פורסם בראשונה: 20.03.2011
עדכון אחרון: 20.03.2011
  • פרופ' דן ערבות פרופ' דן ערבות

ניתוח מעקפים - מדריך למנותחים

לקריאה נוחה
איך עושים ניתוח מעקפים? כמה זמן הוא נמשך? איך ארגיש לאחר הניתוח? האם עלולים להיגרם סיבוכים - ומהם? איך ייראו שלושת ימי ההחלמה הראשונים? מה עם יחסי מין לאחר הניתוח? מתי "אחזור לעצמי"? המדריך השלם למנותח
ניתוח מעקפים

המדריך מפורסם כאן בשיתוף פרולוג בע"מ מוציאים לאור, המוציאים לאור של "ניתוח מעקפים" / כל מה שרצית לשאול את מנתח הלב שלך, מאת פרופ' דן ערבות

לפני הניתוח

מי יודיע לי על הצורך בניתוח מעקפים?

אם אין מדובר בניתוח חירום, את ההודעה על הצורך בניתוח מעקפים תקבל מהקרדיולוג בעקבות ביצועו של צנתור לב אבחוני.

ההודעה על הצורך בניתוח מעקפים מפחידה אנשים רבים, אך חשוב לדעת שאין סיבה להיבהל: ניתוח מעקפים הוא כיום ניתוח שכיח מאוד (כ־5,000 ניתוחים כאלה נעשים מדי שנה בישראל, ומאות אלפים נעשים מדי שנה בעולם). אומנם זהו ניתוח גדול ומורכב, אך בשנים האחרונות נצבר ניסיון רב בביצועו, ותוצאותיו מצוינות ומחזיקות מעמד גם לאחר שנים ארוכות.

מהו ניתוח מעקפים?

ניתוח מעקפים הוא ניתוח לב שבו מחברים כלי דם ממקומות אחרים בגוף (עורקי החזה הפנימיים, עורקי הידיים וּורידים מהרגליים) אל העורקים הכליליים ועוקפים באמצעותם את אזור החסימה ובכך מספקים דם לשריר הלב. כיום משתדלים לבצע מעקפים בעזרת עורקי החזה הפנימיים ו/או עורק היד (הוצאתם אינה גורמת נזק, שכן יש עורקים חלופיים שמבצעים את תפקידם) וממעטים להשתמש בוורידים מהרגליים. היתרון של השימוש בעורקים הוא שגם אם מחלת הטרשת נמשכת בגוף, היא אינה תוקפת את העורקים האלה, כך שהלב מקבלת אספקת דם מיטבית במשך עשרות שנים. 

איך לבחור מנתח?

בעקבות קבלת ההודעה על הצורך בניתוח כדאי לקבל חוות דעת נוספת ממנתח לב בכיר כדי לוודא שאכן זהו הטיפול המיטבי בעבורך. במהלך ההתייעצויות (עם רופא המשפחה, עם הרופא המצנתר, עם הקרדיולוג שנתן חוות דעת שנייה ועם בני המשפחה) כדאי גם לבקש שמות של מנתחים מומלצים.

מומלץ לקבוע פגישה עם אחד המנתחים המומלצים (ואפילו עם יותר מאחד) כדי להכירם באופן בלתי אמצעי ולקבל מהם מידע על הניתוח הצפוי ועל תוצאותיו החזויות. אם החלטת על מנתח מסוים, יש לוודא שהוא אכן מסכים לקחת על עצמו את המשימה וכי ידאג לכך ששאר אנשי הצוות שישתתפו בניתוח (כעשרה בסך הכול) יהיו ברמה הגבוהה ביותר.

מה לשאול את המנתח שלי?

את המנתח שבחרת כדאי לשאול לפחות שלוש שאלות:

1. מהם שיעורי התמותה, התחלואה והסיבוכים השונים בניתוחים שלך? (זכותך לשאול את השאלה הזאת, ומנתח טוב ישמח לחשוף את הנתונים).

2. לאיזו תוצאה, לדעתך, אני יכול לצפות בעקבות הניתוח שלי?

3. בתוך כמה זמן יתאפשר לי לחזור לשגרת חיים רגילה - לעבודה ולפעילות גופנית?

איך להיערך במקום העבודה ובמשפחה?

ניתוח מעקפים מחייב היעדרות של שלושה עד שישה שבועות מעבודה שנעשית בישיבה - ושל כחצי שנה מעבודה פיזית.

במשך כשבועיים לאחר הניתוח גם לא ניתן לעשות הרבה דברים בבית.

לאחר כשבועיים ניתן ללכת כשני קילומטרים ביממה, אך עדיין אסור להרים משקל של יותר משלושה קילוגרמים (ראו בהמשך).

מה להביא לאשפוז בבית החולים?

כלי רחצה וגילוח, חלוק רחצה ונעלי בית. דברי ערך רצוי להשאיר בבית.

אילו בדיקות אצטרך לעבור לפני ניתוח מעקפים?

לפני הניתוח יעשו לך בדיקות רבות. חלקן יבוצע בבית החולים במהלך האשפוז שלפני הניתוח, וחלקן במהלך הימים שלפני האשפוז. הרופא המנתח יצייד אותך ברשימת הבדיקות הדרושות ובכתובות שבהן עושים אותן (אם הן מבוצעות לפני האשפוז לניתוח). אלה הבדיקות שתעבור:

בדיקות דם
לפני הניתוח יש לברר את סוג הדם, שכן בנק הדם חייב להתכונן אם מדובר בסוג דם נדיר או במנותח שיש לו נוגדנים לסוגי דם שונים. כמו כן יש לעשות ספירת דם, לעבור בדיקה של תפקודי הכליות ושל תפקודי הכבד. על כל מנותח לדווח למחלקה אם הוא נשא של נגיפי צהבת או של איידס.

צילום חזה
יש לעשות צילום חזה שישמש בסיס להשוואה לתצלומים אחרי הניתוח וכן כדי לשלול דלקת ריאות, חזה אוויר, הסתיידויות באבי העורקים או דפורמציה כלשהי בבית החזה.

אק"ג
יש לעשות בדיקת אק"ג (אלקטרוקרדיוגרם) כדי לראות אם יש הפרעות בקצב הלב וסימנים לכך שהלב סובל ממחסור בחמצן וכן כדי שישמש בסיס להשוואה לבדיקת האק"ג שתיעשה לאחר הניתוח.

מבחן מאמץ
לעיתים יש צורך במבחן מאמץ במבחן מאמץ (ארגומטריה) כדי לוודא שהלב אכן סובל מירידה בזרימת הדם לשריר. הבדיקה הזאת חיונית כאשר לא ניתן להבחין בתסמיני המחלה אצל המנותח או שהתסמינים אינם אופייניים לתעוקת לב.

