• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום חוב מהיר תשלום חוב מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 05.02.2007
עדכון אחרון: 30.05.2012

  • ד"ר דנה פלורנטין ד"ר דנה פלורנטין

פרקינסון - מידע על המחלה והטיפול בה

איך מאבחנים פרקינסון ועד כמה הזיהוי ודאי? מה צריך להכיל התפריט של החולים ולמה כדאי להם לעסוק בפעילות גופנית? אילו תרופות מתאימות לטיפול במחלה, ומהן תופעות הלוואי שלהן? כל מה שחשוב לדעת על פרקינסון

פרקינסון סימפטומים – שירותי בריאות כללית

​פרקינסון היא הפרעה כרונית מתקדמת, השייכת לקבוצת המחלות הנוירודגנרטיביות, שבהן תאי העצב המייצרים דופמין מתנוונים ומאבדים תפקוד כתוצאה מהזדקנות מוקדמת. ככל שהאוכלוסייה מזדקנת, כך גם השכיחות וגם ההיארעות של מחלת הפרקינסון עולות. המחלה מתאפיינת בתסמינים מוטוריים וגם פסיכולוגיים.

עד כמה המחלה נפוצה?

לאחוז אחד מהאוכלוסייה מעל גיל 65 יש פרקינסון. המחלה יותר שכיחה אצל גברים מאשר אצל נשים.

איך מאבחנים פרקינסון?

בסיס האבחנה הוא אנמנזה ובדיקה גופנית שעושה הרופא. ל־15% מחולי הפרקינסון יש קרוב בדרגה ראשונה שחולה במחלה. למרות זאת, סיפור משפחתי בלבד אינו סיבה לכשעצמה לחשוד במחלת פרקינסון אצל אדם ללא כל תלונות. בכל מקרה, טיפול מוקדם אינו מאט או מונע את הופעת המחלה, כך שאין שום יתרון באבחנה מוקדמת.

פרקינסון - תסמינים וסימנים עיקריים של המחלה:

ברדיקינזיה - איטיות בביצוע תנועות. חולים מתארים זאת לעיתים קרובות כחולשה של גפה.

רעד במנוחה - מופיע בדרך כלל רק ביד אחת ונעלם בתנועה.

קשיון - נוקשות עם כאב עמום בגפה.

כל התסמינים הנ"ל הם אסימטריים בהתחלה ומופיעים בעיקר בצד אחד של הגוף.

אי־יציבות תנוחתית - מופיעה בעיקר בשלב מתקדם יותר של המחלה. מתבונן מן הצד רואה שחולה הולך בצעדים קטנים כשגופו נוטה קדימה.

הסימנים האלה מספיקים לאבחון?

אין מבחנים או בדיקות אבחנתיות המעידות בביטחון מלא על כך שהאדם הנבדק חולה בפרקינסון. האבחנה הסופית של מחלת הפרקינסון יכולה להיעשות רק בנתיחה שלאחר המוות. בנתיחות שלאחר המוות התגלה שעד 25% מהחולים שהאבחנה שניתנה להם הייתה שהם חולי פרקינסון סבלו למעשה מאבחנה אחרת.

אפשר לזהות את המחלה בבדיקות הדמיה כמו CT ו־MRI?

בדיקות הדמיה (כמו CT מוח) בדרך כלל אינן עוזרות באבחנה, אם כי התברר שבדיקות PET וכן בדיקות SPECT ואולטרסאונד של מוח המראות היפר־אקוגניות של החומר השחור במוח, יעילות במידת מה בקביעת אבחנה, אבל לא משתמשים באופן שגרתי בבדיקות האלה לאבחנה.
MRI מוח יכול להיות יעיל בשלילת פרקינסון ממקור וסקולרי ומסיבות אחרות.

אז איך בכל זאת מזהים את המחלה?

כאשר מזהים לפחות שני תסמינים עיקריים ותגובה חיובית לטיפול בתרופות נגד המחלה.

האם יש תרופות שעלולות לגרום להופעת מאפיינים של מחלת הפרקינסון?

יש כמה תרופות שיכולות לגרום לפרקינסוניזם, כולל נוירולפטיקה (תרופות אנטי פסיכוטיות הניתנות במחלות כמו סכיזופרניה), תרופות נגד בחילות וחסמי תעלות סידן (משפחת תרופות הניתנת ללחץ דם גבוה).

אם נוסף על פרקינסוניזם בולטים תסמינים נוספים כמו נפילות חוזרות, דמנציה (ירידה בזיכרון וביכולות קוגניטיביות אחרות), אי־תפקוד אוטונומי (למשל תנודות חדות בלחץ הדם), תסמינים סימטריים ותגובה לא טובה לתרופות אנטי פרקינסוניות - יש לחשוד באבחנה אחרת חוץ מאשר מחלת פרקינסון.

האם יש קשר בין בעיות פסיכיאטריות לבין פרקינסון?

סימפטומים של מחלות פסיכיאטריות אחרות יכולים להיות חלק ממחלת הפרקינסון עצמה, ולכן לפעמים קשה לקבוע מה הסיבה של סימפטומים פסיכיאטריים - מחלת הפרקינסון עצמה או מחלות פסיכיאטריות.

לדוגמה, סימפטומים של דיכאון או דמנציה - כמו ירידה בתפקוד, אפקט שטוח וחוסר מוטיווציה כללית - יכולים להיות תסמינים לפרקינסון וחלק מהמחלה. יתרה מכך, יש הוכחות המעידות על כך שדיכאון קשור לפתופיזיולוגיה של מחלת הפרקינסון.

מהו קצב ההתקדמות של המחלה?

ככל שמחלת הפרקינסון מופיעה בגיל מבוגר יותר ואם היא מתאפיינת תחילה בקשיון ובאיטיות בתנועה - כך צפויה הידרדרות מהירה יותר. במקרים שבהם הביטוי העיקרי למחלה הוא רעד במנוחה, צפויה מחלה איטית יותר ותגובה ממושכת יותר לתרופות דופמינרגיות.

איך מטפלים במחלה?

הטיפול הוא בדרך כלל רב תחומי, כיוון שאספקטים שונים בתחומי החיים נפגעים כתוצאה מהמחלה:
תזונה נכונה: דיאטה עתירת סיבים בריאה באופן כללי לכלל האוכלוסייה, ובחולי פרקינסון היא עשויה להקל על העצירות - שהיא אחד המאפיינים הנפוצים של המחלה.

דיאטה עתירת חלבון עלולה לפגוע בספיגת התרופות הדופמינרגיות (כמו תרופה בשם לבודופה) לגוף, כך שפחות דופמין מגיע למוח. לעומת זאת, ויטמין C מעלה את רמת הלבודופה, ולכן מעצים את יתרונות התרופה.

פעילות גופנית: פעילות אירובית, תרגילים לחיזוק שרירים ואימוני יציבה (לדוגמה טאי צ'י או טכניקת אלכסנדר) יכולים לשפר את התפקוד היומיומי של החולים. זה יכול גם להקטין תחושות דיכאוניות, כמו ההשפעה של פעילות גופנית על כלל האוכלוסייה.

פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק: יכולים לעזור בהחזרת התפקוד והיציבות וגם ללמד חולים אילו תרגילים לעשות בבית. גם ריפוי בדיבור (באמצעות קלינאית תקשורת) יכול לעזור לחולים שהדיבור שלהם נפגע כתוצאה מהפרקינסון. גם סיוע בהתמודדות עם חרדה מועיל מאוד, כיוון שחרדה מגבירה את הרעד.

מה בנוגע לטיפול תרופתי?

במוח בריא הקולטנים לדופמין נחשפים כל הזמן לרמה קבועה ויציבה של דופמין. במוח של חולי פרקינסון, תאי העצב המייצרים דופמין עוברים תהליך של ניוון פרוגרסיבי ונהרסים בסופו של דבר. כתוצאה מכך לא נשמרות רמות קבועות של דופמין.

הטיפול התרופתי מנסה לשמור על רמה מספקת וקבועה של דופמין במוח. עד היום אף טיפול לא הצליח לשנות את מהלך המחלה, ולכן צריך להתחיל לתת תרופות רק כאשר התסמינים לפרקינסון מפריעים לאיכות החיים או ליכולת התפקוד של המטופל.

המטרה של הטיפול היא לשמר ככל הניתן את התפקוד היומיומי ולהקל על התסמינים. ככל שהמחלה מתקדמת, מטרות הטיפול הן להעצים את הזמן שבו התרופה משפיעה ולהפחית את הזמן שבו התרופה אינה משפיעה וכן לטפל בתופעות לוואי ובסיבוכים מהטיפול, למשל דיסקינזיה (הופעת תנועות בלתי רצוניות), תנודות מוטוריות ובעיות פסיכיאטריות.

הטיפול התרופתי העיקרי מתבסס על תרופות המכילות דופמין כמו levodopa. ניתן לשלבה עם תרופה שנקראת קרבידופה שמונעת את הפירוק הפריפרי של דופמין ועל ידי כך מאפשרת ליותר דופמין להגיע למוח. התרופה בארץ המכילה לבודופה וקרבידופה נקראת דופיקר. מבין שלל התרופות למחלה, לבודופה היא התרופה שמשפיעה באופן הכי גדול על הסימנים לפרקינסון, אבל לאחר זמן מה החולים מאבדים לבסוף את ההשפעה המיטיבה של הלבודופה, וחווים תנודות מוטוריות - כלומר תקופות שבהן התרופה משפיעה על תנועתיות השרירים ותקופות שבהן התרופה אינה משפיעה עליה. נוסף על כך עלולות להתפתח תופעות לוואי בלתי הפיכות כמו דיסקינזיות.

ישנה אסטרטגיה טיפולית שלפיה מתחילים את הטיפול בהתחלה באגוניסט דופמינרגי (ברומוקריפטין הנקרא בארץ פרלודל, פרילק). אף שהתרופות האלה יעילות הרבה פחות מלבודופה, יש להן הרבה פחות תופעות לוואי כמו דיסקינזיות (תנועות בלתי רצוניות) ותנודות מוטוריות.

כאשר התסמינים מחמירים, אפשר להוסיף בהמשך לבודופה. הגישה הזאת יכולה להתאים בעיקר לחולים צעירים שעתידים לחיות עם המחלה שנים רבות או לחולים שהתסמינים ההתחלתיים שלהם קלים.
 
האגוניסטים הדופמינרגיים גורמים לתופעות לוואי קצרות טווח כמו ישנוניות, הזיות ונפיחות ברגליים. זאת לעומת לבודופה שגורמת בעיקר לדיסקינזיות.

שילוב של שתי התרופות - לבודופה ואגוניסטים דופמינרגיים - יכול לאפשר לחולה לקחת מינון יותר קטן של לבודופה ועל ידי כך להפחית את הסיכון לדיסקינזיה, אבל הסיכון לתופעות לוואי מהאגוניסטים הדופמינרגיים יגדל.

מהי הסיבה לתנודות המוטוריות?

התנודות המוטוריות הנגרמות מלבודופה מתרחשות בעיקר בשל זמן מחצית החיים הקצר של התרופה, ולכן הגברת הספיגה של התרופה לגוף והגדלת משך זמן מחצית החיים שלה מביאות לשמירת רמה יותר גבוהה וקבועה של דופמין. אם הרמה של הדופמין נשארת גבוהה לאורך זמן, מקטינים את התנודות המוטוריות.

מתן של לבודופה וקרבידופה ביחד מקטין את הפירוק של לבודופה, ואז לבודופה מתפרקת בעיקר בגלל פעולת אנזים שנקרא COMT.

כדי למנוע זאת נותנים תרופה ממשפחת מעכבי ה־COMT שמיועדת למנוע את פירוק הלבודופה ועל ידי כך מגדילה את זמן מחצית החיים שלה.
 
מעכבי COMT הניתנים בשילוב עם לבודופה מפחיתים את הפירוק הפריפרי של הלבודופה, מאריכים את זמן מחצית החיים ומעלים את רמת הדופמין המגיעה למוח. כתוצאה מכך יש פחות תנודות של הדופמין וכפועל יוצא מכךגם פחות תנודות פריפריות. התרופה המעכבת את האנזים COMT נקראת בארץ קומטן.

אסטרטגיה אחרת להפחתת התנודות המוטוריות כוללת מתן תרופה ממשפחת ה־I-MAO (לדוגמה תרופה שנקראת ג'ומקס). התרופה מונעת את הפירוק של דופמין ומעלה על ידי כך את רמת הדופמין.

כיוון שמחלת הפרקינסון מתקדמת בהדרגה, יש צורך בהגברת התרופה כל הזמן. יש לכך שתי שיטות, ואין עדיפות ברורה לשיטה מסוימת: ניתן להגביר מינון של תרופה אחת עד להגעה למינון המקסימלי, ורק לאחר מכן להוסיף תרופה נוספת, או להישאר על מינון נמוך של תרופה אחת ולהוסיף תרופה נוספת מוקדם - כך שאף תרופה לא ניתנת במינון מקסימלי וזאת כדי להפחית את הסיכון לתופעות לוואי.

האם ניתן לטפל בניתוח?

בעבר, לפני הכנסת הלבודופה, ניתוח היה הטיפול המקובל במחלה. עם השנים הלכה ודעכה האופציה הניתוחית. למרות זאת, הסיבוכים מטיפול ארוך טווח בתרופות וההתקדמות בטכניקות הכירורגיות הביאו להתעניינות מחודשת באופציות ניתוחיות. כיוםמנתחים רק את מי שאינו מגיב לטיפול תרופתי, או כשלא ניתן לתת את הטיפול התרופתי מכל סיבה שהיא.
 
בתחילה התמקדו הניתוחים באזורים שונים במוח (thalamotomy, pallidotomy), והם הביאו להפחתה במספר התלונות בנוגע למוטוריקה. לאחר מכן עבר המוקד לסטימולציה בתדר גבוה של הגרעין הסוב־תלמי ועד להשתלת מכשיר באזור הזה במוח. הטכניקה הזאת גורמת לפחות תופעות לוואי מוחיות טראומתיות בלתי הפיכות, והיא כיום הטכניקה המועדפת.

איך מטפלים בדיכאון המלווה לעתים את המחלה?

אם חולה במחלת פרקינסון סובל מתסמינים של דיכאון או של חרדה, צריך קודם כול לבדוק שלא מדובר בתגובה לאבחנת המחלה עצמה או להחמרה בתסמינים המוטוריים. בחלק מהמקרים החולים ירגישו הרבה יותר טוב מהבחינה הנפשית כאשר התסמינים המוטוריים ישתפרו אחרי הטיפול.

קבוצת התרופות המקובלת לשימוש בדיכאון בחולי פרקינסון היא ה־ SSRI (כמו ציפרלקס, פריזמה, פקסט), וזאת בזכות פרופיל הבטיחות הגבוה שלהם, החשוב במיוחד בקבוצת חולי הפרקינסון.

פסיכוזות בחולי פרקינסון נדירות, ולרוב נגרמות בגלל התרופות (כמו אגוניסטים לדופמין או תרופות כולינרגיות). לכן לפני שרושמים תרופה אנטי פסיכוטית, חשוב לברר אם החולה לא לוקח במקרה אגוניסט דופמינרגי. אם רושמים תרופה אנטי פסיכוטית, עדיף לרשום את הקבוצה האטיפית (לדוגמה ריספרדל), שלה יש תופעות לוואי פרקינסוניות במידה המועטה ביותר.

בחולים הסובלים מדמנציה ניתן לטפל בתרופות המעכבות כולינאסטרז (לדוגמה ממוריט, אסנטה). הן לא יעילות יותר בחולי פרקינסון מאשר בחולים דמנטיים מסיבות אחרות. החיסרון הוא שהתרופות האלה מגבירות את הרעד.

טיפול התחלתי בתת לחץ דם תנוחתי השכיח בחולי פרקינסון כולל שימוש בגרבי לחץ כדי להפחית את הנפיחות ברגליים ולהגביר את זרימת הדם. אם גרבי הלחץ אינם מספיקים, ניתן להוסיף תחבושת לחץ לבטן, וכן ניתן להגביר את מינון המלח בדיאטה ולהגביר את כמות שתיית הנוזלים. במידת הצורך ניתן לרשום גם פלורינף - תרופה המעלה את רמת ההורמון אלדוסטרון בפלזמה ועל ידי כך מעלה את לחץ הדם.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנחה את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

איתכם גם בחירום
הודעה מיוחדת בשל מבצע "צוק איתן"

​רוצים לדעת אילו מרפאות פתוחות? למי ניתן לפנות? ואיך מתמודדים עם מצבי לחץ? למדריך המלא

ניוזלטר כללית
רוצה לקבל את הניוזלטר השבועי שלנו?
אני מסכים לקבל הודעות במייל