חצי שנה), יצטרך התינוק - בדרך כלל - להיות בגבס במשך תקופה מסוימת.

אם האבחון נעשה רק לקראת גיל שנה (או שנכשל טיפול באמצעים אחרים) - לרוב כבר יהיה צורך בניתוח אורתופדי מורכב למדי, שמטרתו להחזיר את מפרק הירך למקומו. לאחר הניתוח יש לקבע את המפרק המנותח בגבס. הקיבוע בגבס נותר על כנו במשך כמה חודשים, אך מדי כמה שבועות מוסר הגבס, ונבדקת מידת היציבות של המפרק.

אזהרה: אם לא מטפלים בבעיית DDH, צפוי הילד לסבול מהבדלים באורך הגפיים ומצליעה. ככל שהילד יגדל, כך הוא יסבול מכאבים חזקים יותר וממגבלות תפקודיות חמורות יותר.

ילדים גדולים יותר, שבמפרק הירך שלהם מתגלית כמות מוגברת של נוזל, חייבים לעבור אבחון שמטרתו לוודא אם מדובר בזיהום חיידקי במפרק או בתופעה מתונה יותר שמופיעה לאחר מחלה ויראלית. אם נשללה האפשרות של זיהום חיידקי, כולל הטיפול מנוחה ומתן תרופות נוגדות דלקת. במקרים שבהם מדובר בזיהום חיידקי, כולל הטיפול הכנסת נקז להוצאת מוגלה ומתן אנטיביוטיקה דרך הווריד.


ד"ר מאשה קרופניקוב היא מומחית לרפואת משפחה במרפאת אהרונוב של כללית בתל־אביב. היא בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית

ד"ר מוטי חיימי הוא מומחה ברפואת ילדים ובהמטו־אונקולוגיה במרכז בריאות הילד בחיפה מקבוצת כללית. כמו כן הוא מנהל פורום מחלות ילדים באתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעשות בדיקת דם?

​כבר לא צריך לצאת מהבית - כללית מושלם מגיעה עד אליכם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל