פורסם בראשונה: 27.02.2012
עדכון אחרון: 27.02.2012
  • ד"ר דניאל דליות ד"ר דניאל דליות

אנחנו לא שונים מהאיראנים

לקריאה נוחה
הסרט "פרידה" (ש"גנב" לנו את האוסקר) מאפשר הצצה ייחודית לעולמם של החולים באלצהיימר ושל בני משפחותיהם - האב שלא מזהה את בנו, שמשוטט ברחובות ומסכן את חייו. כן, גם לאיראנים יש הורים זקנים
אלצהיימר בקולנוע

​​הסרט האיראני "פרידה" אומנם ניצח את הסרט הישראלי בטקס האוסקר, אך במציאות הוא יכול לתרום לצופים הישראלים לא מעט. הסרט האיראני מאפשר לנו מבט יוצא דופן על החיים עם מחלת האלצהיימר ועל הרגישות הנדרשת כדי להתמודד איתה.
"פרידה" הוא סרט מופלא מההיבט האנושי והאמנותי שמאפשר לנו להכיר את אויבינו (שהיו פעם ידידינו) מהצד האנושי שלהם. אנו פוגשים בזוג העומד בפני פרידה ובילדתם המקסימה וצופים בחוויה המרגשת של בן שמטפל באביו החולה באלצהיימר. מבחינתי, בשל היותי רופא גריאטר, זו חוויה כפולה.
 
מחלת האלצהיימר פוגעת במערכת העצבים המרכזית: היא מתאפיינת בהרס מתמשך של תאי מוח. המחלה נמשכת כשמונה עד עשר שנים, וסימניה הם פגיעה בזיכרון לטווח הקצר, פגיעה ביכולת המילולית, פגיעה בהתמצאות המרחבית, פגיעה בתפקודים גבוהים (היכולת לנהל חשבון בנק, לדוגמה) ופגיעה באישיות. המחלה תמיד מסתיימת במוות.

מחלת האלצהיימר משפיעה על כל פן של חיי החולה, ולכן ההתמודדות איתה קשה מאוד לבני משפחותיהם של החולים. הסרט האיראני מציג זאת בצורה ייחודית. בסרט אשתו של הבן עומדת להגר מאיראן ורוצה שבעלה יבוא איתה, אך הוא אינו יכול לעזוב את אביו. האישה אומרת: "הוא אפילו לא יודע שאתה הבן שלו", ועל כך עונה הבן: "אבל אני יודע שאני הבן שלו".

בקטע אחר כורע הבן תחת הלחצים הרבים שבחייו: אביו החולה, אשתו המאיימת לעזוב ובתו המתבגרת. תוך כדי רחיצת האב הוא נשבר, מחבק את האב ופורץ בבכי.
עומס על בן משפחה שמטפל בחולה אלצהיימר הוא תופעה ידועה בתחום הגריאטריה. המטפלים הם לרוב בני דור הביניים שמטפלים בילדים מתבגרים מצד אחד ובהורים זקנים מהצד האחר ובמקביל צריכים לעבוד קשה לפרנסתם. כל אלה גורמים לעומס נפשי ולעיתים מחוללים משבר וגובים מחיר כבד גם במישור הבריאותי. בקרב אנשים שמטפלים בחולי אלצהיימר קיימת שכיחות גבוהה יותר של מחלות כלי דם, של מחלות לב ושל לחץ דם גבוה - וזה מגובה מחקרית.

במהלך המחלה עובר המטופל כמה שלבים, שאחד מהם הוא שלב ה"שוטטות". המוח של החולים באלצהיימר אומנם פגוע ביותר, אך הגוף עדיין מסוגל לתפקד. לכן לעיתים קרובות הם משוטטים ברחובות בלי להיות מודעים לסביבתם או לסכנות שבדרך. בשלב הזה המטופלים מאוד מסוכנים לעצמם.

"פרידה" מדגים היטב את הקושי העצום המוטל על בני המשפחה בשלב השוטטות. הבן מארגן לאב מטפלת שתעזור לו בזמן שהוא בעבודה. המטפלת אינה בקיאה בנבכי מחלת האלצהיימר ואינה משגיחה כראוי על האב, וכך הוא יוצא מהבית לבדו ומסכן את חייו בחציית כביש מסוכן.לאחר מכן, כאשר המטפלת יוצאת לסידורים דחופים, היא קושרת את ידו של האב למיטה. הדבר מסתיים בכמעט אסון כשהאב מנסה להשתחרר מהקשר, נופל ונחבל. בעקבות האירוע מידרדר מאוד מצבו של האב.

בעולם הגריאטרי מכונה תאונה כזאת בשם "אירוע Trigger" - אירוע שגורם להחמרה משמעותית במצב האדם הפגוע ממילא. הבן מספר שלאחר האירוע הפסיק האב לדבר. אשתו אומרת: "אבל גם קודם הוא לא דיבר הרבה", ועל כך עונה הבן: "אבל בכל זאת דיברתי איתו, וזה היה חשוב לי".

לצערנו אלצהיימר אינו בר ריפוי עדיין, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לטפל בתסמינים ולשפר במעט את מצבו של החולה. צפייה בסרט "פרידה" מומלצת לכולם. לעוסקים בתחומי הגריאטריה ולילדי החולים במחלת אלצהיימר נכונה חוויה מרגשת במיוחד.

בעקבות הצפייה ב"פרידה" ההמלצה שלי לבני משפחה של חולי אלצהיימר היא להצטרף לאחת העמותות לחולי אלצהיימר כדי שיידעו שאינם לבד במאבק היומיומי.

ד"ר דניאל דליות הוא רופא גריאטר במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

​חיסון נגד צהבת למבוגרים - לחצו כאן לפרטים

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל