• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום חוב מהיר תשלום חוב מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 20.03.2011
עדכון אחרון: 20.03.2011

השתלת כליה - מדריך למושתלים

איך נעשית השתלת כליה? אילו הכנות יש לעשות לפני הניתוח? כמה זמן אורך הניתוח? מה ארגיש אחריו? האם עלולים להיגרם סיבוכים - ומהם? מתי "אחזור לעצמי" ובתוך כמה זמן אוכל לחזור לפעילות שגרתית? כל התשובות

מי זקוקים להשתלת כליה?

אנשים שכליותיהם חדלו לתפקד זקוקים לדיאליזה או להשתלת כליה. הכליות - שנמצאות בגב התחתון משני צידי עמוד השדרה, וגודל כל אחת מהן הוא כגודלו של אגרוף, ממלאות שלושה תפקידים עיקריים:

1. סינון הרעלים ופינוים מהדם.

2. ייצור הורמונים שאחראים לבקרה על לחץ הדם וליצירת כדוריות אדומות.

3. שמירה על מאזן המים והמלחים בגוף.

אי־תפקוד של הכליות עלול לגרום למוות בתוך זמן קצר. אומנם באמצעות מכונת דיאליזה אפשר לסנן את תוצרי הפסולת של הגוף, אך המכונה אינה מחליפה את כל התפקידים של הכליה, כמו ייצור הורמונים ושמירה על מאזן המים ועל מאזן המלחים.

לכן מי שמטופל בדיאליזה חייב ליטול הורמונים, ומוטלות עליו הגבלות בנוגע לכמות המים ולהרכב המזונות שמותר לו לאכול.

נוסף על כך: התלות במכונת הדיאליזה פוגעת מאוד בשגרת היום־יום. שלוש פעמים בשבוע יש להתחבר למכונה ולהישאר מחוברים אליה במשך כארבע שעות בכל פעם.

כליה מושתלת היא לכן תחליף לכליה הטבעית ומבטלת את הצורך להתחבר למכונת הדיאליזה פעם ביומיים-שלושה.

אילו הכנות יש לעשות לקראת הניתוח?

ההכנה להשתלה כוללת בדיקה רפואית מקיפה, בדיקות מעבדה, הערכה של תפקוד הלב, בדיקות דימות שונות וכן הערכה סוציאלית. מטרת הבדיקות האלה היא לוודא שהמועמד להשתלה מגיע לניתוח במצב המיטבי ולהפחית ככל האפשר את הסיכונים בניתוח ולאחריו.

בתום הבדיקות חותם המועמד להשתלה על טופס א' 20, שבו הוא מציין באיזה מרכז רפואי רצונו לעבור את ניתוח ההשתלה.

הטופס - יחד עם נתוני הבדיקות - מועבר למחלקת ההשתלות, ולאחר זמן מה מקבלים המועמדים להשתלה זימון לבדיקה במחלקה. הרופאים במחלקה קובעים את כשירותו של כל מועמד להשתלה, והטופס החתום מועבר לרישום במרכז הלאומי להשתלות. לעיתים עולה הצורך לעשות בירורים נוספים לפני הרישום להשתלה (למשל, בדיקות לב ובדיקות של כלי הדם).

כל מי שנכנס לרשימה הארצית של המועמדים להשתלת כליה נותן מדי חודש דגימת דם ביחידת הדיאליזה. הדגימה הזאת נשלחת למעבדה לסיווג רקמות כדי לבדוק את קיומם של נוגדנים בדם.

מהו מקור הכליות להשתלה?

כליות להשתלה יכולות להילקח מתורם שנפטר או מתורם חי.

כליות מנפטר
נלקחות בדרך כלל לאחר שנקבע כי התורם הפוטנציאלי מת מוות מוחי, אך עדיין מוזרם דם לאיברים החיוניים: כליות, כבד, לב, ריאות. כל עוד מקבלים האיברים האלה דם, נשמרת פעילותם התקינה. במקרים מסוימים ניתן להשתמש בכליות זמן קצר לאחר שהלב הפסיק לפעום.

כליה מתורם חי
נלקחת מבן משפחה או מחבר שהביעו את רצונם לתרום. כליה מן המת משתילים רק למי שכליותיהם חדלו לתפקד והם מטופלים בדיאליזה. לעומת זאת, כליה מן החי ניתן להשתיל גם במי שכליותיהם עדיין מתפקדות במידת מה והם עדיין לא מטופלים בדיאליזה.

ויש עוד הבדל בין השתלה מתורם חי להשתלה מנפטר: במקרה של השתלה מן החי ניתן לתכנן את מועד הניתוח מראש. בהשתלה מן המת - מטבע הדברים - הדבר אינו אפשרי.

האם צריכה להיות התאמה בין מקבל הכליה לתורם הכליה?

בהשתלות מתורם מת יש צורך בהתאמה בסוג הדם. כליה מתורם חי, לעומת זאת, ניתן כיום להשתיל לכל אדם - גם אם אין התאמה בסוג הדם.

איזו התאמה נדרשת בסוג הדם?
נדרשת התאמה שזהה להתאמה הנדרשת בעת עירוי דם:

• אנשים בעלי דם A - יכולים לקבל מתורמים בעלי דם A או O.

• אנשים בעלי דם B - יכולים לקבל מתורמים בעלי דם B או O.

• אנשים בעלי דם AB - יכולים לקבל מתורמים בעלי דם A ,B ,AB או O.

• אנשים בעלי דם O - יכולים לקבל מתורמים בעלי דם O בלבד.

בתרומה מהנפטר מקובל שהמושתל מקבל כליה רק מתורם בעל סוג דם שזהה לשלו. הסיבה לדרישה הזאת: הרצון שלא לפגוע בסיכוייהם של מועמדים להשתלה בעלי סוגי דם פחות שכיחים.

כידוע, אדם בעל סוג דם O הוא תורם אוניברסלי, כלומר הוא יכול לתרום דם לכולם, אבל יכול לקבל תרומת דם רק ממי שיש להם סוג דם O. אם ישתילו כליות מבעלי סוג דם O לכל מי שיש להם סוג דם אחר, עלולים מועמדים להשתלה בעלי סוג דם O להישאר ללא היצע של כליות.

איזו התאמה נדרשת בסיווג הרקמות?
כל תא בגוף כולל סמנים המאפשרים למערכת החיסון להבדיל בינו לבין תאים זרים. הסמנים האלה נקראים מערכת סיווג רקמות. אנחנו יורשים את המערכת הזאת מהורינו: כל הורה תורם לנו מחצית מסמני המערכת. ככל שישנה התאמה טובה יותר בין מערכת סיווג הרקמות של התורם לזו של הנתרם, כך גדל הסיכוי שהשתל ישרוד ויתפקד שנים ארוכות.

התאמה מלאה קיימת רק אצל תאומים זהים, אך תרופות חדישות למניעת דחייה מאפשרות כיום להשתיל בהצלחה איברים גם כשאין התאמה טובה בסיווג הרקמות בין התורם למקבל.

מהו מקומם של הנוגדנים ושל בדיקות ההצלבה?
נוגדנים הם חלבונים שמייצרת מערכת החיסון כדי להגן על הגוף מפני חומרים זרים כגון נגיפים וחיידקים. מי שקיבלו בעבר תרומת דם, עברו השתלה או היו בהריון עלולים לשאת בדם נוגדנים לאיברים מושתלים. הנוגדנים האלה עלולים לתקוף שתל חדש ולהרוס אותו (לדחות אותו) כבר בימים הראשונים לאחר ההשתלה.

לכן לפני כל השתלה נעשית בדיקת הצלבה בין דם המקבל לדם התורם. מטרת הבדיקה היא לגלות אם יש נוגדנים בדמו של המקבל לאיבר המושתל.

אם תוצאת הבדיקה שלילית (כלומר אין נוגדנים), ניתן להשתיל את הכליה. לקראת השתלה מתורם חי ניתן כיום לתת טיפול להורדת רמת הנוגדנים. אם הטיפול הזה מצליח, ניתן להשתיל את הכליה. ככל שרמת הנוגדנים אצל המועמדים להשתלה גבוהה יותר (PRA גבוה), כך קשה יותר למצוא להם כליה מתאימה.

מהו תהליך ההשתלה מתורמים חיים?

השתלה מתורם חי נעשית אם התורם הוא בעל סוג דם מתאים ואם בדיקת ההצלבה בינו לבין מקבל הכליה היא שלילית.

בשל המחסור בכליות להשתלה הורחב השימוש בתרומות מתורם חי, וכיום ניתן להשתיל כליות גם אם סוג הדם של התורם אינו זהה לסוג הדם של המקבל וכאשר יש נוגדנים בדם המקבל לרקמות התורם. במצבים האלה ניתן לתת טיפולים לנטרול הנוגדנים באמצעות פלזמפרזיס (הליך לניקוי הדם מנוגדנים באמצעות מכונה) ובאמצעות IVIG (תרכיז של נוגדנים נגד נוגדנים).

אפשרות נוספת היא הפעלת תוכנית הצלבה (חילופי תורמים). הכי קל להסביר תוכנית כזאת באמצעות המחשה: אם אישה רוצה לתרום כליה לבעלה החולה, אך בדיקה מגלה שאין ביניהם התאמה, ובמקביל אח רוצה לתרום כליה לאחותו החולה, וגם ביניהם - כך מתברר - אין התאמה, אז ניתן לבחון את האפשרות שהאישה תתרום לאחות, ואילו האח יתרום כליה לבעל. אם מתברר שההצלבה הזאת אפשרית, מחתימים את כל הנוגעים בדבר על טופסי אישור מתאימים, וניתן לגשת לביצוע של צמד ההשתלות. לחץ/י כאן לקריאת המדריך המלא לתורמי כליה.

מהו תהליך ההשתלה מתורמים שנפטרו?

במעבדה הארצית לסיווג רקמות שבבית החולים "שיבא" נשמר המאגר של דגימות הדם הנשלחות מיחידות הדיאליזה מדי חודש וכן הנתונים של כל החולים הממתינים להשתלה.

כאשר מגיעה תרומת כליה, נעשית בדיקת הצלבה של המועמדים להשתלה שיש להם אותו סוג דם כמו לתורם. מבין המועמדים שבדיקת ההצלבה שלהם הייתה שלילית נבחר המועמד המתאים באמצעות המחשב על פי ארבעה קריטריונים:

1. רמת הנוגדנים.
2. התאמת סיווג הרקמות.
3. גיל הכניסה לרשימת ההמתנה.
4. זמן ההמתנה.

כליות שנלקחו מילדים מוקצות בראש ובראשונה לילדים שזקוקים להשתלת כליה.

כליות של תורמים בני 60 ומעלה ניתנות רק לחולים שבאותה קבוצת הגיל.

הקצאת הכליות נעשית בפיקוח ובבקרה של המרכז הלאומי להשתלות שפועל בפיקוחו של משרד הבריאות.

ממי אקבל את ההודעה שנמצאה בשבילי כליה להשתלה?

את ההודעה על ההשתלה ימסור לך הרופא הנפרולוג המטפל בך, שגם עומד בקשר עם הרופא המנתח ועם מתאמת ההשתלות. הרופא המטפל ישקול אם יש צורך בדיאליזה לפני ההשתלה. הדיאליזה תיעשה בדרך כלל ביחידת הדיאליזה הקבועה.

מה עליי לעשות עם קבלת ההודעה על ההשתלה?

יש להקפיד על הדברים הבאים:

• מי שמטופלים בדיאליזה צפקית מתבקשים להביא למחלקת ההשתלות את שקיות הדיאליזה. אלה ישמשו את המטופלים בעת שיעברו דיאליזה לפני ההשתלה. מרגע קבלת ההודעה על ההשתלה יש להישאר בצום מוחלט.

• רצוי להביא סיכום מחלה ובדיקות דם עדכניות כדי לקצר את תהליך ההכנה לניתוח.

• ייתכן שההודעה על ההשתלה תתקבל במועד לא מקובל ובשעה מפתיעה. יש להיות ערוכים לכך ולהשתדל להתרכז במשימות שיש להשלים לקראת הניתוח. אם יש דברים לא ברורים, מומלץ לבקש הבהרות ולשאול שאלות כדי שההכנה לקראת הניתוח תהיה נינוחה יותר ויעילה יותר.

• רצוי להגיע לבית החולים בלוויית בן משפחה ולהביא את החפצים הבאים: כלי רחצה (סבון, שמפו, מכונת גילוח, דאודורנט, מברשת שיניים, משחת שיניים), נעלי בית, חלוק, לבנים, חומר קריאה, רדיו.

• במחלקה תקלוט אותך אחות. היא תסביר לך את ההליכים, תבדוק אותך ותצייד אותך בתלבושת של בית החולים ובמגבת. לאחר מכן יבדוק אותך רופא וישלח אותך לסדרת בדיקות ובהן בדיקות דם, אק"ג וצילום חזה.

טלפונים חשובים לפני ההשתלה - ואחריה

איך יוצרים קשר עם מתאמת ההשתלות?

מתאמת ההשתלות במרכז הרפואי "רבין", מקבוצת כללית, היא רחל מיכוביץ במחלקת השתלות, טלפון 050-5758069. היא מטפלת במועמדים להשתלה הממתינים להשתלה עד ההשתלה. הטיפול שלה נגמר עם סיום הניתוח.

איך יוצרים קשר עם אחראית מושתלים?

האחות האחראית על המושתלים במרפאת מושתלים במרכז הרפואי "רבין" היא תיקי משרקי, טלפון 050-4065255. החא מטפלת במושתלים אחרי ההשתלה במסגרת המרפאה הנפרולוגית.

 

מה יעשו לי בניתוח השתלת הכליה?

ניתוח ההשתלה נעשה בהרדמה כללית הדורשת הנשמה.

הכליה מושתלת באזור הבטן התחתונה מימין או משמאל. הכליות האורגניות שחדלו לתפקד נשארות במקומן. כלי הדם של הכליה המושתלת מחוברים לכלי הדם באגן הקטן המוליכים דם לרגליים. לאחר מכן מחובר השופכן (מוביל השתן) לשלפוחית השתן.

לעיתים משאיר המשתיל נקז פנימי במוביל השתן, ואותו מוציאים כחודש לאחר ההשתלה. במרבית המקרים משאירים נקז קטן ליד הכליה המושתלת לניקוז הדם והנוזלים מאיזור הניתוח. הנקז הזה מוצא כיומיים לאחר ההשתלה.

לאחר הניתוח מחובר המושתל לעירוי נוזלים למשך כמה ימים. כמו כן הוא מחובר לקתטר בכיס השתן למשך כחמישה ימים ולזונדה לקיבה עד למחרת הניתוח. לאחר הניתוח מועבר המושתל למחלקת התאוששות למשך כמה שעות ולאחר מכן למחלקת ההשתלות.

כמה זמן נמשך ניתוח להשתלת כליה?

כשלוש שעות.

הרדמה - כל מה שחשוב לדעת

מהי הרדמה?

הרדמה היא אמצעי למניעת כאבים בעת ניתוח באמצעות מתן חומרים שמורידים את סף הכאב, מרגיעים ומשתקים את תנועת השרירים. בצורה זו מבטיחים שלא תרגיש כל כאב במהלך הניתוח.

באיזו שיטה ירדימו אותי?

בהרדמה כללית הדורשת הנשמה.

מה עליי לספר לרופא המרדים לפני ההרדמה?

יש לספר לו כל פרט חשוב מההיסטוריה הרפואית: על מחלות ועל ניתוחים שהיו בעבר, על תרופות שנוטלים ועל רגישות לתרופות.

האם אפגש עם הרופא המרדים לפני הניתוח?

כן. כמה ימים לפני הניתוח יבדוק אותך הרופא המרדים במרפאת טרום הרדמה. זה הזמן גם לשאול אותו על כל נושא שמטריד אותך בקשר להרדמה. אנשים רבים חוששים מההרדמה לניתוח. הרופא המרדים יוכל לענות לך על כל שאלה בנושא הזה ולהפיג את חששותיך. ממש לפני הניתוח יבדוק אותך הרופא המרדים פעם נוספת.

 

איך ארגיש ביום הראשון לאחר ההשתלה?

ביום הזה מומלץ לצום כדי לאפשר למערכת העיכול לנוח, וייתכנו עצירות ובחילות. כדאי ליידע את צוות המחלקה אם מופיעות עצירות ובחילות כדי שיטפל בהן מיד.

מומלץ לקום מהמיטה מהר ככל האפשר לאחר הניתוח כדי לשפר את זרימת הדם בגוף ולאוורר את הריאות. המושתל יכול בדרך כלל לקום מהמיטה כיומיים לאחר הניתוח בעזרת אחות.

במשך האשפוז עובר המושתל בדיקות שונות - נוסף על בדיקת הדם היומית - כגון: אולטרסאונד של הכליה ומיפוי של הכליה. מטרת הבדיקות היא לוודא שהכליה מקבלת אספקת דם ומתפקדת.

מתי אקבל תרופות נוגדות דחייה?

מהיום הראשון לאחר ההשתלה.

חשוב מאוד לקחת את התרופות נוגדות הדחייה באופן סדיר ולעקוב אחר רמתן בדם כדי למנוע דחייה של הכליה וסיבוכים מיותרים. צוות הרופאים והאחיות יהיה עסוק בכך לא מעט.

כולם רוצים לבוא לבקר אותי לאחר הניתוח ולאחל לי החלמה מהירה. יש הגבלות?

כן. יש הגבלות!

תרופות נוגדות דחייה מדכאות את מערכת החיסון, ולכן רצוי בתקופת האשפוז להמעיט ככל האפשר בביקורי קרובים וחברים ואף להימנע מהם כליל, במידת האפשר.

מתי "אחזור לעצמי"?

בהנחה שאין סיבוכים - המפורטים בהמשך - הרי כשלושה חודשים לאחר הניתוח ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית מאומצת. עם זאת יש להביא בחשבון שהחיים של מושתלי כליה אינם זהים לחייהם של מי שכליותיהם האורגניות מתפקדות. הסיבה: מושתלי הכליה צריכים לקחת תרופות נוגדות דחייה כל חייהם, ובשל כך מוטלות עליהם לא מעט מגבלות.

על פי כל המחקרים, איכות חייהם של מושתלי כליה עולה בהרבה על איכות חייהם של מי שנזקקים לטיפולי דיאליזה. השאיפה היא שהמושתלים יחזרו לתפקוד מלא וינהלו אורח חיים רגיל. עם זאת ברור שבעיות כרוניות שהיו קיימות לפני ההשתלה - כמו לחץ דם גבוה וסוכרת - ייוותרו גם לאחר ההשתלה.

מהם הסיבוכים האפשריים מיד לאחר ההשתלה?

• דחייה
הדחייה היא תופעה טבעית המתרחשת בגופנו כאשר חודר אליו גוף זר - במקרה הזה שתל הכליה. מטרת התרופות הניתנות לאחר ההשתלה היא למנוע את התופעה הזאת. עם זאת, למרות הטיפול עלולה להתפתח דחייה של שתל הכליה. התופעה הזאת שכיחה במיוחד בשבועות ובחודשים הראשונים לאחר ההשתלה, אם כי היא יכולה להופיע גם שנים לאחר ההשתלה - אם לא מקפידים ליטול את התרופות באופן סדיר.

הדחייה באה לידי ביטוי בעלייה ברמת הקריאטינין בדם ולעיתים בירידה בכמות השתן. לעיתים נדירות מופיעים כאב מקומי באזור הכליה או חום. כדי לברר אם ישנה דחייה יש לעשות ביופסיה לכליה. במרבית המקרים ניתן להתגבר על הדחייה באמצעות מתן תרופות מקבוצות הסטרואידים או נוגדנים שונים.

• זיהום
הטיפול למניעת דחייה מחליש את מנגנון ההגנה של הגוף, וכתוצאה מכך חשוף המושתל במידה מוגברת לזיהומים שגורמים חיידקים, נגיפים ופטריות. בסמוך להשתלה ניתנות כמה תרופות שמטרתן למנוע את התפתחות הזיהומים האלה. ככל שמתרחקים ממועד ההשתלה ומפחיתים את מינון התרופות למניעת דחייה, כך קטן הסיכון להתפתחות הזיהומים האלה.

• איחור בתפקוד הכליה
בעת הוצאת כליה מגוף אחד והשתלתה בגוף אחר היא עוברת מעין "משבר" כתוצאה מהשימור בקור ובשל הנזקים שנגרמו לה לפני הוצאתה מגוף התורם. הנזקים האלה עלולים לגרום לאי־תפקוד הכליה מיד לאחר ההשתלה. אי־התפקוד של הכליה בא לידי ביטוי באי־הפרשת שתן ובצורך בדיאליזה למשך פרק זמן מסוים שעלול לנוע בין כמה ימים לכמה שבועות. בדרך כלל מתאוששת הכליה לאחר פרק הזמן הזה, אם כי - לעיתים נדירות - אם הכליה ניזוקה באופן חמור, היא אינה מתאוששת ואינה מצליחה לתפקד.

• היצרות של השופכן (אורטר) ו/או דליפת שתן
בעיה זו נובעת מהיצרותו או מניתוקו של החיבור בין השופכן לשלפוחית. כדי לאבחן את הבעיה יש לבדוק את פעילותה של מערכת השתן באמצעות שיקוף רנטגן לאחר החדרת צנתר לכליה דרך העור. ההליך הזה נעשה בהרדמה מקומית. בחלק מהמקרים ניתן לטפל בבעיה באופן שמרני: מרחיבים את ההיצרות באמצעות בלון או מנקזים את הדליפה באמצעות צנתר.

• היצרות עורק הכליה
לעיתים נדירות מתגלה היצרות של עורק הכליה (בדרך כלל מתפתחת ההיצרות הזאת חודשים או אף שנים לאחר ההשתלה). המצב הזה עלול לגרום ללחץ דם גבוה. ניתן להתגבר על התופעה הזאת באמצעות טיפול באנגיוגרפיה (הכנסת בלון בעורק המוצר) או באמצעות ניתוח.

• בצקת ברגל
לעיתים קורה שהרגל בצד שבו נעשתה ההשתלה הופכת להיות בצקתית במידת מה. הדבר מעיד על הפרעה בניקוז הנוזלים מהרגל כתוצאה מהניתוח. במרבית המקרים הבצקת קלה וחולפת במשך הזמן ללא טיפול.

• לימפוצלה
בניתוח עלולים להיפגע כלי לימפה, וכתוצאה מכך עלולים להצטבר נוזלים בין הכליה לחלל הבטן. לרוב ניתן להתגבר על הבעיה הזאת באמצעות טיפול שמרני (ניקוז נוזלים), אך לעיתים יש צורך בניתוח.

• לחץ דם גבוה
אחת מתופעות הלוואי השכיחות של השתלת כליה היא הופעת לחץ דם גבוה או החמרתו של לחץ דם גבוה שהיה קיים עוד לפני ההשתלה. העלייה בלחץ הדם נובעת מלקיחת התרופות נוגדות הדחייה. את לחץ הדם מאזנים באמצעות תרופות. בחלק מהמקרים יש שיפור בערכי לחץ הדם בעקבות ההפחתה במינון התרופות נוגדות הדחייה.

• סוכרת
לאחר ניתוח ההשתלה לוקים לעיתים מושתלי הכליה בסוכרת. במקרים אחרים קורה שאיזון הסוכרת מופר אצל מושתלי הכליה בגלל התרופות נוגדות הדחייה שהם נוטלים. לאחר שמפחיתים את מינון התרופות האלה עשויה הסוכרת שוב להתאזן. בכל מקרה, כאשר ערכי הסוכר גבוהים, מומלץ לאזן באופן קפדני את רמות הסוכר בדם באמצעות אינסולין.

• ביופסיה של הכליה
ביופסיה של הכליה היא פעולה שנועדה לבדוק סימני דחייה או הפרעות אחרות בכליה. הביופסיה נעשית בהרדמה מקומית ובעזרת אולטרסאונד. מחדירים מחט קטנה לכליה ולוקחים דוגמית קטנה מהרקמה להסתכלות מיקרוסקופית. הבדיקה הזאת מחייבת אשפוז. לאחר הבדיקה מומלץ לשכב במיטה במשך ארבע שעות. תוצאות הבדיקה מתקבלות ביום הבדיקה או למחרת.

כמה זמן נמשך האשפוז לאחר השתלת כליה?

בין שבוע לשבועיים - אם הכליה מתחילה לתפקד מיד לאחר ההשתלה. אם הכליה אינה מתחילה לתפקד מיד, ויש צורך
בטיפול דיאליזה עד להתאוששותה, עלול האשפוז להתארך מעבר לשבועיים.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר השחרור?

• מעקב
המעקב אחר המושתלים נעשה במסגרת מרפאת ההשתלות, בהשגרחת רופא נפרולוג. בתחילה תכיפות הביקורים במרפאה היא אחת לשבועיים. בכל ביקורת נמדדים לחץ הדם והמשקל, ונלקח דם לבדיקה. אם יש צורך, נעשים צילומים או בדיקות נוספות. חשוב להתייצב לביקורת במועד שנקבע ולהביא בחשבון אפשרות של אשפוז אם תוצאות הבדיקות אינן תקינות.

• לקיחת תרופות
חשוב להקפיד על נטילת התרופות בדיוק כפי שנרשם בכרטיס התרופות. לאחר השחרור מבית החולים יש לפנות לרופא המטפל ולהצטייד באישור לחולים כרוניים כדי לקבל אספקה רציפה של התרופות. לבדיקות המעקב יש להביא את התרופות לאותו היום.

חשוב מאוד לא לקחת פרוגרף או ציקלוספורין בבוקר שבו נערכת בדיקת המעקב כדי לאפשר מדידה של רמת התרופה בצום. (יש להביא את מנת הבוקר של התרופה כדי שניתן יהיה לקחת אותה מיד לאחר בדיקת הדם). יש להביא תמיד את כרטיס התרופות כדי שהרופאים יוכלו לעקוב אחר מינוני התרופות ולשנות אותם לפי הצורך.

סימני אזהרה לאחר ההשתלה שמחייבים התייחסות רפואית

יש להיות ערים לתופעות שונות שיכולות להיות סימנים ראשונים לדחייה או לבעיות אחרות שקשורות בהשתלה. במקרה של בעיה רפואית או במקרה שעולה שאלה כלשהי, צוות המרפאה והמחלקה - וכן מתאמת המושתלים - עומדים כולם לרשותכם.

אלה הסימנים שיש לשים לב אליהם במיוחד:

• חום מעל ל־38 מעלות
חום גבוה הוא סימן האזהרה הבולט ביותר ויכול להיות סימן אזהרה ראשון לזיהום או לדחייה. לכן יש למדוד חום בכל פעם שמרגישים צמרמורת, חולשה, חום או כאב. אם החום הוא מעל 38 מעלות, יש ליצור קשר עם צוות ההשתלות. אסור לקחת תרופות ללא אישור הרופא המטפל. עם זאת ניתן לקחת תרופות להורדת החום, כגון אקמול ואופטלגין.

• לחץ דם גבוה ודופק מהיר
חשוב להכיר את ערכי לחץ הדם והדופק הרגילים, כך שכל שינוי יתגלה מיד וניתן יהיה לדווח עליו לצוות ההשתלות. את ההדרכה כיצד למדוד לחץ דם ודופק מבצעת האחות. לחצו כאן כדי לצפות בסרטון הדרכה כיצד למדוד בבית לחץ דם

למי שמקבל תרופות להורדת לחץ הדם מומלץ לרשום את ערכי לחץ הדם במשך כמה ימים לפני הביקורת במרפאה. הרישום הזה יקל על הרופאים להחליט אם יש צורך לשנות את הטיפול.

• כמויות שתן קטנות מדי
כמות השתן היומית מצביעה על תפקוד הכליה. רצוי לשים לב לשינויים משמעותיים בכמות השתן. יש לאסוף שתן רק 24 שעות לפני הביקורת, לרשום את הכמות הכללית ולהביא דוגמה מכל איסוף בתוך מבחנה או בתוך כוסית.

רצוי להישקל יום־יום בבוקר לפני ארוחת הבוקר. אם קיימת ירידה בכמות השתן, או אם מאבדים נוזלים כתוצאה משלשולים או מהקאות, יש לכך השפעה על המשקל. על שינויים משמעותיים במשקל יש לדווח לצוות ההשתלות.

על מה יש להקפיד לאחר השחרור מבית החולים?

• שמירה על היגיינת הגוף
חשוב לשמור על ההיגיינה האישית כדי להפחית את הסיכון ללקות בזיהומים. יש להקפיד על ניקיון הגוף ולהתקלח לפחות פעם ביום. מומלץ להשתמש בסבון אנטיספטי (משמיד חיידקים) ולהקפיד על רחיצת הידיים לאחר יציאה מהשירותים ולפני האוכל. רחיצת ידיים היא האמצעי היעיל ביותר למניעת הדבקה מזיהומים.

• שמירה על ניקיון פצע הניתוח
חשוב שאזור הניתוח יישאר כל הזמן נקי. על ניקיונו שומרים באמצעות רחצה בסבון. אם מבחינים בשינוי כלשהו באזור הצלקת, כגון אודם מקומי, נפיחות או הפרשה, יש לדווח על כך לצוות הרפואי של המרפאה או של המחלקה.

• שמירה על היגיינת הפה
את השיניים יש לצחצח במברשת שיניים רכה כדי למנוע פגיעה בחניכיים. צחצוח שיניים נכון שומר על הפה מזיהומים ומונע דלקת של החניכיים. מומלץ לצחצח את השיניים לאחר כל ארוחה ולשטוף את הפה בחומר אנטיספטי.

מומלץ לבקר אצל רופא שיניים אחת לחצי שנה לבדיקה שגרתית.
יש לקחת אנטיביוטיקה לפני כל טיפול שיניים (אוגמנטין למי שאינם רגישים לפניצילין).

• טיפול בעור ובשיער
נטילת התרופות עלולה לגרום להופעת פצעונים בפנים ובאזור הגב והכתפיים. אם מופיעים הפצעונים האלה, מומלץ לרחוץ אותם במים ובסבון, לשטוף היטב את הסבון ולנגב בזהירות. אסור למרוח מייק־אפ על עור הפנים אם יש הפרשות מהפצעים. אם הפצעונים הופכים לבעיה, יש להתייעץ עם רופא עור או עם הצוות במחלקת ההשתלות. שיער שברירי ונשירת שיער הם תופעות לוואי שכיחות של הטיפול בסטרואידים.

• אי־חשיפה לשמש
חשיפה מופרזת לשמש מסוכנת לכל אדם, אך מי שעבר השתלה נמצא בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן העור בשל חוסר יכולתה של מערכת החיסון להגן מפני הנזק שגורמות לעור הקרניים האולטרה־סגוליות.

באמצעות הקפדה על הכללים הבאים ניתן להגן על העור מפני השמש:

• יש להימנע מחשיפה לשמש בין עשר בבוקר לארבע אחרי הצהריים - במיוחד באביב ובקיץ.

• כששוהים מחוץ לבית ביום שמש יש לחבוש כובע וללבוש חולצה בעלת שרוולים ארוכים.

• בקיץ יש למרוח על חלקי עור חשופים מסנני קרינה באיכות טובה ובעלי מקדם הגנה גבוה.

• לבעלי שומות מומלץ להיבדק אצל רופא עור במקרה שמתגלה שינוי בצבע השומה, אם גבולותיה נעשים בלתי סדירים או אם יש הפרשה מהשומה. הסימנים האלה עלולים להצביע על כך שהשומה הפכה מגידול שפיר לגידול ממאיר.

• שמירה על תזונה ועל דיאטה
שמירה על תזונה מתאימה לאחר ההשתלה היא חלק מרכזי בשמירה על אורח חיים בריא. התרופות - ובמיוחד הסטרואידים - מגבירות את התיאבון ולכן גורמות לעיתים קרובות לעלייה משמעותית במשקל. כמו כן הן עלולות להביא לעלייה ברמת הסוכר והשומנים (כולסטרול, טריגליצרידים) בדם ולהחיש תהליכי אוסטאופורוזיס (פירוק העצם). אלה הם עקרונות התזונה שעליהם צריכים להקפיד מושתלי כליה:

• להימנע מאכילת מזון עשיר בכולסטרול ובשומן רווי כגון איברים פנימיים, בשר ועוף שמנים, בשר טחון קנוי ומוצריו, גבינות צהובות וגבינות מלוחות שמנות, שמנת, קצפת, חמאה, מרגרינה, בצקים עשירים במרגרינה, שוקולד, גלידות ועוגות.

• להמעיט באכילת סוכר, דבש, ריבה ופריטי מזון המכילים סוכר מרוכז.

• להמעיט באכילת מלח ופריטי מזון עשירים במיוחד במלח כגון אבקות מרק, חמוצים, מזון כבוש ומעושן.

• להימנע ככל האפשר ממזון מטוגן ולהעדיף מזון מבושל, מאודה או אפוי.

• לשלב בתפריט סיבים תזונתיים כמו לחם מחיטה מלאה, אורז מלא ודגנים מועשרים בסיבים.

• לאכול מזון עשיר בסידן, להרבות בצריכת מוצרי חלב המכילים עד 5% שומן ודגים הנאכלים על עצמותיהם (למשל, סרדינים).

• להקפיד על מזון נקי שהוכן בתנאי סניטציה טובים: יש לשטוף היטב פירות וירקות, לאכול בעיקר בבית ולהימנע מצריכת מאכלים שאינם מבושלים היטב (מזון נא).

• מומלץ להישקל לעיתים קרובות. עלייה משמעותית במשקל אינה רצויה ומחייבת טיפול.

• מומלץ לפנות לדיאטנית להתאמת תפריט אישי ולמעקב ארוך טווח.

• חשוב מאוד להקפיד לשתות לפחות שני ליטרים ליממה (למבוגרים). בימים חמים יש לשתות אף כמויות מים גדולות יותר.

• בעת שהייה בים או בבריכה יש להקפיד על שתייה מרובה ולהימנע מחשיפה לשמש.

• מומלץ להימנע משתייה עשירה בסוכר.

• עקב הטיפול התרופתי אסור לאכול אשכוליות ולשתות מיץ אשכוליות על כל סוגיו.

• אם נדרש להגביל את צריכת האשלגן, יש להמעיט בצריכת פירות, ירקות, קטניות ותפוחי אדמה.

• ביקורי חברים
אין כל הגבלה על ביקורים של אנשים בריאים. לעומת זאת יש להימנע ממגע עם אנשים חולים במחלות מדבקות כגון שפעת, דלקת גרון ומחלות ילדים.

• פעילות גופנית
חשוב מאוד לחזור בהדרגה לפעילות גופנית תקינה. החל משלושה חודשים לאחר ההשתלה ניתן לעסוק בפעילות גופנית מאומצת.

• פעילות מינית
לאחר ההחלמה מהניתוח ניתן לקיים יחסי מין. בעקבות הניתוח אף משתפרים החשק המיני והתפקוד המיני. נשים בגיל הפוריות חוזרות בדרך כלל להיות פוריות לאחר הניתוח. בנושאים כגון הריון, לידה ואמצעי מניעה יש להתייעץ עם הצוות במחלקת ההשתלות. לא מומלץ להרות בשנה הראשונה לאחר ההשתלה.

• חיסונים
לכל מושתל מומלץ לקבל חיסון נגד שפעת מדי שנה וחיסון נגד דלקת ריאות (פנוימובקס) פעם בחמש שנים. מי שמצויים במגע צמוד עם מושתלים חייבים להימנע מלקבל חיסון נגד פוליו וחיסון נגד אבעבועות שחורות.

אילו סיבוכים ארוכי טווח עלולים להתפתח לאחר השתלת כליה?

ישנה כמה סיבוכים שעלולים להתפתח חודשים רבים ואף שנים לאחר השתלת כליה:

• דחייה כרונית
בקרב חלק גדול מהמושתלים מתרחשת הידרדרות הדרגתית, איטית מאוד, בתפקוד הכליה המושתלת. מדובר בתהליך כמעט בלתי נמנע שנמשך שנים, אך ניתן להאט אותו במידה מסוימת באמצעות איזון נכון של לחץ הדם ובאמצעות שימוש מועט ככל האפשר בתרופות נוגדות הדחייה ציקלוספורין ופרוגרף שפוגעות בתפקוד הכליה.

• חזרת המחלה היסודית בשתל
כמה מהמחלות שפגעו בכליות הטבעיות עלולות לתקוף גם את השתל ולפגוע בתפקודו.

• לחץ דם גבוה
לחץ דם גבוה שכיח לאחר ההשתלה - בעיקר כתוצאה מלקיחת סטרואידים, ציקלוספורין או פרוגרף. חשוב מאוד לאזן את לחץ הדם לרמות של 135/85 כדי למנוע מחלות לב וכלי דם וכדי לשמור על תפקוד הכליה.

• עלייה ברמת השומנים בדם
עלייה ברמת השומנים בדם שכיחה לאחר ההשתלה - בעיקר כתוצאה מלקיחת סטרואידים, ציקלוספורין, פרוגרף ורפאמון. מצב של עודף שומנים בדם נקרא היפרליפידמיה. איזון עודף השומנים - באמצעות דיאטה ובאמצעות תרופות מקבוצת הססטינים להפחתת הכולסטרול "הרע" (LDL) לרמה של 100 מ"ג/ד"ל - חשוב למניעתן של מחלות לב וכלי דם.

• סוכרת
הסוכרת שכיחה לאחר השתלה בעיקר כתוצאה מלקיחת סטרואידים, ציקלוספורין או פרוגרף. איזון טוב של סוכרת חשוב למניעת מחלות לב וכלי דם ולמניעת סיבוכי סוכרת אחרים, ובהם פגיעה בכליה המושתלת.

• גידולים
לאחר השתלה יש עלייה בשכיחות הגידולים - בעיקר גידולי עור. לכן יש להגן על העור בהתאם להנחיות המופיעות במדריך זה, לעשות בדיקה עצמית של העור לעיתים קרובות ולפנות לרופא עור במקרה של ממצא חדש.

שיעור הגידולים הממאירים בקרב מושתלים אינו גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, אך בכל מקרה מומלץ למושתלים לעשות ביקורות שגרתיות לאיתור מוקדם: בדיקת שד וממוגרפיה לנשים, קולונוסקופיה לנשים ולגברים בני 50 ויותר ובדיקת דם לגילוי PSA לגברים לגילוי סרטן הערמונית.

• הפרעה בתפקוד המיני
לאחר השתלה מוצלחת של כליה אצל גברים חל אצלם שיפור ניכר בחשק המיני ובתפקוד המיני, אך לעיתים נותרת בעיה בתחום הזה. קיימים כיום אמצעים רבים לשיפור התפקוד המיני - כולל טיפול בתרופות. לכן כדאי לפנות לרופא הנפרולוג או לרופא המשפחה כדי לטפל בבעיה הזאת.

אילו זכויות מגיעות לי לאחר השתלת כליה?

הרופא המטפל ייתן לך אישור מחלה על פי הצרכים הרפואיים ובהתאם לאופי העבודה שלך כדי להבטיח תקופת החלמה מלאה. בנוסף לכך, כחולה כרוני יש לך זכויות מסוימות הנובעות ממצבך. רופא המשפחה והמנהלת האדמיניסטרטיבית של המרפאה ידריכו אותך בדבר הזכויות המגיעות לך לאחר השתלת כליה.

פרופ' איתן מור הוא מנהל מחלקת ההשתלות במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית, פרופסור חבר באוניברסיטת תל־אביב, חבר במועצת המנהלים של המרכז הלאומי להשתלות וחבר בוועד החברה הישראלית להשתלות

איתכם גם בחירום
הודעה מיוחדת בשל מבצע "צוק איתן"

​רוצים לדעת אילו מרפאות פתוחות? למי ניתן לפנות? ואיך מתמודדים עם מצבי לחץ? למדריך המלא

ניוזלטר כללית
רוצה לקבל את הניוזלטר השבועי שלנו?
אני מסכים לקבל הודעות במייל