פורסם בראשונה: 16.01.2013
עדכון אחרון: 07.04.2013
  • ד"ר מאשה קרופניקוב ד"ר מאשה קרופניקוב

צילום רנטגן

לקריאה נוחה
מהו צילום רנטגן? איך ומתי עושים אותו? כמה זמן הוא נמשך? האם יש לו תופעות לוואי או סיבוכים? מהי המשמעות של תוצאותיו? מדריך
צילום רנטגן

שמות נוספים של הבדיקה: X-ray, Roentgen

מהו צילום רנטגן?

צילום רנטגן הוא אמצעי הדמיה שמאפשר לקבל תמונה של איברי פנים באופן לא פולשני. הצילום נעשה באמצעות קרני רנטגן (קרני X) שלהן כושר חדירה מוגבר - גם דרך רקמות הגוף. הקרניים יוצאות ממכשיר הרנטגן, עוברות דרך האזור בגוף שאותו רוצים לבדוק ופוגעות בסרט צילום או בלוח מיוחד שממיר את הנתונים לתמונה דיגיטלית.

הרקמות השונות בגופו של הנבדק סופגות את הקרינה באופן שונה. ספיגת הקרינה משפיעה באופן ישיר על הצבע שבו מופיעה הרקמה בצילום שמתקבל: העצמות הן לרוב לבנות וכך גם גופים מתכתיים או אזורים מסוידים. רקמת ריאה תקינה היא שחורה, ואילו הרקמות הרכות מופיעות בגוונים שונים של אפור.

ניתן לחלק את בדיקות הרנטגן לכמה קבוצות:
• צילומים רגילים - למשל, צילום חזה, צילומים של עצמות שונות או של מפרקים.

• צילום בעזרת שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד או בריום (למשל חוקן בריום או בליעת בריום).

• שיקוף - צילום ברצף בדומה לצילומי וידיאו. גם בעת שיקוף משתמשים בדרך כלל בחומר ניגוד. באמצעות שיקוף ניתן לעשות אבחנות וטיפולים פולשניים שונים כמו לקיחת ביופסיה או טיפול בכלי דם חסומים באמצעות צנתור טיפולי.

• צילומי CT - שיטת הדמיה מתקדמת בעזרת מכשיר ייחודי שנותן עיבוד ממוחשב של מספר רב של צילומי רנטגן. שימוש בבדיקות CT  משפר באופן משמעותי את איכות התמונה המתקבלת, אך גם חושף את המטופל לכמות גדולה יותר של קרינה.

מתי צריך לעשות צילומי רנטגן?

לצילומי רנטגן שימושים רבים:

• צילומים רגילים נפוצים מאוד לאבחון בעיות אורתופדיות כמו שברים, שחיקה של מפרקים ומומים מולדים.

בדיקת צפיפות עצם עושה שימוש בקרני רנטגן כדי לאבחן בעוד מועד אוסטאופורוזיס ("בריחת סידן") - מחלה שגורמת להיחלשות העצמות.

ממוגרפיה - בדיקת הדמיה של השד - עושה אף היא שימוש בקרני רנטגן כדי לאבחן בעוד מועד סרטן שד.

• שיקופים משמשים להדמיה של איברים חלולים כמו מערכת העיכול, מערכת המין הנקבית וכלי דם.

• צילומים עם חומר ניגוד נפוצים למדי לבדיקת מערכת העיכול. למשל, צילום לאחר בליעת חומר הניגוד בריום משמש כדי לבחון את תוצאותיו של ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה).

• בדיקות CT מתאימות לבחינת איברים רבים במצבים רפואיים שונים. בדיקות נפוצות למדי הן CT בטןCT חזה, CT עמוד שדרה, CT ראש.

צריך הכנה מוקדמת?

צילומי רנטגן פשוטים ללא שימוש בחומר ניגוד אינם דורשים בדרך כלל הכנה מיוחדת.

צילומי רנטגן של מערכת העיכול מחייבים לעיתים צום ו/או ריקון מראש של התוכן הצואתי מהמעי הגס (למשל, לפני קולונוסקופיה וירטואלית ולפני חוקן בריום).

אם משתמשים בחומר ניגוד שניתן דרך הווריד, יש לוודא שהנבדק אינו סובל מאי־ספיקת כליות. נוסף על כך, היות שהחומר עלול לגרום להקאה אצל נבדקים מסוימים, יש להיות בצום כמה שעות לפני הבדיקה. כדאי לוודא את ההנחיות המדויקות במכון שבו תיעשה הבדיקה. 

לתשומת ליבך
ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה. בעת זימון התור במוקד 2700* או ישירות במרפאה יתנו לך את ההנחיות הנהוגות במרפאה שבה יבדקו אותך.​


מי שסובלים מרגישות ליוד או מאי־ספיקת כליות עלולים להזדקק להכנה מיוחדת לפני בדיקה שנעשית בעזרת חומר ניגוד שמכיל יוד.

אם הבדיקה נעשית לנבדקת בגיל הפוריות, יש לוודא שהיא אינה בהריון, שכן חשיפת העובר לקרני רנטגן עלולה להזיק לו. במקרים מסוימים, כאשר אין חלופה הולמת לבדיקה, והתועלת הצפויה ממנה עולה על הנזק הפוטנציאלי שלה, ניתן לעשות צילומי רנטגן גם לנשים הרות. לשם כך יש להיעזר באמצעי מיגון - כמו סינר עופרת - כדי להפחית ככל האפשר את חשיפת העובר לקרינה.

איך עושים את הבדיקה?

הבדיקה נעשית לרוב בשכיבה או בעמידה. אם מדובר בצילום רגיל (ולא בבדיקת CT או בשיקוף), נמצא הנבדק בין המכשיר לבין לוח הצילום או הסרט. בדרך כלל טכנאי רנטגן מסייע לנבדק להתמקם בצורה הנכונה לפני הצילום. לאחר מכן יוצא הטכנאי מהחדר ומפעיל את המכשיר בשלט רחוק. כל צילום נמשך כשנייה אחת.

בבדיקות מורכבות יותר, למשל, צילום רחם או צנתור, מדובר בצילום המשכי או בצילומים חוזרים, והצוות הרפואי נמצא לצד הנבדק. כדי להפחית את החשיפה של אנשי הצוות לקרינה עליהם לנקוט אמצעי מיגון כמו לבישת סינר עופרת.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

הבדיקות הפשוטות - צילום חזה, צילום בטן ריק (ללא חומר ניגוד) - נמשכות דקות ספורות. לעומת זאת הבדיקות המורכבות יותר - כמו צילום רחם וצנתור - עלולות להימשך חצי שעה ואף יותר. לפעמים עושים צילומים חוזרים לאחר פרקי זמן מוגדרים - למשל כאשר עוקבים אחרי התקדמותו של חומר ניגוד במערכת העיכול - מה שמאריך את משך הבדיקה. זו עשויה במקרים כאלה להימשך כמה שעות.

ירדימו אותי?

לרוב אין צורך בהרדמה שכן החשיפה לקרני הרנטגן אינה מכאיבה ואף אינה גורמת לאי־נוחות. עם זאת, לעיתים יש צורך להרדים ילדים וגם מבוגרים שאינם יכולים לשתף פעולה. כמו כן יש לעיתים צורך להיעזר בטשטוש כשהצילום נלווה לפעולות פולשניות כמו נטילת ביופסיה או צנתור.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הצילומים עצמם אינם מכאיבים, שכן הגוף אינו חש בחדירת הקרינה. עם זאת, עלולים לחוש אי־נוחות עקב התנוחה שבה נמצאים בעת הצילום, בגלל מתן חומר ניגוד דרך הפה או דרך הווריד או בגלל פעולות פולשניות כמו הזרקה של חומר ניגוד לווריד.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

תלוי באיזו בדיקה מדובר. לצילום רנטגן רגיל אין שום השפעה על ההרגשה, וזו נותרת לאחר הבדיקה בדיוק כפי שהייתה לפני הבדיקה. לעומת זאת, כשמדובר בבדיקות פולשניות או בבדיקות שבהן נעשה שימוש בחומר ניגוד, עלולים לחוש אי־נוחות ואף מעט כאבים.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

בצילומי רנטגן פשוטים ללא החדרה של מכשור רפואי או של חומר ניגוד החשש העיקרי הוא מפני החשיפה לקרינה המייננת (קרינה שבכוחה לשנות את המבנה של החומר התורשתי בתאים). את נזקיה של החשיפה לקרני הרנטגן לא מרגישים מיד, אך לאחר שנים רבות (לעיתים עשרות שנים) היא עלולה להגביר את הסיכון לחלות בגידולים ממאירים.

כמות הקרינה שאליה נחשפים משתנה מבדיקה לבדיקה. כך, למשל, בשיקוף, בצילומים חוזרים או בבדיקות CT נחשף הגוף לקרינה רבה יותר מאשר בבדיקת רנטגן רגילה.

נוסף על כך, אם משתמשים בחומר ניגוד - בעיקר תוך־ורידי - עלולה החשיפה אליו לגרום לעיתים לתגובה אלרגית או להשפיע על הכליות.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן, אלא אם קיבלת תרופות טשטוש, הרגעה או הרדמה. במקרה שניתנו לך תרופות כאלה יש להמתין עד שהשפעתן תחלוף, ורק אז מותר לך להתיישב מאחורי ההגה.

מתי "אחזור לעצמי"?

אם הבדיקה נעשית ללא הרדמה וללא טשטוש, אין צורך בשום פרק זמן להתאוששות: מיד לאחר הבדיקה ניתן להמשיך בשגרת היום־יום. אם ניתן טשטוש, השפעתו מתפוגגת לאחר כמה שעות.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

רופא רדיולוג (מומחה לבדיקות הדמיה) יפענח את התוצאות וישלח בתוך כמה ימים דו"ח לרופא המטפל שהפנה אותך לעשות את הבדיקה. לכן עליך לחזור אל הרופא המטפל כדי לשוחח איתו על התוצאות ועל משמעותן. לעיתים עשוי הרופא הרדיולוג לשוחח איתך מיד לאחר הבדיקה על תוצאותיה.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

אם נעשה שימוש בחומר ניגוד, יש לפנות מיד לרופא בכל מקרה שבו מופיעה אחת או יותר מהתסמונות הבאות: קוצר נשימה, פריחה, נפיחות בפנים, הרגשה כללית רעה. לצילומי רנטגן פשוטים אין סיכונים מיידיים.

לבדיקות פולשניות עלולים להיות סיבוכים ייחודיים. יש לקבל עליהם מידע מראש, לפני התחלת הבדיקה, מהצוות הרפואי.

מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה?

הפענוח כולל לרוב את תיאור הממצאים וכן את האבחנה של הרופא המפענח.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

טיפולי ההמשך תלויים בבעיה הרפואית שהתגלתה בעקבות הצילומים. יש לפנות לרופא כדי להמשיך בבירור ובטיפול.

ד"ר מאשה קרופניקוב היא מומחית לרפואת משפחה במרפאת אהרונוב של כללית בתל־אביב. היא בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית 

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעשות בדיקת דם?

​כבר לא צריך לצאת מהבית - כללית מושלם מגיעה עד אליכם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל