פורסם בראשונה: 17.05.2011
עדכון אחרון: 10.06.2015
  • פרופ' עפר ארז פרופ' עפר ארז
  • פרופ' אדי וייסבוך פרופ' אדי ויסבוך

לידה מוקדמת: סיבות, סיכונים, טיפולים

לקריאה נוחה
לידה מוקדמת מתרחשת לפני 37 שבועות מלאים של הריון וכרוכה בסיבוכים לאם ולעובר. הבשורות הטובות: רבות מהנשים שחוות צירים מוקדמים יולדות בסופו של דבר במועד. מדריך עם תשובות לכל השאלות החשובות

בקיצור

1.

סימנים ללידה מוקדמת: צירים סדירים בכל מספר דקות, כאבי גב תחתון המדמים כאבי מחזור, ירידת מים או דימום וגינלי.

2.

לידה מוקדמת כרוכה בסיכונים לאם ולעובר. שיעור הסיבוכים יורד משמעותית במקרה של לידה לאחר שבוע 32.

3.

נשים רבות יחוו מספר מקרים של צירים מוקדמים שיגיבו בצורה זו או אחרת לטיפול התומך, ובסופו של דבר כ־50% מהן יילדו לאחר סיום שבוע 37.

מהי לידה מוקדמת?

כל לידה המתרחשת לפני 37 שבועות מלאים של הריון. לידה מוקדמת היא הגורם המוביל, מלבד מומים מולדים, לתחלואה ולתמותה של עוברים.

לגיל ההריון שבו התרחשה הלידה המוקדמת יש משמעות רבה מבחינת הסיבוכים ובעיות הפגות, ולכן ישנה תת־חלוקה של הלידות המוקדמות בהתאם לגיל ההריון: 

• לידה מוקדמת קיצונית: לפני 28 שבועות הריון.

• לידה מוקדמת מאוד: שבועות 32-28 להריון.

• לידה מוקדמת בינונית: שבועות 34-32 להריון. 

• לידה מוקדמת "מאוחרת": בין שבוע 34 לשבוע 6+36 ימים.

הלידות המוקדמות נחלקות לשני סוגים עיקריים:

לידה מוקדמת יזומה: מצב שבו הצוות הרפואי מחליט ליילד את האם עקב מצב המסכן אותה (כמו רעלת הריון קשה או שליית פתח מדממת מאוד) או את העובר (כמו בעיכוב קשה בגדילה ברחם, היפרדות שליה, או שינויים במוניטור המחשידים לקיפוח עוברי).

לידות מוקדמות יזומות מהוות כרבע מכלל הלידות המוקדמות.

לידה מוקדמת ספונטנית: צירים מוקדמים או פקיעת קרומים וירידת מים מוקדמת מהווים את מרבית המקרים (כ־75%) של לידה מוקדמת.

​כל מה שאישה בהריון צריכה באפליקציה אחת!

"40 שבועות - אפליקציית ההריון האישית שלך בכללית" זמינה להורדה מכל מכשיר סלולרי. זהירות, זה ממכר!

להורדת האפליקציה חינם ב-iTunes

להורדת האפליקציה חינם ב-Google Play

אפליקציית 40 שבועות להריון 

מהי השכיחות של לידה מוקדמת?

בארה"ב הלידות המוקדמות הן כ־12% מכלל הלידות. בארץ המצב טוב יותר, ושכיחות הלידות המוקדמות נעה בין 6.5% ל-7% מכלל הלידות.

מה הסיבוכים של לידה מוקדמת?

לידה מוקדמת כרוכה בסיבוכים לאם וליילוד. ככל שהלידה מוקדמת יותר, שיעור העוברים השורדים נמוך יותר וסיבוכי הפגות המיידיים חמורים יותר. שיעור השורדים בלידות מוקדמות המתרחשות לפני שבוע 24  נמוך מאוד, ולאחר 24 שבועות מלאים של הריון יש שיפור חד.

השכיחות של תופעות כמו תסמונת מצוקה נשימתית, דימום תוך־מוחי, נמק של המעיים, זיהום הילוד (ספסיס) ותמותה נאונטלית (מוות ב־28 הימים הראשונים לחיים) עולה ככל שהלידה מתרחשת מוקדם יותר במהלך ההריון.

שיעור הסיבוכים האלו יורד משמעותית במקרה של לידה לאחר שבוע 32, ומלבד תסמונת המצוקה הנשימתית, שיעור יתר הסיבוכים יורד כמעט לאפס אחרי שבוע 34 להריון.

יש לזכור כי פרט לסיבוכי הפגות המיידיים, עלולות להיות ללידה מוקדמת גם השלכות שליליות ארוכות־טווח.

מהם הגורמים השכיחים ביותר ללידה מוקדמת ספונטנית? 

1. זיהום ודלקת תוך רחמית
זהו אחד הגורמים המרכזיים ללידה מוקדמת ספונטנית (40%-25% מכלל הלידות המוקדמות) והשכיחות שלו עולה ככל שהלידה מתרחשת בשלב מוקדם יותר של ההריון. המזהם השכיח ביותר הנמצא בשק מי השפיר הן המיקופלסמות הגניטליות.

זיהום תוך־רחמי יכול להסתמן כדלקת של הקרומים ושק מי השפיר המלווה בחום אמהי (כוריואמניוניטיס). במרבית המקרים יש דלקת המוגבלת לרחם עצמו שהביטוי היחיד שלה הוא תהליך של לידה מוקדמת.

שימו לב: זיהום או דלקת תוך־רחמיים המובילים ללידה מוקדמת נמצאו כגורמי סיכון להתפתחות של שיתוק מוחין לאחר הלידה.

2. הפרעות בצוואר הרחם
צוואר רחם שהאורך שלו פחות מ־25 מילימטר בשבוע 24 כרוך בסיכון יחסי של פי שישה ללידה מוקדמת. לנשים שאורך צוואר הרחם שלהן הוא פחות מ־15 מילימטר בשבוע זה יש סיכון של כמעט 50% ללדת לפני שבוע 32.

3. הפרעה בכלי דם (הפרעה וסקולרית)
הפרעה בכלי הדם, בשליה וברירית הרחם עלולה לפגוע בהשרשת השליה ולהוביל לדימומים חוזרים במהלך ההריון ולהתפתחות של לידה מוקדמת או ירידת מים מוקדמת.

4. התרחבות יתר של הרחם
במקרים שבהם הרחם גדול לגיל ההריון יכולים להתפתח צירים עקב מה שקרוי "מתיחת יתר של הרחם". תופעה זו אופיינית בהריונות מרובי עוברים או בהריונות שבהם יש ריבוי ניכר של מי שפיר הגורמים למתיחת הרחם ולהופעת צירים עצמוניים.

קיימים גורמי סיכון רבים נוספים ללידה מוקדמת הכוללים בין השאר הריון עם התקן תוך־רחמי, מומים מבניים ברחם, תת־תזונה, צריכת אלכוהול, סמים ועישון.

כיצד מאבחנים לידה מוקדמת?

הופעה של צירים סדירים בכל מספר דקות לפני שבוע 37 יכולה להיות הסימן הראשון לתחילתה של לידה מוקדמת. סימנים נוספים הם כאבי גב תחתון המדמים כאבי מחזור, ירידת מים או דימום וגינלי. בהופעת כל אחד מהתסמינים הללו יש לפנות לבדיקה אצל רופא נשים מטפל או במיון יולדות הקרוב בהקדם האפשרי. 

עם הקבלה למיון יתבצע מוניטור עוברי לבדיקת דופק לב העובר ורישום הצירים. כמו כן תתבצע בדיקת וגינלית להערכת פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם. שקלול הנתונים הללו יאפשר לרופאים לקבוע אם מדובר בצירים מוקדמים בלבד או שהחל תהליך לידה מוקדמת.

כיצד מטפלים בלידה מוקדמת?

בדרך־כלל לא ייעשה ניסיון לעצור לידה מוקדמת המתרחשת לאחר שבוע 34 להריון. הסיבה קשורה לסיכוי הנמוך יחסית לסיבוכי פגות מצד אחד והחשש לניסיון לעצירת לידה אשר לא צריך לעצור אותה מצד שני (כמו בלידה מוקדמת על רקע זיהום, היפרדות שליה חלקית או עובר המשדר שברצונו "לצאת").

מתן נוזלים מסייע במקרים רבים לעצירת צירים מוקדמים. אם יש פתיחה של צוואר הרחם וצירים סדירים, וההריון צעיר משבוע 34, ישקלו הרופאים אפשרות של תרופות עוצרות צירים.

היעילות של תרופות אלו היא בעצירה של הלידה ל־48 עד 72 שעות. זהו פרק הזמן הדרוש למתן סטרואידים (צלסטון) להחשת הבשלות הריאתית של העובר והפחתת סיבוכי הפגות.

בשנים האחרונות החלו גם במתן של מגנזיום סולפאט לתוך הווריד לנשים עם לידה מוקדמת פעילה (לפני שבוע 34-32). הטיפול ניתן לא לעצירת צירים אלא כטיפול מגן מפני שיתוק מוחין בילוד.

חשוב לזכור שלידה מוקדמת היא תהליך כרוני. חלק מהנשים המגיעות לחדר המיון עם צירים מפתחות לידה ויולדות בסמוך לקבלתן לבית החולים, אך נשים רבות יחוו מספר מקרים של צירים מוקדמים שיגיבו בצורה זו או אחרת לטיפול התומך, ובסופו של דבר כ־50% מהן יילדו לאחר שבוע 37.

ילדתי מוקדם בלידה קודמת. מה הסיכוי שזה יחזור על עצמו?

נשים שילדו מוקדם בעבר נמצאות בסיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת בהריון הבא. הסיכון מתגבר ככל שמספר הלידות המוקדמות הקודמות עולה וככל שהלידה המוקדמת הקודמת היתה בשלב מוקדם יותר של ההריון.

האם ניתן למנוע לידה מוקדמת?

לא ניתן למנוע את כל הלידות המוקדמות. עם זאת, יש מספר דרכים  לצמצום הסיכון להתרחשות התופעה, בייחוד בהריונות עם עובר אחד. הטיפול יותאם על־ידי הרופא בהסתמך להיסטוריה הספציפית של היולדת ומהלך ההריון עצמו:

• בנשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת ספונטנית ניתן לתת במהלך ההריון הבא תוספת של ההורמון הנשי פרוגסטרון החל משבוע 20-16 להריון בכדי להוריד את הסיכון ללידה מוקדמת נוספת. את תוספת הפרוגסטרון נותנים בדרך־כלל בזריקה תוך שרירית אחת לשבוע או בנרות/ג'ל המוחדר כל יום לנרתיק עד שבוע 36.

• בנשים אצלן מתגלה קיצור של צוואר הרחם במהלך השליש השני של ההריון (תופעה המעלה את הסיכון ללידה מוקדמת) תינתן בדרך־כלל תוספת של פרוגסטרון במתן נרתיקי יומי עד שבוע 36.

• בנשים עם לידות מוקדמות חוזרות ועם סיפור המעלה חשד ללידות מוקדמות על רקע של אי־ספיקה של צוואר הרחם, ניתן לשים תפר על צוואר הרחם. פעולה זו מתבצעת באופן אלקטיבי, בהרדמה כללית, סביב שבוע 13 להריון, או לעיתים - במידה שיש התקצרות משמעותית של צוואר הרחם - באופן דחוף גם בשלב מאוחר יותר של ההריון (בדרך־כלל לא אחרי שבוע 24).

יש גם מחקרים שהראו יעילות מסוימת בהקטנת הסיכון ללידה מוקדמת לטבעת תותב (Pessary) המוחדרת לנרתיק ומשנה את הזווית של צוואר הרחם.

פרופ' עפר ארז הוא רופא בכיר במחלקת נשים ויולדות ואחראי יחידת אם עובר במחלקת נשים ויולדות ב' במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, מקבוצת כללית

ד"ר אדי ויסבוך הוא רופא בכיר במחלקת נשים ויולדות ואחראי היחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

סדנאות הכנה ללידה - לחצי כאן לפרטים

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל