• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום חוב מהיר תשלום חוב מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 03.05.2012
עדכון אחרון: 26.01.2014

  • ד"ר דנה פלורנטין ד"ר דנה פלורנטין
  • ד"ר דן נכטיגל

ליקוי שמיעה וחירשות

ממה נגרמים ליקוי שמיעה וחירשות? כמה זמן זה נמשך? איך מאבחנים? איך מטפלים? עלולים להיות סיבוכים? מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא? איך לומדים לחיות עם ליקוי שמיעה ועם חירשות? מדריך

ליקויי שמיעה וחירשות

​​​​​​​שם האבחנות בעברית: ליקוי שמיעה, חירשות
שם האבחנות באנגלית: Deafness, Hearing Loss
שם האבחנות או קיצורן במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Deafness, Hearing Loss

 

כל מה שצריך לדעת על התאמת מכשיר שמיעה

​​

טופס להזמנת סיוע בבחירת מכשיר שמיעה​ ​

מה זו חירשות?

חירשות היא לקות שמונעת את היכולת לשמוע צלילים וקולות. החירשות יכולה להיות מלאה או חלקית, לפגוע באוזן אחת או בשתי האוזניים.

החירשות יכולה לנבוע מפגיעה בהולכת הקול מהסביבה לתוך האוזן או מליקוי עצבי שפוגע בהעברת הקול (לאחר שתורגם לאותות חשמליים) מהאוזן הפנימית למוח.

הסבר קצר: לגלי הקול שנעים באוויר יש שלושה מאפיינים מרכזיים: עוצמה, משך זמן ותדירות. תדירות גלי הקול קובעת את גובה הצליל שאנו שומעים.

האוזן, שבה נקלטים גלי הקול, מורכבת משלושה חלקים עיקריים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית (שנקראת גם שבלול או קוכליאה).

גלי הקול המגיעים לאוזן החיצונית מועברים דרך האפרכסת ותעלת השמע לאוזן התיכונה. באוזן התיכונה מצויים עור התוף, חלל האוזן התיכונה ושלוש עצמות השמע. הם משמשים מערכת הגברה פנימית לגלי הקול. מהאוזן התיכונה עוברים גלי הקול לאוזן הפנימית. שם מגיעים גלי הקול - לפי התדירות שלהם - לאזורים שונים בתוך השבלול ויוצרים בתאי השיער שבשבלול גירויים חשמליים. אלה מועברים דרך הסיבים של עצב השמע למרכז השמיעה במוח.

שמיעה תקינה חיונית להתפתחות השפה והדיבור של הילד וכן להתפתחותו הרגשית והחברתית, ולכן חשוב מאוד לטפל מוקדם ככל האפשר בליקוי שמיעה של ילדים. לשם כך יש צורך בגילוי מוקדם של הבעיה.

ליקוי שמיעה פוגע מאוד גם במבוגרים: הוא עלול להביא לירידה בכישורים הקוגניטיביים ולבידוד חברתי, ולכן גם אצלם חשוב מאוד לאבחן את הבעיה ולטפל בה מוקדם ככל האפשר.

מבנה האוזן

ozen4.jpg 

ממה נגרמים ליקויי שמיעה?

הסיבות לליקוי שמיעה נחלקות לשניים: ליקוי שמיעה הולכתי וליקוי שמיעה עצבי:

ליקוי הולכתי נגרם מהפרעה בהעברת הקול מהאוויר שליד האוזן החיצונית אל האוזן הפנימית. לכן ליקוי הולכתי נובע תמיד מנזק שנגרם לאוזן החיצונית או לאוזן התיכונה. משמעות הדבר: האוזן הפנימית ועצב השמע עשויים להיות תקינים לחלוטין, אך גלי הקול כלל לא יגיעו אליהם או יגיעו באופן חלקי בלבד. התוצאה במקרה כזה היא חירשות הולכתית מלאה או חלקית.

הסיבה השכיחה ביותר לליקוי שמיעה הולכתי אצל ילדים היא הימצאות נוזלים באוזן התיכונה (Serous otitis media). אצל מבוגרים הסיבה השכיחה לליקוי שמיעה הולכתי היא פקק שעווה (צרומן) שחוסם את תעלת השמע. יש סיבות נוספות לליקוי שמיעה הולכתי ובהן נקב או קרע בעור התוף, הימצאות גוף זר בתעלת האוזן והסתיידות של העצמות באוזן התיכונה (אוטוסקלרוזיס).

ליקוי שמיעה תחושתי־עצבי

נגרם מליקוי באוזן הפנימית, בעצב השמיעה או במסלולים העצביים בתוך המוח.

הסיבה השכיחה ביותר לירידת שמיעה תחושתית־עצבית אצל מבוגרים נקראת פרסביאקוזיס. מדובר בירידה בשמיעה כתוצאה מאובדן תאי שערה באוזן הפנימית. תהליך האובדן הזה קשור לגיל: הוא מתחיל בדרך כלל בעשור החמישי לחיים (בין 40 ל־50) ומחריף בעשור השביעי (בין 60 ל־70).

סיבות אפשריות נוספות לליקוי שמיעה על רקע תחושתי־עצבי הן זיהומים ויראליים (כמו אדמת וחזרת), מחלת מנייר, חשיפה לרעש, שימוש בתרופות שמזיקות לאוזן הפנימית, כמו סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה (במיוחד תרופות אנטיביוטיות המשתייכות לקבוצת האמינוגליקוזידים), תרופות כימותרפיות, תרופות מְשתנות, אספירין ותרופות אנטי דלקתיות אחרות.

ליקוי שמיעה גנטי

נגרם כתוצאה מהימצאותו של גן פגום אחד או יותר שאחראים לבניית האוזן. בכשני שלישים מליקויי השמיעה הגנטיים ליקוי השמיעה הוא הבעיה היחידה. בשליש הנותר ליקוי השמיעה הוא חלק מתסמונת שכוללת בעיות נוספות. ישנן יותר מ־100 תסמונות ידועות שאחד מן המרכיבים שלהן הוא ליקוי שמיעה.

מהם התסמינים?

אצל ילדים ותינוקות קיימים כמה תסמינים שמעלים את החשד לקיומו של ליקוי שמיעה:

• עד גיל חצי שנה: אם התינוק אינו נבהל וממצמץ כאשר מושמע רעש חזק ופתאומי כמו טריקת דלת או נפילת חפץ כבד.

• בין גיל חצי שנה לגיל שנה: אם הפעוט אינו מפנה את ראשו למקור הקול כאשר קוראים לו ואם הוא מפסיק למלמל או שמשמיע קולות בודדים בלבד וכן אם אינו מגיב לדיבור כאשר אינו רואה את פני הדובר.

• בין גיל שנה לגיל שנתיים: אם הפעוט אינו מפתח שפה ודיבור כמצופה מגילו: אינו מתחיל לבטא מילים ראשונות ולקראת גיל שנתיים אינו מתחיל לצרף מילים למשפטים בני שתי מילים.

• אצל ילדים גדולים יותר יש לחשוד ששמיעתם לקויה אם הם מגיבים לעיתים קרובות לפניות אליהם בשאלה מה? מה? או שהם מגבירים מאוד את עוצמת הקול ברדיו ובטלוויזיה.

• ירידה בשמיעה אצל מבוגרים היא תהליך הדרגתי. קודם כול נפגעת היכולת לשמוע את התדרים הגבוהים (4,000 הרץ ומעלה), ולכן כבר בשלבים הראשונים של ההידרדרות בשמיעה הם מתקשים להבין דיבור. אם השיחה מתקיימת במקום רועש, גדל עוד יותר הקושי לשמוע ולהבין דיבור.

ניתן לחשוד שמבוגר סובל מליקוי שמיעה אם הוא מבקש שוב ושוב לחזור על דברים שנאמרים לו, אם הוא מתעייף במהירות מהאזנה לשיחות (שכן ההאזנה מחייבת אותו להיות מרוכז מאוד), אם הוא מגביר את העוצמה של הטלוויזיה או של הרדיו מעבר לצורך של הנוכחים האחרים בחדר ואם קשה לו לשוחח בטלפון.

לירידה בשמיעה מתלווה לפעמים גם טנטון - שמיעת צלילים שאין להם מקור חיצוני (טיניטוס בלועזית).

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

איך אני לעומת האחרים?

כ־47 אלף בני אדם מתוך 4 מיליון הלקוחות של כללית (1.2%) סובלים מחירשות.

כמה זמן נמשך ליקוי שמיעה?

תלוי בסיבות לחירשות או לירידה בשמיעה. נוזל באוזניים התיכונות כתוצאה מהצטננות או כתוצאה מדלקת האוזן התיכונה - נספגים במשך הזמן, ובדרך כלל בתוך כמה שבועות הבעיה חולפת מאליה. ירידה בשמיעה שנובעת מסיבות אחרות חולפת רק אם ניתן טיפול הולם. עם זאת יש לציין שבשלב הזה אין מענה משביע רצון לכל בעיות השמיעה.

​​

איך מאבחנים בעיות שמיעה במבוגרים?

האבחון במבוגרים נעשה באמצעות בדיקת שמיעה (אודיומטריה). לבדיקה הזאת יש שני חלקים:

בחלק הראשון של הבדיקה מונחות על אוזני הנבדק אוזניות המשמיעות סדרה של צלילים בעוצמה ובתדר משתנים. על הנבדק לציין (בדרך כלל באמצעות לחיצה על כפתור) מתי הוא שומע צליל - גם אם הוא חלש ביותר. כל אוזן נבדקת בנפרד. הבדיקה בוחנת אם ישנה בעיית שמיעה. אם מתברר שאכן קיימת בעיה כזאת, יש לברר מהו מקורה: האם היא נובעת מהפרעה במסלול ההולכה של גלי הקול ("הולכת אוויר") או האם היא נובעת מבעיה תחושתית־עצבית.

הבירור הזה נעשה באמצעות בדיקת שמיעה נוספת שבה הצליל משודר ממכשיר המונח על העצם שמאחורי האוזן. באופן הזה גלי הקול עוקפים את מסלול ההולכה של הקול דרך האוזן החיצונית והאוזן התיכונה ומועברים ישירות לאוזן הפנימית דרך עצמות הגולגולת. במילים אחרות: הבדיקה הזאת בוחנת את סף השמיעה באמצעות "הולכת עצם".

אם מתברר שהולכת העצם תקינה, ניתן להסיק שבעיית השמיעה נובעת מהפרעה בהולכת האוויר. ואם מתברר שהולכת העצם אינה תקינה, ניתן להסיק שמדובר בבעיה תחושתית־עצבית. עם זאת ישנה גם האפשרות שמדובר בבעיה משולבת: של הולכת אוויר ושל פגיעה עצבית גם יחד.

כדי לאבחן ירידת שמיעה ניתן להיעזר - נוסף על בדיקת השמיעה הרגילה - בבדיקות נוספות:

באמצעות טימפנומטריה בודקים מהו כושר התנודתיות של עור התוף כשמופעלים עליו לחצי אוויר בעוצמות שונות. מכאן שהבדיקה הזאת מסייעת לאבחן ירידה בשמיעה שמקורה בבעיה במסלול של הולכת האוויר באוזן התיכונה.

באמצעות בדיקת הדים קוכליאריים (שמתוארת בהמשך, בפרק שדן באבחון בעיות שמיעה בילדים) ניתן לקבוע אם הצלילים והקולות מגיעים אל האוזן הפנימית. אם תוצאות הבדיקה תקינות, ניתן להסיק שהירידה בשמיעה נובעת מפגיעה עצבית. במקרה כזה ניתן לברר באמצעות בדיקת BERA (שמתוארת אף היא בהמשך) היכן בדיוק ממוקמת הפגיעה בעצב השמיעה.

התוצאות של בדיקת השמיעה מוצגות על גרף שמראה את טווח השמיעה - מבחינת העוצמה והתדר - בכל אוזן ובכל אחד מהמסלולים (הולכת אוויר והולכת עצם).

בדיקת השלמה לאודיומטריה היא בדיקת סף שמיעה לדיבור (באנגלית נקראת הבדיקה: Speech Reception Threshold ובקיצור: SRT). באמצעותה בודקים את סף השמיעה של הנבדק למילים.

איך מאבחנים בעיות שמיעה בתינוקות ובילדים?

בתינוקות ובילדים ניתן לבדוק את השמיעה הן בשיטות אובייקטיביות (שאינן תלויות בתגובות הנבדקים) והן בשיטות התנהגותיות (שבהן בוחנים כיצד הם מגיבים על צלילים שונים).

ידוע שעובר ברחם אמו שומע בשליש האחרון של ההריון. לכן ניתן לבדוק את תגובותיו לגירויים שמיעתיים (רעשים, קולות, צלילים) מיד לאחר הלידה.

בשבועות הראשונים של חייו מגיב התינוק באופן ברור רק לרעשים חזקים (למשל בבהלה או במצמוץ עיניים). בגיל שלושה-ארבעה חודשים כבר ניתן לראות שהתינוק מקשיב לצלילים ושהוא מפסיק פעילות בתגובה לרעשים בעוצמה בינונית.

בסביבות גיל חצי שנה יכול התינוק להפנות את הראש לכיוון הגירוי השמיעתי - גם אם עוצמתו חלשה. בדיקה כזאת נעשית בחדר אטום לרעשים חיצוניים. התינוק יושב על ברכי אחד מהוריו ומושמעים לו קולות בעוצמות שונות דרך רמקולים שממוקמים בחדר. לפי התגובות התנהגותיות שלו, כמו הפניית ראש אל מקור הקול והפסקת פעילות ניתן לדעת אם התינוק שומע. עם זאת ברור שבדיקה כזאת אינה נותנת מידע על איכות השמיעה.

דרך מדויקת יותר לאבחון יכולת השמיעה של תינוקות היא בדיקת הדים קוכליאריים (OAE - Otoacoustic Emission). זוהי בדיקה אובייקטיבית שנעשית באמצעות הצמדת אוזנייה לאוזן התינוק. האוזנייה משדרת צלילים וקולטת את ההחזר של ההדים משבלול האוזן (קוכליאה. מכאן שם הבדיקה). הבדיקה הזאת משמשת לגילוי בעיות שמיעה שמקורן באוזן הפנימית. היא כל כך מדויקת, עד כי ביכולתה לאבחן ליקויים שאין להם השפעה של ממש על איכות השמיעה ושאינם באים לידי ביטוי בבדיקת אודיומטריה רגילה. הבדיקה הזאת יכולה לשמש גם לאבחון מדויק של הסיבה לליקויי שמיעה אצל מבוגרים.

ישנה בדיקת שמיעה אובייקטיבית נוספת שנקראת BERA (ראשי תיבות של Brainstem Evoked Response Audiometry). היא נקראת גם ABR (ראשי תיבות של Auditory Brainstem Response). זוהי בדיקה שבה רושמים את האותות החשמליים שנוצרים בגזע המוח בעקבות השמעת סדרה של נקישות (קליקים) לאוזן באמצעות אוזנייה. רישום האותות נעשה באמצעות אלקטרודות שמוצמדות למצח ולתנוכי האוזניים.

מהבדיקה הזאת ניתן ללמוד היכן נפגעה המערכת העצבית שתפקידה להוליך את גלי הקול (לאחר שתורגמו לאותות חשמליים) מהאוזן הפנימית אל המוח.

במהלך בדיקת BERA מצמידים לנבדק אלקטרודות לתנוכי האוזניים ולמצח ומשמיעים לאוזן הנבדקת סדרה של נקישות ("קליקים") דרך אוזנייה. הנקישות האלה אמורות - במקרה שהכול תקין - להיות מתורגמות לאותות חשמליים, להגיע למוח ולהיקלט באלקטרודות. את הבדיקה הזאת עושים גם למבוגרים כאשר רוצים לבדוק את תקינות המערכת העצבית שאחראית לשמיעה.

איך מטפלים?

הטיפול שניתן לבעיות שמיעה נקבע לפי הסיבות שגרמו לבעיות האלה. כך, למשל, אם ליקוי השמיעה נגרם מעודף שעווה באוזן החיצונית, ניתן לטפטף טיפות שומניות שממיסות את השעווה (טיפות צרומול שאותן ניתן לרכוש ללא מרשם). אפשרות אחרת היא לעבור ניקוי אוזן אצל רופא אף־אוזן־גרון.

אם בעיות השמיעה נגרמות בגלל דלקת - למשל באוזן התיכונה - ניתן לפתור את הבעיה באמצעות טיפול תרופתי (בדרך כלל אנטיביוטיקה).

אם בעיות השמיעה נובעות מנזקים שנגרמו לאוזן התיכונה והפנימית - למשל בעקבות דלקות חוזרות ונשנות שגרמו להסתיידות קשה של עור התוף או של עצמות השמע - הפתרון המקובל הוא כירורגי: ניתוח לשיקום הנזק שנגרם (בדוגמה שלנו: ניתוח לשיקום עור התוף או לשיקום עצמות השמע).

יש להדגיש: בגלל יכולתן של דלקות חוזרות ונשנות באוזניים להסב נזקים קבועים לאוזן התיכונה והפנימית חשוב לטפל בהן בזמן. ריפוי הדלקות האלה באמצעות תרופות עשוי למנוע את הצורך בניתוח בשלבים מאוחרים יותר.

אם החירשות נגרמת בגלל תאי חישה חסרים או פגומים באוזן הפנימית, ניתן לעיתים לטפל בבעיה באמצעות שתל קוכליארי. מדובר במכשיר חדשני ומתוחכם שממיר את המידע הקולי לגירוי חשמלי, והגירוי הזה מועבר ישירות אל עצב השמיעה בעזרת אלקטרודה המוחדרת בניתוח לאוזן הפנימית.

פגיעות בעצב השמע לא ניתן לרפא או לתקן, ואם הן גורמות לחירשות מוחלטת, מדובר בנכות שאין לה בשלב הזה פתרון משביע רצון. במקרה כזה על המטופל ללמוד כיצד לתקשר עם הסביבה בעולם של דממה. הוא יכול ללמוד את שפת הסימנים, להכשיר את עצמו לקרוא תנועות שפתיים ולהיעזר בסמרטפונים כדי לתקשר עם סביבתו שלא באמצעות קול.

במקרה שהחירשות אינה מוחלטת, ניתן להיעזר במכשירי שמיעה. אלה יעילים במיוחד להתגברות על קשיי שמיעה בעקבות העלייה בגיל. התופעה הזאת נקראת פרסביאקוזיס והיא נובעת מתהליכים ניווניים של עצב השמיעה ואובדן תאי שיער באיבר השמיעה באוזן הפנימית. תאי שיער אחראים לתרגום גלי הקול לאותות עצביים. כיום ישנם מכשירי שמיעה מאוד קטנים, בגודל של מטבע, שכמעט לא ניתן להבחין בהם.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

ליקוי שמיעה שנובע מדלקות באוזניים יכול לחזור על עצמו שוב ושוב - בכל פעם שישנה דלקת. כך גם ליקוי שמיעה שנובע מהצטברות נוזלים באוזניים (תופעה שמתרחשת בעיקר אצל ילדים) או עודף שעווה באוזניים.

ליקוי שמיעה עקב פגמים במערכת ההולכה (למשל הסתיידות של עצמות השמע שנגרמה מדלקות חוזרות ונשנות) אינו חולף מעצמו ללא טיפול. עם זאת, פגיעות שנפתרו באמצעים כירורגיים לרוב אינן חוזרות על עצמן.

ליקוי שמיעה עקב פגיעה תחושתית־עצבית (למשל בעקבות פרסביאקוזיס) הוא כרוני: כיום עדיין לא ניתן לרפא אותו.

עלולים להיות סיבוכים?

ללקות שמיעה בילדים יש השלכות על התפתחותם בתחומים רבים וחיוניים: תקשורת, שפה, חשיבה ולמידה, התפתחות מוטורית, רגשית וחברתית.

לליקויי שמיעה עלולות להיות השפעות קשות גם על מבוגרים - החל מפגיעה בקריירה וכלה בבידוד חברתי. ליקויי שמיעה גם עלולים לגרום למבוגרים במשך הזמן לירידה קוגניטיבית. אף על פי כן מבוגרים רבים מתביישים להודות בקיומה של בעיית שמיעה ומסרבים להיעזר במכשיר שמיעה.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

אף שכל תינוק עובד כיום בדיקת שמיעה (בדיקת הדים קוכליאריים) עם לידתו, רצוי שהוריו ימשיכו לעקוב אחר תגובתו לרעשים שונים. יש לפנות בדחיפות לרופא הילדים אם שמים לב שהתינוק אינו מגיב לרעשים חזקים באמצעות בהלה או מצמוץ עיניים.

כשהתינוק יותר גדול יש לפנות לבדיקת שמיעה אם הוא אינו מסובב את הראש לכיוון קולות בסביבה או אינו מגיב כשקוראים בשמו.

בכל מקרה של עיכוב בהתפתחות הדיבור יש לבדוק את השמיעה.

אצל ילדים יותר גדולים ואצל מבוגרים סימני אזהרה הם שאלות חוזרות ונשנות שמעידות על אי־שמיעה כמו "מה?" או "מה אמרת?" וכן הנוהג להגביר מאוד את עוצמת הקול בטלוויזיה או במחשב.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

מי שהתחרש בגיל מבוגר יחסית יחזור לעצמו מיד עם פתרון בעיית השמיעה. אם מדובר בחירשות מוחלטת מלידה, יש לרוב צורך בליווי ובסיוע ממושכים לרכישת מיומנויות תקשורת ובהן כישורי שפה.

איך לומדים לחיות עם ליקוי שמיעה?

יש כמה דרכים עיקריות להקנות כישורי תקשורת לחירשים ולכבדי שמיעה, ובהן:

1.לימוד שפת הסימנים.

2. לימוד הגייה נכונה וקריאת שפתיים.

3. שימוש בטכנולוגיה מסייעת כמו מכשירי שמיעה ותוכנות מחשבים שממירות טקסט כתוב לדיבור ודיבור לטקסט כתוב.

4. הוספת סימנים נראים לאותות קוליים כמו נורות מהבהבות (למשל לטלפון), הוספת כתוביות לחירשים בסרטים ובתוכניות טלוויזיה ושיפור המודעות בקרב השומעים. כך, למשל, יש ללמד את השומעים שלא להסתיר את הפה בזמן הדיבור עם מי שהוא כבד שמיעה ולהגות את מילים לאט (להאריך את ההפסקה בין מילה למילה). כך ניתן להפוך את הדיבור לקליט יותר בעבור אנשים עם לקות שמיעה.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנחה את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

ד"ר דן נכטיגל הוא מומחה למחלות אף־אוזן־גרון ולכירורגיה של הראש ושל הצוואר. הוא רופא בכיר במחלקת אף־אוזן־גרון ומנהל השירות לניתוחי אף וסינוסים בבית החולים העמק מקבוצת כללית