• בקשות למרפאה בקשות למרפאה
  • תור ללא סיסמה תור ללא סיסמה
  • תוצאות בדיקות תוצאות בדיקות
  • חיפוש שירותים חיפוש שירותים
  • רופא און־ליין רופא און־ליין
  • תשלום מהיר תשלום מהיר
  • רפואה דחופה רפואה דחופה
  • כללית מושלם כללית מושלם

פורסם בראשונה: 24.06.2012
עדכון אחרון: 12.05.2013

  • ד"ר דנה פלורנטין ד"ר דנה פלורנטין

כאבי בטן: המדריך המלא

יש כל כך הרבה סיבות לכאבי בטן, שקשה לדעת מתי צריך ללכת לרופא ומתי מספיק להישאר ליד שירותים. לכן הכנו בעבורכם את המדריך המלא לבטן כואבת: כל הסוגים, כל הסימנים וגם טיפים להתמודדות

בקיצור

1.
כואבת לך הבטן? יש לכך המון סיבות אפשריות, ממשהו לא טוב שאכלת, גזים ועד מחלה חמורה.

2.
מתי לפנות לטיפול בדחיפות? כשכאב הבטן מתחיל בבת אחת באופן חד ונמשך כמה שעות.

3.
אם כאבי הבטן שלך מגיעים תדיר ולא עוזבים - כדאי להתייעץ עם רופא או תזונאי, חבל שתסבול.

כאבי בטן הם תופעה שכיחה ומטרד רציני לרבים מאיתנו. מי שסובל מכאבי בטן יודע שהם יכולים לתקוף בלי שום התראה מראש, מה שגורם לנו ישר להתכווץ ולהסתער על ארון התרופות בחיפוש אחר כדורים שיקלו על הכאב.

יש הרבה סיבות לכאב בטן ורובן לא דורשות טיפול מיוחד או השגחה רפואית. לעומת זאת, חלק מהסיבות עלולות להצביע על בעיה רצינית שדורשת התייחסות רפואית. אזור הבטן כולל את הקיבה, המעי הדק, המעי הגס, הכבד, כיס המרה והלבלב. כל בעיה בכל אחד מהאיברים האלה יכולה להיות הגורם לכאב בטן. אז בואו ונעשה קצת סדר בבלגאן:

מחלות ויראליות

מחלות ויראליות עלולות להתבטא בכאבי בטן מפושטים או בכאבים עם הקאות ושלשולים. לרוב מדובר בהקאות של תוכן הקיבה ובשלשול מימי. אין טעם ליטול תרופות אנטיביוטיות במקרה של מחלות ויראליות, שכן לתרופות האלה אין שום השפעה על נגיפים. אנטיביוטיקה קוטלת רק חיידקים. בדרך כלל יחלפו כאבי בטן כאלה בתוך כמה ימים.

האבחנה נעשית באופן קליני, כלומר באמצעות בחינה של ההיסטוריה הרפואית ושל תלונות המטופל. בשלשולים עקשניים ניתן לקחת תרביות צואה כדי לבדוק אם מדובר במחלה זיהומית אחרת, חיידקית או טפילית (למשל אמבות), אולם לרוב אין בכך צורך.

במקרה של מחלות ויראליות מטפלים בעיקר בתסמינים שלהן ולא במחוללים שלהן, למשל באמצעות סירופים המקילים על כאבי בטן (כמו קלבטן בכדורים ובסירופ, כדורי פפוורין להקלה על כאבי הבטן או כדורי פרמין נגד בחילות והקאות). פרוביוטיקה עשויה לעזור והיא מומלצת לשימוש במקרים האלה (ניתן לקנות ללא מרשם).

הסיבוך העיקרי של כאב בטן כזה הוא התייבשות בשל השלשולים וההקאות, ולכן חשוב להקפיד על שתייה מרובה. כיוון שהגוף מאבד מלחים במקרים של שלשול, מומלץ לשתות נוזלים עם מלחים. ניתן לקנות תמיסות מלחים כאלה להכנה עצמית בבתי המרקחת (לדוגמה תמיסת הידראן) ולשתות כמות קטנה לעיתים תכופות. אפשר להרכיב תרכובות נגד שלשולים גם בבית: לליטר מים מוסיפים כוס מיץ פרי הדר, כפית מלח וחצי כף דבש או כף סוכר. לחילופין ניתן לקחת בקבוק של קולה (לא דיאט) לפתוח את הפקק ולתת לו לעמוד עד שיצאו כל הגזים - ולשתות. אפשר גם להוסיף לכל כוס מים רבע כפית סודה לשתייה.

מומלץ להימנע ככל האפשר מנטילת תרופות עוצרות שלשולים כמו אימודיום או סטופית.

הרעלת מזון

לרוב מדובר ברעלן שאותו מפריש חיידק לתוך האוכל. ההרעלה מתבטאת בשלשולים, בבטן כואבת ובהקאות שנמשכים עד 24 שעות, ואז פשוט חולפים. גם במקרה כזה יש להקפיד על שתייה מרובה כדי למנוע התייבשות.

מחלות חיידקיות

לעיתים הגורם לשלשול הוא חיידק. החיידקים שעלולים לגרום לכאבי בטן הם לרוב אי־קולי, שיגלה, סלמונלה או קמפילובקטר. לכאבי בטן שנגרמים מחיידקים מתלווה במקרים רבים חום גבוה. נוסך על כך כאבי בטן שלהם גורמים חיידקים הם לרוב קשים יותר. בדרך כלל לא מומלץ לתת טיפול לשלשול חיידקי מכיוון שעל־פי רוב הוא חולף מעצמו.

טיפול אנטיביוטי מקצר את משך המחלה במעט, ורק כשמדובר בהתפרצות מגפת שלשולים שנגרמים משיגלה. בשאר המקרים המחלה תחלוף מאליה עם או בלי טיפול אנטיביוטי (ובאותו הזמן). לכן, עדיף לא לקחת באופן אוטומטי אנטיביוטיקה. גם כאן, כמו בשלשולים מסיבה ויראלית, הסיבוך העיקרי הוא התייבשות, ולכן חשוב להקפיד על שתייה מרובה.

מחלות פרזיטריות

אמבה (שנקראת בשמה המדעי אנטמבה היסטוליטיקה) חיה על פי רוב בתוך המעי בלי להזיק, כך שרוב הנשאים של אמבות הם למעשה ללא תסמינים. לפעמים הסטטוס־קוו נשבר, והאמבה פולשת לתוך רירית המעי. התוצאה היא שלשול דמי וחריף. השלשול יכול להימשך זמן רב ולהידמות למחלת מעי דלקתית. בדרך כלל המחלה מופיעה לאחר טיולים בארצות מתפתחות או לאחר מגע קרוב עם אנשים שחזרו משם.

פרזיט נוסף שעלול לגרום לשלשול נקרא גיארדיה למבליה. ההידבקות יכולה להיות ללא כל תסמינים ויכולה גם להתבטא כשלשול חריף כרוני, ואף לגרום לתת־ספיגה (מצב המאופיין בירידה קיצונית במשקל וחסרים תזונתיים). בדרך כלל יש ריר בשלשול, אבל נדיר שיש דם. הטיפול הוא אנטיביוטי.

כיב קיבה או כיב תריסריון

הכיב הוא למעשה פצע בדופן הפנימית של הקיבה, של התריסריון או של המעי, והוא מתבטא בכאבים בבטן העליונה המרכזית. בחולים שסובלים מכיב תריסריון יש הקלה בכאב כחצי שעה לאחר האכילה, והכאב חוזר להטריד כשהקיבה ריקה, ואין בה מזון הסותר את החומצה. לכן שכיח שחולים הלוקים בכיב בקיבה או בתריסריון מתעוררים משנת הלילה בגלל "כאבי רעב" ומוצאים את עצמם אוכלים להקלת המחושים. הכאבים עלולים להחמיר אחרי אכילת מזונות חריפים במיוחד ואחרי שתיית אלכוהול או קפה.

בעוד שבעבר נחשב כיב למחלה כרונית שסובלים ממנה לתקופה ממושכת, כיום ידוע כי מדובר במחלה זיהומית הנגרמת מהחיידק הליקובקטר פילורי, אשר טיפול בו מרפא את הכיב אחת ולתמיד.

האבחנה של כיב קיבה או של כיב תריסריון נעשית באמצעות גסטרוסקופיה - בדיקה שמאפשרת הסתכלות ישירה אל חלל הקיבה והוושט בעזרת סיב אופטי שמוחדר מהלוע. הבדיקה נעשית כמובן תוך כדי טשטוש. אפשרות נוספת (וכיום נפוצה פחות) לאבחנה היא צילום של הוושט, של הקיבה ושל התריסריון. זהו צילום רנטגן שנעשה לאחר בליעת בריום, ומאפשר לראות את האופן שבו מתמלא חלל הוושט והקיבה. בדיקה נוספת מיועדת לגלות נוכחות של החיידק הליקובקטר פילורי בקיבה. הדרך המקובלת ביותר לגילוי החיידק היא באמצעות תבחין נשיפה. עוד דרך לאבחון שנוספה רק באחרונה היא באמצעות בדיקת צואה.


הטיפול בכיב קיבה או בכיב תריסריון מתחלק לשניים: בחלק הראשון המטרה היא להוריד את רמת החומציות שבקיבה ובתריסריון כדי לאפשר לכיב להתרפא.

הורדת החומציות נעשית באמצעות תרופות סותרות חומצה (כמו גסטרו, זנטב, פמוטידין) או תרופות המדכאות את ייצור החומצה בקיבה (כמו אומפרדקס, לוסק או לנטון). החלק השני של הטיפול מכוּון להכחדת החיידק הליקובקטר פילורי, אם הוכח שהחיידק אכן נמצא בקיבה. הטיפול הזה כולל מתן כמה סוגי אנטיביוטיקה יחד עם תרופות שמדכאות ייצור חומצה.

בעיות בכיס המרה

אבנים בכיס המרה באים לרוב לידי ביטוי בכאבים עוויתיים בבטן הימנית העליונה. הכאבים מופיעים לאחר ארוחות, ובדרך כלל מגיעה איתם גם בחילה. האבנים נוצרות כתוצאה מהתגבשות של מלחי המרה. גורמי סיכון עיקריים להופעת אבנים בכיס המרה כוללים: מין (נשי), לידות מרובות, השמנת יתר וגנטיקה. אישוש האבחנה נעשה באמצעות אולטרסאונד בטן שמאפשר לגלות את הימצאות האבנים. הטיפול הינו כירורגי: הוצאת כיס המרה, אם ההתקפים חוזרים על עצמם כמה פעמים. ולא לדאוג, מתברר שניתן להסתדר גם בלעדיו.

לפעמים חיידקים מתיישבים על האבנים וגורמים לדלקת בכיס המרה. הדלקת כרוכה בכאבים קשים ביותר המתרכזים בבטן העליונה הימנית ומקרינים לכתף הימנית. לעיתים הם מלווים בהקאות או בחום ותוקפים בגלים - כל כמה שעות. פרט לאנמנזה ובדיקה גופנית נעשית האבחנה של דלקת בכיס המרה באמצעות שילוב של בדיקות דם ושל בדיקות הדמיה. הטיפול הוא באנטיביוטיקה שניתנת בדרך כלל באשפוז לווריד. לאחר מכן מומלץ להוציא את כיס המרה בניתוח.

דלקת של הלבלב

דלקת בלבלב מאופיינת בכאבים בבטן השמאלית העליונה המוקרנים סביב הבטן בצורת חגורה. הכאב מופיע בהתקפים ולפעמים הוא מלוּוה בחום ובהקאות. לרוב מדובר בכאבים חזקים. הסיבות העיקריות לדלקת בלבלב כוללות: אבני מרה, שתייה מרובה של אלכוהול, ורמת שומנים גבוהה בדם. הטיפול בדלקת בלבלב נעשה לרוב באשפוז ומתבסס על  מנוחה, על צום ועל התחברות לאינפוזיה לקבלת נוזלים.

גזים רבים

רגישות למזונות מסוימים או בעיות עיכול עלולות לגרום לגזים רבים במערכת העיכול. התחושה היא של מלאות ושל נפיחות בבטן יחד עם כאבים מפוזרים על פני הבטן כולה. תחושת הנפיחות, דרך אגב, אינה מעידה בהכרח על גזים רבים, אלא בעיקר על רגישות גבוהה יותר לכמויות רגילות של גז במערכת העיכול.

גזים הם בעיה שכיחה שניתנת לפתרון באמצעות אימוץ דיאטה מתאימה. קטניות הן גורם מוכר לגזים, אבל יש גורמים נוספים כמו ירקות ממשפחת המצליבים (למשל, כרובית, ברוקולי וכרוב ניצנים). כדי למנוע את תופעת הלוואי המעיקה מומלץ להרתיח את הירקות היטב לפני האכילה.

טיפ נוסף: "אין משיחין בשעת הסעודה". זו הדרך הטובה ביותר למנוע חדירת אוויר למערכת העיכול ובכך להקטין את בעיית הגזים. חשוב גם להימנע ממתח, המלווה לפעמים רבות בנשימה לא סדירה, מהירה או עמוקה במיוחד, וכן ממשקאות מוגזים, התורמים אף הם להיווצרות הגזים. גם ממתקים המכילים את הסוכרים מאניטול וסורביטול, הזרים לגוף, תורמים להיווצרות גזים, שכן פירוק הסוכרים האלה מלוּוה בשחרור גז.

אם שינוי התפריט אינו מסייע, ניתן להיעזר גם בנטילת כדורים סופחי גזים (כמו אנציפלמד, קראון או נורית). צריכת חיידקים פרוביוטיים עשויה לשנות את המאזן החיידקי בקיבה ולסייע אף היא בפתרון הבעיה. 

דלקות בדרכי השתן

במקרה הזה מתרכזים הכאבים בבטן התחתונה ומלוּוים בכאב או בצריבה בעת הטלת השתן. לרוב ישנה תחושה מתמדת של צורך לתת שתן. זיהומים מסוג זה שכיחים יותר אצל נשים, ולעתים קרובות (אך לא תמיד) הם מופיעים לאחר קיום יחסי מין. פרט לאנמנזה ולבדיקה הגופנית, ניתן לבסס את האבחנה גם על ידי בדיקת שתן ותרבית שתן.

בבדיקת שתן אופייני למצוא עלייה בתאי דם לבנים (לויקוציטים) ובניטריטים, ובתרבית שתן ניתן לראות איזה סוג של חיידק צומח ולאיזו אנטיביוטיקה הוא רגיש. הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי בעיקרו.

טיפ חשוב שנועד למנוע דלקות שתן שחוזרות לאחר קיום יחסי מין הוא להקפיד על מתן שתן לאחר קיום יחסי מין, כדי לשטוף את השלפוחית. דרך נוספת למניעה ולטיפול היא אכילת מזונות שעשירים בוויטמין C כמו חמוציות ופירות הדר. מאכלים אלה הופכים את השתן לחומצי יותר, וכך הם מקשים על קיומם של החיידקים. גם שתייה מרובה חשובה לשטיפה של כל מערכת השתן/

דלקת של סעיפים במעי הגס

סעיפים (דיברטיקולי, בלעז) הם מעין "כיסים" אשר נוצרים לאורך המעי הגס במשך השנים. לעתים סעיפים אלה מזדהמים ונעשים מודלקים, דבר הגורם לכאבי בטן ולפעמים גם לחום. המיקום השכיח של סעיפים כאלה הוא במעי השמאלי, ולכן הכאבים יהיו לרוב בבטן שמאלית תחתונה. האבחנה מתבססת על בדיקת CT בטן. הטיפול הוא אנטיביוטי, לפעמים דרך הוריד תוך כדי אשפוז, תלוי בחומרת הדלקת.

אבנים בכליות או בדרכי השתן

הכאבים הנגרמים כתוצאה מכך הם חדים וקשים מאוד, מופיעים באזור המותניים והגב התחתון, ומקרינים למפשעה באותו הצד. לעתים, כאבים אלו ילוו בהופעה של דם בשתן, ולפעמים גם בחילות או הקאות.
האבחנה מתבצעת על ידי אנמנזה אופיינית ובדיקת רגישות בניקוש מותני (ניקוש מתני מתבצע כאשר הרופא מקיש קלות ביד קפוצה על מותני החולה). אישוש האבחנה מתבצע על ידי בדיקת הדמיה - צילום בטן ריק, אולטרה סאונד כליות ודרכי שתן, או CT בטן.

הטיפול באבני כליה מתבסס על שתייה מרובה ומתן וולטרן להקלה על הכאבים. ניתן גם לתת תרופות להרפיית שריר חלק, אשר גורמות להרחבת דרכי השתן, ובכך מקלות על האבן לצאת החוצה דרך דרכי השתן. אפשרות טיפול נוספת היא לרסק את האבנים באמצעות גלי הדף. במקרים קיצוניים של אבנים גדולות במיוחד ניתן גם לנתח ולהוציא את האבן. רוב הסיכויים שמי שסבל מאבנים בדרכי השתן, יוסיף ויסבול מהן, ועל כן חובה על חולים שכאלה להרבות בשתייה ולהימצא במעקב רפואי. בהתאם לסוג האבן, לעיתים מומלץ טיפול תרופתי נוסף או המלצה על דיאטה מיוחדת.

בעיות גינקולוגיות

כאבים אלו מאופיינים בתחושת כאב ואי נוחות בבטן התחתונה, ולעתים קרובות מוקרן הכאב גם לגב. חלק מכאבי הבטן נובעים מגירוי של השחלות או הרחם. פעמים רבות מופיעים כאבי בטן בתקופת הביוץ (לרוב אמצע תקופת המחזור) או בתקופה שטרם דימום הווסת. אם מדובר בכאבי מחזור, הם מורגשים בסמיכות אליו. סיבות גניקולוגיות אחרות כוללות דלקת באגן, הדלקת זיהומית ומצריכה טיפול אנטיביוטי. כמו כן יש תמיד להביא בחשבון את האפשרות כי החולה בהריון, ולכן היא חשה בבטנה ומקיאה.

האבחנה מתבססת על סמך בדיקה של רופא נשים ובמידת הצורך בדיקת אולטרה סאונד גניקולוגי. לכאבי מחזור וביוץ ניתן לתת משככי כאבים נוגדי דלקת כמו נקסין או נורופן.

מחלות מעי דלקתיות

קיימים שני סוגים של מחלות מעי דלקתיות: דלקת כיבית של המעי הגס (Ulcerative Colitis) ומחלת קרוהן (Crohn's Disease) . דלקת כיבית של המעי הגס היא מחלה דלקתית הפוגעת ברירית המצפה את דופן המעי הגס וגורמת לפצעים שטחיים (כיבים). המחלה מתחילה כמעט תמיד בפי הטבעת ומתפשטת באופן רציף כלפי מעלה במעי הגס, בחלק ממנו או בכולו, ללא פגיעה במעי הדק.  מחלת הקרוהן היא מחלה דלקתית החודרת לכל שכבות דופן המעי ויכולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת, ללא רצף וללא המשכיות (אזורים בריאים ונגועים לסירוגין).

מחלות מעי דלקתיות מתאפיינות בשלשולים ממושכים, חוסר תיאבון, תת־תזונה וירידה במשקל. בחלק מהמקרים יש גם תסמינים נוספים כגון דלקות עיניים, כאבי פרקים, פריחה עורית, אבנים בכיס המרה, ועוד.

בבדיקות דם יש הרבה פעמים חסרים תזונתיים כמו חסר ויטמין B12, חומצה פולית וברזל. האבחנה הסופית של מחלת מעי דלקתית נעשית על ידי קולונוסקופיה, במהלך בדיקה זו נלקחים ביופסיות מרירית המעי ובעזרת מיקרוסקופ ניתן לראות שינויים שאופייניים למחלות מעי דלקתיות.

הטיפול במחלות אלו הוא בתרופות שמדכאות את מנגנון ייצור הדלקת שפוגע ברירית המעי:

אמינוסליצילטים (רפאסל, פנטסה, אסאקול, דיפנטום): לטיפול במחלה פעילה בדרגת חומרה קלה עד בינונית. תרופות אלו יעילות במיוחד כטיפול ארוך טווח לשמירה על רמיסיה (שמירת מצב קיים) ולמניעת התלקחות.

קורטיקוסטרואידים (בודסון, פרדניסון): לטיפול במחלה פעילה בדרגת חומרה בינונית עד קשה, או בחולים שאינם מגיבים לטיפול באמינוסליצילטים. בשל הסיכוי לתופעות לוואי, נמנעים לרוב משימוש בתרופות אלה לטווח ארוך. במקרים של מחלה קשה יותר ניתן לתת תרופות המדכאות את מערכת החיסון (אימורן, מתותרקסאט).

צליאק

במחלה זו קיימת אי סבילות לגלוטן, חלבון הקמח. החשיפה לגלוטן גורמת לתגובה דלקתית ממושכת של המעי, והביטוי של המחלה יכול להיות שלשולים ממושכים, ולפעמים גם חסרים תזונתיים כמו אנמיה מחסר ברזל, שמתגלה בבדיקות דם באופן מקרי.

האבחנה של צליאק נעשית בתחילה על סמך בדיקת דם, ובה נבדקים נוגדנים בדם. במידה והנוגדנים חיוביים למחלה, יש צורך בבדיקת קולונוסקופיה לביצוע אבחנה סופית. בבדיקת הקולונוסקופיה לוקחים חלק מרירית המעי לביופסיה, ובבדיקה על ידי מיקרוסקופ אפשר לראות שינויים שספציפיים למחלת הצליאק. ביסוס האבחנה  חשוב מאחר והטיפול במחלה הוא דיאטה ללא גלוטן לכל החיים.

אי־סבילות ללקטאז

מדובר באנזים במעי הדק, שתפקידו לפרק את הסוכר שבמוצרי החלב ולסייע בספיגתו. מחסור חלקי באנזים עלול לגרום לתסמינים דומים לאלו של תסמונת המעי הרגיז, כמו כאב בטן, גזים או שלשול. כחלק מהטיפול והתהליך האבחנתי מציעים להימנע לתקופה מסוימת ממאכלי חלב, כדי לראות אם יש שיפור. אפשרות נוספת על מנת להגיע לאבחנה היא לבצע תבחין סבילות ללקטאז. הטיפול הוא הימנעות מאכילת מוצרי חלב, או נטילת כדור המכיל את האנזים לקטאז לפני ארוחה חלבית (נקנה ללא מרשם).

מחלות ממאירות

מחלה גידולית בגוף הלבלב עשויה לגרום לכאבי בטן עזים ומתמשכים המקרינים כחגורה לגב. בנוסף אופייניים חוסר תיאבון וירידה במשקל, והופעת צהבת בגלל חסימה של דרכי המרה על ידי הגידול. סרטן המעי הגס מתבטא גם הוא בכאבי בטן ושינוי בהרגלי יציאות. ניתן למנוע הופעת סרטן המעי הגס על ידי הקפדה על ביצוע בדיקות סקר תקופתיות לסרטן המעי הגס - בדיקת דם סמוי בצואה פעם בשנה לכלל האוכלוסייה מעל גיל 50, וביצוע קולונוסקופיה לאוכלוסיות בסיכון גבוה (למי שיש קרוב משפחה דרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס).

תסמונת המעי הרגיז

תסמונת המעי הרגיז היא אחת ההפרעות הגסטרואנטרולוגיות (הקשורות למערכת העיכול) הנפוצות ביותר. נשים סובלות מהמחלה בשכיחות גבוהה יותר מגברים. הופעת התסמינים מתחילה כבר בגיל ההתבגרות ואולי אף לפני כן. ככל שמתבגרים ומזדקנים, התסמינים נוטים להיות קלים יותר והופעה ראשונית בגיל מבוגר נדירה ביותר.

תסמונת המעי הרגיז מאופיינת על ידי כאב כרוני המלווה בתחושת הקלה לאחר יציאה, יציאות לא סדירות ולעתים גם גזים או נפיחות של הבטן. מצב זה הוא לרוב בעל אופי תנודתי. תחושת הכאב מופיעה למשך כמה חודשים ואחריהם היא נפסקת לזמן מה. הגורמים לתסמונת הם רבים ושלובים זה בזה. נראה שמדובר באי סדירות של פעילות המעיים, המשולבת ברגישות יתר או בסף כאב נמוך (הסובלים מהתסמונת מרגישים יותר בקלות את תחושת הכאב שנובעת מפעילות של המעיים, כמו התכווצות). החולים בתסמונת המעי הרגיז מוצאים לעתים קרובות שעוצמת התסמינים נוטה להחמיר בעת לחץ נפשי. עם זאת, מתח נפשי, גם אם הוא מחמיר את התסמינים, לא גורם להם.

העובדה שאין ממצאים בבדיקות מקובלות יכולה לגרום תחושת תסכול וחוסר אונים הן אצל המטפל והן אצל המטופל, אך יש תרופות רבות המקלות על תסמונת המעי הרגיש, כמו קולוטל, נוטנסיל או קל־בטן, וכן טיפול פרוביוטי. 

פרט לתרופות סימפטומטיות, ניתן להיעזר גם ברפואה המשלימה: ביופידבק היא טכניקה המסייעת בהפחתת מתח השרירים והאטת קצב פעולת הלב במטרה להשיג הרפיה. לשם השגת השינוי הפיזיולוגי, נעזרים בתחילה במכשיר הביופידבק, ועם הזמן הגוף לומד לחולל שינויים אלה באופן עצמאי.  גם לנטורפתיה, שיאצו, היפנוזה, יוגה ומדיטציה יש מקום בטיפול בתסמונת זו.

מקרים דחופים
באופן כללי, כאב בטן דחוף הוא כאב בטן עז המתפתח באופן חד ונמשך מספר שעות. כאב כזה עלול לנבוע מאירוע תוך־בטני חמור כמו התנקבות כיב, חסימת מעי או דלקת תוספתן חריפה, ומצריך בדרך כלל ניתוח דחוף.

אפנדיציטיס

זהו כאב שמקורו בדלקת התוספתן, והוא ממוקם בדרך כלל בבטן הימנית התחתונה. אופייני שהכאבים יתחילו ככאב עמום באזור הטבור במרכז הבטן, ובהמשך ינדדו לבטן הימנית התחתונה. בדרך כלל חולפות כמה שעות מתחילת הדלקת ועד שהכאבים מגיעים לעוצמה כזאת שמחייבת למהר לבית החולים. בדרך כלל, לחיצה על הבטן הימנית התחתונה תגרום כאב חד משום שזהו האזור המודלק. כמו כן, בזמן ההתקף לא מתקיימת פעילות של המעיים, ולכן אין רצון לאכול ולא יהיו יציאות באותו זמן. פרט לכאב הבטן יכולות להיות בחילות והקאות.
 
האבחנה מתבססת על האנמנזה והבדיקה הגופנית, ובנוסף גם ספירת דם ואמצעי הדמיה יאששו את האבחנה. דלקת תוספתן שאינה מטופלת בזמן עלולה להסתיים בהתפוצצות של התוספתן ופיזור מוגלה בחלל הבטן. לכן הטיפול הוא כריתה מיידית של התוספתן על ידי ניתוח דחוף. ואל חשש: ניתן לחיות בלי התוספתן, מאחר ואין לו כל חשיבות לתהליך העיכול.

חסימת מעי

התכווצויות קבועות המאפיינות את המעי החלול ואחראיות לקידום התכנים שבתוכו אינן מורגשות. הגברת עוצמת ההתכווצויות על מנת להתגבר על חסימה חלקית או שלמה, או על מנת לקדם ביעילות כמויות גדולות של תוכן כמו במי שלוקים בזיהום חד במעי גורמות לכאבי בטן עוויתיים. בחולים עם היצרות חלקית במעי הכאב מוחמר לאחר האוכל והלוקים בתהליכי מחלה כאלה, מרגישים בנוח כשבִטנם ריקה ממזון. חסימות מעיים יכולה להתרחש בגלל סיבות רבות, כמו וולולוס (המעי מסתובב בלולאה סביב עצמו), הידבקויות של רקמות לאחר ניתוחי בטן, שבר (הרניה/ בקע) ועוד. הטיפול הוא בדרך כלל ניתוח לשחרור החסימה.

כשחסימת מעיים מתרחשת על רקע בקע ("שבר") כלוא, נוצרת כליאת שומן או חלק מעי באזור של חולשה בדופן השרירית של הבטן, וגורמת לכאב עז. כאבים אלה, בדרך כלל מופיעים בתנוחות גוף מסוימות ובפעולות מסוימות (כמו שיעול), ומוקלים בשכיבה - לאחר חזרת הקטע שנכלא לחלל הבטן.

בקע נוצר כאשר בקיר הבטן, באזור של חולשה, מתהווה פתח דרכו עלול קטע של מעי העטוף בקרום הצפק, לצאת מחלל הבטן ולרדת אל תעלת האשכים או אל החלק התחתון של המפשעה. המעי והקרום יוצרים שק. כל עוד אספקת הדם למעי הכלוא בשק הבוקע דרך הפתח תקינה, התופעה גורמת רק אי־נוחות וכאב קל ואפשר לתקן זאת בניתוח מתוכנן מראש. אם המעי מתלפף סביב עצמו, המעי נתון בסכנה והמצב דורש ניתוח דחוף (בקע כלוא).

שזירת האשך (testicular torsion)

האשך עטוף בכמה מעטפות, ובדרך כלל - אם אין מדובר בפגם מולד (לא קשה ביותר, נא לא להיבהל) - הוא אינו יכול להסתובב על צירו בתוך שק האשכים. הגורמים לתזוזה זו מרובים: חבלה קלה בשק האשכים, חשיפה לקור עז, מאמץ גופני, מגע מיני ועוד. כאשר האשך מסתובב על צירו, זרימת הדם אליו נפסקת, תחילה בווריד ואחר כך גם בעורק. אם לא ינותח החולה בתוך שש שעות מתחילת הכאב, התוצאה תהיה הרסנית - נמק של האשך.

במקרים של שזירת האשך החולה סובל בדרך כלל מכאב חד-צדדי חריף בשק האשכים, מכאב בטן מפושט, מבחילה ומהקאה. לפעמים קודמת לכאב חבלה קלה. האשך רגיש מאוד למגע, והאזור אדום במקצת. בבית החולים מאששים את האבחנה במכשירי הדמיה המציגים את רקמת האשך ואת זרימת הדם שבתוכה, ומנתחים את החולה בדחיפות. בניתוח מסובבים את האשך חזרה וזרימת הדם אליו מתחדשת.

מתי יש לפנות לרופא?

1.  נפיחות ותפיחות הבטן מעל יומיים.

2. שלשולים מעל חמישה ימים.

3. אי נוחות בבטן במשך יותר משבוע ימים.

4. שלשולים דמיים או הקאות דמיות.

5. הקאות בלתי פוסקות.

6. כאבי בטן המלווים בחום.

7. כאב בטן פתאומי, חד ובעוצמה חזקה.

8. היעדר פעולת מעיים (עצירות), בייחוד אם מלווה בהקאות וכאבים.

9. כאבים בעת הטלת שתן, בייחוד אם מופיעים גם חום או צמרמורות.

10. כאבי בטן בזמן הריון או בעת חשד להריון.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית