פורסם בראשונה: 01.06.2008
עדכון אחרון: 01.06.2014
  • ד"ר דני אלון ד"ר דני אלון

את, ההריון והחופשה בתאילנד

לקריאה נוחה
איזה חיסונים כדאי לקחת לבנגקוק? מה לקחת נגד מלריה ואיך הטיסה משפיעה על העובר? מדריך מיוחד לנשים שרוצות לטייל במדינות העולם השלישי
טיול בעולם השלישי בהריון

​נסיעה בהריון לארצות עולם השלישי (לדרום־מזרח אסיה, לדרום־אמריקה ומרכזה ולארצות אפריקה) כרוכה באופן ברור, וטבעי, בסיכונים מיוחדים.

למשל?

חלק מהזיהומים חמורים יותר בהריון (מלריה, צהבת) ובמקביל, חלק מהחיסונים ומהתרופות למניעת מחלות ולטיפול בהן (למשל, תכשירים למניעת מלריה או תרופות לעצירת שלשולים) עשוי להזיק לעובר.

אז מה עושים?

אם נוסעים בהריון, או מתכננים לנסוע בהריון, מומלץ להתייעץ הן עם רופא או רופאה במרפאת־מטיילים והן עם רופא או רופאת הנשים המטפלים ולגבש תוכנית פעולה ברורה למקרה שיופיעו סיבוכים (למשל: שמות וכתובות מדויקים של בתי־חולים אמינים ביעדים השונים וכיצד בדיוק מגיעים אליהם).

​כל מה שאישה בהריון צריכה באפליקציה אחת!

"40 שבועות - אפליקציית ההריון האישית שלך בכללית" זמינה להורדה מכל מכשיר סלולרי. זהירות, זה ממכר!

להורדת האפליקציה חינם ב-iTunes

להורדת האפליקציה חינם ב-Google Play

40barcode.jpg 

יש דברים שאסור?

מבחינה רפואית, יש להימנע מנסיעה:

• במקרה של הריון בסיכון גבוה.

• אם קיימת היסטוריה של הפלות ספונטניות.

• במקרים של הריון מרובה עוברים.

מספר המצבים שבהם אסור לנסוע הוא גדול, וכולל בין היתר:

• לידה מוקדמת בעבר.

• הפרעות בשליה.

• דימומים נרתיקיים בעת ההריון הנוכחי.

• פיגור בגדילת העובר.

• היסטוריה של יתר לחץ־דם או סוכרת באחד מההריונות הקודמים.

• נטייה לקרישיות־יתר - כאשר קיימת נטייה לקרישיות־יתר, הדם נוטה להיקרש במקומות "הלא נכונים"; כאשר הוא עושה זאת בכלי דם בגפיים, עלולה להיווצר פקקת בכלי־הדם. פקקת כזו עלולה ליצור תסחיף (קריש דם) העלול להגיע לריאות ולסכן את חיי האשה ההרה.

• מחלות ריאה.

• מומי לב​.

• אי־ספיקת כליות.

במקביל קיימות התוויות־נגד לנסיעה בעת ההריון הנובעות מהיעד:

• כאשר היעד גבוה במיוחד (יותר מ-1,500 מטרים מעל פני הים).

• כאשר ידוע על התפרצויות חוזרות ונשנות של מחלות המועברות במזון או בעקיצות יתושים ביעד הנסיעה.

• כאשר ברור כי הנסיעה ליעד מצריכה מתן חיסון חי או נטילת טיפול מונע למלריה מהסוג האסור בהריון.

מידע נוסף וייעוץ טוב בנושא ניתן לקבל במרפאות המטיילים של הכללית.

1. שלבי ההריון השונים – ונסיעות

מבחינת עיתוי הנסיעה, הטרימסטר השני נחשב לתקופה הבטוחה ביותר לנסיעה. תקופה זו מגיעה לאחר השלב הקריטי, שבו מתפתחים רוב האיברים בעובר ולפני התקופה שבה עולה הסכנה לסיבוכים הקשורים בלידה. יש כמובן לוודא עם חברת הביטוח כי קיים כיסוי ביטוחי מקיף, הכולל מצבים רפואיים הקשורים בהריון ולהסדיר את הנסיעה בהריון גם עם חברת התעופה, לפי הצורך.

2. עזרה־ראשונה מיוחדת להריון

ככל נוסע, גם אשה הרה צריכה לקחת איתה תיק עזרה ראשונה, אולם בנוסף לתכולתו הרגילה, מומלץ להוסיף לו:

• ויטמינים פרנטליים (למשל, חומצה פולית וברזל).

• תכשיר נגד פטרת הנרתיק.

• טלק.

• קרם הגנה מפני השמש עם מקדם בטיחות גבוה.

• אקמול (Acamol, Paracetamol) (להבדיל מאספירין (Aspirin, Acetylsalicylic Acid) או מתכשירים נוגדי־דלקת האסורים בהריון, דוגמת איבופרופן, הנמצא בתרופות אדוויל (Advil, Ibuprofen), נורופן (Nurofen, Ibuprofen) ודומיהן.

עוד מומלץ להצטייד מראש בתמיסות נוזלים למניעת התייבשות (ORS, ראשי־תיבות שלOral Rehydration Solutions), שמטרתם להחזיר לגוף נוזלים ומלחים שאבדו במקרה של שלשולים, הקאות והזעה מרובה. ניתן להשיג תמיסות כאלה בכל בתי־המרקחת ללא צורך במרשם רפואי.

3. חיסונים לטיול בחו"ל

המחקרים השונים שבחנו את בטיחות החיסונים לטיול בחו"ל לא כללו אוכלוסיה של נשים בהריון. לפיכך, מרבית הידע הקיים על  בטיחות החיסונים השונים בהריון הצטבר בדיעבד, לאחר שהתברר שנשים היו בהריון בעת שקיבלו חיסון כזה או אחר.

לאור זאת, הסיכון לעובר המתפתח, העלול לנבוע לכאורה מחיסון האם ההרה, הוא על־פי־רוב תיאורטי בלבד. למרות זאת, קיימת נטייה לא לחסן בהריון כאשר אין בכך צורך מובהק.

ולמרות כל מה שנאמר למעלה, במרבית המקרים התועלת ממתן החיסון לטיול בחו"ל עולה על הסיכון התיאורטי הכרוך בו. תועלת זו עולה עוד ככל שעולה הסיכון לחשיפה למחלה, במיוחד אם:

1.  המחלה כרוכה בסיכון מיוחד לאם או לעובר.

2. החיסון נחשב בטוח (וזה המצב בכל הקשור לרוב החיסונים המומלצים לפני נסיעות לעולם השלישי).

חיסונים המורכבים מחיידקים או נגיפים מומתים נחשבים בטוחים בהריון, בניגוד לחיסונים המורכבים מחיידקים או נגיפים חיים או מוחלשים - שיש להימנע מהם בעת ההריון.

מתי כדאי לקבל חיסונים לפני נסיעה לחו"ל?
עדיף לקבל חיסונים לפני נסיעה לחו"ל בשליש השני והשלישי ולא בתחילת ההריון. נשים שאינן הרות אך מתכננות הריון צריכות להמתין חודש ממתן חיסון חי ועד הכניסה להריון.

1. חיסון נגד שפעת: הריון הוא מצב המעלה משמעותית את הסיכון למחלה קשה לאחר ההידבקות בשפעת, הן כתוצאה מהשפעת עצמה והן כתוצאה מסיבוכיה (זיהומים חיידקיים מישניים וסיבוכים נוספים). החיסון נגד שפעת הוא חיסון מומת. כיוון שכך, מומלץ חד־משמעית לחסן נשים הרות או כאלה שיהיו הרות בעונת השפעת. ניתן לתת את החיסון בביטחה בכל שלבי ההריון.

2. חיסון נגד טטנוס: החיסון מורכב מרעלן הטטנוס בלבד (לא מהחיידק עצמו) ולכן ניתן לתת אותו בביטחה בהריון. הוא מקנה הגנה בפני מחלת הטטנוס הן לאם והן לעובר. אם אפשר, רצוי לתת את החיסון במהלך הטרימסטרים השני והשלישי. החיסון מומלץ לנשים הרות שלא התחסנו נגד טטנוס בחמש השנים האחרונות.

3. חיסון נגד צהבת מסוג B: צהבת מסוג B לכשעצמה אינה כרוכה בסיכון גבוה יותר להפלה או למומים בעובר. יחד עם זאת, כשני שלישים מהנשים ההרות שיחלו בצהבת מסוג B סמוך ללידה יעבירו את המחלה לעובר. לעובר שנדבק בצהבת מסוג B סיכון של 90% להפוך לחולה כרוני בצהבת זו – ואם דבר זה יקרה, התינוק יהיה בסיכון גבוה להתפתחות של שחמת־הכבד ושל סרטן הכבד. החיסון לצהבת מסוג B מורכב מחלבון הלקוח ממעטפת הנגיף בלבד וניתן לתת אותו בביטחה בהריון. החיסון ניתן בשלוש זריקות, בהפרש של חודש בין הזריקה הראשונה לשנייה - ובהפרש של חצי שנה עד שנה בין הזריקה השנייה לזריקה השלישית.

4. חיסון נגד פוליו: הסיכון להתפתחות שיתוק כתוצאה מהדבקה בנגיף הפוליו גבוה יותר בהריון ואחוז התמותה של תינוקות שנדבקו בפוליו עם לידתם עומד על 50%. אשה בהריון שנדבקה בפוליו נמצאת גם בסכנה גדולה יותר להפלה. לאור האמור כאן, חשוב מאוד להגן על האשה ההרה בפני המחלה.

 נגד פוליו קיימים שני סוגי חיסונים: חיסון חי מוחלש, הניתן דרך הפה (ואשר אינו ניתן יותר בישראל), וחיסון מומת הניתן בזריקה. מותר לתת את החיסון המומת בביטחה בהריון והוא מומלץ לכל אשה בהריון שלא קיבלה חיסון לפוליו בעשר השנים האחרונות,  הנוסעת ליעד שבו קיימת סכנת להדבקה (לדוגמה: הודו, רצות אפריקה).

5. חיסון נגד צהבת מסוג A: צהבת מסוג A היא המחלה הנפוצה ביותר במטיילים שניתן למנוע באמצעות חיסון. הדבקה בההריון גורמת למחלה קשה יותר. נגד צהבת מסוג A קיימים שני סוגי חיסונים – חיסון המורכב מנוגדנים בלבד, המקנה חסינות לתקופה קצרה ביותר (כשלושה חודשים) וחיסון המורכב מנגיף מומת. ניתן לתת את החיסון המורכב מנגיף מומת בביטחה בהריון והוא מקנה חסינות ארוכת־טווח (זריקה אחת מקנה הגנה לכשנה, וזריקה נוספת, הניתנת כעבור חצי שנה עד שנה, מקנה הגנה כנראה לכל החיים).

6. חיסון נגד דלקת קרום המוח: דלקת קרום המוח היא מחלת חום חיידקית קשה, העלולה לגרום גם למוות. החיסון נגדה מורכב מסוכרים היושבים במעטפת של ארבעה זנים של חיידק המנינגוקוק, המחולל את המחלה. מחקרים שעסקו בחיסון נשים הרות לא תיעדו פגיעה כלשהי בנשים ההרות, או בעובר, ולפיכך החיסון נחשב בטוח בהריון וצריך להינתן לנשים הרות הנוסעות ליעדים שבהם הסכנה להדבקה בדלקת קרום המוח גבוהה (למשל, מדינות "חגורת המנינגיטיס" באפריקה שמדרום לסהרה).

7. חיסון נגד טיפוס הבטן: טיפוס הבטן היא מחלה הנגרמת על־ידי חיידק הסלמונלה ומועברת במזון ובמים נגועים. קיימים דיווחים על פגיעה בהריון כתוצאה מהידבקות במחלה. נגד טיפוס הבטן קיימים שני סוגי חיסונים – חיסון חי מוחלש, הניתן דרך הפה, שאינו מומלץ בהריון, וחיסון המורכב מסוכרים שבמעטפת החיידק וניתן בזריקה; החיסון המורכב מסוכרים מותר בהריון (אם כי אין מידע מובהק בנוגע לבטיחותו).יעילות החיסון נמוכה יחסית ועומדת על כ־70 אחוזים בלבד.

8. חיסון נגד קדחת מוח יפנית: קדחת מוח יפנית היא מחלה נגיפית המועברת בעקיצת יתושים ועלולה להיות קשה מאוד ואף לגרום למוות. הידבקות בטרימסטרים הראשון והשני עלולה לגרום לזיהום העובר ולהפלה. החיסון נגד המחלה ניתן בשלוש זריקות  והוא חיסון מומת. אין מידע לגבי בטיחותו בנשים הרות. לפיכך, לא מומלץ לתת אותו באופן שגרתי לנשים בהריון.

יש לשקול כל מקרה חיסון לגופו, בהתאם לסיכון התיאורטי להיחשף למחלה ביעד הנסיעה ובהתייחס למשך השהייה ביעד זה. אם אפשר, כדאי לדחות את הנסיעה ליעד הנגוע עד לאחר הלידה ועד שהתינוק (אם הוא נוסע גם) מגיע לגיל שבו ניתן לחסן אותו (גיל שנה ומעלה). 

9. חיסון נגד קדחת צהובה: אישור על החיסון נגד קדחת צהובה, שהיא מחלה נגיפית קשה המועברת בעקיצת יתושים ועלולה לגרום למוות, נדרש בכניסה לחלק ממדינות העולם (דוגמת בוליביה, טנזניה ואחרות). החיסון נגדה הוא חיסון חי מוחלש וקיימת התווית־נגד למתן החיסון בהריון (כלומר: אסור לתת אותו בהריון). יחד עם כדאי לציין, כי החיסון נמצא בטוח בנשים הרות שקיבלו את החיסון בעת ההריון בלי שידעו שהן הרות בעת ההתחסנות. במקרים כאלה, פגיעות בעובר היו נדירות מאוד. אין מידע פסקני לגבי עלייה בסיכון להפלה כתוצאה מהחיסון.

לאור כל אלה, ההמלצות הנוכחיות הן להימנע מחיסון בעת ההריון, אולם אם מדובר בנסיעה הכרחית לאיזור הנגוע בקדחת צהובה, ניתן לשקול מתן חיסון. במקרים כאלה יש טעם גם לבדוק את התגובה החיסונית (כלומר: את היווצרות הנוגדנים אצל האשה המחוסנת) כיוון ששיעור ההתחסנות של נשים הרות נמוך יותר מזה שבאוכלוסיה הכללית. אם אשה הרה נוסעת למדינה שבה החיסון הכרחי, אולם היא תימצא באיזור שאינו כרוך בחשיפה גבוהה לקדחת צהובה, ניתן לצייד אותה במכתב רפואי הפוטר אותה מחובת ההתחסנות. מכתב כזה מוציאים רופא או רופאה בלבד.

לאישה המתכננת הריון בעת מתן החיסון נגד קדחת צהובה מומלץ להמתין חודש ממועד קבלת החיסון ועד הכניסה להריון. תוקפו של החיסון הוא כעשר שנים.

10. חיסון נגד אדמת, חצבת וחזרת (MMR): החיסון המשולש הוא חיסון חי המכיל שלושה נגיפים מוחלשים. קיימת התווית־נגד למתן החיסון בהריון (כלומר: אסור לתת אותו בהריון).

נשים המתכננות הריון בעת קבלת החיסון צריכות להמתין חודש ממועד קבלתו ועד הכניסה להריון. יחד עם זאת, לא תועדה עד כה פגיעה בעובר כתוצאה מקבלת החיסון בעת ההריון (ומקרה כזה אינו מהווה : הנחיה להפסקת ההריון). 

 חיסון מלא נגד אדמת, חצבת וחזרת כולל שתי זריקות. מקובל שאנשים בקבוצת הגיל שש עד 30 מחוסנים באופן מלא נגד מחלות אלה אם קיבלו שתי מנות חיסונים (בגיל שנה ובגיל שש) וזאת על־פי תוכנית החיסונים הרגילה בישראל.

מקובל שאנשים מבוגרים מ-50 מחוסנים אף הם באופן טבעי (נחשפו למחלה). אנשים בקבוצת הגיל 30-50 שחוסנו לפי תוכנית החיסונים הישנה של משרד הבריאות קיבלו חיסון אחד בלבד ומומלץ שיקבלו זריקת חיסון נוספת לפני הנסיעה.

11. חיסון נגד אבעבועות־רוח: אינו קשור לנסיעה בדרך כלל ואסור לתת אותו בהריון.

12. חיסון נגד כלבת: מומלץ לנסיעות ממושכות במיוחד – שאורכן שנה ויותר. אין איסור על מתן החיסון בהריון. החיסון ניתן בשלוש מנות לפני הנסיעה אולם לאחר חשיפה לכלבת נדרשת, בכל מקרה, השלמה של שתי מנות חיסון נוספות.

כללית מושלם מציעה ללקוחותיה 75% הנחה בקניית חיסונים. החיסונים יינתנו בהתאם להמלצת רופא גיאוגרפי (יועץ למחלות זיהומיות).  ההנחה ניתנת בזמן רכישת החיסון בבתי החולים ובמרפאות. הזכאות היא מיידית וללא תקופת המתנה.

4. חיסונים והנקה

הנקה אינה התווית־נגד לקבלת חיסון כלשהו - חי, מוחלש או מומת - הנדרש לצורך נסיעה.

עם זאת, לנשים מניקות מומלץ להימנע מקבלת חיסון נגד קדחת צהובה בשל הסיכון התיאורטי של העברת הנגיף לעובר.

כאשר יש הכרח בנסיעה, ניתן החיסון נגד קדחת צהובה גם לנשים מיניקות. יש לזכור לחסן את התינוקות היונקים לפי שגרת החיסונים הרגילה לפני הנסיעה.

חיסונים לפני נסיעה לחו"ל לתינוקות יונקים:
תינוקות יונקים לא יכולים לקבל חיסונים נגד קדחת צהובה, אדמת, חצבת, חזרת, דלקת קרום המוח, טיפוס הבטן. כשמתכננים טיול, צריך לזכור שתינוקות אלה נותרים חשופים למחלות שנגדן לא חוסנו!

5. מלריה והריון

נשים הרות צריכות להימנע מנסיעה לאזורים נגועים במלריה. נקודה.

אם הנסיעה הכרחית ולא ניתן לוותר עליה, חשוב לזכור שמלריה היא סיכון חמור הן לאשה ההרה והן לעובר. מלריה בהריון מעלה את הסיכון לתמותה של האם, ללידת פג, להפלה ולמות העובר ברחם.

לריאם (Mefloquine, Lariam) היא תרופת הבחירה למניעת מלריה והיא נחשבת בטוחה בכל הטרימסטרים של ההריון. יחד עם זאת, פחות מידע קיים לגבי בטיחות מפלוקווין בטרימסטר הראשון. אם ניתן לדחות את הנסיעה לטרימסטר השני, עדיף לעשות זאת.

אין מניעה ליטול מפלוקווין בעת ההנקה, אולם יש לזכור שכמות התרופה המועברת לתינוק בהנקה קטנה מכדי להעניק לו הגנה מפני מלריה. תינוקות צריכים לקבל טיפול מונע למלריה גם אם הם יונקים, בהתאם למשקלם.

התרופה דוקסילין (Doxylin, Doxycyline Hydrochloride) אסורה בהריון (היא גורמת לשינוי בצבע השיניים ולהפרעה בהתפתחותן - וגם להפרעה בגדילת העצם).

התרופה פרימקווין, המשמשת לטיפול בסוגי מלריה מסוימים, המצויים לאורך נהר האומו באפריקה ובחלקים מבורמה (מיאנמר), אסורה אף היא בהריון.

התרופה מאלארון (Malarone, Atovaquone/Proguanil), תרופה נפוצה למניעת מלריה הניתנת על־פי רוב לנסיעות קצרות, אסורה בהריון בשל היעדר מידע לגבי הבטיחות בהריון של אחד ממרכיביה.

6. דוחי יתושים

שני חומרים דוחי־יתושים נחשבים יעילים באזורים הטרופיים: דיט (DEET) ופיקארידין (Picaridin), שניהם בריכוזים של 25 אחוזים לפחות. ריכוזים נמוכים יותר יעילים לפרקי־זמן קצרים יחסית ולכן אינם מומלצים לשימוש.

פיקארידין מותר לשימוש בהריון אולם יש להימנע ממריחת התכשיר ישירות על הבטן. דיט נמצא בטוח לשימוש בנשים הרות בטרימסטרים השני והשלישי; אין מספיק מידע באשר לבטיחותו במהלך הטרימסטר הראשון.

כאשר צפויה חשיפה משמעותית ליתושים במהלך הטרימסטר הראשון, מומלץ להשתמש בתכשירים עם ריכוז נמוך יותר של החומר (20 אחוזים), אולם אז יש להקפיד ולמרוח אותו לעתים קרובות יותר.

שני התכשירים אינם מותרים לשימוש בעת ההנקה בשל היעדר מידע לגבי בטיחותם.

7. מזון ומים בהריון

הקפדה על היגיינה של המזון והמים חשובה שבעתיים אצל נשים בהריון, כיוון שהתייבשות כתוצאה משלשולים ו/או הקאות עלולה לגרום ללידה מוקדמת ואף לירידה חדה בלחץ הדם.

במקרה של הופעת שלשולים חשוב לדאוג לשתייה מספקת, רצוי של תמיסות מתאימות למניעת התייבשות, הניתנות לקנייה בכל בתי־המרקחת ללא מרשם רפואי (תמיסות אלה נקראות ORS, שהם ראשי־תיבות של Oral Rehydration Solutions).

במקרה של שלשולים מרובים המלווים בחום, התרופה האנטיביוטית המותרת לטיפול בנשים הרות היא אזיתרומיצין (Azithromycin), הניתנת במינון של 500 מיליגרם פעם ביום במשך שלושה ימים בלבד. שימי לב: התרופות האנטיביוטיות המקובלות לטיפול במקרים דומים, ציפרוקסין (Ciproxin, Ciprofloxacin), וטאריויד (Tarivid, Ofloxacin) אינן נחשבות בטוחות לשימוש בהריון).

תכשירים למניעת שלשול מבוססי ביסמוט, דוגמת קלבטן (Kalbeten, Bismuth Subsalicylate) אסורים אף הם בהריון. מותר שימוש מתון באימודיום, לופריד, סטופיט (כולם שמות מסחריים של התרופה המכילה Loperamide Hydrochloride).

8. צהבת מסוג E והריון

זיהום נגיפי שראוי להזכירו בייחוד בהקשר של הריון הוא צהבת נגיפית מסוג E. המחלה נפוצה במיוחד בדרום־מזרח אסיה ועוברת במים ובמזון נגועים, כבדיוק כמו צהבת מסוג A. המחלה גורמת לתחלואה קשה ואף לשיעורי תמותה ניכרים בקרב נשים הרות (בין 17 ל-33 אחוזים) ואין נגדה חיסון או טיפול ייחודי, מלבד טיפול תומך.

9. טיסה בהריון

מומלץ לבצע תרגילים המפעילים את הרגליים בעת הטיסה, דוגמת הליכה, מתיחה וכדומה, ובמקביל להקפיד על שתייה מרובה – על־מנת להפחית את הסכנה לעימדון־דם בוורידים (עימדון־דם הוא התרגום העברי למונח Stasis, כלומר: דם העומד בתוך כלי־הדם בהיעדר זרימת דם הולמת). עימדון־דם עלול לגרום להתהוותם של קרישי־דם ברגליים ותסחיפים בריאות.

נשמע מפחיד? תזיזי את עצמך במהלך הטיסה ותהיי בסדר.

את חגורת הבטיחות כדאי לחגור נמוך סביב האגן. כדאי לדעת שחברות תעופה רבות אינן מאפשרות טיסה כלל במהלך הטרימסטר האחרון, או דורשות במקרים אלה אישורים רפואיים מיוחדים מרופא או רופאת הנשים המטפלים.

10. פעילויות אתגריות בהריון

ממש לא מומלצות וזאת בלשון המעטה. נקודה. יש להימנע מ:

• צלילה.

• סקי.

• טיפוס לגובה רב (יותר מ-1,500 מטרים מעל לפני הים).

ד"ר דני אלון הוא מומחה למחלות זיהומיות בבית חולים בילינסון ונמנה על צוות מרפאת המטיילים של המרכז. ד"ר אלון גם חבר בצוות מרפאת "מאיר לדרך" בבית חולים מאיר

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

בהריון?

כללית פלטינום מעניקה לך סל הריון בשווי של עד 8,000 ש"ח

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל