אבחנות
פורסם בראשונה: 03.05.2012
עדכון אחרון: 27.02.2017
  • דוקטור רן נכטיגל ד"ר דן נכטיגל
  • לאה מרום לאה מרום

ליקויי שמיעה וחירשות

לקריאה נוחה
ממה נגרמים ליקוי שמיעה וחירשות? איך מאבחנים? איך מטפלים? מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא? איך לומדים לחיות עם ליקויי שמיעה ועם חירשות? מדריך
ליקויי שמיעה וחירשות

​​​​​​​שם האבחנות בעברית: ליקוי שמיעה, חירשות
שם האבחנות באנגלית: Deafness, Hearing Loss
שם האבחנות או קיצורן במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Deafness, Hearing Loss

 

כל מה שצריך לדעת על התאמת מכשיר שמיעה

טופס להזמנת סיוע בבחירת מכשיר שמיעה​ ​

מהי לקות שמיעה?

לקות שמיעה היא פגיעה ביכולת לשמוע צלילים וקולות וכן ביכולת לשמוע ולהבין דיבור בסביבות שונות. הפגיעה יכולה להיות בדרגות שונות: החל מפגיעה מזערית וכלה בחירשות מלאה. לקות השמיעה יכולה להיות באוזן אחת או בשתי האוזניים.

לקות השמיעה יכולה לנבוע מפגיעה בקליטת הגירוי הצלילי באוזן התיכונה ו/או באוזן הפנימית ו/או מליקוי עצבי שפוגע בתרגום הצלילים לאותות חשמליים או בהעברת האותות חשמליים באמצעות עצב השמיעה מהאוזן הפנימית למוח. הגירוי הקולי מתאפיין בתדירות (גובה הקול שנמדד בהרץ), בעוצמה (שנמדדת בדציבלים) ובמשך הזמן.

האוזן, שבה נקלטים גלי הקול, מורכבת משלושה חלקים עיקריים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית (שנקראת גם שבלול או קוכליאה).

גלי הקול המגיעים לאוזן החיצונית מועברים דרך האפרכסת ותעלת השמע לאוזן התיכונה. באוזן התיכונה מצויים עור התוף, חלל האוזן התיכונה ושלוש עצמות השמע. הם משמשים מערכת הגברה פנימית לגלי הקול. מהאוזן התיכונה עוברים גלי הקול לאוזן הפנימית. שם מגיעים גלי הקול - לפי התדירות שלהם - לאזורים שונים בתוך השבלול ויוצרים בתאי השיער שבשבלול גירויים חשמליים. אלה מועברים דרך הסיבים של עצב השמע למרכז השמיעה במוח.

שמיעה תקינה חיונית בכל הגילים, אולם אצל ילדים היא קריטית במיוחד שכן היא משפיעה על התפתחות השפה והדיבור שלהם וכן על התפתחותם הרגשית, החברתית והאינטלקטואלית. לכן חשוב מאוד לטפל מוקדם ככל האפשר בליקויי שמיעה של ילדים. לשם כך יש צורך בגילוי מוקדם של הבעיה.

במבוגרים עלול ליקוי שמיעה לגרום לקשיים בתקשורת הבין־אישית וכתוצאה מכך לבידוד חברתי ולתסכול רב. לכן גם אצלם חשוב מאוד לאבחן את הבעיה ולטפל בה מוקדם ככל האפשר.

מבנה האוזן

ozen4.jpg 

ממה נגרמים ליקויי שמיעה?

הסיבות לליקויי שמיעה נחלקות לשניים: ליקויי שמיעה הולכתיים וליקויי שמיעה עצביים:

ליקוי הולכתי נגרם מהפרעה בהעברת הצלילים אל האוזן הפנימית. לכן ליקוי הולכתי נובע תמיד מנזק - חולף או קבוע - שנגרם לאוזן החיצונית או לאוזן התיכונה. משמעות הדבר: האוזן הפנימית ועצב השמע עשויים להיות תקינים לחלוטין, אך גלי הקול כלל לא יגיעו אליהם או יגיעו באופן חלקי בלבד. התוצאה במקרה כזה היא לקות שמיעה הולכתית חולפת או קבועה ברמות שונות של חומרה.

הסיבה השכיחה ביותר ללקות שמיעה הולכתית אצל ילדים היא הימצאות נוזלים באוזן התיכונה (Serous otitis media). אצל מבוגרים הסיבה השכיחה ביותר ללקות שמיעה הולכתית היא פקק שעווה (צרומן) שחוסם את תעלת השמע. יש סיבות נוספות לליקויי שמיעה הולכתיים ובהן נקב או קרע בעור התוף, הימצאות גוף זר בתעלת האוזן והסתיידות של העצמות באוזן התיכונה (אוטוסקלרוזיס).

ליקוי שמיעה תחושתי־עצבי נגרם מליקוי באוזן הפנימית, בעצב השמיעה או במסלולים העצביים בתוך המוח. הסיבה השכיחה ביותר לירידת שמיעה תחושתית־עצבית אצל מבוגרים נקראת פרסביאקוזיס. מדובר בירידה בשמיעה כתוצאה מאובדן תאי שערה באוזן הפנימית. תהליך האובדן הזה קשור לגיל: הוא מתחיל בדרך כלל בעשור החמישי לחיים (בין 40 ל־50) ומחריף בעשור השביעי (בין 60 ל־70). שיעור הסובלים מירידה בשמיעה מגיע לכ־30% בקרב בני ה־65 ויותר. בכל עשור גדל השיעור הזה במידה ניכרת.

סיבות אפשריות נוספות לליקויי שמיעה על רקע תחושתי־עצבי הן זיהומים נגיפיים (כמו אדמת וחזרת), מחלת מנייר, חשיפה לרעש, שימוש בתרופות שמזיקות לאוזן הפנימית, כמו סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה (במיוחד תרופות אנטיביוטיות המשתייכות לקבוצת האמינוגליקוזידים), תרופות כימותרפיות, תרופות מְשתנות, אספירין ותרופות אנטי־דלקתיות אחרות.

ליקוי שמיעה גנטי נגרם כתוצאה מהימצאותו של גן פגום אחד או יותר שאחראים לבניית האוזן. בכשני שלישים מליקויי השמיעה הגנטיים ליקוי השמיעה הוא הבעיה היחידה. בשליש הנותר ליקוי השמיעה הוא חלק מתסמונת שכוללת בעיות נוספות. ישנן יותר מ־100 תסמונות ידועות שאחד מן המרכיבים שלהן הוא ליקוי שמיעה.

מהם הסימנים לליקוי שמיעה?

אצל ילדים ותינוקות קיימים כמה סימנים שמעלים את החשד לקיומו של ליקוי שמיעה:

• עד גיל חצי שנה: אם התינוק אינו נבהל וממצמץ כאשר מושמע רעש חזק ופתאומי כמו טריקת דלת או נפילת חפץ כבד.

• בין גיל חצי שנה לגיל שנה: אם הפעוט אינו מפנה את ראשו למקור הקול כאשר קוראים לו ואם הוא מפסיק למלמל או שמשמיע קולות בודדים בלבד וכן אם אינו מגיב לדיבור כאשר אינו רואה את פני הדובר.

• בין גיל שנה לגיל שנתיים: אם הפעוט אינו מפתח שפה ודיבור כמצופה מגילו: אינו מתחיל לבטא מילים ראשונות ולקראת גיל שנתיים אינו מתחיל לצרף מילים למשפטים בני שתי מילים.

• אצל ילדים גדולים יותר יש לחשוד ששמיעתם לקויה אם הם מגיבים לעיתים קרובות לפניות אליהם בשאלה מה? מה? או שהם מגבירים מאוד את עוצמת הקול ברדיו ובטלוויזיה.

• ירידה בשמיעה אצל מבוגרים היא תהליך הדרגתי. קודם כול נפגעת היכולת לשמוע את התדרים הגבוהים (4,000 הרץ ומעלה), ולכן כבר בשלבים הראשונים של ההידרדרות בשמיעה הם מתקשים להבין דיבור. אם השיחה מתקיימת במקום רועש, גדל עוד יותר הקושי שלהם לשמוע ולהבין דיבור.

ניתן לחשוד שמבוגר סובל מליקוי שמיעה אם הוא מבקש שוב ושוב לחזור על דברים שנאמרים לו, אם הוא מתעייף במהירות מהאזנה לשיחות (שכן ההאזנה מחייבת אותו להיות מרוכז מאוד), אם הוא מגביר את העוצמה של הטלוויזיה או של הרדיו מעבר לצורך של הנוכחים האחרים בחדר ואם קשה לו לשוחח בטלפון.

לירידה בשמיעה מתלווה לפעמים גם טנטון - שמיעת צלילים שאין להם מקור חיצוני (טיניטוס בלועזית).

​מפה לאוזן: תרופות שעלולות לפגוע בשמיעה

הידעת? קיימות יותר מ־200 תרופות רעילות לאוזן שעלולות לגרום לתופעות כמו צפצופים, ירידה בשמיעה וחוסר שיווי משקל
תרופות שעלולות לפגוע בשמיעה

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

איך אני לעומת האחרים?

מעריכים שבמערב כ־15% מהמבוגרים בני ה־18 ויותר סובלים מפגיעה כלשהי בשמיעה. אולם, כאמור, בגיל 65 מגיע שיעור הסובלים מלקות שמיעה ל־30%, ובכל עשור גדל שיעורם. אשר לתינוקות, ההערכה היא שבין 2 ל־3 תינוקות מכל אלף סובלים מלקות שמיעה כלשהי.

כמה זמן נמשך ליקוי שמיעה?

תלוי בסיבות לחירשות או לירידה בשמיעה. נוזל באוזניים התיכונות כתוצאה מהצטננות או כתוצאה מדלקת האוזן התיכונה - נספגים במשך הזמן, ובדרך כלל בתוך כמה שבועות הבעיה חולפת מאליה. ירידה הולכתית בשמיעה שנובעת מסיבות אחרות חולפת רק אם ניתן טיפול הולם. ירידה עצבית בשמיעה ניתנת לשיקום.

איך מאבחנים בעיות שמיעה במבוגרים?

האבחון נעשה באמצעות בדיקת שמיעה (אודיומטריה). הבדיקה נעשית על ידי הנחת אוזניות על אוזני הנבדק (כדי לבדוק את הולכת האוויר. כל אוזן נבדקת בנפרד) ולעיתים גם על ידי הצמדת אוזנייה לעצם הגולגולת בקרבת האוזן (כדי לבדוק את ההולכה העצבית. הגירוי ניתן ישירות לעצב השמיעה דרך עצמות הגולגולת). לנבדק מושמעות סדרה של מילים (בדיקת דיבור - SRT) וסדרת צלילים. כך בודקים את סף השמיעה ואת היכולת להבין דיבור. באמצעות הבדיקה ניתן לגלות אם קיימת ירידה בשמיעה, מהי חומרתה ומהו מקורה - האם היא הולכתית או עצבית.

אם מתברר שהולכת העצם תקינה, ניתן להסיק שבעיית השמיעה נובעת מהפרעה בהולכת האוויר. ואם מתברר שהולכת העצם אינה תקינה, ניתן להסיק שמדובר בבעיה תחושתית־עצבית. עם זאת ישנה גם האפשרות שמדובר בבעיה משולבת: של הולכת אוויר ושל פגיעה עצבית גם יחד.

כדי לאבחן ירידת שמיעה ניתן להיעזר - נוסף על בדיקת השמיעה הרגילה - גם בבדיקת טימפנומטריה. באמצעותה בודקים מהו כושר התנודתיות של עור התוף כשמופעלים עליו לחצי אוויר בעוצמות שונות. מכאן שהבדיקה הזאת מסייעת לאבחן ירידה בשמיעה שמקורה בבעיה במסלול של הולכת האוויר באוזן התיכונה.

באמצעות בדיקת הדים קוכליאריים (שמתוארת בהמשך, בפרק שדן באבחון בעיות שמיעה בילדים) ניתן לקבוע אם הצלילים והקולות מגיעים אל האוזן הפנימית. אם תוצאות הבדיקה תקינות, ניתן להסיק שהירידה בשמיעה נובעת מפגיעה עצבית. במקרה כזה ניתן לברר באמצעות בדיקת BERA (שמתוארת אף היא בהמשך) היכן בדיוק ממוקמת הפגיעה בעצב השמיעה.

התוצאות של בדיקת השמיעה מוצגות על גרף שמראה את טווח השמיעה בהרץ ובדציבלים בכל אוזן ובכל אחד מהמסלולים (הולכת אוויר והולכת עצם).

איך מאבחנים בעיות שמיעה בתינוקות ובילדים?

בתינוקות ובילדים ניתן לבדוק את השמיעה הן בשיטות אובייקטיביות (שאינן תלויות בתגובות הנבדקים) והן בשיטות התנהגותיות (שבהן בוחנים כיצד הם מגיבים על צלילים שונים).

ידוע שעובר ברחם אמו שומע בשליש האחרון של ההריון. לכן ניתן לבדוק את תגובותיו לגירויים שמיעתיים (רעשים, קולות, צלילים) מיד לאחר הלידה. ואכן לפני שחרורו של יילוד מבית החולים עושים לו בדיקת סינון שמיעה (מדובר בבדיקת ההדים הקוכליאריים המתוארת בהמשך. יש להדגיש כי לעיתים הבדיקה אינה תקינה, אך אין הדבר מצביע בהכרח על לקות שמיעה אלא על הצורך בהמשך בירור). 

בשבועות הראשונים של חייו מגיב התינוק באופן ברור רק לרעשים חזקים (למשל בבהלה או במצמוץ עיניים). בגיל שלושה-ארבעה חודשים כבר ניתן לראות שהתינוק מקשיב לצלילים ושהוא מפסיק פעילות בתגובה לרעשים בעוצמה בינונית.

בסביבות גיל חצי שנה יכול התינוק להפנות את הראש לכיוון הגירוי השמיעתי - גם אם עוצמתו חלשה. בדיקה כזאת נעשית בחדר אטום לרעשים חיצוניים. התינוק יושב על ברכי אחד מהוריו ומושמעים לו קולות בעוצמות שונות דרך רמקולים שממוקמים בחדר. לפי התגובות ההתנהגותיות שלו, כמו הפניית ראש אל מקור הקול והפסקת פעילות, ניתן לדעת אם התינוק שומע. עם זאת ברור שבדיקות התנהגותיות בגילים האלה הן מדויקות פחות, ולכן לעיתים יש צורך להשלים את הבירור באמצעות בדיקות נוספות.

את שמיעת התינוק ניתן לבדוק גם באמצעות בדיקת ההדים הקוכליאריים (OAE - Otoacoustic Emission). כאמור, זוהי הבדיקה שעושים לו לאחר הלידה, לפני שחרורו מבית החולים. מדובר בבדיקה אובייקטיבית שנעשית באמצעות הצמדת אוזנייה לאוזן התינוק. האוזנייה משדרת צלילים וקולטת את ההחזר של ההדים משבלול האוזן (קוכליאה. מכאן שם הבדיקה). הבדיקה הזאת משמשת לגילוי בעיות שמיעה שמקורן באוזן הפנימית. היא משמשת לא רק כדי לאבחן את קיומה של הלקות אלא גם את מקורה. ניתן לעשות אותה לא רק לתינוקות ולילדים אלא גם  למבוגרים.

ישנה בדיקת שמיעה נוספת שנקראת BERA (ראשי תיבות של Brainstem Evoked Response Audiometry). היא נקראת גם ABR (ראשי תיבות של Auditory Brainstem Response). זוהי בדיקה שבה רושמים את האותות החשמליים שנוצרים בגזע המוח בעקבות השמעת סדרה של נקישות (קליקים) לאוזן באמצעות אוזנייה. רישום האותות נעשה באמצעות אלקטרודות שמוצמדות למצח ולתנוכי האוזניים.

מהבדיקה הזאת ניתן ללמוד על תפקודה של המערכת העצבית שתפקידה הוא להוליך את גלי הקול (לאחר שתורגמו לאותות חשמליים) מהאוזן הפנימית אל המוח.

במהלך בדיקת BERA מצמידים לנבדק אלקטרודות לתנוכי האוזניים ולמצח ומשמיעים לאוזן הנבדקת סדרה של נקישות ("קליקים") דרך אוזנייה. הנקישות האלה אמורות - במקרה שהכול תקין - להיות מתורגמות לאותות חשמליים, להגיע למוח ולהיקלט במכשיר הבדיקה. לפי התוצאות ניתן להסיק מהי רמת השמיעה.

איך מטפלים?

הטיפול שניתן לבעיות שמיעה נקבע לפי הסיבות שגרמו לבעיות האלה. כך, למשל, אם ליקוי השמיעה נגרם מעודף שעווה באוזן החיצונית, ניתן לטפטף טיפות שומניות שממיסות את השעווה (טיפות צרומול שאותן ניתן לרכוש ללא מרשם). אפשרות אחרת היא לעבור ניקוי אוזן אצל רופא אף־אוזן־גרון.

אם בעיות השמיעה נגרמות בגלל דלקת - למשל באוזן התיכונה - ניתן לפתור את הבעיה באמצעות טיפול תרופתי (בדרך כלל אנטיביוטיקה).

אם בעיות השמיעה נובעות מנזקים שנגרמו לאוזן התיכונה והפנימית - למשל בעקבות דלקות חוזרות ונשנות שגרמו להסתיידות קשה של עור התוף או של עצמות השמע - הפתרון המקובל הוא כירורגי: ניתוח לשיקום הנזק שנגרם (בדוגמה שלנו: ניתוח לשיקום עור התוף או לשיקום עצמות השמע).

יש להדגיש: בגלל יכולתן של דלקות חוזרות ונשנות באוזניים להסב נזקים קבועים לאוזן התיכונה והפנימית חשוב לטפל בהן בזמן. ריפוי הדלקות האלה באמצעות תרופות עשוי למנוע את הצורך בניתוח בשלבים מאוחרים יותר.

קיימות כמה אפשרויות לשיקום השמיעה:

1. לקות שמיעה ניתן לשקם באמצעות מכשיר שמיעה. ההיצע של מכשירי השמיעה הוא גדול מאוד, ומי שאחראים להתאמתם באופן אינדיווידואלי לכל מטופל הם קלינאי תקשורת. בבואם להתאים מכשיר שמיעה למטופל הם מביאים בחשבון את מידת הפגיעה ביכולת השמיעה ואת הצרכים התקשורתיים והאישיים של המטופל. ישנם מכשירי שמיעה שמגבירים את עוצמת הצלילים ומעבירים את הצלילים המוגברים אל האוזן. מכשירים אחרים מתבססים על הולכת עצם: הם מוצמדים לעצם הגולגולת ומרעידים אותה. בדרך הזאת הם עוקפים למעשה את האוזן התיכונה.

2. אם הסיבה ללקות השמיעה היא תאי שיער פגומים (שתפקידם להמיר את הצלילים לאותות חשמליים), ניתן להתמודד איתה באמצעות שתל קוכליארי. למטופל מושתלות אלקטרודות בקוכליאה (שבלול האוזן), ואלה מחוברות למעבד חיצוני. גירוי הקול מומר לגירוי חשמלי ומועבר לתאי העצב ומהם למוח. לעומת זאת פגיעה בעצב השמיעה עדיין אינה ניתנת לשיקום.

שיקום השמיעה מתחיל כבר בשנה הראשונה של החיים ומאפשר לתינוק לרכוש שפה ולפתח יכולות תקשורת. אם אין אפשרות לשקם את השמיעה, יכול המטופל ללמוד לתקשר עם סביבתו בדרכים אחרות, למשל באמצעות שפת הסימנים, באמצעות קריאת שפתיים ובעזרת אמצעים טכנולוגיים (כמו כתיבת מסרונים).

זה חד־פעמי? זה יחזור?

ליקוי שמיעה שנובע מדלקות באוזניים יכול לחזור על עצמו שוב ושוב - בכל פעם שישנה דלקת. כך גם ליקוי שמיעה שנובע מהצטברות נוזלים באוזניים (תופעה שמתרחשת בעיקר אצל ילדים) או מעודף שעווה באוזניים.

ליקוי שמיעה עקב פגמים במערכת ההולכה (למשל הסתיידות של עצמות השמע שנגרמה מדלקות חוזרות ונשנות) אינו חולף מעצמו ללא טיפול. עם זאת, פגיעות שנפתרו באמצעים כירורגיים לרוב אינן חוזרות על עצמן.

ליקוי שמיעה עקב פגיעה תחושתית־עצבית, למשל בעקבות אובדן תאי שערה באוזן (פרסביאקוזיס) הוא כרוני: כיום עדיין לא ניתן לרפא אותו. עם זאת ניתן לפצות על כך באמצעות שתל קוכליארי.

עלולים להיות סיבוכים?

ללקות שמיעה בילדים יש השלכות על התפתחותם בתחומים רבים וחיוניים: תקשורת, שפה, חשיבה ולמידה, התפתחות מוטורית, רגשית וחברתית.

לליקויי שמיעה עלולות להיות השפעות קשות גם על מבוגרים - החל מפגיעה בקריירה וכלה בבידוד חברתי. ליקויי שמיעה גם עלולים לגרום למבוגרים במשך הזמן לירידה קוגניטיבית. אף על פי כן מבוגרים רבים מתביישים להודות בקיומה של בעיית שמיעה ומסרבים להיעזר במכשיר שמיעה.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

אף שכל תינוק עובד כיום בדיקת שמיעה (בדיקת הדים קוכליאריים) עם לידתו, רצוי שהוריו ימשיכו לעקוב אחר תגובתו לרעשים שונים. יש לפנות בדחיפות לרופא הילדים אם שמים לב שהתינוק אינו מגיב לרעשים חזקים באמצעות בהלה או מצמוץ עיניים.

כשהתינוק יותר גדול יש לפנות לבדיקת שמיעה אם הוא אינו מסובב את הראש לכיוון קולות בסביבה או אינו מגיב כשקוראים בשמו.

בכל מקרה של עיכוב בהתפתחות הדיבור יש לבדוק את השמיעה.

אצל ילדים יותר גדולים ואצל מבוגרים סימני אזהרה הם שאלות חוזרות ונשנות שמעידות על אי־שמיעה כמו "מה?" או "מה אמרת?" וכן הנוהג להגביר מאוד את עוצמת הקול בטלוויזיה או במחשב.

כמה זמן נמשך השיקום?

כאמור, שיקום השמיעה מתחיל בגיל צעיר וכולל שילוב במסגרות תומכות שבהן ניתן טיפול של קלינאי תקשורת. ליווי מתאים נדרש לעיתים במשך זמן רב.

כאשר הפגיעה מתרחשת בגיל מבוגר, עשוי לעיתים מכשיר שמיעה לשפר מאוד את התפקוד השמיעתי.

איך לומדים לחיות עם ליקוי שמיעה?

יש כמה דרכים עיקריות להקנות כישורי תקשורת לחירשים ולכבדי שמיעה, ובהן:

  1. שינוי הרגלי השמיעה, למשל ללמד את המטופל להתבונן בדובר (קריאת דיבור), ניהול שיחה באותו החלל (ולא מחדר לחדר), לימוד של סביבות רעש שונות ושל דרכי ההתמודדות איתן (למשל בקניון וברחוב).

  2. שיתוף המשפחה והסביבה הקרובה כדי שיוכלו לתמוך בתקשורת: לדבר קצת יותר לאט, לדבר מול המאזין וכדומה.

  3. במידת הצורך - לימוד שפת הסימנים והסתייעות בטכנולוגיה כמו טלפון מותאם ומערכת הגברה לטלוויזיה.

    ד"ר דן נכטיגל הוא מומחה למחלות אף־אוזן־גרון ולכירורגיה של הראש ושל הצוואר. הוא רופא בכיר במחלקת אף־אוזן־גרון ומנהל השירות לניתוחי אף וסינוסים בבית החולים העמק מקבוצת כללית

    לאה מרום היא קלינאית תקשורת ארצית של כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל