פורסם בראשונה: 17.05.2006
עדכון אחרון: 17.06.2008
  • ד"ר תמר שביט-פסח ד"ר תמר שביט פסח

לידה: אתגר לזוגיות

לקריאה נוחה
לידת התינוק הראשון היא תקופת מבחן לזוגיות. כמו בכל משבר, אפשר לצמוח ממנו ולצאת מחוזקים, אבל אפשר גם להיחלש ואפילו להתפרק. שיעור בהורות וזוגיות
זוגיות אחרי הלידה

תינוק חדש מביא עמו הרבה שמחה לבית, אבל התקופה שלאחר הלידה היא  מאתגרת ורבת התמודדויות לקשר הזוגי. בתקופה זו מתערער שיווי המשקל  שהיה בין בני הזוג ונדרשת הערכות מחודשת והסתגלות למצב חדש. 

בלידה ראשונה, בני הזוג  נדרשים להסתגל לתפקידם החדש כהורים ולוותר, לפחות  חלקית, על החופש האישי ועל העיסוק בזוגיות שלהם. בלידה שנייה או שלישית, הקשיים הפיסיים והכלכליים בדרך כלל מתעצמים. במקביל מצטמצם הזמן המשותף של בני הזוג ומופיעות מצוקות הקשורות למערכת משפחתית מורכבת, כמו הקשר הנוצר בין האחים. לעתים הקושי אף מחמיר כשהאישה סובלת מדיכאון אחרי לידה. 

מחקרים מראים כי יותר מ-70 אחוז מהזוגות מדווחים על ירידה משמעותית במידת שביעות רצונם מהתקשורת ומיחסי המין עם בני זוגם בחודשים הראשונים שלאחר הלידה. התרחבות התא המשפחתי, במיוחד לאחר לידת התינוק הראשון, מובילה במקרים לא מעטים לגירושין. במובן מסוים זוהי תקופת  מבחן לזוגיות, וכמו בכל  משבר - אפשר לצמוח ממנו ולצאת מחוזקים  ואפשר להיחלש ואפילו להתפרק. 

מה קורה במערכת הזוגית לאחר הלידה?

הגבר והאישה צריכים לוותר על הבלעדיות שהייתה להם אצל בן הזוג לטובת שותף נוסף. אנרגיה שהוקדשה קודם לכן לבן הזוג,  מופנית עכשיו לתינוק, מה שעלול לעורר תחושות נטישה אצל שני בני הזוג.

כשהוא חוזר הביתה ואשתו בדיוק מאכילה את התינוק, הוא צריך להכין לעצמו ארוחה ולשבת לאכול לבדו וכתוצאה מכך הוא מרגיש נטוש.

כשהיא רוצה לשתפו בחוויות היום, הוא נרדם מול הטלוויזיה והתינוק בידיו -  וכתוצאה מכך היא מרגישה נטושה.

בלי שהתכוונו לכך, בני הזוג חווים כל אחד בנפרד תחושות של תסכול ובדידות. 

ואיך הגבר מרגיש?

אנשי  מקצוע מדגישים במיוחד את תחושת הנטישה של הגבר, כיוון שבחודשים הראשונים  לאחר הלידה, האישה היא בדרך כלל  המטפלת העיקרית בתינוק והגבר הוא זה שעלול  להרגיש מחוץ לעניינים.באופן טבעי, לאחר הלידה האישה מצויה בתקופה של עיסוק רגשי מלא בתינוק  והתכוננות לצרכיו (Primary Maternal Preoccupation, בפי הפסיכואנליטיקן  דונלד ויניקוט). הגבר, הרואה את הקשר הצמוד והסימביוטי הנוצר בין האישה והתינוק,  עלול לחוש משני, בודד, נטוש ואולי גם נבגד מול הזוג החדש.

תחושות נטישה ברמה כלשהי טבעיות אצל כל הגברים, אך הן חזקות במיוחד אצל גברים שחוו בילדותם חסך כלשהו באופן בו טיפלה בהם אמם, או שעברו חוויות נטישה אחרות. למשל: גבר שחש בילדותו כי אמו אינה קשובה מספיק לצרכיו;  גבר שחש כי הוריו  הפסיקו לשים לב אליו כאשר נולד לו אח; גבר שחש בילדותו כי אביו תמיד מנצח  אותו בתחרות על תשומת הלב של האם.

המצב החדש הנוצר במשפחה מעורר מחדש את הרגשות הקשים מהעבר: החרדה, התסכול,  הקנאה והכעס הקשורים בחסך ובנטישה - והם מכוונים כעת כלפי בת הזוג. גבר כזה  עשוי להיות רגיש מאוד לנוכחות אשתו ולמידת תשומת הלב שהיא מקדישה לו. בדרך כלל הוא מצפה להמשיך לקבל מהאישה תשומת לב וטיפול כמעט כמו קודם.

ואז מגיעות המריבות?

כשהוא  מצפה להיות מטופל ולנוח לאחר יום עבודה, בעוד שהיא מצפה כי יסייע לה עם התינוק ובבית לאחר לילה לבן ויום מתיש, נוצרת התנגשות ציפיות היוצרת מתח  ותסכול. התסכול עשוי להתבטא בדרכים שונות: טענות, מריבות, שתלטנות, תובענות  (גם מיניות) כלפי בת הזוג, עד כדי שימוש באלימות.

ובקצה השני - התרחקות, התנתקות, שקיעה בעבודה והעלמויות מהבית. האישה מגיבה בדרך כלל בכעס ו/או  התרחקות, מה שמגביר עוד יותר את חרדת הנטישה של הגבר. כך בדיוק עלול  להיווצר מעגל קסמים שקשה לפרוץ אותו.

בנוסף, נחשפים ומתחדדים פערים בעמדות ובהשקפות שונות. למשל, אישה שהופכת לאם ומצפה להמשיך במקביל לפתח עצמה ואת  הקריירה שלה, רוצה שבן זוגה יתמוך בה, אך לא תמיד היא מקבלת את הגיבוי  המתאים. גם הגברים מצפים לעתים כי בת הזוג תפרגן יותר להתפחותם המקצועית הדורשת התמסרות, בעוד שהאישה מצפה דווקא כי יהיו כל יום מוקדם בבית כדי  להקדיש זמן לה ולילדים.

קושי נוסף הוא חילוקי דעות המתגלים סביב גידול הילדים. בני
הזוג מביאים עמם גישות חינוך שונות, ולעתים הן מתנגשות: היא חושבת כי חשוב לקחת את התינוק על הידיים בכל הזדמנות, בעוד שהוא חושב כי "לא טוב לפנק אותו יותר  מידי". לפעמים נוצרות תחרויות סמויות בין בני זוג: מי הורה טוב או אהוב יותר.

ומה קורה לחשק המיני?
אצל רוב הזוגות יש ירידה בחשק המיני בשבועות הראשונים ולפעמים גם בחודשים הראשונים לאחר הלידה בשל חולשה של האישה, עייפות, העדר זמן, דימוי גוף ירוד יחסית של האישה, פחד מרומנטיקה בנוכחות התינוק וכמובן קונפליקטים שעלולים  להופיע בין בני הזוג (שצויינו קודם) ומרחיקים ביניהם. לעתים  פועלים גם  גורמים עמוקים יותר ובלתי מודעים. למשל, שינוי בתפיסת הגבר את בת זוגו: האישה משנה את עורה - ממינית לאמהית. ואז, באופן בלתי מודע, פועל האיסור לשכב עם אמא. ירידה זו היא טבעית, ורק אם היא מתמשכת לאורך זמן כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.

איך יוצאים מזה?

למרות כל הקשיים הללו, רוב הזוגות מצליחים לשרוד את המשבר. זוגות רבים אף מדווחים כי היכולת להתמודד יחד עם הקשיים נותנת סיפוק רב, מקרבת ביניהם וכי ההורות מוסיפה לקשר הזוגי עולם תוכן חדש המעשיר את החיים המשותפים.  הניסיון מראה כי זוגות שהקשר ביניהם היה יציב ובריא לפני הלידה, כאלו  שלהם יכולת לגמישות והסתגלות לשינוי, וכאלו שבהם שני בני הזוג הגיעו להורות בשלים לאחר תקופה של השקעה בעצמם ובזוגיותם, הם בעלי סיכוי גדול לעבור את  המשבר שלאחר הלידה בשלום ואף לצאת ממנו מחוזקים.

כן, אבל איך עושים את זה?

מילות המפתח הן שייכות, שיתוף, תקשורת וטיפוח האינטימיות  הזוגית. כדי להרגיע את חרדות הנטישה, הגבר חייב להרגיש שייכות למערכת  המשפחתית, על ידי חברות ושיתוף עם האישה ועל ידי יצירת קשרבינו לבין התינוק.

אם בעבר התבססה תחושת השייכות שלו במידה רבה  על קבלה של תשומת לב וטיפול מאישתו, עכשיו הוא יכול להשתייך על ידי הפיכתו לשותף תורם ופעיל בהורות ובזוגיות, שותף נחוץ שאי אפשר בלי מעורבותו ועזרתו.

הגבר יכול להקל מאד על האישה אם יאפשר לה שעות מנוחה בתוך ורצוי גם מחוץ  לבית, יקח או יפחית ממנה אחריות בתחומים שונים של אחזקת הבית והטיפול  בילדים.

האישה צריכה להיות ערה לכך שהגבר עלול להרגיש נטוש כתוצאה מהקשר הצמוד בינה  לבין התינוק ולעודד אותו להיכנס כשותף ולקחת חלק בהורות ולא לראותה כנחלתה  בלבד.

איך מתחלקים בטיפול בילד בצורה שווה?

חלוקת התפקידים בין בני הזוג לא חייבת להיות נוקשה. אין טעם ליצור שוויון  מלאכותי בטיפול בתינוק, אלא חשוב למצוא איזו חלוקה טובה ומתאימה לכל זוג  ואין בכך כללים קבועים מראש.

חשובה ביותר הרגישות של שני בני הזוג זה לזה, ללמוד לשים עצמנו לרגע במקום בן הזוג ולזהות מה הוא צריך, כיצד ניתן לסיע  לו ומתי צריך להחליפו. התמודדות כצוות, שחבריו דואגים ועוזרים זה לזה, אל  מול הקושי, היא יעילה יותר ויוצרת אוירה טובה בין בני הזוג של "יחד הצלחנו  לעשות זאת".

כדי לשמור על ה"ביחד" חשובה ביותר גם תקשורת פתוחה, שתאפשר לנסות ולהבין  רגשות, מחשבות, ציפיות ובעיות שיש לכל אחד בשותפות הזאת ("נפגעתי כשהתעסקת עם התינוק ושכחת להתעניין איך היתה הפגישה עם הבוס", "הייתי מתה שגם אתה תקום אליו בלילה"), ולתכנן כיצד נערכים למציאות החדשה. חשוב לדבר ולפתוח  תחושות מעיקות, כשהן עדיין קטנות ולפני שנוצר הר של מרירות וטינה.

במקביל להורות, חשוב להמשיך ולטפח את האינטימיות הזוגית,  להקדיש זמן זה  לזה ללא נוכחות התינוק. אפשר להיעזר בסבתות, חברות ומטפלת כדי לקחת פסקי  זמן שיאפשרו לשוחח ולבלות יחד, לתדלק את הזוגיות באופן שוטף ולא לעסוק רק  בכיבוי שרפות. מותר ורצוי לעשות הפסקה מההורות, לדבר על עבודה, תחביבים  ושאיפות, להתעניין בבן הזוג כאדם, לא רק כהורה. בסופו של דבר, זוגיות טובה  נותנת כוחות ואנרגיה, החשובים גם להתפתחות האישית  וגם להורות.

ד"ר תמר שביט-פסח היא פסיכולוגית קלינית במרכז לבריאות הנפש שלוותה, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

בהריון?

כללית פלטינום מעניקה לך סל הריון בשווי של עד 8,000 ש"ח

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל