אבחנות
פורסם בראשונה: 18.09.2011
עדכון אחרון: 26.03.2014

מחלות כליה

לקריאה נוחה
מהן מחלות כליה? ממה הן נגרמות? מהם התסמינים שלהן? כמה זמן הן נמשכות? איך מאבחנים? איך מטפלים? הן חד־פעמיות? הן עלולות לחזור? עלולים להיות סיבוכים? מדריך
מחלות כליה

שם האבחנה בעברית: מחלות כליה
שם האבחנה באנגלית: Kidney Disease
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופא (קליקס):
Other Kidney Disease

 

מה זה?

מחלות כליה עלולות להתפתח בצורה חריפה או כרונית ולגרום לירידה בתפקוד הכליות. במקרים הקשים מחייבת המחלה טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.

מחלות כליה מתקדמות לעיתים באופן איטי, וניתן - באמצעות טיפול בתרופות ואורח חיים נכון - לעכב ובמקרים רבים אף למנוע את הצורך בדיאליזה או בהשתלת כליה. מחלות כליה הן גורם מרכזי להתפתחות מחלות לב וכלי דם שגורמות לתמותה בטרם עת.

ממה נגרמות מחלות כליה?

• הסיבה השכיחה ביותר למחלות כליה היא סוכרת: בעבר כ־30% מחולי הסוכרת לקו במחלות כליה, וכ־50% מאותם החולים (זאת אומרת כ־15% מכלל חולי הסוכרת) נזקקו לטיפולי דיאליזה או להשתלת כליה. כיום, בעקבות ההתקדמות הרבה שהושגה בטיפולים בסוכרת, ניכרת ירידה משמעותית במספר החולים במחלות כליה. עם זאת, סוכרת היא עדיין הסיבה השכיחה ביותר לאי־ספיקת כליות בקרב חולי הדיאליזה ומושתלי הכליה. בשלביה הראשונים לא גורמת סוכרת למחלות כליה. בממוצע חולפות כ־10 שנים מרגע גילוי הסוכרת ועד הופעת התסמינים הראשונים של מחלת הכליה.

• סיבה שכיחה נוספת למחלות כליה היא לחץ דם גבוה. 15% מחולי הדיאליזה סובלים ממחלת כליה בעקבות לחץ דם גבוה.

• זיהומים.

• נזקי תרופות. את הנזק הגדול ביותר לכליות גורמים מינונים גדולים של משככי כאבים (ובמיוחד תרופות ממשפחת ה־NSAIDS) ושל תרופות אנטיביוטיות.

• מחלות מבניות ותורשתיות של הכליה עצמה.

• חסימות באיברים שנמצאים מתחת לכליה: השופכנים, שלפוחית השתן, השופכה, בלוטת הערמונית בגברים ומערכת הרבייה הנשית. חסימות באזורים האלה מונעות במידה זו או אחרת (תלוי במידת החסימה) את יציאת השתן מהכליות ופוגעות בתפקוד שלהן.

• פגיעה בהספקת הדם לכליה. לפגיעה כזאת יכולות להיות סיבות שונות כמו איבוד דם מסיבי, התייבשות ואי־ספיקת לב.

מהם התסמינים?

מחלת כליה בשלביה המוקדמים יכולה שלא לבוא כלל לידי ביטוי, אבל ככל שהיא מתקדמת, עלולה להתפתח אי־ספיקת כליות, ואז התסמינים מתחילים להופיע, מאחר שחומרי פסולת מצטברים בגוף, מאזן הנוזלים והמלחים משתבש, ונוצר חסר בהורמונים שאותם מייצרת הכליה.

התסמינים כוללים: בצקות (לרוב יופיעו לראשונה סביב העיניים), לחץ דם גבוה, עייפות, אנמיה ובמקרים קיצוניים חולשת שרירים, קוצר נשימה, אובדן חלקי של ההכרה והפרעת קצב.

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחהבפורום בדיקות מעבדה ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).

איך אני לעומת האחרים?

אצל כ־150 אלף לקוחות כללית מתוך כ־4 מיליון (3.8%) אובחנו מחלות כליה.

כמה זמן זה נמשך?

ניתן להחלים ממחלות כליה, אך הן גם עלולות להפוך לכרוניות. מה שקובע לאיזה כיוון תתפתח מחלת כליה הוא הסיבה לפריצתה. למשל, מחלת כליה שנוצרת בעקבות סוכרת או לחץ דם גבוה היא בדרך כלל כרונית. לעומת זאת מחלת כליה שנוצרה מהתייבשות או מחסימה של דרכי השתן יכולה לחלוף אם מטפלים בגורם (בדוגמאות שניתנו: נותנים נוזלים או מסירים את החסימה).

מה שחשוב הוא לגלות את מחלת הכליה בזמן כדי לעצור את המשך ההידרדרות ובכך לשמר את תפקוד הכליות.

איך מאבחנים?

בדיקת דם לקריאטינין. ניתן לאבחן את תפקוד הכליה באמצעות בדיקה של רמת הקריאטינין בדם. הקריאטינין הוא מולקולה שנוצרת כתוצאה מחילוף החומרים בשרירים והוא מועבר דרך מחזור הדם אל הכליות. אלה מסננות את רוב הקריאטינין ומפרישות אותו לשתן. הכליות משמרות את רמת הקריאטינין בטווח הנורמלי בגוף, ולכן בדיקה של רמת הקריאטינין בדם יכולה להעיד על תפקוד הכליות. כאשר תפקוד הכליות אינו תקין, תהיה רמת הקריאטינין בדם גבוהה, מאחר שהכליות לא מפנות אותו כהלכה.

• בדיקת שתן למיקרואלבומין. ניתן לאבחן מחלות כליה אפילו לפני שרמת הקריאטינין עולה, וזאת באמצעות בדיקת שתן. הסימן הראשון להופעת המחלה הוא הימצאות כמויות זעירות של חלבון מסוג אלבומין בשתן. בדיקת שתן כללית אינה רגישה דיה ולכן אינה מסוגלת לגלות כמויות זעירות של אלבומין, ויש לעשות בדיקת שתן מיוחדת לגילוי החלבון. את הבדיקה לגילוי מיקרואלבומין (לגילוי כמויות מיקרו של אלבומין) - ניתן לעשות בשתי שיטות: בשיטה האחת יש צורך לאסוף שתן במשך 24 שעות ולהביאו למעבדה, ובשיטה האחרת ניתן להסתפק בדגימת שתן בודדת. בשתי השיטות ניתן לאבחן את המחלה בשלביה הראשונים. אבחון מוקדם הוא קריטי, כיוון שבשלבים הראשונים של המחלה הטיפול בה הוא היעיל ביותר. ללא טיפול צפויה כמות החלבון בשתן לגדול בהדרגה, ותפקודי הכליה יילכו ויידרדרו.

איך מטפלים?

• הדבר החשוב ביותר למי שחולים במחלות כליה בעקבות סוכרת הוא לאזן את רמות הסוכר בדם. אצל חולים שערכי הסוכר שלהם בדם קרובים לערכים התקינים פוחתת הפרשת החלבון בשתן, ומואט קצב ההידרדרות של תפקודי הכליה.

• גם איזון לחץ הדם חשוב כדי למנוע את המשך ההידרדרות בתפקודי הכליה. כל עלייה של 10 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי מגדילה בכ־7% את הסיכון לאובדן כושר התפקוד של הכליה. ערכי המטרה של לחץ הדם אצל חולה בסוכרת שונים מאלה של כלל האוכלוסייה. אין להסתפק בהורדת לחץ הדם לערכים שמתחת ל־140/90, אלא יש לשאוף לרדת אל מתחת ל־130/80. אם הפרשת החלבון בשתן עולה על גרם ביממה, ייתכן שיש צורך לרדת אל מתחת ל־120/70. הטיפול להורדת לחץ הדם הוא בדרך כלל באמצעות תרופות. קבוצת התרופות שמקובל לתת לחולי כליה שסובלים מיתר לחץ דם לא רק מקטינה את ערכי לחץ הדם, אלא גם מגינה על הכליות מפני הידרדרות נוספת. מדובר בתרופות שמעכבות את פעילות האנגיוטנסין - הורמון שבין היתר מעלה את לחץ דם. קיימות כיום שלוש קבוצות של תרופות:

1. מעכבי האנזים המהפך: Angiotensin Converting Enzyme Inhibitors (לקבוצה הזאת שייכות תרופות כמו קפטופריל, אנלפריל, קונברטין, טריטייס).

2. חוסמי הקולטן של אנגיוטנסין Angiotensin Receptor Blockers :(לקבוצה הזאת שייכות תרופות כמו אוקסר, לוסרטן, אטאקנד, דיובאן).

3. חסימה ישירה של האנזים רנין (למשל באמצעות התרופה ראסילז).

• תרופות להורדת הכולסטרול. לחולי סוכרת שסובלים מפגיעה בכליות חשוב במיוחד להוריד את רמת הכולסטרול בדמם כיוון שהם מצויים בסיכון גבוה לפתח מחלת לב. נוסף על כך רמה גבוהה של כולסטרול פוגעת ישירות בכליות.

• שמירה על דיאטה דלה במלח ובחלבונים, הקפדה על פעילות גופנית ושמירה על משקל תקין.

• במקרים קיצוניים יש צורך בדיאליזה או בהשתלת כליה (מתורם חי או מתורם מת).

זה חד־פעמי? זה יחזור?

אפשר להחלים ממחלות כליה, אך הן גם עלולות להימשך באופן כרוני. התפתחות המחלה - לעבר החלמה או החרפה - תלויה בסיבות לפריצתה. לדוגמה, מחלת כליה שנגרמת בגלל סוכרת או בגלל לחץ דם גבוה היא בדרך כלל מחלה כרונית. לעומת זאת מחלת כליה שנגרמת בגלל התייבשות או בגלל חסימה של דרכי השתן יכולה לחלוף - אם מטפלים בגורם למחלה: במקרה של התייבשות נותנים נוזלים, ובמקרה של חסימה בדרכי השתן - מסירים אותה.

חשיבות רבה יש לגילוי מחלת הכליה בזמן כדי לעצור את המשך הידרדרותה ובכך לשמר את תפקוד הכליה.

עלולים להיות סיבוכים?

כשהכליה לא מתפקדת, ייתכנו סיבוכים רבים, והם יופיעו בדרך כלל במצב שבו הכליה כבר כמעט אינה מסוגלת לתפקד:

1. שיבושים במאזן האלקטרוליטים - חוסר בנתרן (+Na), עודף באשלגן (+K), חוסר בסידן (2+Ca) ועודף זרחן (שמופיע בצורת פוספט PO4-3). השיבושים האלה במאזן האלקטרוליטים עלולים לגרום, בין היתר, לבעיות הבאות: בצקות, חמצת מטבולית ועודף בחומצת שתן (uric acid).

2. שיבושים במערכת העיכול שעלולים לבוא לידי ביטוי בבחילות, באובדן תיאבון ובהימנעות מאכילה. התוצאה של כל אלה עלולה להיות תת־תזונה.

3. פגיעה בכלי הדם גורמת לטרשת מואצת של כלי הדם, ללחץ דם גבוה ולדלקת קרום הלב (pericarditis).

4. פגיעה המטולוגית שבאה לידי ביטוי באנמיה, בפגיעה במערכת החיסון ובאי־תפקוד של הטסיות (טרומבוציטים) - מה שעלול להוביל לבעיות בקרישה.

5. פגיעות מערכת השרירים והשלד - חולשת שרירים, פיגור בגדילה אצל ילדים, פגיעה ברקמת העצם וכן פגיעה בפרקים.

6. סיבוכים נוירולוגיים - התכווצויות שרירים, נוירופתיה (שבאה לידי ביטוי בתחושת נימול בקצות האצבעות ובאובדן תחושה) ובמקרים קיצוניים - אנצפלופתיה (דלקת מוח).

7. סיבוכים אנדוקריניים - רמת שומנים גבוהה בדם (היפרליפידמיה), אי־סבילות לגלוקוז בשל עמידות לפעולת האינסולין (יש לציין שעמידות לאינסולין היא מצב שעלול להוביל לסוכרת), הפסקת המחזור אצל נשים (amenorrhea), אין־אונות ואובדן הפוריות אצל גברים.

8. סיבוכי עור - העור עלול לשנות את גונו לצהבהב־חום, ולעיתים, כשרמות השתנן גבוהות, הוא מופרש בזיעה ומתגבש על העור בצורה של אבקה לבנה. סיבוכים אפשריים נוספים הם תופעות של גירוי בעור ושל גרד מטריד (pruritus).

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

סימני האזהרה נובעים מהאפשרות להיווצרות הסיבוכים שתוארו בסעיף הקודם וכוללים, בין היתר: בצקת שהולכת ומחריפה, כאבים בחזה, דימום פתאומי, חולשה קיצונית של השרירים, התכווצויות שרירים והכרה מעורפלת.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

מטרת המעקב והטיפול המונע היא למנוע את המשך ההידרדרות במצב הכליות כך שימשיכו לתפקד - מה שיבטיח איכות חיים טובה בחיי היומיום.

איך לומדים לחיות עם מחלת כליות כרונית?

חשוב ביותר לאמץ התנהגות שתמנע החרפה של המחלה. הכוונה היא לשמירה על אורח חיים בריא שכולל הימנעות מעישון, תזונה מתאימה, פעילות גופנית סדירה ושמירה על משקל תקין. כן חשוב להקפיד על מעקב רפואי קבוע ועל לקיחת התרופות כנדרש.

ההבנה שהמאמץ הרפואי משתלם - מונע הידרדרות במצב הבריאות ומאפשר להמשיך לתפקד כאדם בריא לכל דבר - היא שנותנת את הכוח להתמיד בבדיקות הרפואיות ולא לשכוח לקחת את התרופות בזמן.

 

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנחה את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

ד"ר יורם דקל הוא מומחה בכירורגיה אורולוגית ומנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי כרמל בחיפה מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל