• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום מהיר תשלום מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 27.03.2011
עדכון אחרון: 27.03.2011

  • אדי ויסבוך ד"ר אדי ויסבוך

ניתוח קיסרי - מדריך ליולדת

איך עושים ניתוח קיסרי? מתי עושים אותו? האם ירדימו אותי? האם עלולים להיגרם סיבוכים - ומהם? מה ארגיש אחריו? בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי" ומה יקרה בהריונות הבאים? המדריך השלם ליולדת

ניתוח קיסרי

מהו ניתוח קיסרי?

ניתוח קיסרי הוא אמצעי להוצאת התינוק והשליה דרך חתך שנעשה בבטן וברחם. ניתוח קיסרי יכול להיות מתוכנן מראש (ניתוח אלקטיבי) - אם אותרה מראש בעיה שמחייבת זאת או אם האישה מעוניינת בכך משיקולים שונים, והוא יכול להיות בלתי מתוכנן (דחוף ואף בהול) - אם מתעוררת בעיה במהלך תהליך הלידה.

בעולם המערבי שיעור הניתוחים הקיסריים עלה בצורה משמעותית בשני העשורים האחרונים. בישראל קיימת עליה מתונה יחסית עם השנים, וכיום שיעור הניתוחים הקיסריים עומד על כ־20% מהלידות. בארה"ב, לשם השוואה, עמד שיעור הניתוחים הקיסריים ב־2009 על כ־33%.

מכיוון שניתוח קיסרי עלול להיות מורכב וכרוך בלא מעט סיכונים וסיבוכים, ומאחר שאין שום הוכחה שהוא עדיף על פני לידה רגילה, הרי כאשר אין הנחיה רפואית לעשות את הניתוח ממליצה הפדרציה הבינלאומית של מיילדים ושל גינקולוגים שלא להיענות לבקשות של נשים ללדת בניתוח קיסרי משיקולים של נוחות.

בארץ לא כל המרכזים הרפואיים מאשרים ניתוח קיסרי על פי בקשת האישה. שיעור הניתוחים הקיסריים שנעשים לבקשת האישה במרכזים הרפואיים השונים הגיע ל־7% ב־2008 וירד ל־2.3% ב־2009.

מתי עושים ניתוח קיסרי?

את הסיבות שמחייבות ניתוח קיסרי ניתן לחלק לשתי קבוצות: מצבים הקשורים ליולדת ומצבים הקשורים לעובר.

הסיבות העיקריות - הקשורות ביולדת - לביצוע ניתוח קיסרי:

ניתוח קיסרי קודם
זוהי אחת הסיבות השכיחות שבגללה עושים ניתוח קיסרי. באופן כללי, כמחצית מהנשים לאחר ניתוח קיסרי אחד בעבר ילדו בניתוח קיסרי חוזר בלידה שלאחר מכן. אחת הסיבות לכך היא שניסיון לידה וגינלי לאחר ניתוח קיסרי כרוך בעלייה מסוימת בשיעור הסיבוכים. סיכויי ההצלחה בלידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי קודם תלויים בכמה גורמים, ובהם הסיבה לניתוח הקיסרי הקודם, סוג החתך על הרחם שבוצע בניתוח הקודם, האם האישה ילדה בעבר בלידה רגילה, הערכת משקלו של העובר, מספר העוברים ועוד.

בכל מקרה, מומלץ לכל אישה שנכנסת להריון לאחר שילדה בניתוח קיסרי לקבל ייעוץ אינדיווידואלי בנוגע לאופן שבו עדיף לה ללדת בלידה החוזרת. מי שילדה בעבר פעמיים - או יותר - בניתוח קיסרי, מומלץ לה ללדת בניתוח קיסרי חוזר מתוכנן מראש.

חוסר התקדמות בתהליך הלידה
אם במהלך הלידה מתברר שהיא אינה מתקדמת בהתאם למצופה - ואין זה משנה אם היא החלה באופן עצמוני או בעקבות הפעלה מכוּונת (זירוז לידה) - מסיימים אותה באמצעות ניתוח קיסרי.

שליית פתח
כאשר השליה חוסמת את צוואר הרחם, אין אפשרות ללדת בלידה וגינלית, וניתוח קיסרי הוא האופציה היחידה. עם זאת, גם אם מתברר  שישנו מצב של שליית פתח או של שליה שקרובה לפתח בשלבי ההריון המוקדמים, אין משמעות הדבר שזה יהיה המצב גם בסמוך ללידה. נשים שמתגלית אצלן שליית פתח יולדות בדרך כלל לפני השלמת 37 שבועות מלאים - לרוב בגלל דימום. אם אובחנה אצל אישה הרה שליית פתח ממליצים הרופאים, בדרך כלל, לעשות ניתוח קיסרי בסמוך לשבוע ה־37 כדי למנוע אפשרות של התפתחות צירים ולידה.

היפרדות מוקדמת של השליה
היפרדות שליה היא סיבוך של הריון שבו השליה נפרדת מדופן הרחם לפני שהיילוד נולד. הסיבוך הזה אינו שכיח, יחסית, אך נפוץ יותר בקרב נשים שסובלות מיתר לחץ דם כרוני או מרעלת הריון וכן בקרב נשים מעשנות ונשים שסבלו בעבר מהיפרדות מוקדמת של השליה. גם טראומה לבטן היא גורם סיכון משמעותי לסיבוך הזה. הניתוחים הקיסריים שנעשים בשל היפרדות שליה הם ניתוחים דחופים, ולעיתים אף יש צורך בעירוי מוצרי דם לאם ולעובר בשל הדימום בתוך הרחם.

הרפס
פצעי הרפס בנרתיק עלולים לגרום להדבקת התינוק בנגיף. זהו מצב מסוכן, שכן נגיף ההרפס עלול לגרום נזקים שונים ליילוד, כולל פגיעות בעצבים ובעיניים ובעיות התפתחות שונות. לכן יש לבדוק הימצאות של נגעי הרפס בתעלת הלידה של כל יולדת שידוע כי היא נשאית של הרפס וגינלי. אם מתברר שאכן יש בתעלת הלידה פצעי הרפס, יש ליילד את האישה בניתוח קיסרי.

מומים מבניים ברחם
נשים שיש להן מומים מבניים ברחם נאלצות במקרים רבים ללדת בניתוח קיסרי. הסיבה: לעיתים קרובות העובר נמצא אצלן ברחם בתנוחות שאינן מתאימות ללידה רגילה. עם זאת, אם העובר נמצא במצג ראש, מום מבני ברחם אינו מחייב בהכרח לידה בניתוח קיסרי - גם אם ילדת בעבר פעם אחת בניתוח קיסרי.

כישלון בלידה באמצעות מכשירים
לעיתים עולה הצורך ביילוד התינוק באמצעות מכשירים - לידת ואקום או לידת מלקחיים. ניסיון ליילד באמצעות מכשירים עלול לעיתים להיכשל, ואז יש צורך לעשות מיד ניתוח קיסרי.

הסיבות העיקריות - הקשורות בעובר - לביצוע ניתוח קיסרי:

מצוקה עוברית
כאשר ניטור העובר מרמז על כך שישנה אפשרות שהוא נמצא במצוקה או שישנו סיכון שהמשך תהליך הלידה יסכן אותו, והתנאים אינם מאפשרים לידה באמצעות מכשירים, יעדיף הצוות הרפואי לסיים את הלידה באמצעות ניתוח קיסרי.

מצג עובר שאינו מצג ראש
כיום נהוג לילד בניתוח קיסרי כל עובר שאינו במצג ראש. עם זאת, ניתן במקרים מסוימים לאפשר לידה רגילה של עוברים שהם במצג עכוז. כך גם בהריון תאומים, כאשר העובר הראשון במצג ראש, והשני לא. במקרים שבהם העובר אינו במצג ראש, ניתן להתייעץ עם הרופא בנוגע לאפשרות לנסות לעשות היפוך חיצוני של העובר. אם ההליך הזה מצליח, הוא עשוי לחסוך את הצורך בניתוח. בדרך כלל הזמן המועדף לניסיון ההיפוך הוא בשבוע ה־37 להריון.

הריון מרובה עוברים
העלייה בשיעור ההריונות מרובי העוברים בשנים האחרונות תרמה אף היא לעלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים. ישנה מחלוקת בספרות המקצועית בנוגע לאופן שבו מומלץ ליילד בהריונות האלה. עם זאת, כאשר מדובר בשני תאומים שנמצאים במצג ראש, מומלץ ליילד בלידה רגילה.

כאשר העובר הראשון אינו במצג ראש, מומלץ ליילד בניתוח קיסרי מתוכנן. כאשר העובר הראשון במצג ראש, אך העובר השני אינו במצג הזה, ישנם חילוקי דעות בנוגע לצורת הלידה המועדפת, ושתי האפשרויות (לידה רגילה או ניתוח קיסרי) באות בחשבון. ההמלצה לאישה תינתן באופן פרטני.

הערכה שלפיה העובר הוא במשקל גבוה (מקרוזומיה)
תינוקות גדולים נהוג ליילד בניתוח קיסרי - בעיקר בגלל הרצון למנוע מצב שנקרא "פרע כתפיים" (או "כליאת כתפיים") שמשמעותו שהכתפיים נתקעות בתעלת הלידה לאחר יציאת הראש. זהו מצב חירום שלא ניתן לחזות אותו מראש ולמנוע אותו באופן מוחלט ושעלול לגרום לנזקים משמעותיים הן ליילוד והן לאם. השכיחות של פרע כתפיים עולה ככל שמשקלו של העובר גבוה יותר. בשל כך נהוג בישראל ליילד בניתוח קיסרי כל יולדת שיש לה סוכרת הריונית או טרום־הריון ואשר משקל העובר שהיא נושאת גבוה מ־4,000 גרם. אם משקל העובר הוא יותר מ־4,500 גרם, הוא ייולד בכל מקרה בניתוח קיסרי - גם אם אין שום עדות לכך שהיולדת סובלת מסוכרת.

שמט (צניחה) של חבל הטבור
זהו מצב חירום, שבו חבל הטבור מגיח החוצה לפני היילוד. התוצאה עלולה להיות שעם הניסיון של היילוד להגיח החוצה, הוא יפעיל לחץ על חבל הטבור, והספקת הדם אליו תיפגע - מה שעלול לגרום לעיתים אף למותו של היילוד. המצב הזה מחייב ניתוח קיסרי מיידי. הסבר קצר: במצב רגיל העובר חוסם את הדרך בפני חבל הטבור. אולם אם העובר קטן או אינו במצג ראש או אינו מקובע כראוי באגן, עלול להיגרם שמט של חבל הטבור. המצב הזה שכיח יותר בלידות חוזרות, במקרים של ריבוי מי שפיר ובמקרים של ירידת מים מוקדמת.

אילו הכנות יש לעשות לקראת ניתוח קיסרי?

ניתוח קיסרי מתוכנן מראש נעשה בדרך כלל לאחר השלמת לפחות 38 שבועות מלאים ולרוב בשבוע ה־39 להריון. לעיתים תתבקשי להגיע לבית החולים יום לפני הניתוח, ולעיתים תתבקשי להגיע ביום הניתוח. את ההחלטה על כך מקבל הצוות הרפואי בהתאם לשעה שבה מתוכנן הניתוח.

ניתוח קיסרי בשל מצב חירום נעשה לפי הנהלים הרגילים לביצוע ניתוחי חירום. במקרה כזה אין הכנות מראש.

אלה הן ההכנות שעלייך לעשות לקראת ניתוח קיסרי שמתוכנן מראש:

צום - יש להיות בצום במשך לפחות שש שעות לפני הניתוח. אם תהיי בבית החולים בערב שלפני הניתוח, יתנו לך ארוחת ערב קלה, ומחצות תידרשי להיות בצום מוחלט. אם מדובר בניתוח לא מתוכנן, ישתדל הצוות הרפואי לדחות אותו כך שתגיעי אליו לאחר צום של לפחות שש שעות.

נטילת סותרי חומצה - לפני הניתוח תקבלי תרופה סותרת חומצה (תתבקשי לשתות חומר בשם סודיום ציטרט) כדי למנוע פגיעה בריאותייך במקרה שבמהלך הניתוח יופעל רפלקס ההקאה, וכתוצאה מכך תשאפי את תוכן הקיבה (שהוא חומצי מאוד) לריאות.

עירוי נוזלים - לקראת הניתוח תעשי בדיקות דם (בדרך כלל בדיקה לקביעת סוג הדם ולספירת דם), ויורכב לך עירוי נוזלים. העירוי משמש לא רק למתן נוזלים אלא גם למתן חומרי הרדמה במהלך הניתוח (במקרה שהניתוח נעשה בהרדמה מלאה) ותרופות.

הסרת שיער - על פי הנחיות משרד הבריאות אין צורך להסיר שיער מאזור הניתוח, אך בחלק מבתי החולים נהוגה מדיניות של הסרת שיער באזור הבטן התחתונה באמצעות מכונת גילוח חשמלית. כמו כן יש להסיר לק מהציפורניים, שיניים תותבות (אם יש), עדשות מגע, תכשיטים, חזייה ותחתונים.

צנתר לשלפוחית השתן - ממש לפני הניתוח (לאחר ההרדמה) יוחדר צנתר (קתטר) לשלפוחית השתן שלך. המטרה היא לרוקן את השלפוחית כדי להפחית את הסיכון לפגיעה בה. כמו כן נחוץ הצנתר כדי למדוד את תפוקת השתן במהלך הניתוח ובשעות הראשונות לאחר הניתוח. כמות השתן שמופרש משמשת מדד לאובדן דם ולאבחון בעיות במאזן הנוזלים (כדי לוודא שלא תתייבשי). לרוב יוּצא הצנתר 6 עד 12 שעות לאחר הניתוח.

תחבושות אלסטיות - אחות תחבוש לרגלייך תחבושות אלסטיות. אלה נועדו למנוע פקקת ורידים והן גם משמשות להעלאת לחץ הדם בזמן הניתוח. לעיתים במקום להשתמש בתחבושות אלסטיות משתמשים במכשיר פנאומטי מיוחד שנועד לשפר את זרימת הדם בוורידי הרגליים במהלך הניתוח ולאחריו.

הרדמה - כל מה שחשוב לדעת

מהי הרדמה?
הרדמה היא אמצעי למניעת כאבים בעת ניתוח באמצעות מתן חומרים שמורידים את סף הכאב, מרגיעים ומשתקים את תנועת השרירים. באופן הזה מבטיחים שלא תרגישי כל כאב במהלך הניתוח.

באיזו שיטה ירדימו אותי?
ניתוח קיסרי ניתן לעשות בהרדמה כללית או בהרדמה אזורית (אפידורלית או ספינלית). בדרך כלל מעדיפים הרדמה אזורית, שכן היא פחות מסוכנת ליולדת ולתינוק מאשר הרדמה כללית.

להרדמה אזורית יש יתרונות נוספים ואחד החשובים הוא שאת נשארת ערה ושותפה ללידת התינוק שלך. העובדה שאת רואה ושומעת את התינוק ואף יוצרת מגע פיזי איתו כבר ברגע הלידה ולא רק לאחר כמה שעות חשובה מאוד ליצירת הקשר הראשוני בינך לבינו.

עם זאת, הרדמה אזורית אינה מתאימה לכל היולדות. את ההחלטה באיזה סוג הרדמה לבחור תקבלי יחד עם הרופא המרדים. ביצוע הרדמה כללית הוא מהיר יותר מאשר ביצוע הרדמה אזורית, ולכן הרדמה כללית מתאימה במצבי חירום (אלא אם את כבר נמצאת בהרדמה אפידורלית), למשל כשיש דימום חמור או כשיש חשד שהעובר שרוי במצוקה.

מה עליי לספר לרופא המרדים לפני ההרדמה?
עלייך לספר לרופא המרדים כל פרט חשוב מההיסטוריה הרפואית - על מחלות ועל ניתוחים שהיו לך בעבר, על תרופות שאת נוטלת ועל רגישות שיש לך לתרופות.

האם אפגש עם הרופא המרדים לפני הניתוח הקיסרי?
כן. לפני הניתוח יבדוק אותך המרדים. זה הזמן לשאול אותו על כל נושא שמטריד אותך בקשר להרדמה. אנשים רבים חוששים מההרדמה לניתוח. הרופא המרדים יוכל לענות לך על כל שאלה בנושא הזה.

מה יעשו לי בניתוח קיסרי?

לפני הניתוח ירחץ המנתח את אזור הניתוח בחומר מחטא. לאחר מכן יוכנס צנתר (קתטר) לשלפוחית השתן שלך, ותכוסי בסדינים סטריליים. בתחילת הניתוח יבצעו הרופאים חתך בבטן שדרכו יוציאו את התינוק החוצה. החתך נעשה בדרך כלל לרוחב בתחתית הבטן (קו הביקיני), אך לעיתים נדירות ובמקרים ספציפיים בלבד ייתכן שהרופאים יבחרו לעשות חתך לאורך קו האמצע בבטן התחתונה. אם קיימת צלקת מניתוח קיסרי קודם, מעדיפים הרופאים לעשות את החתך בצלקת עצמה.

לאחר פתיחת הבטן עושה המנתח חתך ברחם. החתך על הרחם הוא בדרך כלל רוחבי באזור התחתון של הרחם. יתרונותיו: קל לתפור אותו, הוא מדמם פחות, גורם לפחות הידבקויות באזור והוא עמיד יותר מכל סוגי החתכים האחרים בפני סכנה של קרע במהלך לידה נרתיקית בעתיד.

אפשרות אחרת היא לעשות ברחם חתך אורכי (שנקרא גם "חתך קלאסי"). בחתך הזה משתמשים בעיקר כשישנו קושי לחלץ את התינוק או כשמדובר בניתוח דחוף כשההריון עדיין צעיר, יחסית, והרחם קטן יותר. הסיכון לקרע של אזור הצלקת בחתך אורכי גבוה יותר מאשר בחתך רוחבי, ולכן ממליצים הרופאים שכל הלידות שלאחר הניתוח הזה יהיו בניתוח קיסרי.

יש לציין שסוג החתך בבטן אינו תואם בהכרח את החתך ברחם.

לאחר השלמת החתך ברחם מחלצים את התינוק. אם מדובר בחתך תחתון, מוציאים קודם כול את החלק המוביל - הראש, העכוז או הרגליים - ובמקביל מפעילים לחץ על החלק העליון של הרחם. לאחר הוצאת התינוק מוציאים את השליה, מוודאים שלא נותרו ברחם שאריות כלשהן, ואז סוגרים את החתכים - קודם את החתך ברחם ובעקבותיו את החתך בבטן. את החתך על העור ניתן לסגור בסיכות או באמצעות תפירה.

כמה זמן נמשך ניתוח קיסרי?

ניתוח קיסרי שגרתי אורך בין חצי שעה לשעה.

איך ארגיש לאחר הניתוח ולמה לצפות?

בסיום הניתוח תועברי לחדר ההתאוששות הצמוד לחדר הניתוח, ושם תשהי כשעתיים. אם לא יהיו בעיות מיוחדות, תועברי לאחר מכן למחלקת היולדות.

אחרי הניתוח חשוב מאוד לקום מוקדם ככל האפשר מהמיטה כדי למנוע פקקת ורידים - סיבוך שהוא שכיח, יחסית בעקבות הניתוח. בין 6 ל־12 שעות אחרי הניתוח מוציאים את הצנתר משלפוחית השתן, ואחות תעזור לך לרדת מהמיטה לכורסה. למחרת הניתוח תוכלי להתקלח, וחשוב מאד שתסתובבי במחלקה כמה שיותר.

אלה הן התחושות העיקריות שאיתן תצטרכי להתמודד מיד לאחר הניתוח (או לאחר שתתעוררי, במקרה שמדובר בניתוח שנעשה בהרדמה כללית):
 
השעות הראשונות שלאחר הניתוח
כאבים - לאחר הניתוח ייתכנו כאבים באזור הניתוח וכן כתוצאה מהתכווצות הרחם. עלייך לדווח על כך לאחות, והיא תיתן לך משככי כאבים בהתאם לפרוטוקולים המחלקתיים.

בחילות והקאות - יולדות רבות מתלוננות על בחילות ועל הקאות לאחר ניתוח קיסרי. ניתן להתגבר על כך באמצעות תרופה שתינתן באמצעות העירוי.

יובש בפה - בשעות הראשונות שלאחר הניתוח עלייך להישאר בצום. כתוצאה מכך את עלולה לחוש יובש בפה. ניתן להרטיב את השפתיים ואת הלשון בעזרת גזה טבולה במים, אולם את הנוזלים תקבלי בשעות הראשונות לאחר הניתוח רק באמצעות העירוי. גם הצנתר ימשיך להיות מחובר לשלפוחית השתן שלך, ובאמצעותו תתני שתן.

בין 6 ל־12 שעות לאחר הניתוח תוכלי לשתות - אבל רק מים ותה. עלייך להימנע משתייה שיוצרת גזים במערכת העיכול, כגון מיצים ומשקאות תוססים. מזון תוכלי לקבל רק 12 שעות לאחר הניתוח, והוא חייב להיות רך מאוד. תצטרכי להסתפק במאכלים כגון דייסה, גבינה לבנה, מעדני חלב, ירקות מאודים ומרק. רק לאחר יומיים־שלושה תוכלי לחזור למזון רגיל.

הגבלת תנועה - בין 6 ל־12 שעות לאחר הניתוח (תלוי במדיניות המחלקה) יתירו לך לרדת מהמיטה ולצעוד את הצעדים הראשונים. הירידה הראשונה מהמיטה לאחר הניתוח תיעשה בעזרת אחות ותהיה כרוכה בכאבים. לכן לפני הירידה הראשונה מהמיטה תוכלי לקבל תרופה לשיכוך כאבים. לקראת הירידה מהמיטה תוסר תחבושת הניתוח, והצלקת תישאר חשופה.

היום הראשון והשני שלאחר הניתוח
כאבים - סביר להניח שתחושי כאבים גם בימים שלאחר הניתוח, אך חשוב למנוע אותם באמצעות משככי כאבים. כאשר את משוחררת מכאבים, את נינוחה יותר, והחלמתך מהירה יותר.

דימום מהנרתיק - הדימום מהנרתיק הוא תוצאה של התנקות הרחם מהרירית ששיגשגה בזמן ההריון. הרירית הזאת מופרשת בעזרת התכווצות הרחם. חשוב שתעקבי אחר הכמות והצבע של הדימום. בכל מקרה של דימום מוגבר או של דימום בצבע עכור או של דימום שמדיף ריח רע - יש לפנות לאחות או לרופא. בתחילה הדימום הוא רב, יחסית ובצבע אדום. לאחר זמן מה הכמות פוחתת, והצבע של הדימום נעשה ורדרד. בהמשך הופך צבע ההפרשה בהדרגה לבהיר יותר ויותר. הדימום נמשך בסך הכול עד חודש לאחר הלידה.

עצירות - אם לא היו לך יציאות במשך יומיים־שלושה לאחר הניתוח, את יכולה לבקש מהאחות נרות גליצרין או אף חוקן קטן כדי "להתניע מחדש" את פעילות המעיים ולשים קץ לעצירות.

ניתוק הצנתר ומערכת העירוי - בין 6 ל־12 שעות לאחר הניתוח תוציא אחות את הצנתר משלפוחית השתן שלך ותנתק אותך ממערכת עירוי הנוזלים.

תנועה - רצוי שתרדי כמה שיותר פעמים מהמיטה כדי לאוורר את הריאות ולהמריץ את זרימת הדם.

היגיינה - אחות תעזור לך להתקלח בפעם הראשונה. חשוב שתקפידי על שטיפה יומיומית של אזור הניתוח ושל אברי המין. ניתן לעשות זאת בעזרת סבון רגיל.

הנקה - בשל יתרונותיה הרבים של ההנקה מומלץ שתתחילי להניק את התינוק שלך מהר ככל האפשר לאחר הניתוח. במרבית המקרים תוכלי להתחיל בהנקה סמוך לחזרתך למחלקה, בדיוק כמו יולדת שילדה בלידה רגילה. עם זאת, למרות היתרונות הגדולים של ההנקה, זכותך לבחור בצורת האכלה המתאימה לך. אם החלטת לא להניק, עלייך להודיע לאחות במחלקת היילודים ובמחלקת היולדות כדי שיכינו לתינוקך אוכל בבקבוק.

זמן האשפוז - אם לא מתעוררות בעיות מיוחדות, השהות במחלקת היולדות נמשכת בדרך כלל בין ארבעה לחמישה ימים (תלוי במדיניות המחלקה). את הסיכות או את התפרים של הניתוח מוציאים בדרך כלל לפני השחרור, ביום החמישי לאחר הניתוח, או במרפאה בין היום השישי ליום השמיני אחרי הניתוח (בהתאם למדיניות הנהוגה במחלקה). הוצאת הסיכות אינה מכאיבה בדרך כלל.

מהם הסיבוכים האפשריים של הניתוח?

ניתוח קיסרי הוא בטוח יחסית, ושיעור הסיבוכים בעקבותיו נמוך. עם זאת, כמו בכל ניתוח גם בניתוח קיסרי ייתכנו סיבוכים. ככלל, שיעור הסיבוכים קטן יותר בניתוח קיסרי ראשון ובניתוח קיסרי מתוכנן מראש מאשר בניתוחים קיסריים חוזרים או בניתוחים קיסריים דחופים. לפני הניתוח תידרשי לחתום על טופס הסכמה לניתוח קיסרי שבו מוסברים הסיבוכים האפשריים. הסיבוכים מתחלקים לסיבוכי הרדמה, לסיבוכים במהלך הניתוח ולסיבוכים לאחר הניתוח. להלן הסיבוכים העיקריים של ניתוח קיסרי:

תמותה - שיעורי התמותה כתוצאה מניתוח קיסרי הם זעומים, אך עדיין הם גדולים פי שלושה עד פי ארבעה מאשר בלידה נרתיקית.

קרע או התפשטות חתך הניתוח ברחם - במהלך הניתוח עלול להיווצר קרע ברחם או שחתך הניתוח ברחם עלול להתפשט ולהתרחב. הסתבכות כזאת עלולה לגרום לדימום מכלי דם גדולים של הרחם - תופעה שמצריכה מתן מנות דם ליולדת ולעיתים רחוקות אף עלולה לחייב כריתה של הרחם כדי להשתלט על מקור הדימום.

פגיעה באיברי הבטן - פגיעות בשלפוחית השתן, בשופכן (אורטר) או במעיים הן סיבוכים אפשריים של ניתוח קיסרי, ובעיקר של ניתוחים קיסריים חוזרים. הפגיעות האלה מזוהות בדרך כלל תוך כדי הניתוח ומטופלות באופן מיידי באמצעות ניתוחים מתקנים.

דימום קשה - בממוצע מאבדת יולדת במהלך ניתוח קיסרי עד כ־1,000 סמ"ק דם. לעיתים מדממת היולדת במהלך הניתוח באופן שמסכן את חייה. כאשר כל המאמצים לעצור את הדימום נכשלים, ישקול הרופא המנתח לכרות את הרחם בניסיון להציל את חיי היולדת. יש להדגיש שזהו סיבוך נדיר יחסית. הוא נוצר בעיקר במקרים שבהם השליה נעוצה ברחם או שיש קרע ברחם.

פגיעה בעובר - גם הסיבוך הזה הוא נדיר, אך יש להביא אותו בחשבון. הפגיעה בעובר עלולה להיגרם במהלך הפתיחה הכירורגית של הרחם או בעת חילוץ קשה של העובר מהרחם.

זיהום - חום, זיהום ברחם או באגן, דלקת בדרכי השתן או זיהום בפצע הניתוח הם הסיבוכים השכיחים ביותר בקרב נשים שעברו ניתוח קיסרי. הטיפול בזיהום באגן, ברחם או בדרכי השתן הוא באמצעות אנטיביוטיקה. לעיתים נדירות, יחסית, עלול פצע הניתוח להזדהם במידה כזאת שיהיה צורך לפתוח אותו ולנקזו. עם זאת, מרבית המנותחות יחלימו במהירות לאחר מתן טיפול אנטיביוטי. רק מעטות נזקקות בשל הזיהום לאשפוז ממושך שבמהלכו הן מקבלות טיפול אנטיביוטי אינטנסיבי.

פקקת בוורידים העמוקים ברגליים ותסחיף ריאתי - אלה סיבוכים נדירים, יחסית, אך עלולים לסכן חיים. העובדה שהיולדת אינה נעה במהלך הניתוח ולאחריו מעלה את הסיכון להיווצרות פקקת בוורידי הרגליים ותסחיף בריאות - בעיקר בתקופת ההחלמה מהניתוח. יש נשים שמצויות בסיכון־יתר לתסחיף ריאות בעקבות ניתוח, וייתכן שהן יקבלו לאחר הניתוח תרופה לדילול הדם. התרופה ניתנת בזריקה מתחת לעור.

סיבוכי הרדמה - בכל הרדמה יש סכנה לסיבוכים ולתופעות לוואי. אלה מפורטים במדריך להרדמה.

האם יהיו עליי הגבלות לאחר ניתוח קיסרי?

לאחר ניתוח קיסרי תחושי עייפות, כאבים, אי־נוחות וחולשה. לכן מומלץ לך להרבות במנוחה ולהימנע מפעילות הכרוכה במאמץ. חשוב שתסתייעי בבני המשפחה בביצוע פעילויות ומטלות יומיומיות. להלן רשימת הדברים שעלים עלייך להקפיד עם החזרה הביתה לאחר ניתוח קיסרי.
 
הגבלת מאמץ - במשך שלושת השבועות הראשונים שלאחר הניתוח הקפידי על מנוחה. עלייך להימנע ממאמץ יתר כמו הרמת משאות כבדים כדי לא לגרום נזק לחתך הניתוח.

היגיינה - המשיכי לשטוף את פצע הניתוח במים זורמים כדי לשמור על היגיינה ועקבי אחר התפתחות של סימני זיהום: אודם סביב צלקת הניתוח, הפרשה מצלקת הניתוח או הפרשה וגינלית בעלת ריח, עליית חום הגוף ל־°38 ויותר.

כאבים - הכאבים יכולים להימשך גם בתקופת ההחלמה בבית. מומלץ להיעזר במשככי כאבים לפי הצורך. כאשר הגוף משוחרר מכאבים ההחלמה מהירה יותר. ניתן להמשיך להניק גם אם נוטלים משככי כאבים.

דימום אחרי לידה - בימים הראשונים לאחר הלידה יהיה הדימום הנרתיקי בכמות רבה, בצבע אדום כהה. בהמשך הוא יהפוך לוורדרד עד לבן־צהבהב ויימשך כשלושה־ארבעה שבועות. אל תשתמשי בטמפונים בתקופה הזאת. שימי לב לכמות ההפרשה והריח. אם יהיה דימום מוגבר (הסימן: כאשר מחליפים יותר משני פדים בחצי שעה) או אם ישנה הפרשה בעלת ריח רע, פני מיד לרופא המטפל או לבית החולים למיון נשים.

טחורים - טחורים הם תופעה שמציקה ליולדות רבות – לא רק למי שילדו בניתוח קיסרי - ומחייבים הקפדה רבה על היגיינה. ניתן לטפל במשחות מקומיות שמקילות על הכאבים. בתוך שבועיים־שלושה הנפיחות המקומית יורדת, והטחורים מתכנסים פנימה - בדרך כלל ללא התערבות נוספת. חשוב שיהיו יציאות מדי יום. לשם כך יש למנוע עצירות באמצעות שתייה מרובה ואכילת פירות וירקות עם הקליפה. ניתן להשתמש בתרופות טבעיות לעידוד היציאות. אם הבעיה אינה נפתרת, יש לפנות לרופא המטפל.

ירידה במשקל - מיד לאחר הלידה מאבדות יולדות בין ארבעה לשישה ק"ג (משקל התינוק, המים והשליה). לאחר מכן הירידה במשקל היא מאוד הדרגתית - מה שמתסכל את היולדות שבמקרים רבים צוברות לא מעט קילוגרמים במהלך ההריון. לא מומלץ לעשות דיאטות רזון דרסטיות בתקופה הזאת - במיוחד אם את מניקה. ניתן להיעזר בדיאטנית כדי להרזות בצורה בריאה ובטוחה.

אנמיה - נשים רבות סובלות מאנמיה לאחר הלידה, במיוחד אם הן לא לקחו כדורי ברזל במהלך ההריון. מומלץ לקחת כדורי ברזל מהיום השלישי שלאחר הניתוח - ובאותו המינון שלקחת (או שנדרשת לקחת) בזמן ההריון - ולהתמיד בכך במשך שישה שבועות או בהתאם להנחיות הרופא.

בצקות - בצקות מופיעות כבר במהלך ההריון ולפעמים מיד לאחר הלידה. זהו מצב פיזיולוגי העובר מעצמו בתוך חמישה־שישה שבועות לאחר הלידה. כדי לסייע לעצמך הקפידי לא לנעול נעליים לוחצות ולא לענוד תכשיטים לוחצים, בעיקר טבעות. בזמן המנוחה אפשר להניח רגליים על כרית.

שינויים במצב הרוח - ייתכן שלאחר הלידה תרגישי שינויים במצב הרוח או אי־יציבות רגשית שיגרמו לך להתפרצויות בכי. המצב הזה קשור לשינויים הורמונליים לאחר הלידה. זה בסדר - וזה עובר. ניתן להפחית את שכיחות הסימפטומים האלה בעזרת תמיכה של בני המשפחה הקרובה ועזרה בטיפול ביילוד. אם יהיו לך הפרעות בשינה או חרדות, מחשבות שווא ודחפים תוקפניים - אנא פני מיד לאחות או לרופא, ואלה יעניקו לך עזרה מקצועית או יפנו אותך למקום שבו תוכלי לקבל עזרה כזאת. חשוב לזכור שדיכאון אחרי לידה הוא תופעה מוכרת וחולפת ולא מחלת נפש. באמצעות עזרה מתאימה ותמיכה התופעות פוחתות ונעלמות.

חיי מין - ניתן לחזור לפעילות מינית רגילה בתוך ארבעה עד שישה שבועות לאחר הניתוח, אך רצוי לעשות זאת לאחר ביקורת ובדיקה אצל רופא נשים. חשוב שתדעי: ייתכן ביוץ עוד לפני הופעת הווסת הראשונה, ולכן אם את חוזרת לקיים יחסי מין ללא שימוש באמצעי מניעה, את עשויה למצוא את עצמך שוב בהריון.

מתי "אחזור לעצמי"?

בתוך כשישה שבועות.

אילו זכויות מגיעות לי לאחר ניתוח קיסרי?

את זכאית לחופשת לידה כמו כל יולדת אחרת.

ד"ר אדי ויסבוך הוא רופא בכיר ביחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית, בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ושל הדסה בירושלים, עבר שלוש שנות השתלמות בדטרויט בתחום הפרינטולוגיה בכלל והריונות בסיכון גבוה בפרט, שותף לניהול פורום הריון ולידה של אתר כללית