פורסם בראשונה: 20.03.2011
עדכון אחרון: 20.03.2011
  • ד"ר יוסף אלדור ד"ר יוסף אלדור

הרדמה כללית ואזורית - מדריך למנותחים

לקריאה נוחה
מהי הרדמה? מתי מרדימים? מהן השיטות השונות להרדמה ומהם היתרונות והחסרונות של כל שיטה? איך ארגיש כשאתעורר? האם עלולים לקרות סיבוכים בהרדמה? מהם סיכוני ההרדמה?
הרדמה כללית ואזורית

מהי הרדמה?

הרדמה (אלחוש) היא תחום רפואי שעניינו מניעת כאבים ממנותחים, ממי שצריכים לעבור בדיקות פולשניות כמו אנדוסקופיה וקולונוסקופיה ומיולדות שלא רוצות לחוש כאבים בעת הלידה.

מהן שיטות ההרדמה?

1. הרדמה כללית שבה המנותח הוא מחוסר הכרה.

2. סדציה (טשטוש) שמיועדת לניתוחים ולפרוצדורות פחות פולשניות. הסדציה יכולה להיות קלה, בינונית או עמוקה.

3. הרדמה אזורית שבה מוזרקים חומרים לאלחוש מקומי בקרבת עצבים. יש כמה שיטות להרדמה אזורית: הרדמה ספינלית, הרדמה אפידורלית והרדמת עצבים פריפריים.

4. הרדמה מקומית שבה מוזרק חומר האלחוש בקרבת אזור הניתוח. מי שמנותחים בהרדמה מקומית נמצאים בהכרה מלאה במשך כל הניתוח.

5. שילוב של שיטות הרדמה שונות, למשל, הרדמה כללית והרדמה אזורית אפידורלית, או הרדמה כללית והרדמה מקומית או שילוב של שתי שיטות הרדמה אזוריות, למשל, הרדמה ספינלית והרדמה אפידורלית.

אילו הכנות יש לעשות לקראת ההרדמה?

כמה ימים לפני ההרדמה יש להיפגש עם הרופא המרדים. בפגישה הוא יבקש מידע מפורט על ההיסטוריה הרפואית שלך. במיוחד הוא ירצה לדעת על אלרגיות, על תרופות שנלקחות באופן זמני או באופן קבוע (כולל תרופות טבעיות או תרופות שנלקחות ללא מרשם רופא), על הרדמות קודמות ועל ניתוחים קודמים - במיוחד אם היו בהם סיבוכים כלשהם.

את המידע על ההיסטוריה הרפואית רצוי לגבות באמצעות מסמכים רפואיים, כמו מכתבים של הרופא המטפל ותוצאות של בדיקות קודמות - ובמיוחד בדיקות של הלב ושל הריאות.

לפגישה עם הרופא המרדים יש להביא גם את רשימות התרופות שלוקחים באופן זמני או באופן קבוע וכן את המינונים שלהן. במהלך הפגישה יערוך לך הרופא המרדים בדיקה פיזית שתתמקד בנתיבי האוויר, בלב ובריאות.

הרופא המרדים ימסור לך מהן שיטות ההרדמה שבאות בחשבון וכן מהי התועלת ומהם הסיכונים שכרוכים בכל אחת מהשיטות. לאחר מכן הוא יוודא שהבנת מהן החלופות השונות וישתף אותך בקבלת ההחלטה באיזו חלופה לבחור.

זה גם המקום לדבר עם הרופא המרדים על החששות שלך מההרדמה.

האם יוטלו עליי הגבלות כלשהן לקראת ההרדמה?

כן. הרופא המרדים יאמר לך, קרוב לוודאי, לא לאכול ולא לשתות ביום הניתוח. בהנחה שהניתוח מתקיים בבוקר, הרי מדובר בצום שנמשך כשמונה שעות.

במקרים מיוחדים (למשל, כשהמנותחים הם ילדים קטנים) מתירים הרופאים שתיית מים כמה שעות לפני הניתוח. ההוראות המדויקות כיצד לנהוג לפני ההרדמה יינתנו לך בדף שנקרא "פרה־מדיקציה", שעליו חתום הרופא המרדים. בדף הזה נרשמות גם התרופות שיש לקחת לפני הניתוח.

מה יקרה לי בשעות האחרונות שלפני ההרדמה?

ביום הניתוח ייתנו לך את התרופות שרשם לך הרופא המרדים בדף הפרה־מדיקציה ולאחר מכן יעבירו אותך מהמחלקה שבה שכבת לחדר הניתוח.

לפני תחילת הניתוח מתכנס הצוות הרפואי (מנתחים, מרדימים, אחיות) ליד מיטת המנותח ושואל את עצמו סדרה של שאלות כדי למנוע כל אפשרות לטעות. ההליך הזה מכונה "פסק זמן". להלן כמה מהשאלות האלה:

• האם הובא לחדר הניתוח האדם הנכון?

• האם הניתוח שאנו עומדים לבצע הוא הניתוח שנקבע לאדם שהובא אלינו?

• האם אנחנו עומדים לנתח את האיבר הנכון? האם אנחנו עומדים לעשות את הניתוח בצד הנכון? (השאלה הזאת קריטית במיוחד כשמדובר באיברים זוגיים כמו ידיים ורגליים).

• מהן הרגישויות של המנותח? האם צריך לתת לו אנטיביוטיקה מונעת?

• באיזו דרך יורדם המנותח?

• האם קיימת בעיה של זיהומים?

• האם במהלך הניתוח יהיה צורך בציוד ובמכשור מיוחדים, למשל במכונת רנטגן?

• האם צריך להכין דם ומוצריו לקראת הניתוח?

על טופס "פסק זמן" חותמים המנתח, המרדים והאחות שיעשו את הניתוח. רק לאחר השלמת "פסק הזמן" ניתן להתחיל בהרדמה ובניתוח: יחברו אותך למכשירים שמנטרים את עבודת הלב והריאות, ולאחר מכן ירדימו אותך בהתאם לתוכנית שהוכנה מראש.

הניטור נמשך במהלך הניתוח כולו ואף לאחר מכן, בחדר ההתאוששות, לשם יובילו אותך לאחר הניתוח להמשך השגחה.

איך ארגיש לאחר ההרדמה ולמה לצפות?

בשעות הראשונות שלאחר הניתוח שוהים המנותחים בחדר ההתאוששות. על מכשירי הניטור משגיחות אחיות חדר ההתאוששות הנתונות לפיקוחו של רופא מרדים. ההשגחה הצמודה על מכשירי הניטור נמשכת בין שעה לארבע שעות - בהתאם לסוג הניתוח ולצרכים המיוחדים של המנותחים.

במקרים מיוחדים יהיו חולים שימשיכו להיות מורדמים בחדר ההתאוששות ולכן ימשיכו להיות מונשמים ומנוטרים - עד שיעירו אותם.

עם התפוגגות ההרדמה ניתן לצפות לכאבים באזור הניתוח. אפשר לבקש משככי כאבים מהאחיות בחדר ההתאוששות ולאחר מכן מהאחיות במחלקה. יש לציין שקרובי משפחה יכולים לבקר בחדר ההתאוששות ולא צריכים להמתין עד למעבר למחלקה.

האם יש להרדמה תופעות לוואי?

להרדמה עלולות להיות תופעות לוואי שונות - בהתאם לסוג ההרדמה ולסוג הניתוח.

למשל, לאחר הרדמה אזורית ספינלית ליולדת בניתוח קיסרי היא תתקשה להרים את רגליה במשך כשלוש שעות. פרק הזמן המדויק שבו היא תתקשה להרים את רגליה תלוי במינון של החומר המאלחש. היולדת תשהה בחדר ההתאוששות עד שתוכל להזיז את רגליה.

תופעות לוואי נוספות של ההרדמה הן בחילות והקאות. באלה מטפל הרופא המרדים בחדר ההתאוששות.

אילו סיכונים וסיבוכים עלולים להיות להרדמה?

בטופס ההסכמה להרדמה, שעליו חייב לחתום כל מנותח לפני ניתוח (ואם הם אינם מסוגלים לחתום - אז אפוטרופסיהם, ובמקרה חירום - שלושה רופאים), מפורטים הסיכונים והסיבוכים האפשריים של כל סוגי ההרדמה. להלן פירוט שלהם.

סיכוני ההרדמה הכללית

• כאבי גרון ואי־נוחות בבליעה.

כאבי שרירים.

• בחילות, הקאות ואי־נוחות כללית.

• נזק לשיניים ולקנה הנשימה כתוצאה מהחדרת המכשור הנחוץ להרדמה.

במקרים נדירים ייתכנו סיבוכים קשים, כגון:

• תגובה אלרגית חריפה.

• תסמונת החום הממאיר (עלייה מהירה בחום הגוף).

הפרעות בתפקודי הכבד ובתפקוד של מערכות חיוניות אחרות.
 במקרים נדירים מאוד עלולים הסיבוכים האלה לגרום למות המנותחים.

• לעיתים קורה שהמנותחים מתעוררים מההרדמה ושרויים בבלבול מוחלט. המצב הזה שכיח במיוחד אצל קשישים לאחר ניתוחי לב או לאחר ניתוחים לאיחוי שברים במפרק הירך. הבלבול נמשך לרוב כמה שעות, אך לעיתים הוא עלול להימשך שבועות ואף חודשים לאחר הניתוח. מדובר, למעשה, בסוג של פגיעה מוחית שגורמת למנותחים לסבול מכעין דמנציה (שיטיון). כשם שחולי דמנציה אינם מודעים להיותם דמנטיים, כך מי שסובלים מהסיבוך הזה אינם מודעים לו. החדשות הטובות הן שהדמנציה בעקבות הרדמה היא כמעט תמיד זמנית - בניגוד לדמנציה הרגילה שלרוב רק הולכת ומחריפה.

סיכוני ההרדמה האזורית

• תחושת אי־נוחות ולחץ באזור ההזרקה.

• היעדר תחושה והגבלה בתנועה שנמשכים גם לאחר תום ההרדמה - עד כדי שיתוק זמני.

• היווצרות זיהום מקומי, מורסה ושטף דם מקומי (המטומה).

• כאבי גב.

• המחט שבאמצעותה מזריקים את חומר ההרדמה האפידורלי ומחדירים דרכה את הצנתר (קתטר) האפידורלי עלולה לחדור את המעטפת של חוט השדרה. עקב כך עלולה להיגרם דליפה של נוזל השדרה מהחלל הספינלי לחלל האפידורלי. הפגיעה הזאת עלולה לגרום לכאבי ראש חדים וממושכים. זהו מצב שמחייב טיפול.

• במקרים נדירים ביותר תיתכן פגיעה קבועה בעצבי הגפיים ובכיס השתן.

•  לעיתים עלולה ההרדמה להיכשל עקב מגבלות אנטומיות, שלא את כולן ניתן לצפות מראש. למשל, עלולים להתגלות קשיים באינטובציה (בהחדרת הצנתר לקנה הנשימה כדי להזרים חמצן לריאות של המנותח).

אפשרות אחרת שיש להביא בחשבון היא שבעקבות הרדמה אזורית מתפתחים סיבוכים המודינמיים (סיבוכים שקשורים למערכת הלב וכלי הדם ושעלולים לפגוע בכל מערכות הגוף, כולל המוח).

כישלון בביצוע ההרדמה עלול לחייב לעיתים מתן טיפולים להבטחת הפעולה התקינה של מערכות חיוניות בגוף. לעיתים אף יש לנקוט פעולות מצילות חיים. במקרה כזה ייתכן שלא יבוצע הניתוח המתוכנן.

מתי אתאושש ואחזור לעצמי?

מהירות ההתאוששות מההרדמה תלויה בבעיות הרפואיות של המנותחים, בסוג ההרדמה ובסוג הניתוח. הרדמה מקומית אינה מצריכה בדרך כלל זמן התאוששות, ואף ניתן ללכת הביתה עוד לפני שפגה השפעת החומר המאלחש (למשל, הרדמה מקומית בפה לאחר השתלת שיניים). הרדמה אזורית מצריכה שעתיים־שלוש להתאוששות, ואילו ההתאוששות מהרדמה מלאה עשויה להימשך אף ארבע שעות ויותר.

מהם תפקידי הרופאים המרדימים?

הרופאים המרדימים ממלאים תפקיד קריטי בכל ניתוח. בלעדיהם היו בתי החולים, ובמיוחד חדרי הניתוח, משותקים כמעט כליל. הם לא רק מרדימים את המנותחים - פעולה שהיא מורכבת מאוד בגלל המשתנים הרבים שיש להביא בחשבון (סוג הניתוח, מצב המנותח, רגישותו לתרופות וכו') - אלא הם מנטרים כל הזמן את מצבו של המנותח. במיוחד הם מנטרים את תפקודם של הלב, של הריאות ושל איברים חיוניים אחרים. הניטור נעשה הן במהלך הניתוח והן לאחריו, בחדר ההתאוששות.

ד"ר יוסף אלדור הוא רופא מרדים בכיר במחלקת ההרדמה במרכז הרפואי קפלן ברחובות, מקבוצת כללית

חשוב לדעת

צריכים לעבור ניתוח?

​כללית מושלם משתתפת בהוצאות

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל