• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום מהיר תשלום מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 24.05.2006
עדכון אחרון: 11.01.2012

  • ד"ר נועה זפרן
  • ד"ר רוני לוי

סקירת מערכות - סקירת עומק

מה זו סקירת מערכות ומה ההבדלים בין כל הסקירות? האם כדאי לעשות גם סקירה מוקדמת וגם מאוחרת? האם להשקיע בתלת־ממד? עשינו לכן סדר במערכת, ויש גם וידאו

​​

סרטון הכנה לסקירת מערכות

 

סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד אנטומית, הבודקת את שלמות כל המערכות הפנימיות של העובר ואת תפקודן.

האם ניתן לזהות 100 אחוז מהמומים?

הבדיקה אינה מזהה בשום אופן 100% מהמומים. לפי דיווחים בספרות הרפואית, שיעור זיהוי מומים נע בסביבות 90% מהמומים הגדולים. בדיקה זו אינה מאבחנת מומים כרומוזומליים/גנטיים, כמו תסמונת דאון, כיוון שרק כ־50% מהעוברים עם תסמונת דאון מציגים ממצא אנטומי חריג. עם זאת, לעתים ניתן למצוא סימנים מחשידים היכולים לכוון לביצוע סיסי שליה או  בדיקת מי שפיר.

האם ניתן לזהות בוודאות את מין העובר?

ברוב המקרים ניתן לזהות את מין העובר בסקירה המוקדמת. לעתים רחוקות יהיה צורך בזיהוי נוסף בסקירה המאוחרת.

האם כדאי לבצע סקירת מערכות מוקדמת? 

היתרון בביצוע סקירה מוקדמת, בשבועות 13 עד 17 להריון, הוא בכך שניתן לגלות בשלב מוקדם של ההריון את ​קיומו של מום אנטומי בעובר. נשים שלא התכוונו לבצע בדיקת סיסי שליה (או מי שפיר) לשם אבחון כרומוזומלי, עשויות לשנות את דעתן כאשר מתגלה מום המרמז על בעיה כרומוזומלית. אם קיים מום קשה ובני הזוג מחליטים על הפסקת הריון, ההליך פשוט יותר מאשר בשלבים מאוחרים של ההריון – טכנית ורגשית.

מה הם ההבדלים בין כל הסקירות?

סקירת מערכות מוקדמת:
הסקירה המוקדמת נערכת בשבוע ה־13 עד ה־17. מדובר בבדיקת אולטרסאונד שנערכת בדרך כלל בגישה לדנית (דרך הנרתיק) ולעתים דרך הבטן. הבדיקה סוקרת את איברי העובר במטרה לאתר מומים וממצאים לא תקינים בשלב מוקדם של ההריון. אמנם התפתחותם של חלק מהאיברים לא הושלמה (ולכן צריך לעשות גם סקירה מאוחרת) אבל ניתן לאבחן חלק ניכר מהמומים המולדים. כמו כן, נבדק מיקום השליה, כמות מי השפיר ומדידות העובר. בדרך כלל זוהי הבדיקה שגם תדעו בה, אם תרצו, את מין העובר.

סקירת מערכות אינה מהווה תחליף לסקר הביוכימי, שנועד לאתר את הסיכון לתסמונות כרומוזמליות דוגמת תסמונת דאון (ובכלל זה בדיקת חלבון עוברי בשליש השני של ההריון שחשובה גם לגילוי מומים במערכת העצבים המרכזית), או לדיקור הגנטי הנותן תשובה ודאית לגבי קיומם של מומים כרומוזומליים. 

כמה זה עולה?
לקוחות כללית מושלם זכאיות להשתתפות בעלות בדיקה זו או בסקירה מאוחרת (אחת מהשתיים) במכוני ההסדר או באופן פרטי.

המחיר במכוני ההסדר: 114 ש"ח בלבד. ללקוחות פלטינום: 57 ש"ח

רופא פרטי שאינו בהסדר: החזר בסכום השווה ל-%​​50 מההוצאה בפועל, עד לסכום מרבי של 585 ש"ח​​​. 

רוצה לדעת איך לפענח את תוצאות הבדיקה?

סקירת מערכות מאוחרת:
סקירה מאוחרת נערכת בשבוע 25-19 להריון. הבדיקה מומלצת על ידי משרד הבריאות וחשובה גם לאלה שעשו סקירה מוקדמת. זאת משום שיש מערכות שמתפתחות רק אחרי שבוע 15 להריון ויש מומים שמתפתחים לאט ובאים לידי ביטוי רק מעבר לשבוע 20 להריון. סקירה מאוחרת מבוצעת ברוב המקרים בגישה בטנית. במקרים מסוימים, כמו הערכה של אורך צוואר הרחם, נעשית הבדיקה גם באופן לדני.

החברה לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה פירסמה בחודש יוני 2011 נייר עמדה המכיל הנחיות לבדיקת אולטרסאונד בהריון. תקנות אלה מחייבות את כל הרופאים, אולם חשוב לציין כי הן אינן קובעות פרמטרים מדויקים לבדיקה לגבי כל אחד מהאיברים, ולכן ייתכן שוני בין הבדיקות אצל רופאים שונים.

ההנחיות הן לבדיקת הפרמטרים הבאים:
קוטר דו רקתי של הגולגולת (BPD)
היקף הראש (HC)
היקף הבטן (AC)
אורך עצם ירך אחת (FL)

יש לציין את תוצאת המדידה ואת שבוע ההריון הממוצע שאליו מתאימה התוצאה (בשבועות וימים). יש לציין גם את תחום הנורמה בגיל ההריון שבו בוצעה הבדיקה במספרים או בייצוג גרפי. לחלופין ניתן לציין את האחוזון שבו נמצא הערך הנמדד.

האיברים והמערכות לבדיקה ולדיווח:
גולגולת ומוח (בחתך רוחבי): צורת הגולגולת בחתך רוחב, מוח קטן וציסטרנה מגנה, החדרים הצדדים במוח והכורואיד פלקסוס, קו האמצע ו- Cavum septi pellucidi (בסקירה מאוחרת).

פנים: ארובות עיניים, שפתיים.

חזה: ריאות, מבט 4 מדורי הלב, מוצא העורקים הגדולים.

בטן: קיבה, כליות, כיס שתן, השרשת חבל הטבור בבטן העובר.

עמוד שדרה.

קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות).

מספר כלי הדם בחבל הטבור. 

מיקום השליה.

כמות מי השפיר. 

קיום דופק ותנועות.

בהריון מרובה עוברים תכלול התשובה גם ציון של מספר שקי ההריון, מיקומם, מין כל עובר והתייחסות ל-chorionicity ו-amnionicity.

הערה: הדגמת האיברים אינה כוללת את מדידתם כשגרה. אם הבודק מתרשם מגודל חריג של האיבר או מאסימטריה בולטת בין האיברים או הצדדים, ניתן להוסיף מדידות בהתאם לצורך. הבדיקה איננה כוללת גם מדידה של אורך צוואר הרחם כשגרה.

כמה זה עולה?
הסקירה המאוחרת נמצאת בסל הבריאות, ולכן היא מתבצעת במרכזי בריאות האישה של כללית תמורת השתתפות עצמית נמוכה.

סקירת מערכות מאוחרת מורחבת:
כפי שכתבנו יש פרמטרים מחייבים לסקירת מערכות מאוחרת שכל רופא חייב לעמוד בהם, אבל תמיד אפשר יותר. למשל, על פי הפרמטרים של החברה הישראלית לאולטרסאונד, חייבים להוכיח קיום כף יד אך לא חייבים לספור אצבעות. בני זוג שרוצים בסקירה מקיפה יותר יכולים לפנות לרופא פרטי והוא רשאי לגבות על כך תשלום.

סקירת מערכות מכוונת:
כאשר יש מצבי רקע המגבירים את הסיכון של העובר ללקות במום ספציפי, או שמתעוררת שאלה לגבי איבר מסוים בבדיקת אולטרסאונד שבוצעה לאישה (למשל, חשד למום לב), מבצעים בדיקה מכוונת. בדיקה זו נועדה לבדוק מערכתות מסוימות, איברים מסוימים או את מצב העובר, בהתאם לשאלה המוגדרת שמפנה הרופא למבצע הבדיקה. מטבע הדברים אין הבדיקה אמורה לשלול מומים במערכות אחרות, והיא מחייבת הפניה מרופא.

סקירת מערכות בתלת־ממד:
כיום מקובל לומר שלא ניתן לזהות באולטרסאונד תלת־ממד מומים שלא ניתן לגלות בדו־ממד. ממילא כשנעשית סקירת מערכות עם מכשיר שיכול לתת תמונה תלת־ממדית, רוב הבדיקה נעשית בדו־ממד. אבל, אם נמצא מום כמו שפה שסועה, ניתן להדגים אותו בצורה יותר מוחשית להורים. השימוש בתלת־ ממד מתפתח כיום אך עדיין לא בשימוש קליני רוטיני.

עשיתי סקירת מערכות והרופא החליט לשלוח אותי לבדיקת אקו לב עובר, האם יש מום בלב העובר?

אקו לב עובר היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת על ידי רופא לב ילדים. זוהי בדיקה ספציפית ללב העובר והיא מתבצעת במקרים הבאים:

1. במצבים בהם השכיחות למום בלב העובר גבוהה, כאשר יש סוכרת טרום הריונית או כאשר יש מום לב מולד במשפחה, לאם או לאחד מילדיה.

2. כאשר סקירת המערכות מעלה חשד למום לב. במקרה כזה מבצעים בדיקת אקו לב לאישור או שלילת האבחנה.

3. כאשר אין ראות טובה בסקירת המערכות, או בשל מנח עובר שלא נוח לבדיקה - לא ניתן לצפות בבירור במערכת הלב.

מום לב הוא השכיח מכל המומים וגם הקשה ביותר לזיהוי.מחקרים שונים הראו שניתן לפני הלידה לזהות רק כ־80% ממומי הלב וששיעור הזיהוי עולה מכ־60% בשבוע 15 ל־75% בשבוע 22 ול־%85 בשבוע 30 להריון.

מתי לעשות את הבדיקה?

תוכלי להשתמש במחשבון ההריון של כללית למידע על הבדיקות שנהוג לעשות בכל שבוע ובכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

למידע על סקירת מערכות מוקדמת דרך כללית מושלם לחצי כאן.

למידע על סקירת מערכות מאוחרת דרך כללית מושלם לחצי כאן.

ד"ר רוני לוי הוא מנהל מיון נשים וחדרי לידה במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית. ד"ר נועה זפרן היא מומחית למיילדות בבית חולים "העמק" מקבוצת כללית