תפקודי הריאות
מעשנים כבדים, חולים במחלת ריאות וחולים שמתקשים לנשום חייבים לעבור בדיקה של תפקודי ריאות. מהבדיקה ניתן ללמוד אם הם יכולים לעמוד בהרדמה כללית ובניתוח.

צנתור לב
לניתוח מעקפים מופנים בדרך כלל לאחר צנתור לב. אך לעיתים יש צורך בצנתור נוסף לפני הניתוח, למשל צנתור ימני, שנותן מידע על הלחצים בחדר הימני ובעורקי הריאה ועל תפקוד הלב.

אקו לב
כדי להעריך נכונה את תפקוד הלב ואת תפקוד שסתומי הלב יש לעשות לעיתים בדיקת אקו לב (בדיקת אולטרסאונד של הלב שנקראת גם אקוקרדיוגרפיה או אקוקרדיוגרם). בעקבות הבדיקה מתברר לעיתים שלא ניתן להסתפק בניתוח מעקפים, אלא יש גם לתקן את אחד השסתומים או אף להחליפו.

בדיקת עורקי התרדמה
בני 80 ויותר שעברו אירוע מוחי ומי שהתגלתה אצלם אוושה בבדיקת הצוואר חייבים לעבור בדיקת דופלקס של עורקי הצוואר (סוג של בדיקת אולטרסאונד) לפני ניתוח מעקפים. אם מגלים חסימה משמעותית באחד העורקים, יש לעיתים צורך בניתוח משולב: ניתוח מעקפים וניקוי של עורק התרדמה באותה ההרדמה.

שיחה עם המנתח, עם המרדים ועם אחות המחלקה

ביום שלפני הניתוח ישוחחו איתך ועם בני משפחתך אחות מהמחלקה והמנתח.

הם יסבירו לכם על המהלך הצפוי של הניתוח ויענו על השאלות שלכם. המנתח גם יחתים אותך על טופס הסכמה לניתוח. חשוב שהחתימה על טופס ההסכמה לניתוח תיעשה בעודך בהכרה מלאה ולא לאחר זריקת טשטוש או הרדמה.

נוסף על כך ייפגש איתך הרופא המרדים ויבקש ממך מידע על ההיסטוריה הרפואית שלך - בעיקר בכל הנוגע להתנהגותך במהלך הרדמות בעבר. המידע הזה יקל עליו להתאים לך בצורה המיטבית את התרופות לטשטוש ולהרדמה כללית.

בתקופה הזאת יש להמשיך ליטול את כל התרופות, אלא אם הצוות הרפואי מורה לך אחרת. חשוב להפסיק לעשן כמה ימים לפני הניתוח כדי להקל על ההרדמה ועל הגמילה מההנשמה לאחר הניתוח.

ההכנה הנפשית לניתוח והכנת בני המשפחה

טבעי לחשוש מניתוח, ובעיקר מניתוח מורכב כמו ניתוח לב, אך מחקרים מראים שאימוץ חשיבה חיובית והלך רוח אופטימי יחזק אותך ויקל את תהליך ההחלמה.

כדי לאמץ גישה חיובית יש לזכור שמצבך אחרי הניתוח יהיה טוב יותר מאשר לפניו, וליבך יהיה מוגן לטווח הארוך מפני התקפי לב. מומלץ לשוחח עם אנשים שכבר עברו ניתוח לב מוצלח באותו בית חולים ואצל אותו הצוות שעומד לנתח אותך.

חשוב מאוד שגם בני המשפחה שלך יקבלו את כל המידע על הניתוח, על תוצאותיו ועל שלבי ההחלמה כדי שיוכלו להיערך בהתאם. לשם כך עליהם להיות בקשר הדוק עם האחיות, עם הרופא המנתח ועם צוות המחלקה.

הלילה שלפני הניתוח

מקלחת, גילוח, צום
ערב לפני הניתוח יגלח סניטר את אזור הניתוח בהתאם לצורך. מטרת הגילוח היא להפחית את הסכנה לזיהום הפצעים. כמו כן יתנו לך סבון מיוחד לחיטוי הגוף לפני הניתוח. החל מחצות הלילה שלפני הניתוח יש להיות בצום מלא, כולל שתייה.

כדור שינה וזריקת טשטוש
בלילה שלפני הניתוח תיתן לך אחות כדור הרגעה או כדור שינה. למחרת בבוקר, לפני הירידה לחדר ניתוח, יתנו לך זריקת טשטוש על פי הוראות המרדים. יש להסיר כל תכשיט, להוציא שיניים תותבות, מכשיר שמיעה ועדשות מגע ולהסיר לק מהציפורניים. לאחר זריקת הטשטוש חשים נמנום ויובש מר בפה.

הניתוח
כיצד ירדימו אותי?

לאחר מתן זריקת ההרגעה אסור לרדת מהמיטה. סניטר חדר ניתוח יעביר אותך מהמחלקה לחדר הניתוח, וקרובי המשפחה שלך יוכלו ללוותך לשם.

לפני הניתוח יוכנסו לך שני עירויים ורידיים לאמות הידיים ונוסף על כך קו עורקי למדידת לחץ הדם במהלך הניתוח ולאחריו.

לאחר מכן יכניסו אותך מחדר ההרדמה לחדר הניתוח ויעבירו אותך לשולחן הניתוחים.

בשלב שלאחר מכן יוזרק לך חומר הרדמה דרך העירוי הוורידי, ובמקביל יניח המרדים מסכת חמצן על הפה שלך ויבקש ממך לשאוף עמוק לריאות. זהו הרגע שבו תשקע בהרדמה ולא תחוש יותר מאומה עד לאחר הניתוח, כשתתעורר ביחידה לטיפול נמרץ.

מה יעשו לי בניתוח?

לאחר שירדימו אותך, יכניסו צינור הנשמה לקנה הנשימה שלך. כמו כן יכניסו עירוי ורידי מרכזי לצוואר שדרכו יינתנו לך התרופות התומכות בלב ובגוף במהלך הניתוח ובמהלך השהות בטיפול נמרץ.

לאחר מכן ירחצו ויחטאו את גופך בתמיסה מיוחדת ויכסו את הגוף בכיסוי חד־פעמי סטרילי, ורק האזורים שבהם יבוצעו החתכים יישארו גלויים: החזה, הרגליים והידיים.

השלב הראשון של הניתוח הוא פתיחת בית החזה והוצאת וריד מהרגל או עורק מהיד. המנתח מנסר את השרירים ואת עצם החזה ומרחיק את שני חלקי עצם החזה באמצעות מפשק כדי להגיע ללב. את הדימומים בשולי עצם החזה הוא מפסיק באמצעות שימוש בשעווה מיוחדת.

השלבים שלאחר מכן בניתוח המורכב הזה מובאים כאן בקיצור נמרץ:

• הפרדה של עורק החזה והרחקת השומן שמסביב למעטפת הלב.

• תפירת שולי מעטפת הלב (הפריקרד) למפשק כדי להקל על המנתח בעבודתו.

• הפרדה בין אבי העורקים לעורק הריאה וקשירת שרוך לאבי העורקים.

• ביצוע תפר על אבי העורקים ועל האוזנית של העלייה הימנית והכנסת הצינורות של מכונת הלב־ריאות.

• לאחר החיבור של מכונת הלב־ריאות היא עובדת במקום הלב שלך. הלב מתרוקן מרוב הדם שבו ועובד "על ריק".

• הדם שעובר דרך המכונה מקורר לכ־30 מעלות, ואילו ללב מזריקים תמיסה עשירה באשלגן שמשתקת אותו ומשמרת אותו בזמן הניתוח. הלב נעשה נייח, והעורקים נקיים מדם. כמו כן שופכים על הלב תמיסה פיזיולוגית קרה.

• לאחר מכן פותח המנתח בסכין עדינה את העורק הכלילי הימני בנקודה שהיא מעבר להיצרות או לחסימה ומשיק אליו את הווריד מהרגל או את העורק מהיד או מהחזה בעזרת תפר ניילון דק ביותר.

• לאחר מכן מבצע המנתח השקות של עורקי החזה הפנימיים לעורקים הכליליים במערכת השמאלית.

• לאחר סיום ההשקות לעורקים הכליליים (בממוצע עושים ארבעה מעקפים למנותח) מחדש המנתח את הספקת הדם ללב (באמצעות הורדת הצבת שחוסמת את אבי העורקים), מוציא אוויר מחללי הלב, והלב מתחיל בדרך כלל לעבוד באופן עצמאי. לעיתים יש צורך בדפיברילציה (מכת חשמל קלה) כדי שהלב יחזור לפעילות סדירה. לאחר מכן מייצב המנתח את פעילות הלב באמצעות תרופות מתאימות וחימום מלא של המנותח ל־37 מעלות.

לאחר שמתברר שכל בדיקות הדם תקינות ושתפוקת השתן תקינה, מתחילים לגמול אותך בהדרגה ממכונת הלב־ריאות. הלב מתמלא אט־אט בדם ובהדרגה מקבל עליו את עומס העבודה.

לאחר הגמילה ממכונת הלב־ריאות מוציאים את הצינורות מאבי העורקים ומהעלייה הימנית וקושרים את התפרים שהוכנו מבעוד מועד כדי לעצור את הדימום שם. במקביל מתקינים חוטי קוצב זמניים על שריר הלב. אלה יוצאים דרך העור ויישלפו החוצה ביום השחרור מבית החולים (הסברים בהמשך). בשלב הזה גם מכניסים לך צינורות דרך העור אל בית החזה כדי שינקזו דם ונוזלים ביומיים הראשונים לאחר הניתוח.

לאחר עצירת כל הדימומים ושטיפת בית החזה בתמיסה פיזיולוגית חמה שמסייעת לקרישה ולזיהוי דימומים סוגרים את עצם החזה בשבעה תפרי נירוסטה עבים. אלה מחזקים ומייצבים את עצם החזה שנוסרה עד שתתאחה (תהליך שנמשך חצי שנה). לאחר מכן תופרים את שרירי החזה שמעל לעצם ואת העור שמעליהם בתפרים שמתמוססים מעצמם. התפר נעשה כך שיותיר אחריו צלקת עדינה בלבד.

השלב האחרון הוא חבישת פצעי הניתוח. לאחר מכן יניחו אותך על אלונקה מיוחדת שעליה מותקנים כל מכשירי הניטור ומזרקי התרופות. בשלב הזה יעבירו אותך אל יחידת הטיפול הנמרץ. שלב ההעברה הוא חשוב ביותר, ולכן הוא נעשה בזהירות מרבית ובליווי צוות גדול שכולל מרדימים, מנתחים, טכנאים ואחיות.

מה יקרה לי ביחידה לטיפול נמרץ?

ביחידה לטיפול נמרץ מחברים אותך למכשירי הניטור הנייחים ואל הנקזים המחוברים לשאיבה פעילה. באותו השלב אתה עדיין מורדם, מונשם ומחובר לעירויים שונים. באמצעות מכשיר הניטור ניתן לראות את לחץ הדם שלך בזמן אמת, את הדופק, את הלחץ בעורקי הריאה, את רמת החמצן בדם, את טמפרטורת הגוף, את הלחץ בעלייה הימנית ובוורידים הגדולים וכן מדדים חיוניים אחרים.

כשעה אחרי הניתוח - לאחר שהאחיות מסדרות אותך, את הצנרת, את מכשירי הניטור וההנשמה ומוודאות שמצבך יציב, הן מאפשרות לקרובי המשפחה שלך להיכנס לראות אותך. זה הזמן שבו ישוחח המנתח עם בני המשפחה, יתאר מה נעשה בניתוח ואם הוא מרוצה ממהלכו. הרופא יסביר אז גם מה עתיד לקרות ב־24 השעות שלאחר מכן, שהן חשובות וקריטיות לא פחות מהניתוח עצמו.

ההתאוששות מהניתוח (היום הראשון)

ההתעוררות

ההתעוררות מהניתוח עשויה להתרחש בין רגעים מעטים ועד שעות רבות לאחר שהועברת לטיפול נמרץ. ברגע שמתעוררים עלולים לחוש בלבול וטשטוש וגם אי־נוחות בגלל הצנרת המרובה שאליה מחוברים. הטשטוש - המלוּוה לעיתים בהזיות - נובע מכך שההשפעה של סמי ההרדמה טרם התפוגגה כליל.

עם היקיצה תאמר לך האחות כיצד עבר הניתוח. בהנחה שהכול בסדר היא תסביר לך שחשוב לאפשר למכונת ההנשמה להנשים אותך ושאסור להתנגד לה או למשוך את הצנרת. אם האחות מזהה שקלטת את המסר ושנרגעת, ואם כל המדדים המוניטוריים יציבים, היא תתחיל להתקדם בגמילתך ממכונת ההנשמה.

במקרה של אי־שקט, של אי־נוחות ושל ניסיונות למשוך בצנרת, תוסיף לך האחות תרופות הרדמה והרגעה, והתקדמותך לקראת גמילה מההנשמה תתעכב בכמה שעות.

האם אסבול מכאבים?

לאחר ההתעוררות חשים כאבים בחתך בחזה וכן ביד ו/או ברגל - אם נלקחו משם עורקים או ורידים. בשנייה הראשונה הכאב חד ומפחיד, אך בהמשך מתרגלים אליו, והוא אינו כה נורא כמו שחשים בהתחלה. מדי כמה שעות ניתן לבקש מהאחות - ולקבל - זריקה נגד כאבים.

כיצד אנשום?

לגרונך הוכנס צינור הנשמה בקוטר של כסנטימטר. הצינור עובר דרך מיתרי הקול, ולכן אין ביכולתך לדבר. תפקידה של מכונת ההנשמה הוא לחסוך מהלב את המאמץ הכרוך בנשימה. אם האחות והרופא יתרשמו שכל המדדים יציבים - לחץ הדם, תפוקת השתן והיעדר דימום - הם יחלו בהדרגה לגמול אותך ממכשיר ההנשמה. אך במדדים האלה אין די. נוסף על כך ידרוש ממך הצוות הרפואי לשתף פעולה ולהפגין התנהגות רגועה. זהו תנאי שבלעדיו אי־אפשר להתקדם עד לשלב שבו אפשר להפסיק את פעולתה של מכונת ההנשמה ולהוציא את צינור ההנשמה.

אל מה חיברו אותי?

בטיפול הנמרץ תחובר לכמה מכשירים. אלה הם:

זונדה
זהו צינור בקוטר של כ־4 מילימטרים שמוחדר דרך נחיר האף אל הקיבה לניקוז אוויר והפרשות מהתריסריון, מכיס המרה ומהקיבה כדי שלא יצטברו בקיבה ויגרמו להתנפחותה - מצב שעלול להעיק על הלב ועל מערכת הדם ולהוריד את לחץ הדם. הצינור פתוח לאוויר או מחובר לשקית כדי לדאוג לניקוז קבוע של הקיבה במשך כל זמן ההנשמה. כשעתיים לאחר הוצאת צינור ההנשמה מוציאים גם את הזונדה. זו תהיה בשבילך הקלה גדולה.

צינור ההנשמה
זהו צינור בקוטר של כסנטימטר ובאורך של כ־20 סנטימטר שהוחדר לפה שלך לאחר שהורדמת. הצינור עובר דרך מיתרי הקול אל קנה הנשימה, ודרכו מנשימה מכונת ההנשמה את הריאות. הצינור הזה מונע ממך לדבר כל עוד הוא נמצא במקומו. לאחר שגומלים אותך מההנשמה ומוציאים אותו, אפשר להתחיל לדבר. בהתחלה יהיה הקול שלך צרוד מעט.

צינור ורידי מרכזי
זהו עירוי מרכזי שהוחדר לווריד הגדול בצוואר, והוא מקובע באמצעות תפר לעור. דרך העירוי הזה ניתנות תרופות אינוטרופיות (לתמיכה בשריר הלב). כן ניתן למדוד בעזרתו את הלחץ בעלייה הימנית של הלב. לעיתים מוחדר דרך אותו הווריד צנתר על שם Swan Ganz שמאפשר למדוד לחצים בחדר הימני ובעורק הריאה (ובעקיפין גם בעלייה השמאלית). הצנתר גם מאפשר למדוד את תפוקת הלב ואת התנגודת ההיקפית.

נקזים בבית החזה
בתום הניתוח מוחדרים בדרך כלל שניים-שלושה נקזים בקוטר של כסנטימטר אחד כל אחד שמנקזים את אזור הלב, את כלי הדם הגדולים ואת החללים של מעטפת הריאה אל מכל מיוחד המודד את כמות הדמם. הניקוז מבוצע לרוב בשתי היממות הראשונות שלאחר הניתוח. לאחר מכן מוציאים לרוב את הנקזים.

חוטי קוצב אפיקרדיאליים
החוטים - בדרך כלל בצבע כתום או לבן - יוצאים דרך העור באזור הבטן העליונה. בקצה האחר שלהם הם עוברים דרך שריר הלב ומאפשרים לשלוט בקצב הלב בעת הצורך בימים הראשונים שלאחר הניתוח. הם מוּצאים החוצה במשיכה דרך העור ביום השחרור מבית החולים.

קו עורקי
זהו עירוי שהוחדר לעורק האמה, והוא מאפשר לנטר באופן רצוף את לחץ הדם. הנתונים על לחץ הדם מופיעים על צג המוניטור. הקו העורקי גם מאפשר לקחת דם עורקי לבדיקת גזים בדם, לבדיקת מלחים ולספירת דם בכל שעה.

עירוי היקפי (פריפרי)
זהו עירוי שמוכנס באחד מוורידי הידיים ולעיתים בווריד המפשעה ומשמש להזלפת נוזלים ו/או תרופות שונות.

צנתר בשלפוחית השתן
הצנתר הוא צינור בקוטר של כ־3 מילימטרים המוחדר דרך השופכה לשלפוחית השתן. בקצהו מנופח בלון המקבע אותו בשלפוחית. הוא משמש לניקוז רציף של השתן. הניקוז הזה חיוני, שכן לאחר הניתוח ישנים לעיתים יממה ברציפות. נוסף על כך חשוב לרופאים לדעת מהי תפוקת השתן בשעה, כיוון שזהו אחד המדדים החשובים לתפוקת הכליות ולתפקודן ואף לתפוקת הלב (כמות השתן היא פונקציה של זרימת הדם אל הכליות).

כיצד מנטרים את מצבי?

המוניטור שמול מיטתך מנטר באופן רצוף את לחץ הדם, את קצב הלב, את הלחצים בעלייה הימנית ולעיתים גם את הלחצים בעורק הריאה ובעלייה השמאלית, את חום הגוף, את רמת החמצן בדם ועוד כמה מדדים מורכבים יותר.

האחות לוקחת בדיקות דם בכל שעה מהקו העורקי המותקן בידך, והבדיקות האלה נותנות את ערכי הגזים בדם (שמלמדים אם מנשימים אותך כראוי), את ערכי ה־PH של הדם (המשמש מדד לזרימת הדם התקינה בגוף), וכן את רמות ההמוגלובין, הסוכר והמלחים. מכלל הנתונים ניתן ללמוד, בין היתר, על תפקודי הכליות.

תפוקת השתן אמורה להיות לפחות סנטימטר מעוקב אחד לקילוגרם משקל גוף בשעה.

טמפרטורות הגוף המרכזית וההיקפית הן מדד לפרפוזיה תקינה.(פרפוזיה - מעבר נוזלים בתוך הרקמות. בלעדיו לא יכול הדם בריאות לקלוט חמצן).

מכונת ההנשמה בודקת את מספר הנשימות הספונטניות שלך ומתאימה את עצמה לכך.

האחות מודדת בכל שעה את כמות הדם שיוצא בנקזים. אם הכמות היא מעל הצפוי, ישקול המנתח את את החזרתך לחדר הניתוח כדי לפתוח שוב את החזה ולברר מהו מקור הדימום. המצב הזה אינו שכיח.

מה מותר לי לעשות?

חשוב להזיז את הגפיים, אך בזהירות כדי לא למשוך את העירויים או את הצנרת ולגרום לניתוקם. חשוב לא פחות לתרגל טכניקות הרפיה שונות כדי לנסות להשתחרר מהכאבים ומהמצוקה הנובעת מהכורח לשכב ללא תזוזה.

ניתן, למשל, להשתמש בטכניקה הקרויה "הרפיה מתקדמת" שבה מתמקדים בכל פעם באזור אחר של הגוף ומנסים להרפות אותו. עוברים כך איבר־איבר עד שכל הגוף חש רפוי ורגוע. רצוי לעשות זאת בעיניים עצומות כדי להתנתק מכל הפרעה סביבתית.

מאחר שאי־אפשר לדבר כל עוד צינור ההנשמה נמצא בקנה הנשימה, ניתן לתקשר עם הסביבה באמצעות עט ונייר.

מטיפול נמרץ ליחידת הביניים (היום השני)

האם אני כשיר למעבר?

אם לאחר 6 עד 12 שעות מהניתוח הושגה יציבות בכל המדדים, אין יותר צורך בכמויות גדולות של תרופות אינוטרופיות (תרופות המחזקות את שריר הלב, כגון אדרנלין, נוראדרנלין, דופמין או דובוטרקס). בשלב הזה, אם אין דימומים דרך הנקזים, התעוררת כיאות מההרדמה, ובדיקות הדם יעידו שנשימתך הספונטנית היא באיכות מספקת, יוציאו ממך את צינור ההנשמה.

זו תהיה הקלה גדולה.

מהשלב הזה ואילך נושמים לבד - אך בעזרת מסכת חמצן המונחת על הפה ועל האף. בדרך כלל גם ירימו את מיטתך בזווית של 45 מעלות, שכן במצב של חצי ישיבה קל יותר לנשום.

כשעתיים לאחר הוצאת צינור ההנשמה תוצא גם הזונדה מהקיבה באמצעות משיכה מהאף.

גם זו תהיה הקלה גדולה.

לאחר מכן יעבירו אותך ליחידת הביניים או אפילו ישירות למחלקה הרגילה.

איך חוזרים לנשום לבד?

בשלב הזה חשוב לעשות תרגילי נשימה מכיוון שהריאות לא עבדו בזמן הניתוח (את מקומן מילאה מכונת לב ריאות), וכל מיליוני הבועיות המרכיבות אותן התמוטטו (אל חשש, הן יתנפחו מחדש).

למעשה, מכונת ההנשמה כבר פתחה חלק גדול מהבועיות בעבורך, אך לא את כולן, ותפקידך כעת הוא לנשום עמוק ולאט ומדי פעם להשתעל תוך כדי שימת כריות על הבטן והפעלת לחץ עליה. השיעולים האלה, אף שהם מכאיבים בצלקות הניתוח, חיוניים לפתיחת הבועיות שהתמוטטו.

הפיזיותרפיסטיות ילמדו אותך לבצע את התרגילים האלה וייתנו לך מכשיר פלסטיק שבאמצעות נשיפה לתוכו מתרוממים בו כדור אחד או שניים או שלושה. גם התרגיל הזה גורם לפתיחת בועיות הריאה וישפר את החלמתך.

מה אוכל ואשתה?

בהתחלה ייתנו לך מים ואחר כך תה ומרק. בהמשך היום כבר ייתנו לך מאכלים קלים כמו לבן, גבינה ולחם. למחרת כבר יתירו לך לאכול הכול. חשוב מאוד לשתות לפחות כליטר נוזלים ביממה. ישנם מנותחים שאינם יכולים לשתות ולאכול בגלל בחילות והיעדר תיאבון. אלה חייבים להמשיך לקבל עירוי נוזלים מלא ולעיתים אף הזנה באמצעות זונדה או באמצעות צינור מיוחד המוחדר בניתוח בטן אל המעי הדק.

אילו תנועות עליי לעשות?

בשלב הזה יושבים רוב הזמן בכיסא ליד המיטה. עדיין מחוברים לנקזים, לעירויים ולצנתר השתן. חשוב להרים ידיים - באיטיות כדי לא לשלוף את העירויים - להרים ברכיים ולנשום לאט ועמוק. מדי פעם יש להשתעל בזהירות. ניתן לבצע סיבובי כתפיים קדימה ואחרוה - אך בלי ליצור מתח ניכר בצלקת הניתוח שבמרכז החזה. הפיזיותרפיסטיות ילמדו אותך איך לעשות זאת נכון.

בשלב הזה כבר ניתן לדבר עם הצוות הרפואי ועם המבקרים, אך קולך צפוי להיות צרוד עקב בצקת במיתרי הקול בגלל צינור ההנשמה שעבר דרכם.

מיחידת הביניים למחלקה (היום השלישי)

שלום ולא להתראות לכל הצנרת

בתום היום השני לאחר הניתוח, אם הכול תקין, יוציא רופא את הנקזים מבית החזה ויסגור את הפתחים בדופן הבטן העליונה או בין הצלעות. לאחר מכן תוציא האחות את הקו העורקי ואת העירוי הוורידי המרכזי מהצוואר וכן את הצנתר שבכיס השתן. כל מה שיישאר מהצנרת הרבה שחיברה אותך למכונות השונות הוא עירוי היקפי קטן בזרוע. עם הוצאת העירויים, הנקזים והצנתר תחוש הקלה גדולה, והניידות שלך תשתפר.

ההתמודדות עם הכאבים

בשלב הזה חשים כאבים בחתך החזה, והכאבים האלה מוחמרים לרוב כשמשנים תנוחה או בזמן שמשתעלים או נושמים עמוק. כדי להתגבר על הכאבים אפשר לקבל כדור נגד כאבים מדי 4 שעות.

כאבים פחותים בעוצמתם צפויים ביד שממנה שנלקח העורק למעקף ו/או ברגל שממנה נלקח וריד. למרות הכאבים חשוב לבצע את התרגילים שתוארו קודם לכן, ובעיקר לנשום עמוק ולהשתעל מדי פעם. הפיזיותרפיסטיות ילמדו אותך איך לעשות זאת נכון.

המעבר מישיבה להליכה

לאחר שרוב הצנרת הוצאה, אפשר לקום בזהירות בעזרת בן משפחה, אחות או פיזיותרפיסטית ולעמוד במקום כמה דקות. אם תחוש יציבות, ואין לך סחרחורת, ניתן לעשות תרגיל של הרמת רגליים. רק אם חשים ביטחון ויציבות, אפשר להתחיל ללכת - לאט ובזהירות - בעזרת מלווה. לאחר כמה צעדים יש להיעצר, לנשום עמוק ולאחר מכן לחזור לכיסא. מאוחר יותר יש לחזור על התרגיל הזה - הפעם למרחק רב יותר. זהו תרגיל חיוני ביותר להחלמתך. הפיזיותרפיסטיות ילמדו אותך איך לעשות זאת נכון.

כיצד ארגיש?

בחודשים הראשונים לאחר הניתוח יהיו ימים שבהם תחוש על הגובה מבחינה גופנית ונפשית, ויהיו ימים שבהם תחוש "על הפנים": חלש ותשוש וללא מצב רוח. מדובר בשינויים טבעיים, ואין להתרגש מהם. כדאי שתדע ותיערך למצב הזה מראש - וכדאי שגם בני המשפחה יידעו וייערכו למצב הזה מראש.

כיצד מתמודדים עם הפרעות בקצב הלב?

בטיפול נמרץ וביחידת הביניים יכול המוניטור להצביע על הפרעות קצב שונות - בדרך כלל פעימות עלייתיות או חדריות מוקדמות או חסם עלייתי חדרי. אלה הפרעות שפירות שנעלמות בעקבות איזון המלחים בדם ו/או קיצוב בעזרת חוטי הקוצב שהושארו בניתוח.

ביום השלישי וביום הרביעי לאחר הניתוח שכיחות הפרעות קצב מסוג פרפור עליות. אלה מטופלות באמצעות מתן התרופה פרוקור דרך הווריד ודרך הפה. אם הן חוזרות על עצמן כמה פעמים, מוסיפים גם את התרופה הפרין דרך הווריד לדילול הדם כדי למנוע היווצרות קרישי דם בעליות הלב. הקרישים האלה עלולים להגיע למוח בצורת תסחיפים. הפרעות הקצב האלה הן שפירות, ולרוב הן ניתנות לטיפול ואינן מדאיגות.

הסרת התחבושות

ביום השלישי לאחר הניתוח תסיר האחות את התחבושות מפצעי הניתוחים. באותו השלב נראים הפצעים נפוחים עם שטפי דם ועם הפרשה צהובה־אדומה. הורדת התחבושות מכאיבה מעט. לאחר מכן תיקח אותך האחות למקלחת.

המקלחת הראשונה קשה לביצוע, אך היא חיונית. האחות תסייע לך ברחצה ותרחץ בזהירות את פצעי הניתוח במים ובסבון כדי להרחיק את כל ההפרשות הדביקות. בדרך כלל תיעשה המקלחת בישיבה בכיסא. לגברים חשוב מאוד גם להתגלח כדי לחוש רעננים ולשפר הופעה.

פעולת המעיים הראשונה

לאחר ניתוח לב סובלים בדרך כלל מעצירות - בגלל חוסר התזוזה, תרופות ההרדמה והתרופות משככות הכאבים. לכן פעולת המעיים הראשונה, שמתרחשת בדרך כלל ביום השלישי, היא חיונית ומשפרת מאוד את ההרגשה. אם זה לא קורה לבד, אפשר לבקש מהאחיות תרופה העוזרת לכך. במקרה הצורך ניתן להיעזר גם בחוקן.

הסיבוכים האפשריים של הניתוח

זיהום שטחי בפצע הניתוח
הזיהום יכול להיות שטחי ולהתבטא באודם ובהפרשה מהצלקת ולעיתים אף בחום. הטיפול הוא באמצעות מתן אנטיביוטיקה דרך הפה ושטיפה של הפצע בחומר אנטיספטי מתאים או במים ובסבון. זיהום כזה מצריך מעקב במרפאה למנותחי  לב - עד לריפויו המלא. לעיתים יש צורך בניתוח קטן להוצאת תפר או חוט נירוסטה. בדרך כלל יירפא הפצע ללא בעיות, אך לעיתים - בעיקר אצל חולי סוכרת - הריפוי איטי יותר.

זיהום עמוק בפצע הניתוח
לעיתים הזיהום בפצע החזה הוא עמוק יותר וכולל את עצם החזה (אוסטאומיאליטיס) ואף מתפשט אל מתחת לעצם החזה, באזור מיצר הלב (מדיאסטיניטיס). זיהום כזה הוא מצב חירום שמחייב אשפוז מיידי, טיפול אנטיביוטי תוך־ורידי בהתאם לחיידק שגורם לזיהום ולעיתים גם פתיחה של כל הפצע וניקויו. לאחר מכן יש לעשות ניתוח נוסף לסגירת הפצע. לעיתים ניתן לטפל בפצע בצורה שמרנית באמצעות טיפול מקומי ואנטיביוטיקה דרך הווריד במשך שישה שבועות.

כיום ישנם אמצעים נוספים לטיפול בפצע, למשל בוואקום או באמצעות הזרקת מקרופגים שמחישים את הריפוי. זיהום עמוק שכיח יותר בקרב חולי סוכרת, בקרב אנשים שמנים ובקרב חולים במחלת ריאות כרונית. זיהום עמוק מתרחש אצל 1%-3% מהחולים.

דימום לאחר הניתוח

לאחר הניתוח מושארים נקזים מסביב ללב ולריאות, והם מנקזים את הדם שמצטבר לאחר הניתוח. תמיד ישנה הפרשה מסוימת של דם, אך אם היא מעל כמות מסוימת בשעה (האחות מודדת בכל שעה את כמות ההפרשות) או אם במשך כמה שעות כמות הדימום גדולה מהצפוי, ובמיוחד אם אין מגמת ירידה בהפרשות לאחר מתן פקטורי קרישה, או אם החולה אינו יציב מבחינת לחץ הדם, הדופק ותפוקת השתן - עשוי המנתח להחליט להחזיר את החולה (בשלב שבו הוא בדרך כלל עדיין מורדם ומונשם) לחדר הניתוח.

בניתוח יפתחו שוב את בית החזה בחתך שנעשה קודם לכן, יפתחו את התפרים ואת חוטי הנירוסטה הסוגרים את עצם החזה, ינקו את הקרישים שמסביב ללב ויחפשו את מקור הדימום. אם נמצא מקור דימום ברור, יתפרו אותו.

לעיתים אין מקור ברור לדימום, אלא יש זילוח איטי של דם מכל מקום. במקרה כזה נותנים למנותח טסיות דם ופקטורי קרישה, המנתח ינקה את סביבת הלב והריאות מכל הקרישים וישוב ויסגור את החזה. בדרך כלל די בכך כדי להפסיק את הדימום.

הפרעות בקצב הלב
ביממה הראשונה לאחר ניתוח המעקפים עלולות להיות הפרעות שפירות בקצב הלב, כגון פעימות חדריות ועלייתיות מוקדמות. אלה מתוקנות בדרך כלל באמצעות איזון המלחים בדם. הפרעות נדירות ומסוכנות יותר ביממות הראשונות לאחר הניתוח הן פרפור חדרים או דום לב (מה שמחייב החייאה מיידית) או חסם עלייתי חדרי (מה שמחייב קיצוב לב). האחיות מזהות מיד את ההפרעות האלה ומטפלות בהן בדחיפות. מדובר באירועים נדירים, ובדרך כלל מצליחים להציל את מי שלקו בהפרעות האלה.

הפרעת קצב שפירה ושכיחה מאוד היא פרפור עליות. זו מתרחשת בקרב כ־30% מהחולים ביום השלישי לאחר הניתוח. הטיפול בה הוא באמצעות מתן תרופות. היא חולפת בדרך כלל בתוך יממה.

אירוע מוחי
בין 2% ל־4% מהמנותחים לוקים באירוע מוחי. האירוע המוחי יכול להיות קל ולחלוף בתוך יממה, אך הוא עלול להיות קשה ולהותיר נזק קבוע שבא בדרך כלל לידי ביטוי בשיתוק של פלג גוף אחד. אירוע מוחי בעקבות ניתוח מעקפים מתרחש בדרך כלל בגלל התנתקות של משקעי כולסטרול וסידן מהדפנות של אבי העורקים ושל עורקי התרדמה המובילים דם למוח. לאחר התנתקותם עלולים המשקעים האלה להגיע לעורקי המוח ולגרום בהם לאוטם. ככל שעורק שנאטם מרכזי יותר, כך הנזק שנגרם חמור יותר.

לאירוע מוחי בעקבות ניתוח מעקפים חשופים בעיקר בני 80 ויותר, מנותחים שסובלים ממשקעים בעורקי התרדמה וחולים שעברו בעבר אירוע מוחי ספונטני.

אירוע מוחי מאבחנים באמצעות סימנים נוירולוגיים כמו אובדן הכרה או ערפול הכרה, שיתוק ביד או גם ביד וגם ברגל והפרעות בשדה הראייה. את האבחון עושה נוירולוג בסיוע בדיקת סי־טי. זו מראה את מקום האוטם במוח ולעיתים אף מלמדת על קיומה של בצקת מוחית. אם יודעים לפני הניתוח שעורקי התרדמה נגועים בטרשת, עושים ניתוח משולב שכולל באותה ההרדמה גם ניתוח מעקפים וגם ניקוי של עורקי התרדמה.

סיבוכים מאוחרים (לאחר השחרור הביתה)

סיבוכים מאוחרים כוללים זיהום עמוק בפצע הניתוח, הפרעות בקצב הלב ו־Postcardiotomy syndrome. זה האחרון אופייני יותר לצעירים ובא לידי ביטוי בכאבים בחזה, בקוצר נשימה ובהצטברות נוזל מסביב ללב ובמעטפות הריאה. התסמונת הזאת נובעת מתגובת מערכת החיסון של החולה לחלבונים שנחשפו במהלך הניתוח. במילים אחרות זוהי מעין תגובה אלרגית לניתוח. התסמונת הזאת אינה מסוכנת. מאבחנים אותה באמצעות שקיעת דם מוחשת ומטפלים בה באמצעות סטרואידים או תרופות אנטי־דלקתיות. בעזרת הטיפול הזה חולפת התסמונת בתוך כמה שבועות.

תמותה
שיעורי התמותה בניתוח מעקפים נעים בין 1% (בקרב חולים צעירים ללא מחלות רקע רבות) ל־4% (אצל חולים קשישים שסובלים ממחלות רקע רבות).

החזרה הביתה

ההכנות לשחרור

הוצאת חוטי הקוצב
חוטי הקוצב שמחוברים למשטח החיצוני של הלב ויוצאים דרך העור משמשים לקיצוב הלב. בימים הראשונים אחרי הניתוח מוציאים אותם החוצה במשיכה איטית וזהירה. זה כואב, אך הכאבים נסבלים. לאחר הוצאת החוטים צריך לשכב ללא נוע במשך כ־20 דקות.

צילום חזה
ביום השחרור או יום לפני כן עושים צילום חזה כדי לוודא שאין נוזלים סביב הריאות ושאין סימנים לדלקת ריאות, לחזה אוויר או לשיתוק של הסרעפת.

בדיקות דם
יום לפני השחרור או ביום השחרור עצמו עושים בדיקות דם כדי לוודא שתפקודי הכליות תקינים, שספירת הדם - כולל המוגלובין וכדוריות דם לבנון - תקינה וכן ריכוז המלחים בדם.

פצעים
לפני השחרור יבדקו האחיות והרופאים את פצעי הניתוח כדי לוודא שאין סימני זיהום או בעיות באיחוי ובריפוי. בדרך כלל אין צורך בשלב הזה בחבישה מיוחדת כי הפצעים כבר סגורים. אם עדיין קיימת הפרשה כלשהי, שמים פד גזה על הפצע כדי שלא יכתים את הבגדים.

תפרים
התפרים שסוגרים את חתך הניתוח מתכלים ומתמוססים מעצמם בתוך כשלושה חודשים, ולכן אין צורך להוציא תפרים.

לבית החלמה או מיד הביתה?

ההחלטה הראשונה שיש לקבל היא אם להשתחרר היישר הביתה או ללכת קודם לבית החלמה למשך שבוע. בבית נוח יותר, אך בבית ההחלמה יש השגחה רפואית ומקבלים הדרכה על האופן שבו רצוי לנהל את החיים לאחר ניתוח מעקפים.

בתוך כמה זמן אחלים?

לרוב הפעילויות ניתן לחזור לאחר חודש וחצי, אך ההחלמה הסופית מושגת רק כעבור כחצי שנה, כשעצם החזה מתאחה לחלוטין, והלב מגיע למצבו המיטבי לאחר הטיפול שעבר.

כיצד ייראו השבועות הראשונים שלי בבית?

בימים הראשונים בבית חשוב לנוח ולהירגע ולאכול כראוי, אך גם להקפיד על צעידה במשך שעה ביום בקצב איטי. בתוך שישה שבועות יש להגיע לצעדה יומית של 5-2 קילומטרים. הצעדה היום־יומית צריכה להיות חלק ממהפך כולל באורח החיים שלך שיאפשר לך ליהנות מתוצאות הניתוח במשך שנים ארוכות.

נהיגה
מותר להתחיל לנהוג שישה שבועות לאחר הניתוח, בתנאי שלא חשים חולשה וסחרחורת ולא סובלים מהפרעות ראייה.

עבודות בית
בשבועות הראשונים אסור יהיה לך לעשות מאמצים שיפעילו לחץ ומתח על החתך בחזה ועל עצם החזה הנמצאת בתהליך איחוי. בין היתר אסור לך להרים חפצים במשקל של יותר מ־3 קילוגרמים עד חצי שנה אחרי הניתוח או לעבוד באותה התקופה בגינה בטורייה, במעדר או במסור חשמלי או לטייל עם כלב גדול ונמרץ ולאחוז ברצועה שלו.

רחצה
את פצעי הניתוח יש לרחוץ מדי יום במים ובסבון נוזלי. אם קיימת הפרשה מפצעי הניתוח, יש לשים עליהם אחרי הרחצה פד גזה ולדווח על כך למרפאת הביקורת של ניתוחי הלב. הפצעים מתכסים בדרך כלל בגלד שיורד בהדרגה. זה התהליך הטבעי.

דיאטה
לאחר הניתוח אין בדרך כלל הרבה תיאבון, ויורדים משמעותית במשקל. לכן חשוב לאכול היטב כדי להחזיר את החלבונים ואת הקלוריות שאבדו בתקופת הניתוח וההחלמה. מובן שיש להקפיד על איכות המזון: יש לצרוך ירקות, פירות, דגנים מלאים, עוף ודגים ולהימנע ממאכלים שמנים ועתירי קלוריות.

יחסי מין
כחודש לאחר הניתוח ניתן לקיים שוב יחסי מין, אך יש להקפיד שלא להפעיל עומס על עצם החזה כדי לא לפגוע באיחוי העצם.

תרופות
חשוב להיות במעקב של מנתח הלב שרשם לך במכתב השחרור את התרופות שעליך ליטול. אחרי כחודש וחצי עליו להדריך אותך אילו תרופות להפסיק ליטול, אילו להמשיך לקחת במינון מופחת ואילו תרופות יש להמשיך לקחת כרגיל. אספירין, למשל, הוא תרופה שתלווה אותך לתמיד - לדילול הדם ולמניעת סתימות בעורקים הכליליים ובמעקפים.

סימני אזהרה שמחייבים תשומת לב ופנייה לרופא
כאבים בחזה בחודשיים הראשונים נובעים בדרך כלל מפצע הניתוח ומשלד בית החזה. נדיר מאוד שמקור הכאב הוא הלב, אך במקרה של ספק מומלץ לך לפנות לרופא המשפחה או לרופא המנתח. לרוב, אם ניתן למקם את הכאב באמצעות האצבע על הצלעות או על שרירי החזה, מדובר בכאב מהניתוח ולא מהלב.

יש לדווח לצוות המנתח או למרפאת המעקב על כל אחת מהתופעות הבאות: חום גבוה שנמשך יותר מיום אחד, הפרשה מוגלתית מפצעי הניתוח, תחושה שעצם החזה זזה, התעלפויות, תחושה כללית רעה מאוד, דופק מהיר ולא סדיר ומתן שתן מועט. לחלופין יש לגשת לחדר מיון לבדיקה.

החזרה לעבודה
בדרך כלל ניתן לחזור לעבודה לא פיזית אחרי כשישה שבועות, אך יש לעשות זאת בהדרגה כדי לא להגיע להתשה.

פעילות גופנית
יש להגביר בהדרגה את טווחי ההליכה - עד שמגיעים לצעדה יומית של כמה קילומטרים - ולהוסיף לכך גם תרגילים קלים לידיים ולכתפיים, אך בלי להפעיל עומס על בית החזה. יש להקפיד על יציבה נכונה (רבים מהמנותחים הולכים כפופים כדי לא למתוח את צלקת הניתוח), אך לא להרים משקולות ולא להתכופף יתר על המידה. כחודשיים אחרי הניתוח מותר לשחות, וחצי שנה אחרי הניתוח אפשר לשחק טניס.

שינוי אורח החיים
כדי למנוע חזרה של מחלת הלב חשוב לאמץ סגנון חיים בריא שכולל פעילות גופנית יום־יומית (לפחות הליכה של שעה או פעילות דומה לכך), הימנעות מעישון ואכילת מזון בריא. חשוב לשמור על המשקל המיטבי לגילך ולגובהך ולהימנע ככל האפשר מעבודה מתישה ועתירת לחצים.

כיצד ייראו חיי בשנים הבאות?

לאחר שעברת בהצלחה את ניתוח המעקפים אמור הלב שלך להיות מוגן לשנים רבות. קיבלת הזדמנות שנייה, ועכשיו הכול תלוי בך. אימוץ אורח חיים בריא יאפשר לך להפיק את המרב מה"שיפוץ" שעבר ליבך. הקפדה על כך תאפשר לך לבצע כל עבודה וכל פעילות ספורטיבית ולהגשים כל חלום.

מהו הסיכון לניתוח מעקפים חוזר?

הסיכון לניתוח חוזר - במקרה שנעשה שימוש במעקפים עורקיים (מהחזה ומהידיים) הוא קטן מאוד: פחות מ־5% ב־20 שנה.

אילו תרופות אצטרך להמשיך לקחת?

החל משלושה חודשים לאחר הניתוח יורה לך הרופא להפסיק לקחת את רוב התרופות שניתנו לך אחרי הניתוח. התרופות שיורה לך הרופא להמשיך לקחת הן:

אספירין - לדילול הדם ולמניעת סתימת המעקפים. התרופה הזאת מומלצת גם לאנשים בריאים בני 50 ויותר.

סטטינים - להורדת רמות הכולסטרול.

חוסמי בתא - במקרה שיש צורך להאט את הדופק.

תרופות להורדת לחץ הדם - אם יש צורך בכך.

תרופות לאיזון סוכרת - אם יש צורך בכך.

פרופ' דן ערבות הוא מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי כרמל, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעבור ניתוח?

​כללית מושלם משתתפת בהוצאות

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל