פורסם בראשונה: 21.09.2011
עדכון אחרון: 21.09.2011
  • ד"ר דניאל דליות ד"ר דניאל דליות

האם יש תרופה לאלצהיימר?

לקריאה נוחה
הבשורה הרעה: עדיין אין תרופה לאלצהיימר, ומספר החולים רק עולה. הבשורה הטובה: החוקרים מנסים לפתח חיסון שיחסל את המחלה. זה יקרה, אולי, רק בעוד 10 עד 20 שנה
שבץ מוחי

בקיצור

1.

הגורמים העיקריים לשיטיון: אלצהיימר ופגיעה בכלי הדם במוח. התסמונת מאוד נפוצה: 35 מיליון בני אדם לוקים בשיטיון.

2.

תרופה בבית המרקחת: למי שכבר חלה באלצהיימר אין סיכוי ליהנות מהטיפול העתידי, שיגיע אולי בין 2020 ל־2030.

3.

איך מונעים: מאחר שמקרי שיטיון רבים נזקפים לחובתן של בעיות בכלי הדם, יש מקום לפעילות גופנית ולרפואה מונעת כדי להתמודד עם גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם.

​​במקביל לעלייה בתוחלת החיים חלה גם עלייה במספרם של הסובלים משיטיון (דמנציה) - ירידה מנטלית בלפחות שני תחומי חשיבה המלווה בירידה ביכולת התפקוד.

מדובר בבעיה שגורמת סבל רב למטופל ולמשפחתו ולהוצאות כספיות אדירות, שכוללות תרופות, אשפוזים עקב סיבוכים שונים, סידור במוסדות, מטפלים ועוד.

עד כמה נפוצה התופעה?

על פי הערכות של ארגונים רפואיים שונים, 35 מיליון בני אדם לוקים בשיטיון בעולם. עוד מעריכים שב־2030  עלול המספר להגיע ל־65 מיליון.

 האם יש בנמצא טיפול תרופתי יעיל?

קיימת התקדמות בהבנת הבעיה ובמחקר למציאת טיפול, אך בהשוואה להתקדמות שקיימת בסרטן ובמחלות לב וכלי דם אנו בפיגור עצום, בין השאר כי נרדמנו שנים בשמירה בנוגע לתסמונת השיטיון, ולעומת זאת דהרנו בתחומי הסרטן ומחלות הלב וכלי הדם.

מהן הסיבות לשיטיון?

השיטיון הוא תסמונת (סינדרום) שנובעת מכמה סיבות. השתיים העיקריות הן: מחלת אלצהיימר ופגיעה בכלי דם במוח (דמנציה וסקולרית). לעיתים לא נדירות שתי הסיבות משמשות בערבוביה. גורמי הסיכון למחלת אלצהיימר הם רבים, וכמה מהם משמשים גם גורמי סיכון לשיטיון.

הכוונה היא לגורמי סיכון כמו: סוכרת, לחץ דם גבוה, יתר שומנים בדם, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית ועישון.

קרוב לוודאי - וזאת על פי מחקרים שונים - שטיפול הולם בגורמי הסיכון (בין היתר באמצעות פעילות גופנית ומנטלית) יסייע לצמצם מקרי שיטיון בעתיד. עם זאת נראה שההשערה הזאת נכונה בעיקר לשיטיון שמקורו בבעיה בכלי הדם במוח (דמנציה וסקולרית).

 איפה בכל זאת התקדמנו בחקר של תסמונת השיטיון?

יש התקדמות משמעותית באבחנה של התסמונת, וניתן לתת אבחנות מדויקות יותר. כל זאת בהתבסס על בדיקות דימות מדויקות יותר, מבחנים מנטליים טובים יותר, סמנים שונים שיכולים לכוון טוב יותר לסיבה להופעת התסמונת.

האם יש תרופות שיכולת להקל על התסמונת?

בטיפול בחולי אלצהיימר עומדות לרשותנו כיום שתי קבוצות של תרופות שזכו להכרה במחקרים ובקהילת המטפלים: קבוצה אחת כוללת תרופות שמעלות את רמת האצטיל כולין במוח (חומר שרמתו יורדת במחלת אלצהיימר). דוגמה לתרופות כאלה הן: ממוריט, אסנטה, אקסלון ורמיניל. הקבוצה השנייה כוללת תרופות שמגינות על המוח מפני חומרים רעילים כמו: אביקסה, ממנטין וממוקס.

התרופות האלה הוכיחו את עצמן במחקרי ענק ואיכות, ושמור להן מקום של כבוד בטיפול בשיטיון. זאת בניגוד לתכשירים ולצמחים שכשלו במבחן המחקר והמציאות.

האם התרופות האלה יכולות להביא מרפא?

לא. אלצהיימר היא עדיין מחלה חשוכת מרפא. התרופות שנסקרו כאן משפרות את המצב לזמן מה, מאיטות את ההידרדרות, דוחות ירידה תפקודית, דוחות את הזמן שבו המטופל מתחיל להיות מרותק, אך הן אינן מרפאות את המחלה.

כיצד פוגעת מחלת האלצהיימר במוח?

בבדיקת מוח של חולה אלצהיימר מוצאים משקעי חלבונים פתולוגיים שנקראים רבדים עמילואידיים. מוצאים גם תאי עצבים מלאים בחלבון שנקרא TAU שקושר אליו מולקולות זרחן ויוצר צבר חלבונים פתולוגי. יש ליקוי בתפקוד האברונים התאיים שקרויים מיטוכונדריות, שהן מעין בתי חרושת לאנרגיה לגוף ולמוח. יש גם ירידה בייצור אצטיל כולין, שהוא אחד החומרים החשובים במערכת העצבים.

מעבר לכך, מחלת האלצהיימר היא סיבה מרכזית לשיטיון אך לא הסיבה היחידה. מחלת האלצהיימר יכולה לדור בכפיפה אחת עם שיטיון על רקע בעיה בכלי הדם. בעיה בכלי הדם אף יכולה לתרום לתחילתה של מחלת אלצהיימר.

האם יש באופק תרופה נגד אלצהיימר?

התרופות שמנסים לפתח תוקפות תחנות שונות במסלולים שמובילים למשקעי החלבונים הפתולוגיים. סוג אחד של טיפול הוא טיפול חיסוני. הכנסת גורם דומה לחלבון הפתולוגי כדי ליצור לו נוגדנים.

ניסוי מפורסם שנעשה בעבר הופסק עקב סיבוך רפואי קשה שאירע לכמה מהמשתתפים. כיום עובדים על שכלול החיסון, שנראה מבטיח הודות לטכנולוגיות מתקדמות. כמו כן מנסים להשיג פריצת דרך בתחום של תאי גזע ובאמצעות החדרת גורמי צמיחה עצביים.

האם יש תאריך משוער לתרופה כזאת?

עד היום נוסו תרופות רבות, וכיום רק תרופות מעטות מתוך הרבות שנוסו מצויות בשלבי מחקר מתקדמים. גם  אם תרופה מקבלת את אישורו של מנהל התרופות האמריקני (FDA), לוקח עוד זמן עד שהיא מאושרת לשימוש המוני. אפילו אם יהיו ניסויים מוצלחים בשלב השלישי, התרופות לא יגיעו לבתי המרקחת לפני 2020. כלומר, למי שלוקים היום בשיטיון מסוג אלצהיימר אין סיכוי ליהנות מהטיפול העתידי. הצלחה של תרופה תוביל לעניין רב בחברות התרופות והביוטכנולוגיה, ולכן ייתכן שנתבשר על פריצת דרך גדולה בין 2020 ל־2030.

התקווה היא שנשכלל את יכולת הזיהוי המוקדם של אנשים בסיכון ונוכל למנוע את בקיעת המחלה מצד אחד ולשפר את הטיפול היעיל בה אם החמצנו את הבקיעה, מצד אחר. בדיוק כמו במניעה ראשונית ושניונית של מחלות כלי דם לב ושל סרטן ננסה למנוע את המחלה, לרפא אותה או לנהל אותה על אש קטנה.

המטרה היא פיתוח אסטרטגיה טיפולית כוללנית שתסייע להאט את התקדמות המחלה או למנוע את בקיעתה. מדובר למעשה בהפיכת האלצהיימר למחלה כמו סרטן מסוגים מסוימים שאותו ניתן למנוע, לרפא או לנהל על אש קטנה.

מטרה אפשרית נוספת היא לדחות את תחילת השיטיון. נושא הדחייה הוא חשוב ויש להסבירו: אם קיימת מחלת אלצהיימר, הרי שיש לה שלב מקדים, והכוונה היא לזהות אותו ולהאריך אות ככל האפשר בטרם פורצת המחלה במלוא עוזה. ההנחה היא כי ברגע שהחל השלב המקדים, יש למטופל תוחלת חיים של כמה שנים שבהן יהיו למחלה כמה שלבים - עד המוות. אם נאריך את השלב המקדים בהרבה, נצמצם את שאר השלבים, שהם כמובן בעייתיים יותר.

ד"ר דניאל דליות הוא רופא גריאטר במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

​חיסון נגד צהבת למבוגרים - לחצו כאן לפרטים

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל