פורסם בראשונה: 02.06.2011
עדכון אחרון: 29.10.2015
  • ד"ר טליה קינר ד"ר טליה קינר
  • קטיה אורבין ד"ר קטיה אורבין

מיפוי לב

לקריאה נוחה
מהי בדיקת מיפוי לב? מתי יש צורך לעשות אותה וכיצד היא נעשית? האם היא מכאיבה? האם יש לה תופעות לוואי? מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה? מדריך
מיפוי לב

שמות נוספים של הבדיקה:
Nuclear Stress Test, Myocardial Perfusion Imaging


מהו מיפוי לב?

מיפוי לב הוא בדיקת הדמיה שמיועדת להעריך את זרימת הדם ללב בעורקי הלב וכן את החיוּת ואת התפקוד של שריר הלב. התמונות והסרטונים המתקבלים בבדיקה מראים אזורים בלב שזרימת הדם בהם לקויה ואזורים שבהם שריר הלב פגוע.

זרימה לקויה של דם לשריר הלב או חסימה של כלי דם בלב עלולות לגרום לאוטם בשריר הלב (התקף לב).

כדי לראות את זרימת הדם בלב מוזרק לדם לפני הבדיקה חומר סימון רדיואקטיבי הפולט כמות קטנה של קרינה. החומר עובר בגוף במחזור הדם - ובכלל זה בעורקי הלב - נספג בתאים החיים בשריר הלב ומצולם במצלמה מיוחדת שרגישה לחומר הרדיואקטיבי. אזורים בשריר הלב שהספקת הדם אליהם נפגעה בגלל חסימה או היצרות של עורק מתגלים בצילום בקלות, שכן הם קולטים פחות חומר סימון בהשוואה לאזורים אחרים שמקבלים הספקת דם תקינה והרבה חומר סימון.

מתי יש צורך במיפוי לב?

מיפוי לב מאפשר לרופא להעריך האם שריר הלב של הנבדק סובל מהספקת דם לקויה, מתכווץ בצורה תקינה או סבל בעבר מהתקף לב. ניתן לקבל הערכה יחסית של חומרת הליקוי בהספקת הדם ועל פי כך להחליט האם יש הצדקה להמשך בירור פולשני.

במילים אחרות, הבדיקה מאפשרת לדעת האם ישנה בעיה בהספקת הדם ללב ואם כן מהי חומרתה בהשוואה להספקה תקינה. יש להבין שלא בכל מצב של ירידה בהספקת הדם יש צורך בפעולה פולשנית (צנתור לב טיפולי) כדי לפתוח את החסימה. לעיתים, כשהליקוי הוא קטן ולא מסוכן, ניתן להסתפק בטיפול תרופתי שמרני בלבד.

הרופא עשוי להפנות את המטופל לבדיקת מיפוי לב במצבים הבאים:

• כדי לברר את הגורם לכאבים בחזה או להחמרה בתעוקת לב.

• כדי להעריך את מצבו של שריר הלב לאחר אוטם בשריר הלב.

• לאחר צנתור לב אבחוני - כדי להחליט אם להמשיך לצנתור לב טיפולי או להסתפק בטיפול תרופתי שמרני).

• כדי להעריך את יעילות הטיפול שניתן לבעיה בעורקי הלב (תרופות, צנתור לב טיפולי או ניתוח מעקפים).

• כדי להעריך את מצבם של עורקי הלב לפני שמתחילים בפעילות גופנית מאומצת או לפני ניתוח - אצל נבדקים שנמצאים בסיכון מוגבר לבעיות בלב.

איך עושים את הבדיקה?

ברוב המקרים נעשית הבדיקה בשני שלבים: במאמץ ובמנוחה. עם זאת סדר השלבים עשוי להשתנות.

החלק הראשון של הבדיקה נעשה בדרך כלל במאמץ, תוך כדי הליכה מאומצת על הליכון (בדומה לבדיקת ארגומטריה). הנבדק מתבקש ללכת על הליכון חשמלי או לרכוב על אופני כושר. במהלך הבדיקה מועלית מדי פעם דרגת המאמץ. מי שאינו מסוגל לעשות מאמצים (למשל, עקב בעיות אורתופדיות או כושר גופני ירוד) יכול לקבל תרופה דרך הווריד שמרחיבה את עורקי הלב או תרופה שגורמת ללב לפעום מהר יותר. מטרת התרופה היא לגרום לתגובה הדומה לפעילות הלב בזמן מאמץ גופני. במשך כל הבדיקה נעשה רישום אק"ג ולחץ דם. כמו כן מבקשים מהנבדק לדווח על תחושות כמו כאבים בחזה, קוצר נשימה, סחרחורת או בחילה.

בשיא המאמץ מזריקים לווריד ביד חומר סימון שפולט קרינה רדיואקטיבית בכמות קטנה (לרוב תליום או טכנציום) ומבקשים מהנבדק להמתין במשך 45-15 דקות עד שיתפזר במחזור הדם וייקלט בשריר הלב. מצלמה מיוחדת מצלמת את הלב מזוויות שונות.

בחלק השני של הבדיקה - שלב המנוחה - שוב מזריקים חומר רדיואקטיבי לווריד. לאחר ההזרקה מבקשים מהנבדק לשכב על מיטת הבדיקה ולהמתין במשך 45-15 דקות כדי לאפשר לחומר הסימון לעבור במחזור הדם ולהיקלט שוב בשריר הלב. מצלמה מיוחדת שוב מצלמת תמונות של שריר הלב מזוויות שונות.

אם הבדיקה במאמץ היא תקינה, לרוב אין צורך לעשות את הבדיקה במנוחה.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

הבדיקה על כל שלביה נמשכת לרוב בין שעתיים לארבע שעות.

ירדימו אותי?

לא.

צריך הכנה מוקדמת?

• מומלץ להגיע לבדיקה בלבוש קל ובנעליים נוחות כדי להבטיח תנאים מיטביים לעשיית הפעילות הגופנית הנדרשת.

• כמה שעות לפני הבדיקה יש להיות בצום, וביממה שלפני הבדיקה יש להימנע ממוצרי מזון המכילים קפאין (קפה, תה, קולה, שוקולד).

• הרופא עשוי להנחות את הנבדק לא ליטול לפני הבדיקה חלק מהתרופות הקבועות שלו. יש להתייעץ איתו בנושא הזה. אסור להפסיק נטילה של תרופות קבועות ללא התייעצות עם הרופא.

• יש לעדכן את הרופא ואת הצוות הבודק אם משתמשים באחת מהתרופות הבאות: סילדנפיל (ויאגרה), טדלפיל (סיאליס) או ורדנפיל (לביטרה). במיוחד יש לעדכן את הרופא ואת הצוות אם ניטלה אחת מהתרופות האלה ב־24 השעות שלפני הבדיקה. הסיבה להנחיה הזאת: במקרה של תעוקת חזה במהלך הבדיקה עשוי הרופא לתת לנבדק תרופה להרחבת עורקי הלב. מתן תרופה כזאת למי שנטלו ויאגרה (או כל תרופה אחרת מאותה המשפחה) עלול לגרום לירידה מסוכנת בלחץ הדם.

• על נשים בגיל הפריון לומר לרופא אם יש סיכוי שהן בהריון.

• לנשים מיניקות מומלץ לא להניק במשך יומיים לאחר הבדיקה. ביומיים האלה עליהן לשאוב את החלב ולהשליך אותו.

לתשומת ליבך
ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה. בעת זימון התור במוקד 2700* או ישירות במרפאה יתנו לך את ההנחיות הנהוגות במרפאה שבה יבדקו אותך.


זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הצילום עצמו אינו מכאיב, אך במהלכו מבקשים מהנבדק לשכב ללא תזוזה.

לצורך הזרקת חומר הסימון לתוך הווריד מתקינים ביד עירוי תוך־ורידי (צינורית קטנה שמוחדרת לווריד). כשמתקינים את העירוי חשים דקירה קלה ביד, בדומה לדקירה שחשים בבדיקת דם רגילה. עם הזרקת חומר הסימון תיתכן תחושת קור שמתפשטת במעלה הזרוע, אך היא נעלמת כעבור זמן קצר.

רק במקרים נדירים גורם חומר הסימון לתופעות לוואי או לתגובה אלרגית.

שלב הבדיקה שדורש פעילות גופנית מאומצת נעשה בדומה למבחן מאמץ. במהלך הבדיקה מבקשים מהנבדק ללכת על הליכון חשמלי או לרכוב על אופני כושר. תוך כדי הפעילות המאומצת שלו בודקים ורושמים את לחץ הדם וכן את פעילות הלב באמצעות אק"ג. קצב ההליכה ודרגת הקושי מועלים בהדרגה בהתאם לגיל הנבדק, למצבו הרפואי ולכושרו הגופני. אפשר להפסיק את הבדיקה בכל עת אם הנבדק חש שאינו יכול להמשיך אותה.

הזרקת החומר שמרחיב את עורקי הלב עלולה להיות מלוּוה בתחושת צריבה קלה באזור העירוי. נבדקים מדווחים לעיתים בעקבות ההזרקה על כאב ראש, על בחילה ועל דפיקות לב. תופעות לוואי דומות עלולות להיות אם מקבלים תרופה הגורמת ללב לפעום בעוצמה ובמהירות כמו בעת מאמץ גופני.

תופעות לוואי אחרות הן נדירות. יש לדווח לצוות הבודק אם חשים אחת או יותר מהתופעות הבאות בזמן הבדיקה או אחריה:

• כאב או אי־נוחות בחזה.

• סחרחורת או חולשה.

• קוצר נשימה.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

לאחר הבדיקה ניתן ברוב המקרים לשוב לפעילות רגילה. ייתכן כאב קל במקום הדקירה בזרוע. החומר הרדיואקטיבי נעלם ברובו מהגוף בתוך יום וצפוי להיעלם לחלוטין בתוך יומיים.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

מיפוי לב הוא בדיקה בטוחה, ושיעור הסיבוכים המסוכנים המתלווה אליה הוא נמוך. במקרה של מחלת לב ייתכנו כאבים בחזה בזמן ביצוע המאמץ הגופני או בזמן הזרקת התרופה שגורמת לפעילות מוגברת של הלב. נדיר מאוד שהבדיקה תגרום לאוטם בשריר הלב, להפרעת קצב מסוכנת, לקוצר נשימה או לשינויים קיצוניים בלחץ הדם. במהלך הבדיקה ישנו מעקב צמוד אחר תפקוד הלב, ולנבדק ניתן טיפול הולם במקרה הצורך.

מיפוי לב כרוך בחשיפה לכמות קטנה של קרינה מייננת. ההערכה המקובלת היא שהסיכון בחשיפה לכמות כזאת של קרינה הוא נמוך בהשוואה לתועלת שטמונה בבדיקה. אולם במקרה שהמטופלת בהריון או מיניקה, חשוב שהיא תאמר זאת לרופא. אם הדבר אפשרי - עדיף לדחות את הבדיקה או לבחור בבדיקה חלופית כדי לא לסכן את התינוק.

רק לעיתים נדירות גורם חומר הסימון לתופעות אלרגיות - ואלה בדרך כלל קלות ומסתכמות בפריחות ובנפיחויות. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית חמורה ומסכנת חיים (אנפילקסיס).

תיתכן תחושת כאב במקום החדרת העירוי לתוך הווריד. יש סיכון קל לדימום או לזיהום באזור הדקירה.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

רופא קרדיולוג או רופא מומחה לרפואה גרעינית יפענחו את תוצאות הבדיקה וישלחו בתוך כמה ימים דו"ח לרופא המטפל שנתן את ההפניה לבדיקה. לכן יש לחזור אל הרופא המטפל כדי לשוחח איתו על התוצאות ועל משמעותן. לעיתים עשוי הרופא המפענח לשוחח עם הנבדק מיד לאחר הבדיקה על תוצאותיה. אם הבדיקה מצביעה על בעיה משמעותית ומסכנת חיים, עשוי לעיתים הרופא המפענח ליצור מיד קשר עם הרופא שהפנה את המטופל לבדיקה או אפילו להפנות אותו היישר לחדר מיון.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

יש לפנות לייעוץ רפואי אם לאחר הבדיקה חשים:

• כאב או אי־נוחות בחזה.

• סחרחורת.

דפיקות לב.

• קוצר נשימה.

• כן יש לפנות לייעוץ רפואי אם מופיעה פריחה.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

משמעותן של תוצאות תקינות היא שאין סימנים לפגיעה בעורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב. עם זאת, בדיקה תקינה אינה שוללת לחלוטין קיום מחלת לב. כך, למשל, ב־15%-10% מהמקרים לא תגלה הבדיקה חסימות בעורקי הלב, וכדי לגלותן יש צורך בבדיקות אחרות. המשמעות של תוצאות הבדיקה תלויה בסיבות לביצוע הבדיקה וכן בתסמינים ובמחלות הרקע של הנבדק.

תוצאות לא תקינות עשויות להעיד על התופעות הבאות:

• פגיעה בהספקת הדם לשריר הלב עקב היצרות או חסימה בעורקים הכליליים.

• צלקת בשריר הלב עקב אוטם (התקף לב) שהתרחש בעבר.

• ירידה בתפקוד של שריר הלב.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

בהתאם לתוצאות הבדיקה עשוי הרופא להמליץ על הצעדים הבאים:

• המשך טיפול ללא שינוי וקביעת מועד לפגישת מעקב.

• ביצוע בדיקות נוספות כמו אקו לב.

• שינוי בטיפול התרופתי.

• צנתור לב אבחוני או צנתור לב טיפולי.

• ניתוח מעקפים.

ד"ר טליה קינר היא רופאת משפחה במרפאת חצור הגלילית של כללית, בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ושל הדסה

ד"ר קטיה אורבין היא מומחית בקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעשות בדיקת דם?

​כבר לא צריך לצאת מהבית - כללית מושלם מגיעה עד אליכם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל