פורסם בראשונה: 24.05.2006
עדכון אחרון: 30.07.2015

  • דוקטור נועה זפרן ד"ר נועה זפרן
  • דוקטור רוני לוי ד"ר רוני לוי
בדיקת שיניים חינם בכללית סמייל​
​בדיקות מקיפות לשליש הראשון של ההריון במור לאישה
עד 30% הנחה ללקוחות כללית מושלם במילוי קמטים ובוטוקס בכללית אסתטיקה​
​בהריון? בקשי מהאחות סרטוני הכנה לבדיקות למייל האישי
להורדת אפליקציית ההריון החדשה של כללית ​​​
​כללית רפואה משלימה, לחצי כאן לפתרונות!

סקירת מערכות

מה זו סקירת מערכות ומה ההבדלים בין כל הסקירות? האם כדאי לעשות גם סקירה מוקדמת וגם מאוחרת? האם להשקיע בתלת־ממד? עשינו לכן סדר במערכת, ויש גם וידאו

אישה בהריון מחזיקה תמונת אולטרסאונד אחרי סקירת מערכות

​​

סרטון הכנה לסקירת מערכות

רוב המערכות והאיברים הקטנים של העובר שלך נוצרים כבר במהלך השבועות הראשונים של ההריון. כדי לבדוק את שלמות כל המערכות הפנימיות, כמו גם את תפקודן, נערכת בדיקת אולטרסאונד אנטומית המאפשרת הצצה פנימה. היא נקראת סקירת מערכות.

סקירת מערכות מוקדמת

הסקירה המוקדמת נערכת בבדרך־כלל בשבוע 16-14 להריון, אולם ניתן לבצע אותה גם קצת לפני שבוע 14 בשילוב עם השקיפות העורפית, או אחרי. הבדיקה תהיה לרוב בגישה לדנית (דרך הנרתיק) ולעתים דרך הבטן, או בשילוב של שתי הגישות בהתאם לראות.

הבדיקה סוקרת את האיברים של העובר במטרה לאתר מומים וממצאים לא תקינים בשלב מוקדם של ההריון. אמנם בשלב זה ההתפתחות של חלק מהאיברים עדיין לא הושלמה (ולכן צריך לעשות גם סקירה מאוחרת), אבל כבר כעת ניתן לאבחן חלק ניכר מהמומים המולדים. כמו כן, נבדקים המיקום של השליה, כמות מי השפיר ונמדדים חלק מהאיברים.

מה היתרון בביצוע סקירה מוקדמת?
נשים שלא התכוונו לבצע בדיקת סיסי שליה (או מי שפיר) לשם אבחון כרומוזומלי, עשויות לשנות את דעתן כאשר מתגלה מום המרמז על בעיה כרומוזומלית. אם קיים מום קשה ובני הזוג מחליטים על הפסקת הריון, ההליך פשוט יותר מאשר בשלבים מאוחרים של ההריון - טכנית ורגשית. 

סקירת מערכות לא מהווה תחליף לסקר הביוכימי, שנועד לאתר את הסיכון לתסמונות כרומוזמליות דוגמת תסמונת דאון (ובכלל זה בדיקת חלבון עוברי בשליש השני של ההריון שחשובה גם לגילוי מומים במערכת העצבים המרכזית), או לדיקור הגנטי הנותן תשובה ודאית לגבי קיומם של מומים כרומוזומליים. 

האם ניתן לזהות בבדיקה את כל המומים?
סקירת מערכות לא מזהה בשום אופן 100% מהמומים. לפי הספרות הרפואית, שיעור הזיהוי הוא בסביבות 90% מהמומים הגדולים.

הבדיקה לא מאבחנת מומים כרומוזומליים או גנטיים, כמו תסמונת דאון, כיוון שרק כ־50% מהעוברים עם תסמונת דאון מציגים ממצא אנטומי חריג. עם זאת, לעתים ניתן למצוא סימנים מחשידים היכולים לכוון לביצוע סיסי שליה או בדיקת מי שפיר.

כמו כן ישנם איברים שעדיין לא התפתחו במלואם בשלב הזה של ההריון (המוח למשל), ולכם חשוב להדגיש כי הסקירה הזו לא מהווה תחליף לסקירה המאוחרת.

האם ניתן לזהות בוודאות את מין העובר?
ברוב המקרים ניתן לזהות את מין העובר בסקירה המוקדמת. לעתים רחוקות יהיה צורך בזיהוי נוסף בסקירה המאוחרת.

כמה זה עולה?
לקוחות כללית מושלם זכאיות להשתתפות בעלות בדיקה זו או בסקירה מאוחרת (אחת מהשתיים) במכוני ההסדר או באופן פרטי.

המחיר במכוני ההסדר: 114 שקל בלבד. ללקוחות פלטינום: 57 שקל. רופא פרטי שאינו בהסדר: החזר בסכום השווה ל%​​50 מההוצאה בפועל, עד לסכום מרבי של 619 שקל​​​. לפרטים נוספים לחצי כאן.

​כל מה שאישה בהריון צריכה באפליקציה אחת!

"40 שבועות - אפליקציית ההריון האישית שלך בכללית" זמינה להורדה מכל מכשיר סלולרי. זהירות, זה ממכר!

להורדת האפליקציה חינם ב-iTunes

להורדת האפליקציה חינם ב-Google Play

אפליקציית 40 שבועות 

סקירת מערכות מאוחרת

סקירה מאוחרת נערכת בדרך־כלל בשבוע 23-20 להריון (אבל לא לפני שבוע 19 או אחרי שבוע 25). הבדיקה נכללת בסל הבריאות וחשובה גם לנשים שעשו סקירה מוקדמת. זאת משום שיש מערכות שמתפתחות רק אחרי שבוע 15 להריון ויש מומים שמתפתחים לאט ובאים לידי ביטוי רק מעבר לשבוע 20 להריון. סקירה מאוחרת מבוצעת ברוב המקרים בגישה בטנית. במקרים מסוימים, כמו הערכה של אורך צוואר הרחם, נעשית הבדיקה גם באופן נרתיקי.

החברה לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה פירסמה בחודש אוקטובר 2012 נייר עמדה המכיל הנחיות לבדיקת אולטרסאונד בהריון. תקנות אלה מחייבות את כל הרופאים, אולם חשוב לציין כי הן אינן קובעות פרמטרים מדויקים לבדיקה לגבי כל אחד מהאיברים, ולכן ייתכן שוני בין הבדיקות אצל רופאים שונים.

ההנחיות הן לבדיקת הפרמטרים הבאים:
• קוטר דו רקתי של הגולגולת (BPD)

• היקף הראש (HC)

• היקף הבטן (AC)

• אורך עצם ירך אחת (FL)

יש לציין את תוצאת המדידה ואת שבוע ההריון הממוצע שאליו מתאימה התוצאה (בשבועות וימים). יש לציין גם את תחום הנורמה בגיל ההריון שבו בוצעה הבדיקה במספרים או בייצוג גרפי. לחלופין ניתן לציין את האחוזון שבו נמצא הערך הנמדד.

האיברים והמערכות לבדיקה ולדיווח:
• גולגולת ומוח (בחתך רוחבי): צורת הגולגולת בחתך רוחב, מוח קטן וציסטרנה מגנה, החדרים הצדדים במוח והכורואיד פלקסוס, קו האמצע ו- Cavum septi pellucidi (רק בסקירה מאוחרת).

• פנים: ארובות עיניים, שפתיים.

חזה: ריאות, מבט 4 מדורי הלב, מוצא העורקים הגדולים.

• בטן: קיבה, כליות, כיס שתן, השרשת חבל הטבור בבטן העובר.

• עמוד שדרה.

• קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות).

• מספר כלי הדם בחבל הטבור. 

• מיקום השליה.

• כמות מי השפיר. 

• קיום דופק ותנועות.

בהריון מרובה עוברים תכלול התשובה גם ציון של מספר שקי ההריון, מיקומם, מין כל עובר והתייחסות ל-chorionicity ו-amnionicity.

הערה: הדגמת האיברים אינה כוללת את מדידתם כשגרה. אם הבודק מתרשם מגודל חריג של האיבר או מאסימטריה בולטת בין האיברים או הצדדים, ניתן להוסיף מדידות בהתאם לצורך. הבדיקה גם לא כוללת  מדידה של אורך צוואר הרחם כשגרה.

כמה זה עולה?
לקוחות כללית מושלם זכאיות להשתתפות בעלות בדיקת סקירת מערכות מוקדמת או מאוחרת (אחת מהשתיים) במכוני ההסדר או באופן פרטי.

המחיר במכוני ההסדר: 114 שקל בלבד. ללקוחות פלטינום: 57 שקל. רופא פרטי שאינו בהסדר: החזר בסכום השווה ל%​​50 מההוצאה בפועל, עד לסכום מרבי של 619 שקל​​​. למידע נוסף לחצ/י כאן​

סקירת מערכות מאוחרת מורחבת

כפי שכתבנו, יש פרמטרים מחייבים לסקירת מערכות מאוחרת שכל רופא חייב לעמוד בהם, אבל תמיד אפשר יותר. למשל, על פי הפרמטרים של החברה הישראלית לאולטרסאונד, חייבים להוכיח קיום כף יד אך לא חייבים לספור אצבעות. בני זוג שרוצים בסקירה מקיפה יותר יכולים לפנות לרופא פרטי והוא רשאי לגבות על כך תשלום.

סקירת מערכות מכוונת

כאשר יש מצבי רקע המגבירים את הסיכון של העובר ללקות במום ספציפי, או שמתעוררת שאלה לגבי איבר מסוים בבדיקת אולטרסאונד שבוצעה לאישה (למשל, חשד למום לב), מבצעים בדיקה מכוונת.

בדיקה זו נועדה לבדוק מערכות מסוימות, איברים מסוימים או את מצב העובר, בהתאם לשאלה המוגדרת שמפנה הרופא למבצע הבדיקה. מטבע הדברים אין הבדיקה אמורה לשלול מומים במערכות אחרות, והיא מחייבת הפניה מרופא.

סקירת מערכות בתלת־ממד

כיום מקובל לומר שלא ניתן לזהות באולטרסאונד תלת־ממד מומים שלא ניתן לגלות בדו־ממד. ממילא כשנעשית סקירת מערכות עם מכשיר שיכול לתת תמונה תלת־ממדית, רוב הבדיקה נעשית בדו־ממד. אבל, אם נמצא מום כמו שפה שסועה, ניתן להדגים אותו בצורה יותר מוחשית להורים. השימוש בתלת־ממד מתפתח כיום אך עדיין לא בשימוש כחלק מהשגרה.

עשיתי סקירת מערכות והרופא החליט לשלוח אותי לבדיקת אקו לב עובר, האם יש מום בלב העובר?

אקו לב עובר היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת על ידי רופא לב ילדים. זוהי בדיקה ספציפית ללב העובר והיא מתבצעת במקרים הבאים:

1. במצבים בהם השכיחות למום בלב העובר גבוהה, כאשר יש סוכרת טרום הריונית או כאשר יש מום לב מולד במשפחה, לאם או לאחד מילדיה.

2. כאשר סקירת המערכות מעלה חשד למום לב. במקרה כזה מבצעים בדיקת אקו לב לאישור או שלילת האבחנה.

3. כאשר אין ראות טובה בסקירת המערכות, או בשל מנח עובר שלא נוח לבדיקה - לא ניתן לצפות בבירור במערכת הלב.

מום לב הוא השכיח מכל המומים וגם הקשה ביותר לזיהוי. מחקרים שונים הראו שניתן לפני הלידה לזהות רק כ־80% ממומי הלב וששיעור הזיהוי עולה מכ־60% בשבוע 15 ל־75% בשבוע 22 ול־%85 בשבוע 30 להריון.

הידעת? במקרים רבים טיפולים​ בכללית רפואה משלימה עשויים לסייע ולעזור. לפרטים נוספים לחצי כאן >>>

ד"ר רוני לוי הוא מנהל מיון נשים וחדרי לידה במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית

ד"ר נועה זפרן היא מומחית למיילדות בבית חולים העמק, מקבוצת כללית