• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום חוב מהיר תשלום חוב מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 02.06.2011
עדכון אחרון: 08.11.2012

  • ד"ר טליה קינר

תפקודי ריאות

מהי בדיקת תפקודי ריאות? איך ומתי עושים אותה? האם היא מכאיבה? כמה זמן היא נמשכת? מהי המשמעות של תוצאותיה? מדריך

תפקודי ריאות

שמות נוספים של הבדיקה: בדיקת ספירומטריה, Spirometry

מהי בדיקת תפקודי ריאות?

בדיקת תפקודי ריאות משמשת לאבחון אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ומחלות נוספות שגורמות לקשיים בנשימה.

נוסף על כך משמשת הבדיקה למעקב תקופתי אחר תפקוד הריאות במטופלים הסובלים ממחלת ריאות ולבחינת יעילותו של הטיפול הקבוע.

בבדיקת תפקודי ריאות נמדד נפח האוויר שהנבדק מסוגל לשאוף ולנשוף. בבדיקה מודדים גם כמה מהר מצליח הנבדק לנשוף את האוויר מהריאות. ערכים נמוכים מהממוצע עלולים להצביע על כך שהריאות מתפקדות פחות טוב מהרצוי.

מתי יש צורך לבדוק את תפקודי הריאות?

הרופא עשוי להפנות לבדיקת תפקודי ריאות במקרים הבאים:

• קוצר נשימה.

שיעול ממושך.

• לבירור סימנים שהתגלו בבדיקה גופנית ושמצביעים על מחלת ריאות - למשל צפצופים שנשמעים בעת האזנה לריאות.

• לבירור מצבם של חולים במחלת ריאות כרונית. באמצעות הבדיקה עוקב הרופא אחר התקדמות המחלה ואחר יעילות הטיפול בה.

• לבירור אם נגרם נזק לריאות כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים, למשל במקום העבודה.

האם יש צורך בהכנה מוקדמת לבדיקה?

• הרופא ידריך אותך אם להפסיק לפני הבדיקה את השימוש במשאפים או בתרופות אחרות.

• מומלץ ללבוש בגדים נוחים ולא הדוקים שלא יפריעו לך לנשום עמוק.

• מומלץ להימנע מאכילת ארוחה גדולה לפני הבדיקה, שכן התרחבות הקיבה עלולה להפריע לביצוע נשימה עמוקה.

• מומלץ מאוד לא לעשן ב־24 השעות שלפני הבדיקה.

לתשומת ליבך
ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה. בעת זימון התור במוקד 2700* או ישירות במרפאה יתנו לך את ההנחיות הנהוגות במרפאה שבה יבדקו אותך.

 

איך נעשית הבדיקה?

הוראות מפורטות ייתנו לך הטכנאי או האחות זמן קצר לפני שיבדקו אותך. חשוב לוודא שההוראות ברורות ושברור לך מה צריך לעשות. ביצוע לא נכון של הבדיקה עלול לתת תוצאה לא מדויקת.

הבודק יבקש ממך לשאוף שאיפה עמוקה ולנשוף את האוויר חזק ככל האפשר במשך כמה שניות לתוך צינור המחובר למכשיר מדידה (ספירומטר). יש צורך לחזור על הבדיקה לפחות שלוש פעמים כדי לוודא שהתוצאות מהימנות.

ייתכן שיבקשו ממך לחזור על הבדיקה לאחר שאיפת תרופה המרחיבה את דרכי הנשימה (נקראת גם מרחיב סימפונות). במקרה כזה יבקשו ממך להמתין 30-15 דקות לאחר שאיפת התרופה ורק לאחר מכן תיערך הבדיקה החוזרת. כך יוכל הרופא להשוות בין התוצאות של שתי הבדיקות ולראות אם התרופה שיפרה את תפקוד הריאות שלך.

מכיוון שהבדיקה מצריכה ביצוע מדויק של הוראות ונשיפה חזקה של האוויר, היא לא מתאימה - בדרך כלל - לילדים מתחת לגיל 5.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

כ־10 דקות.

אם יש צורך בחזרה על הבדיקה לאחר שאיפת תרופה שמרחיבה את הסימפונות יש להמתין 30-15 דקות ולעשות בדיקה חוזרת.

במקרה כזה עשוי ההליך כולו להימשך כ־50 דקות (30 דקות המתנה ו־20 דקות לשתי הבדיקות).

ירדימו אותי?

לא.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הבדיקה לא מכאיבה. מכיוון שהבדיקה דורשת נשיפה חזקה, תיתכן לאחריה תחושת קוצר נשימה או סחרחורת למשך זמן קצר. לעיתים ישימו מצבט על אפך במהלך הבדיקה כדי לסגור את הנחיריים ולמנוע בריחת אוויר דרכם.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

לרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה לאחר הבדיקה.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

בדיקת תפקודי ריאות היא בטוחה מאוד בעבור רוב האנשים. עם זאת, נשיפה חזקה של אוויר מגדילה לזמן קצר את הלחץ בבית החזה, בבטן ובעיניים.

ייתכן שהרופא ימליץ לך להימנע מהבדיקה במצבים הבאים:

• אם יש לך תעוקת לב לא יציבה.

• אם היה לך באחרונה חזה אוויר (פנאומותורקס). זהו מצב שבו אוויר נכלא בין החלק החיצוני של הריאה לבית החזה כתוצאה מחבלה או מסיבות אחרות.

• אם היו לך באחרונה אוטם בלב (התקף לב) או אירוע מוחי.

• אם עברת באחרונה ניתוח עיניים או בטן.

• אם היה לך באחרונה שיעול עם ליחה דמית מסיבה לא ידועה.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן. הבדיקה עשויה להיות מאמצת ולעיתים אף מתישה, אך לרוב האנשים אין בעיה לנהוג אחריה. אם לא חשים "במלוא הכושר" אחרי הבדיקה מומלץ לא לנהוג.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

רופא ריאות במכון יכתוב דו"ח על סמך תוצאות הבדיקה, יחתום עליו ויעביר אותו בתוך כמה ימים לרופא המטפל. במקרים דחופים הוא יעביר את הדו"ח עוד באותו היום.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

בדיקת תפקודי ריאות היא בטוחה מאוד וברוב המקרים אינה כרוכה בסיכונים.

עם זאת, נשיפה חזקה של אוויר מגדילה לזמן קצר את הלחץ בבית החזה, בבטן ובעיניים. אם לאחר הבדיקה מופיעים הפרעה בראייה, החמרה ניכרת בקוצר הנשימה או כאבים חזקים בחזה, בבטן או בעיניים יש לפנות לבדיקת רופא.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

המדדים העיקריים שמתקבלים מבדיקת תפקודי ריאות כוללים:

• Forced Expiratory Volume) FEV-1) - נפח האוויר המרבי שהנבדק מצליח לנשוף במהלך שנייה אחת. הערך הזה מושפע מרוחב דרכי הנשימה. ערך נמוך מהצפוי אופייני למחלות ריאה חסימתיות שבהן יש חסימה חלקית (או היצרות) של דרכי האוויר בריאות, כגון אסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית
(COPD).

• Forced vital capacity) FVC) - נפח האוויר המרבי שהנבדק מצליח לנשוף לאחר נשימה עמוקה. הערך הזה מייצג את היכולת של הריאות להכיל נפח תקין של אוויר. הערך הזה הוא נמוך מהצפוי בבעיות ריאה מגבלתיות (רסטקטיביות) - כגון מחלות של רקמת הריאה או במחלות שפוגעות ביכולת הריאות להתרחב.

• FEV1/FVC - היחס הזה לרוב נמוך במחלות ריאה חסימתיות ועשוי להיות תקין במחלות ריאה מגבלתיות.

הערכים התקינים מחושבים ביחס לגיל, למין ולגובה הנבדק. ניתן להציג את תוצאות הבדיקה בתרשים המראה את נפח האוויר ואת וזרימת האוויר בזמן הנשימה.

מהי משמעות התוצאות, ומה צפוי לי בהמשך?

בדיקה תקינה מעידה שאין פגיעה בתפקוד הריאות בזמן הבדיקה, אך היא אינה שוללת לחלוטין קיום מחלת ריאות.

כאשר הרופא חושד בקיום מחלת ריאות למרות תוצאות תקינות, ייתכן שהוא יפנה אותך לבדיקות נוספות שבוחנות את תפקוד הריאה לאחר מאמץ או לאחר מתן מטכולין - חומר שעשוי לגרום לכיווץ דרכי הנשימה בחולי אסתמה.

הפרעה חסימתית (אובסטרוקטיבית) - אופיינית לאסתמה ולמחלת COPD. ייתכן שיבקשו ממך לחזור על בדיקת תפקודי הריאות לאחר שאיפת תרופה המרחיבה את דרכי הנשימה. אם לאחר הטיפול יהיה שיפור בתוצאות הבדיקה, יקבע הרופא שבעייתך היא "הפרעה חסימתית הפיכה". בהתאם לחומרת ההפרעה ייקבעו הטיפול התרופתי והמשך המעקב.

הפרעה רסטרקטיבית (מגבלתית) - אופיינית למחלות שפוגעות ביכולת ההתרחבות של הריאות. מדובר במחלות שעלולות להיגרם מבעיה במרכיב אחד או בכמה מרכיבים של בית החזה: רקמת הריאות, רקמות חיבור, עצבים או שרירים.

לעיתים יומלץ על ביצוע בדיקות נוספות כגון בדיקת פלתיסמוגרפיה לבדיקת נפח הריאות או בדיקות המודדות את שחלוף הגזים (אלה בוחנות אם יש בעיה בהעברת החמצן מהריאות אל מחזור הדם). נוסף על כך ייתכן שהרופא יבקש לערוך בדיקות הדמיה, למשל צילום חזה או CT חזה.

ד"ר טליה קינר היא רופאת משפחה במרפאת חצור הגלילית של כללית, בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ושל הדסה

איתכם גם בחירום
הודעה מיוחדת בשל מבצע "צוק איתן"

​רוצים לדעת אילו מרפאות פתוחות? למי ניתן לפנות? ואיך מתמודדים עם מצבי לחץ? למדריך המלא

ניוזלטר כללית
רוצה לקבל את הניוזלטר השבועי שלנו?
אני מסכים לקבל הודעות במייל